שנה טובה לכל הקוראים והכותבים







חדש באתר - ספטמבר 2017

איסר לוריא

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

איסר לוריא (1910-2000) יהודי לטבי, יליד עיר הבירה, ריגה.

איסר לוריא 1928.

ילדותו

איסר לוריא נולד בריגה בירת לטביה ללייב לוריא, יליד בירזאי ולרלה לבית שוורץ ילידת מיטאו. הוא למד בבית הספר היהודי בעיר, "עזרא".

את ילדותו העביר עם שני אחיו ואחותו וששת ילדיה של דודתו, שרה סלובודקין לבית שוורץ. עשרת הילדים גדלו יחד כאחים. אביו לייב לוריא הכיר את אמו רלה בעת שביקר בריגה והתאהב בה ממבט ראשון. לייב היה צורף, מאוד מוכשר, אשר עבד כשכיר בראשית דרכו. כעבור כמה שנים, כשהיה מוכר מאוד, פתח לו עסק משלו, והצליח מאד. רלה הייתה הכוח המניע מאחורי כל ההחלטות.

כבר בילדותם, איסר ושני אחיו בילו זמן רב בעסק של האבא, למדו ממנו את העבודה ואף עזרו לו כשהיה צורך. איסר ואחיו אברהם בלטו בכישרונם עוד כילדים קטנים. בשנת 1925, כשהיה איסר בן 15, נפטר אביו בפתאומיות. אמו רלה שנותרה אלמנה צעירה והייתה עקרת בית, הייתה צריכה להחליט בנוגע לעתידה ולעתיד ילדיה הצעירים. איסר נאלץ להתחיל לעבוד בחנות של אביו על מנת שהמשפחה תוכל להמשיך להתפרנס. גם אחיו של איסר עבדו איתו, ואחותו נשלחה לעבוד עם תופרת וללמוד ממנה את העבודה.

שנות ה-30

רלה לוריא אמו של איסר, העדיפה להשקיע את הכסף שחסכה בקניית חנויות על מנת להשכיר אותן. איסר עבר לחנות אחרת ועבד יחד עם אחיו מאיר. בחנות שבה עבד אבי המשפחה, החל לעבוד האח אברהם ביחד עם אחותו, כשבחלק של אחותו היה סטודיו לעיצוב שמלות כלה. כלות רבות הזמינו שמלות כלה אצל האחיות ותכשיט תואם אצל אברהם.

בשנת 1934, כשהוא בן 24 נישא איסר לבחירת ליבו, בלומה לבית גרדיס, ילידת יאון ילגבה. את בלומה הכיר איסר דרך אחותו - שתיהן תופרות וחברות טובות. בשנת 1935 נולד בנם לייב, שנקרא על שם אביו של איסר. בשנת 1936 נולד בנם השני חצקאל. בשנת 1939 נולדה בתם של בני הזוג, יהודית. רלה הייתה עסוקה בגידול נכדיה אותם אהבה מאוד.

האחים לבית לוריא שמרו על קשרים הדוקים ביניהם, ועם בני הדודים לבית סלובודקין. בשנות ה-40, אחרי שיכנועים רבים מצד אחיותיה, ג'ני כהן ומרי גרצמן, החליטה אמו של איסר, רלה לוריא להגיע לניו יורק לבקר את המשפחה ולהשתתף בחתונת אחייניתה פרידה גרצמן אינגל. שרה סלובודקין, אחותה התאומה והיחידה של רלה שנותרה בריגה עודדה את המסע לארצות הברית.

מלחמת העולם השנייה

ביולי 1941, איסר, רעייתו בלומה ושלושת ילדיהם נלקחו לגטו ריגה, ועמם גם אחותו של איסר. אחיו אברהם לוריא הצטרף לדוויזיה הלטבית עוד לפני שהנאצים נכנסו ללטביה. האח מאיר לוריא, גויס לצבא האדום.

בגטו היו גם דודתו של איסר, שרה סלובודקין, בעלה בן ציון, חמשת ילדיהם וארבעת נכדיהם. במהלך השהות בגטו, נמשכו נישואי זוגות יהודים, ואיסר היה זה שהכין את טבעות הנישואין עבורם. הטבעות היו עשויות לרוב מכסף, כשבחלק העליון של הטבעת הייתה פלטת זהב. הטבעות הוכנו מכפיות כסף ושיני כסף/זהב. בצידה הפנימי של הטבעת נחרטו שמות החתן והכלה ותאריך הנישואין. המחירים שאיסר לקח מהזוגות בגטו היו נמוכים; האיש העדין וטוב הלב הזה חי על מנת לשמח אנשים אחרים גם בגטו, כפי שהוא תואר בספר של גרטרוד שינפלד המתאר את יהודי גטו ריגה. עד היום ניצולי גטו ריגה שומרים על הטבעות שהכין להם איסר ורואים בהן כסמל של מזל.

חיל האוויר הנאצי הזמין מאיסר סמלים ותכשיטים, והקצה לו פינה קטנה במתחם שלהם שתשמש מקום לעבודה.

אחותו של איסר,גינדה הועברה מהגטו למחנה.

ב-12 בדצמבר 1941, רעייתו של איסר ושלושת ילדיהם נלקחו מגטו ריגה עם עוד אלפי יהודים ליער רומבולה, שם הם הוצאו להורג. בין המוצאים להורג היו גם דודתו של איסר, שרה סלובודקין, בעלה, חמשת ילדיהם וארבעת נכדיהם. בשנת 1942, אחיו של איסר, מאיר לוריא נפל בקרב ליד מוסקבה.

איסר חווה התמוטטות כשהוא הבין שנותר ללא בני משפחה חיים. הגרמנים המשיכו לאלץ אותו להכין להם סמלים, ובתוך כך איסר חש שכל יום עלול להיות יומו האחרון.

ביולי 1944 כשגטו ריגה כבר חוסל, איסר נלקח למחנה הריכוז קייזרוולד ליד ריגה, יחד עם עוד תשעה גברים. נאמר לו שהם הולכים להכין מזרונים. במקום זה הם נלקחו ליער ונאלצו לבדוק את גופות ההרוגים של מחנה הריכוז ולאחר מכן לשרוף אותן.

באוקטובר 1944 הסובייטים שיחררו את המחנה וגם איסר שוחרר. הוא עזב את לטביה ונשבע שכף רגלו לא תדרוך שוב לעולם במדינה זו, וכך היה.

לאחר המלחמה

כמו ניצולים רבים שאיבדו את משפחתם הראשונה, איסר לוריא נישא בשנית והביא שלושה ילדים. בחלוף הזמן, הוא זכה להתאחד עם אמו רלה ואחותו גינדה. אבל איסר מעולם לא זכה לדעת שאחיו האהוב אברהם לוריא שרד את המלחמה ושאברהם חזר לריגה ונישא לשיינה ניסלסון שגם היא שרדה, משפחות לוריא וניסלסון הכירו אחד את השני. כמו כן, איסר גם לא ידע שבת דודתו האהובה לאה יול, איתה גדל והחשיב כאחות נוספת נותרה בחיים ומתגוררת באמסטרדם.