שלחו מייל ל- emailwikigenia@gmail.com כדי להירשם לאתר כדי לערוך

בוריסלב

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בוריסלב (באוקראינית: Борислав, בפולנית: Borysław) היא עיר באזור לבוב ודרוהוביץ' שבמערב אוקראינה.


היסטוריה של העיר

יהודי בוריסלב

  • תחילה הייתה כפופה קהילת בוריסלב לקהילת דרוהוביץ'
  • בראשית המאה ה-20 הפכה לקהילה עצמאית.
  • בשנת 1900 גרו בעיר 5,950 יהודים, ורבים מהם היו קשורים לתעשיית הנפט המקומית. בשנים אלה פוטרו מאות מיהודי העיר ממשרותיהם בתעשיית הנפט בשל אנטישמיות, והחלה הגירה גדולה של יהודים מהעיר לארצות הברית.
  • במאה ה-19 החלה פעילות ציונית בבוריסלב, עם הקמת אגודה ראשונה של חובבי ציון במקום, בשנת 1887, וייסוד ארגון בני ציון בעיר בשנת 1892. בשנת 1902 נפתח בעיר סניף של ההסתדרות הציונית, ובשנת 1911 נוסד בה סניף של תנועת המזרחי. בית ספר יהודי מרשת כי"ח נוסד בעיר בשנת 1890, ובשנת 1893 הוקם בה בית ספר עברי. בתקופה זו פעל בעיר המחנך צבי אלעזר טלר. בין מלחמות העולם פעלו בעיר מספר תנועות נוער ציוניות, ובהן עקיבא, בית"ר, גורדוניה והשומר הצעיר.
  • בשנות השלושים סבלו יהודי העיר מגילויי אנטישמיות מצד שכניהם הפולנים והאוקראינים, תוך מעשי אלימות וקריאה לחרמות.
  • ערב מלחמת העולם השנייה חיו בבוריסלב כ-14,000 יהודים, מתוך כ-41,000 תושבים.

תקופת השואה

  • בתחילת ספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את בוריסלב, וב-24 בספטמבר הועברה העיר לידי הצבא האדום בהתבסס על הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. הגרמנים כבשו בשנית את בוריסלב ב-1 ביולי 1941, ועם כניסתם אליה נרצחו ברחובות העיר מאות יהודים בידי אוקראינים ופולנים, בסיוע הגרמנים. לאחר הפוגרום, מונה בעיר יודנרט, בראשות מיכאל הרץ, אשר נצטווה לספק יהודים לעבודות כפייה, ולהעביר לגרמנים תשלומי כופר. במהלך עבודות הכפייה נהרגו יהודים רבים כתוצאה מהתעללות הגרמנים והאוקראינים.
  • בנובמבר 1941 רצחו שוטרים גרמנים למעלה מ-800 מיהודי העיר, ובהם נכבדי הקהילה ומשכיליה, ביער סמוך.
  • בחורף 1941-1942 מתו רבים מיהודי העיר כתוצאה מרעב וממגיפות.
  • באוגוסט 1942 גורשו למחנה ההשמדה בלז'ץ למעלה מ-4,000 מיהודי בוריסלב, ורבים נרצחו במקום. לאחר הגירוש הוקמו בבוריסלב שני גטאות בחלקה העני של העיר.
  • באוקטובר 1942 גורשו מבוריסלב לבלז'ץ עוד למעלה מאלף יהודים, ובנובמבר נרצחו וגורשו עוד כ-2,000 יהודים, בעיקר זקנים, נשים וילדים. כ-1,500 יהודים הועברו למחנה עבודה סמוך, ויתר יהודי הגטו נרצחו בבורות ירי עד יוני 1943.
  • עד יולי 1944 נרצחו רוב היהודים שהועברו למחנה העבודה הסמוך, ויתר היהודים הועברו למחנה פלאשוב ולאושוויץ. בד בבד, נערך מצוד של אוקראינים אחר יהודים שהסתתרו בסביבת העיר. מספר יהודים שניסו להימלט מהעיר לכיוון הונגריה נתפסו, ונרצחו בידי איכרים מקומיים.
  • עם שחרור בוריסלב ב-7 באוגוסט, 1944 נותרו בעיר וביערות כ-200 ניצולים. אליהם נוספו עוד 200 יהודים לערך, שהגיעו מתוך שורות הצבא האדום או מאלה שהספיקו לברוח בראשית המלחמה לתוככי רוסיה.

ילידי העיר

  • ד"ר מיכאל ברקוביץ (לעיתים מיכל; בכתיב יידי: בערקאָוויטש; בכתיב לועזי: Michael Berkowitz; ז' בשבט תרכ"ה, 3 בפברואר 1865, בוריסלב / דרוהוביץ' – י"ח באייר תרצ"ה, 18 במאי 1935, בילסקו, פולין) היה מחנך, עיתונאי, וסופר, מראשוני התנועה הציונית ומתרגמו העברי הראשון של הרצל.
  • קלרה פרלמן

רבני העיר

  • בעיר פעלו מספר חצרות חסידיות, ובין האדמו"רים שכיהנו בה היו רבי אברהם מרדכי ספרין משושלת קומרנה ורבי גדליהו גוטליב משושלת לודמיר-סאמבור. הרב האחרון של הקהילה היה ד"ר יעקב אביגדור, שכיהן גם כרבה הראשי של דרוהוביץ'.

ראה גם

קישורים חיצוניים

Wiki.png חלק מן התכנים של דף זה נלקחו מהוויקיפדיה העברית ומובאים בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם