בורשה

בורשה Borsa
בורשה יוני 2007, באדיבות משפחת אונגר
שמות נוספים	Borscha (גרמנית), Borsa (הונגרית)
מדינה	רומניה
קואורדינטות	'24°40/'47°39
מפה באתר Mapquest
בורשה בגשש העיירות (נדרשת הרשמה)
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית

בורשה Borsa היא עיירה השוכנת במזרח מחוז מרמורש Maramures, רומניה מוקפת בהרי הרודנה והקרפטים. ההתיישבות היהודית במקום, החלה במחצית המאה השבע עשרה כשיהודים חסידים מגליציה, הגרו אליה, נמשכה כמאתיים וחמישים שנים ובשיאה התגוררו בה למעלה מאלפיים יהודים . בשנת 1944 נאספו תושבי העיירה הובלו ברגל צפונה ומשם נשלחו ברכבות למחנות השמדה.

גיאוגרפיה ושם העיירה

בורשה שוכנת בצפונה של רומניה ובמזרח מחוז מרמורש, בעמק וישו מוקפת בהרי רודנה ובהרי מזרח הקרפטים. עיירות סמוכות: Moisei, Sacel, Viseu de Sus וישאו דה סוס Salistea de Sus שליסטה, Viseu de Jos, Poienile de Sub Munte.

כמות המשקעים באזור בורשה במשך ימות השנה היא 1000 מ"מ ומעלה והטמפרטורה הממוצעת 18-22 מעלות.

האגדה על שמה של בורשה מספרת כי הגותים במהלך נדודיהם מזרחה היגיעו למרגלות פיסגת הפיטרוס, ההר הגבוה הצופה אל בורשה וקראו בירשטע, כלומר מברשת (ההר המגיע לעננים ומגרדם כמברשת).

יהודי בורשה

במחצית המאה השבע עשרה (לאחר פרעות ת"ח-ת"ט) החלה הגירת יהודים מגליציה למרמורש. בין המקומות הראשונים בהם התיישבו יהודים במרמורש, היתה העיירה בורשה. הקהילה היהודית התבססה בערך במחצית המאה השמונה עשרה. השפה השלטת בין יהודי בורשה הייתה יידיש ושתי שפות נוספות ששימשו לשיחות עם התושבים המקומיים היו רומנית והונגרית.

במהלך השנים חיו התושבים בשלווה, אך בשנת 1930, פרצו פרעות בבורשה, אשר גרמו לשריפת בתי יהודים רבים בעיירה ובעקבות זאת רבים מהם היגרו מן המקום.

פרנסתם של יהודי בורשה

רחוב בבורשה, יוני 2007 באדיבות משפחת אונגר

רבים מיהודי בורשה היו עניים, אך לא חסרו בעלי עסקים אשר התפרנסו בכבוד והפכו לעשירים.

• בעלי מנסרות עצים, תשע במספר שסיפקו עבודה לתקופות קצובות ובהן היו נכרתים העצים מן היערות הסובבים את בורשה, מובלים למנסרות בהשטה על דוברות בנהרות ובנחלים ולאחר מכן היו מעובדים לגזרי העצים.
• בעלי טחנות קמח, שמונה במספר.
• בעלי מלאכה כמו: חייטים, נפחים, נגרים, סנדלרים ,פרוונים, שענים וכן העוסקים במקצוע השדכנות, עושי ציציות, כורכי ספרים. אחרים עסקו במקצועות הבנייה כמו זגגים ובנאים והצטרפו אליהם מוזגי השיכר, בעלי חנויות המכולת, איטליזים דוכנים לממכר פירות וירקות, רופא ורוקח.

חיי הדת והארגונים הציוניים

במאה העשרים היו בבורשה 12 בתי כנסת . בית הכנסת הראשון הוקם בשנת 1840 ונוספים אחריו בשנים 1880 ו-1890. מוסדות יהודיים שהיו קיימים בעיירה: חברה לצדקה "מתן בסתר", ארגון "ביקור חולים", "ארגון הנשים" ,תלמוד תורה לילדי עניים, 3 מקוואות טהרה, חברה קדישא ובית הקהילה. בבורשה התקיימה פעילות ציונית עניפה כמו גם תנועות נוער, בני עקיבא והפועל המזרחי. כמו כן השתתפו בפעילות תנועתית 150 החברים ב"אגודת ישראל". ראש הקהילה היה הרץ פרוכטר, ראש חברת "מתן בסתר" ר' צבי וורצברגר ובראש ארגון הנשים עמדה פרידה שטיינמץ. אחד מרבני הקהילה היה הרב חיים מרדכי יעקב גוטליב ששרת גם בקהילות אובר וישו, ברוזבליה ובמישקולץ. חיבר את הספר יג"ל יעקב- על התורה ושו"ת.

רבנים

בורשה, יוני 2007, באדיבות משפחת אונגר

• אייזיק, החל לכהן בשנת 1820 לערך והיה הרב הראשון בעיירה
• מרדכי שניאור, בן ברוך ורבקה ואחיו של זלמן שניאור מלאדי. מרדכי היה רב בבורשה
• יעקב צבי וולדמן, בן מרדכי לייבוש התמנה לרב בורשה בשנת 1855. כינויו דער גילדנער. חתן ר' ברוך בינדיגער אב"ד האנשאוויטץ
• ישראל וולדמן, אבד"ק
• יוסף מנדבורנא, אדמו"ר. בנו של יוסף היה יחיאל שכיהן בטרגו מורש טרנסילבניה
• יעקב וויס, אב"ד
• פנחס האגר (האגער) בן ברוך ומרים האגר, אדמו"ר. היגיע לבורשה בסוף המאה התשע עשרה בהמשך עבר לבודפשט בהונגריה. בסיום המלחמה שב לבורשה והקים בה ישיבה גדולה ובהמשך עבר לסיגט. נפטר בבודפשט י' אדר תש"אועצמותיו הובאו לישראל.

• יעקב גוטליב, דומ"ץ (דיין ומורה צדק)
• אלתר מנחם מנדל האגר בן פנחס האגר (האגער), אדמו"ר (נולד בויז'ניץ אוקראינה ד' כסלו תרנ"ז, נספה בגטו סלישט ולפי גירסה אחרת באושוויץ), אשתו אסתר פריידע נספתה גם כן. שמות הילדים: חיים (נספה), יצחק מאיר (נספה), ישראל (נפטר בבורשה), שלום (נפטר בבורשה), מייקו (נפטרה בישראל), מלכה (נספתה), יצחק (נספה ברגן בלזן), אהרן (נפטר בישראל)
• גרשון שטויבער, דומ"ץ (דיין ומורה צדק). נספה באושוויץ עם אשתו פערל, בניהם חיים איציק, יהודה צבי, בתם דרעזי אשת הרב ישראל אריה זלמנוביץ ובתה מרים.

בית הכנסת בבורשה, יוני 2007, באדיבות משפחת אונגר

מספר היהודים בבורשה לאורך השנים
שנה	מספר היהודים
1869	1000
1877	1144
1890	1432
1900	1972
1910	2260
1930	2486
1941	2409

בתי עלמין

3 בתי עלמין היו: בבורשה הראשון והעתיק מכולם שימש כמקום קבורה במשך 150 שנים. השני היה מכונה בית החיים החדש והוא שכן במרכז הכפר על גבעה ואילו השלישי שנפתח לאחר שנתמלא בית החיים החדש ולא נותר בו מקום.

נולדו או התגוררו בבורשה

בורשה, יוני 2007, באדיבות משפחת אונגר

בחלק זה ניתן להוסיף שמות אנשים ומשפחות שנולדו בבורשה מרמורש ברומניה:

• משפחת פרל
• משפחת גאנץ
• משפחת וורצברגר
• בעריש שטויבער (בריש שטויבר) -

עדותו של חיים דרטלר (1905 - 2011) שהתגורר בבורשה

בורשה הייתה קהילה יהודית גדולה שחיו בה בכמה רחובות כ–2000 נפשות, "בורשה של החסידים" נקראה. בורשה היתה עיירה די גדולה כמו וישו (הכוונה לוישאו דה סוס) שבה חיו כמה אלפים. לא היה חשמל בכל מרמורש אבל בוישו היה חשמל. היתה אינטר וישו , מידל וישו ואויבר וישו. התחבורה התנהלה בין הכפרים עם עגלות וסוסים ובנוסף הייתה רכבת בין סיגט לבורשה. על יד רוסקובה במרחק חצי קילומטר ממנה היתה תחנת רכבת. התחנה היתה במקום שנקרא לאורדינה Leordina. מלאורדינה יכולת להגיע לאינטר וישו ומשם למסיב Masiv , עוד עיירה כמו רוסקובה ומשם לבורשה, התחנה האחרונה. בבורשה היה הגבול עם בוקובינה וגם גליציה.

בבורשה היה הר שהיה בו שלג כל השנה. בשבתות כמו גם בשאר ימי השבוע הלכו כולם עם שטרימל ( הפרווה שמחוברת עם הזנבות) והילדים היו עם פאות וכובעים. כולם התלבשו כחסידים.

השואה

בשנת 1941 גורשו ארבעים משפחות לפולין ושם נספו. הגברים גוייסו לפלוגות העבודה וחלקם נספו באוקראינה. באפריל 1944 אספו את כל תושבי העיירה הנותרים לגטו וישאו דה סוס ומשם הועברו ברכבות לאושוויץ, לא לפני שהוצעדו רגלית קילומטרים רבים עד לתחנת הרכבת. בדו"ח של ועדת חקירה בין לאומית לשואה ברומניה מוזכר כי ניקוארה פומוט, החביא בביתו בעיירה בורשה, יהודי בשם Tobias טוביאס Yertherger ירט'רגר עד סוף המלחמה ושחרורה של העיירה מידי הנאצים. ניקוארה היה בין מספר רומנים שסייעו בהצלת יהודים בצפון טרנסילבניה.

בשנת 1941 היה מספר התושבים היהודיים בעיירה 2409 ואילו לאחר השואה נותרו 300 איש.

רישומים גנאלוגיים

• FTJP
• JGFF
• All Romania Database
• The JewishGen Hungary Database

רשימות פארנומערנטען

בית הכנסת בבורשה, יוני 2007, באדיבות משפחת אונגר

1.רשימה בספר: שלמה יהודה טאבאק בן פסח צבי טאבאק, ספר ערך ש"י שאלות ותשובות תשורות ש"י , סיגט, תרס"ה. הספר ניתן לקריאה במקוון באתר ה- HebrewBooks.

הרב ר' פנחס האגער שליטא (האגר)

מהו' ר' בן ציון פיש (פיש)

חתני ר' אהרן פיש

ר' גרשון אלעפאנד (אלפנד)

הרב ר' חיים מרדכי יעקב דומ"ץ

ר' ישראל שמעון מאיר וואלדמאנן בן הרב ז"ל (וולדמן)

ר' מרדכי גנאץ

ר' צבי פיינטאץ?

ר' שלמה בן רבי מרדכי שרגא לעבאוויטש (ליבוביץ)

בית בבורשה רומניה, יוני 2007, באדיבות משפחת אונגר

2. רשימה מבורשה, רומניה - 1883 - 26 שמות

3.רשימה מהספר: אליעזר דוד בן עמרם גרינוואלד, קרן לדוד , סטו מרה, תרפ"ט. הספר ניתן לקריאה במקוון באתר ה- HebrewBooks. בספר רשימות ממקומות נוספים כולל חוסט וסטו מארה.

4. רשימה בספר: משה פארקאש, מלבושי שבת, תרפ"ה, חמד

5. רשימה בספר: אמרי אבא אב"א מסיגוט, סיגעט, תרפו

6. רשימה מבורשה, רומניה - 1881

רשימת מקורות

• יהודה שוורץ, תולדות הקהלות בטרנסילבניה, האגודה יד לקהלות טרנסילבניה, 1970
• עדות חיים דרטלר יליד רוסקובה במרמורש שהתגורר בבורשה מספר שנים.
• נתוני מפקדים ממרמורש. הקובץ בפורמט PDF הורד מן הרשת. ניתן להוריד
  • קובץ Word דחוס
  • עותק הקובץ ב-Internet Archive
• חיים מרדכי יעקב בן אברהם גוטליב, יגל יעקב, חלק א, ירושלים, תשכ"ד
• אהרן וולדאן, דרכי חיים, קרקוב, תרפ"ג
• הפרדס February 1947 No. 21 Vol. 5
• מרדכי טייטלבוים, הרב מלאדי [ומפלגת חב"ד] [ב"ח],ווארשא, תר"ע-תרע"ג תולדות הרה"ק ר' שניאור זלמן מלאדי ז"ל, ספריו ושיטתו, וקורות מפלגת חב"ד
• גדליהו שטיין, ספר זכרון בורשה, קריית מוצקין, תשמ"ה
• יצחק אלפסי, החסידות, 1977, ספריית מעריב
• בורשה מתוך המרכז העירוני להנצחת השואה של עיריית פתח-תקוה
• אור ישראל (שנה ה גלוין א (יז), מאנסי ניו יורק, תשרי תש"ס,
• דו"ח ועדה בין לאומית לחקירת השואה ברומניה (אנגלית) מתוך אתר מוזיאון השואה בוושינגטון

FINAL REPORT of the International Commission on the Holocaust in Romania Presented to Romanian President Ion Iliescu November 11, 2004 Bucharest, Romania

‬

הערות שוליים

(הפניה לפריטים מרשימת המקורות לעיל)

קישורים חיצוניים

• בורשה בוויקיפדיה העברית