ד"ר גור אלרואי: אירוח בפורום שורשים משפחתיים

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ד"ר גור אלרואי
Elroy.jpg
נושא האירוח הגירה יהודית בראשית המאה ה - 20
מועד האירוח 6 ביוני 2004
אודות המתארח חוקר ומרצה בחוג ללימודי ארץ ישראל, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת חיפה, עבודת הדוקטורט של ד"ר אלרואי באוניברסיטה העברית בירושלים עסקה בנושא ההגירה היהודית בראשית המאה העשרים, והתרכזה בעליה לארץ ישראל ("העליה השניה"). בנושא זה, עוסק ספרו: "אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ-ישראל בראשית המאה העשרים" (הוצאת יד בן-צבי, 2004). מחקרו בנושא ההגירה היהודית ממזרח אירופה, עוסק בשנים 1870-1924 וביעדי ההגירה של כ - 2.5 מיליון איש בכל ארצות הים. במסגרת זו, ריכז גור מקורות מידע רלוונטיים ובנה מאגרי מידע אודות המהגרים.
קישור לשרשור האירוח לחץ


להלן סיכום האירוח, אשר מבוסס על השאלות שהופנו למתארח ולתשובות שהתקבלו. השאלות והתשובות נערכו, על מנת להתאימן לאופי המיזם ויקיגניה



ארצות מוצא, יעדים ומסלולים

מסלול ההגירה לארץ ישראל

  • לפי "סיפור משפחתי", ולפי אימות לכך שנמצא בספר ישן, סבא וסבתא (רבא-רבא) שהתגוררו באזור ויזניץ´ (אוקראינה) חיתנו את ילדיהם וכנראה שבערך ב - 1890 החליטו "ללכת למות בירושלים". זה המשפט שזקני המשפחה חזרו עליו. ידוע לנו כי הסבתא נהרגה בתאונה ונקברה בצפת (קברה עדיין לא אותר בוודאות) והסבא המשיך לירושלים ונקבר ב - 1907 בהר הזיתים (גילוי מהחודש שעבר). מה היה המסלול המועדף או מה הדרכים שבהם ניתן היה להגיע אז לארץ, וכמה זמן זה לקח?
[גור:] נתיב ההפלגה לארץ ישראל היה כדלקמן: חברת הספנות הלויד האוסטרית החזיקה את הקו טרייסט-אלכסנדריה-יפו. מנמל טרייסט (איטליה) יצאה בכל יום ראשון בשעה 13.00 בצהריים, וביום שני בשעה 16.00 אחר הצהריים הגיעה לגראבוזה (איטליה) לחניית ביניים. משם הפליגה לברינדיזי (איטליה), והגיעה אליה באותו היום בשעה 11.00 בבוקר. מברינדיזי הפליגה האונייה לאלכסנדריה (מצרים) והגיעה אליה ביום שישי בשעה 15.30. באלכסנדריה נאלצו המהגרים להמתין שלושה ימים ולהחליף אוניה. ביום שני בשעה 17:00 יצאו שוב לנמל פורט סעיד (מצרים), והגיעו אליו ביום שלישי שלמחרת, בשעה 7.00 בבוקר. בשעה 19.00 באותו היום יצאה האונייה מפורט סעיד ליפו, והגיעה אליה ביום חמישי בשעה 7.00 בבוקר. משך כל ההפלגה היה 11 יום, ובכלל זה חניית הביניים הארוכה באלכסנדריה והחלפת אוניה (סוג מסויים של connection). עוד על ההפלגה, על התנאים באוניה ועל המלונות באלכסנדריה אני מציע לקרוא בספרי: "אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים". כמו כן, אני ממליץ לקרוא את "תמול שלשום" של עגנון ולהתחקות אחר מסעו של יצחק קומר מגליציה לארץ ישראל. יצירה ספרותית שמעוגנת במציאות היסטורית וניתן ללמוד ממנה רבות.


מליטא לארצות הברית

  • לגבי הגירה מליטא לארצות הברית בתקופת מחקרך (מקביל לעלייה השנייה): מהיכן הפליגו בדרך כלל?
[גור:] מממאגרי המידע שברשותי, ניתן לקבל תמונה על נתיב ההפלגה מליטא לארצות הברית. הרוב המוחלט של המהגרים באימפריה הרוסית בכלל ומליטא בפרט, היגרו מהנמלים בהמבורג וברמן (גרמניה). בשנת 1905 נפתח הנמל בליבאו (לטביה), דבר שחסך למהגרים חציית גבולות בינלאומיים, ועד מלחמת העולם הראשונה עלה בהתמדה מספר המהגרים שהפליגו דרך ליבאו. מיעוט מקרב המהגרים הפליגו מאמשטרדם ורוטרדם (הולנד). בשנות השמונים של המאה התשע העשרה, בטרם נפתחו הקווים הישירים לארצות הברית, רבים מהמהגרים הפליגו תחילה לאנגליה ומשם לניו יורק.


מליטא לארץ ישראל

  • הסבתא הגדולה, עלתה מקובנה (ליטא) לישראל להקבר בהר הזיתים. היכן אוכל ללמוד על הדרך שעשתה מליטא ארצה ועל אורח החיים בארץ המוצא?
[גור:] אני ממליץ לך לקרוא את הפרק השני בספרי "אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים". בפרק תמצאי תשובה על הדרך. על תנאי החיים ברוסיה לפני מלחמת העולם הראשונה מומלץ לקרוא את הפרק הראשון.


ממזרח אירופה למצרים

  • סבא רבא של בעלי היגר ממזרח אירופה (לא ברור בדיוק מהיכן) עם משפחתו למצרים ב - 1905. באותה תקופה, פחות או יותר, הגיעה מוינה למצרים גם המשפחה מהצד השני של בעלי. האם באותה תקופה מעבר למצרים, ולא לפלסטינה, היה מקובל. אם כן, מדוע?
[גור:] הסיפור האישי שלך בהחלט הגיוני. המסע מהאימפריה האוסטרו-הונגרית לארץ ישראל עבר דרך מצרים (ראי הפירוט המלא של נתיב הנסיעה לעיל). עוד על ההפלגה, על התנאים באוניה ועל המלונות באלכסנדריה אני מציע לקרוא בספרי, "אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים". כיוון שמצרים באותה תקופה הייתה הרבה יותר תוססת מארץ ישראל, סביר להניח שנשאר שם.

רשימות ומאגרי מידע

רישומים על הנכנסים לארץ ישראל

  • היכן ניתן למצוא רישומים על הנכנסים לארץ ישראל?
[גור:] לצערי, אין רשומים מקיפים על הנכנסים לארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה. ברשותי רשימות שמיות של כמה מאות מהגרים שהפליגו מגליציה בשנים 1914-1912. השמות מצויים בנספח של עבודת הדוקטורט שלי (ההגירה היהודית בראשית המאה העשרים: המקרה של ארץ-ישראל, האוניברסיטה העברית, 2001). לגבי שנות העשרים, מומלץ לפנות לארכיון הציוני המרכזי (המדור לחיפוש קרובים) והם יכולים לאתר מהגרים שהגיעו מראשית תקופת המנדט ועד שנות השישים של המאה העשרים. נתונים על יציאה כמעט ואין. בכל זאת, אני ממליץ לעיין בחטיבות S3 ו - S4 בארכיון הציוני המרכזי. ניתן למצוא בהם אלפי שמות של מהגרים לפי אוניות.


מאגרי מידע שבנה ד"ר אלרואי

  • אילו מאגרי מידע בנית במהלך מחקרך?
[גור:] בשנים האחרונות בניתי מספר מאגרים, אשר באמצעותם אני מצליח לענות על שאלות רבות שעד היום לא ניתן היה לענות עליהם. הרוב המוחלט של המאגרים עוסק בהגירה היהודית בראשית המאה העשרים ועד מלחמת העולם הראשונה. יש לזכור שאלה היו שנות השיא של ההגירה היהודית. שני מיליון מהגרים יהודים לערך היגרו ממזרח אירופה בפרק זמן של כעשר שנים בלבד. המאגרים הם:
  • ההגירה לגאלווסטון, טקסס (ארצות הברית) בשנים 1914-1907: 5,000 איש מכל האימפריה הרוסית. המאגר מתוכנן להיות מקוון, עם יכולות חיפוש.
  • הפונים ללשכת המודיעין של החברה להתיישבות יהודית (יק"א). 6,000 מהגרים. מתוכנן להיות מקוון עם יכולות חיפוש.
  • 1,000 פניות ללשכות המודיעין של שיינקין ורופין מראשית המאה העשרים ועד מלחמת העולם הראשונה. ניתן לעיין בשמות בעבודת הדוקטורט שלי (נמצאת בספריה הלאומית ובספריה בהר הצופים).
  • חללי הגירוש מתל אביב יפו
  • מאגר אגרגטיבי של 157,000 פניות ללשכת המודיעין של יק"א (ללא שמות). ניתן להתחקות באמצעתו אחר דפוסי ההגירה מתחום המושב. כלומר, מאילו מקומות באימפריה הרוסית היגרו למקומות שונים בעולם.


רישומים מתקופת העליה הראשונה

  • מדוע מועטים הרישומים על העולים ארצה בתקופת העליה הראשונה? האם יש סיכוי למצוא רשימות נוסעים מתקופה זה?
[גור:] אין בידינו נתונים על העלייה הראשונה. בהקשר, זה יש לציין שאין בידינו נתונים גם על ההגירה לארצות הברית ויתר ארצות הים באותן שנים. רק בשנת 1899 החלו הרשויות האמריקאיות לשאול לגבי הזהות האתנית של המהגרים. הסיבה לכך פשוטה: במשך 44 שנות הגירה, 1914-1870, היגרו כ - 2.5 מיליון מהגרים. חצי מיליון בלבד ב - 33 שנה, 1903-1870. היקף ההגירה היה מצומצם: 20,000 בממוצע לשנה. אף אחד עדיין לא התייחס ברצינות לתופעה שהתגברה רק בראשית המאה העשרים. 2 מיליון היגרו בעשר שנים, 1914-1904. גל הגירה זה, חסר תקדים בהיקפו, הביא להקמת לשכות מודיעין שאגרו נתונים סטטיסטיים. גם במדינות היעד החלו להערך לקליטת המהגרים (לא רק יהודים)ולרשום אותם באופן מסודר. מסיבה זו יש לנו יותר נתונים על ההגירה בראשית המאה העשרים. עד כה, לא מצאתי רשימות של עולים מרומניה לארץ ישראל בשנות השמונים של המאה התשע העשרה. יש התייחסות רבה לעלייה זו בעיתונות הרוסית של אותה תקופה (למשל הווסחוד).


רישום העולים מרומניה בסוף המאה ה - 19

  • בנושא ההגירה מרומניה בסוף המאה ה - 19, תחילת המאה ה - 20: האם נעשה רישום לגבי עולים מאזור זה, כמו רשום דרכונים או כל רשום אחר בארץ המוצא או פה בארץ?
[גור:] אני מניח שנעשה רישום של מהגרים. לרוב, המהגרים היו צריכים להפקיד את דרכונם בנמל יפו ובתמורה קיבלו פתקה אדומה (תזכרה). לצערי עד היום לא מצאתי רישומים של הממשל העותואמני. כן יש בידי רישומים של מהגרים שיצאו מנמל אודיסה לארץ ישראל, אך אלה נתונים אגרגטיביים ולא שמיים.

מאפייני ההגירה ומאפייני המהגרים

אפיון המהגרים ממזרח אירופה שלא לישראל

  • לגבי מהגרים ממזרח אירופה ליעדים מחוץ לישראל - האם ניתן לאפיין מה הבדיל ביניהם לבין הנשארים מבחינת מעמד כלכלי-חברתי, מידת שמירת המצוות, או מאפיינים אחרים? מה ניתן להסיק לגבי משפחות שלא היגרו? האם מצבן היה קשה מדי כדי לשאת בעלויות המעבר, או להפך - מבוסס דיו כדי להמנע משינוי?
[גור:] שאלתך חשובה ביותר!!! אחת השאלות המרכזיות שאני מנסה לענות עליהן היא מדוע במציאות כלכלית-פוליטית דומה, יש כאלה שמהגרים ויש כאלה שלא. בכל זאת, צריך לזכור שאומנם 2.5 מיליון יהודים היגרו, אך הרוב המוחלט בחר שלא להגר. אנסה לענות בקצרה:
  • עניים מרודים, אנאלפבתים - לא מהגרים. אין ביכולתם להתמודד עם קשיי המסע.
  • גברים מהגרים יותר מנשים.
  • צעירים מהגרים יותר ממבוגרים. 6 אחוז בסך הכל נכנסו לארצות הברית בשנים 1924-1899. לארץ ישראל, לעומת זאת, 22 אחוז.
  • דתיים מאוד לא מהגרים. רבנים התנגדו להגירה לארצות הברית. (בהקשר זה אני ממליץ לקרוא את הספר של קימי קפלן, "אורתודוכסיה בעולם החדש"). ככל שהמשפחה פחות שומרת מצוות, כך סיכוייה להגר גבוהים יותר.


הגירה ברחבי המונרכיה האוסטרו-הונגרית

[גור:] יש מעט מאוד מחקרים על הגירה פנימית. יש בידי ההיסטוריונים מעט מאוד מקורות. שאול שטמפפר כתב מאמר על ההגירה הפנימית. ניתן לאתר את המאמר ברמב"י. יוסי גולדשטיין כתב על ההגירה הפנימית לדרום רוסיה (רוסיה החדשה), אמור להתפרסם בכתב העת "שבות".

ההשפעות על יעד ההגירה

  • גם אצלנו, כמו בהרבה משפחות טובות, כל אחד היגר לארץ אחרת. מה היו המניעים/דרישות כניסה/גיל או מצב משפחתי שהשפיעו על ארץ ההגירה?
[גור:] התשובה ארוכה ומורכבת. כדי לחסוך בזמן אני פשוט ממליץ לך לקרוא את הפרק השני בספרי, "אימיגרנטים: ההגירה לארץ ישראל בראשית המאה העשרים". שם תמצאי תשובות לכל שאלותיך (כולל על הגירה לארה"ב).


התפר שבין העליה הראשונה לעליה השניה

  • מהו "הסימן ההיסטורי" לתחילת "העליה השניה", ומתי למעשה נסתיימה "העלייה הראשונה"?
[גור:] נהוג לראות בתקופה 1903-1881 עלייה ראשונה ובזו של 1914-1904 עלייה שנייה. למעשה, לארץ ישראל היו שלושה גלי הגירה: הראשון בשנת 1882-1881; השני 1892-1891 והשלישי בשנת 1904. לפי דעתי, את השנים 1914-1881 יש לראות כתקופה אחת. התיקוף המקובל נעשה במהלך שנות העשרים של המאה הקודמת על ידי חלוצי העלייה השלישית וותיקי העלייה השנייה החלוצית. המונחים "עלייה ראשונה" או "עלייה שנייה" הם לא בני הזמן, אלא המצאה מאוחרת יותר. לכן, אין שום אירוע מסויים שפתח את תקופת העלייה השנייה, מלבד כמה צעירים שהחליטו לייחד את עצמם. אם את מעוניינת להרחיב בנושא, אני ממליץ לך לקרוא את המבוא בספרי, "אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים".


הגורמים להגירה

  • מה ידוע על הסיבות הבולטות להגירה במזרח אירופה? האם היו אזורים שמהם הרבו להגר ולאילו ארצות במיוחד העדיפו לנדוד? האם הנדידה מאפיינת משפחות מרובות ילדים, או שהנדידות אפיינו את היהודים בכלל?
[גור:] היו גורמי מאקרו וגורמי מיקרו. גורמי המאקרו:
  • גידול דמוגרפי מואץ. במשך מאה שנה (1900-1800), גדלה אוכלוסיית אירופה פי שניים. מספר היהודים, לעומת זאת, גדל פי חמישה. בשנת 1800 היו במזרח אירופה מיליון יהודים, ובשנת 1897 - 5 מיליון.
  • תהליך עיור. המהפכה התעשיית מתחילה ברוסיה במהלך שנות השבעים של המאה התשע העשרה, ומגיעה לשיא בשנים 1900-1890. היהודים עוברים לערים ומוצאים שם מציאות כלכלית קשה.
  • התפתחות בתחבורה ההמונית. תחילה תשתית רכבות ולאחר מכן אוניות קיטור שחוצות את האוקיאנוס בארבעה עשר יום בממוצע.
  • ארצות יעד שמוכנות לקלוט את המהגרים. היה זה צירוף היסטורי נדיר בין יבשת אירופה צפופה וענייה, שתושביה ביקשו לצאת ממנה, מול יבשת אמריקה ריקה, שביקשה ידיים עובדות.
באזורים שבהם גורמי המאקרו פעלו ביתר שאת, שיעור ההגירה היה גבוה (ליטא ורוסיה הלבנה); באזורים שבהם גורמי המאקרו היו זניחים, יחסית, שיעורי ההגירה היו נמוכים (רוסיה החדשה). אחד המאפיינים של ההגירה היהודית, הוא המשפחתיות שבה. 40 אחוז מהמהגרים היו נשים, רבע מהנכנסים היו ילדים. הייתה זו הגירה לצמיתות. אצל עמים אחרים (מלבד האירים), שיעור נמוך מאוד של נשים וילדים היגר.