המדור לחיפוש קרובים

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף זה עוסק במדור לחיפוש קרובים מיסודה של הסוכנות; לדף העוסק בחיפוש הקרובים של חברי ויקיגניה, ראו המדור לחיפוש קרובים של חברי ויקיגניה.

המדור לחיפוש קרובים ולריכוז מענים של הסוכנות היהודית פעל בין השנים 1945 [1] עד 2002. במסמכים שיצאו לאור מטעם המדור באנגלית כונה "Search Bureau for Missing Relatives". המדור הוקם על מנת לעזור לניצולי השואה לאתר קרובים ומכרים שאבדו בזוועות השואה.

משנת 1972 עד סגירתו, ניהלה את המדור בתיה אונטרשץ.

פניות אל המדור

במהלך שנות קיומו של המדור תועדו בו למעלה ממיליון פניות. במדור נוהל רישום של הפניות, ובשנות ה-90 מוחשבו רשומות הבקשות. לאחר סגירת המדור הועבר תקליטור ובו מאגר נתונים של רשומות הבקשות משנות ה-40 עד שנות ה-70 אל הארכיון הציוני המרכזי.

פניותיהם של מחפשי הקרובים אל המדור תוייקו. בקשות מידע אלו כללו נתונים לגבי הפונה (כדרך כלל שמו, כתובתו, תאריך לידה, ארץ מוצאו) ונתונים לגבי האנשים אותם יש לאתר. באם התקיימה תכתובת לגבי הבקשה או צורפו מסמכים - תוייקו אף הם בתיק עם הפנייה המקורית.

תיקי הפניות שמורים בגנזך של הסוכנות היהודית. תיקי הפניות אינם פתוחים לעיון הציבור, אך ניתן לפנות אל הארכיון הציוני לקבלת מידע ממאגר הנתונים של רשומות הפניות ומתיקי המדור.

פרסום פניות לחיפוש ופרטי ניצולים

בקשות לחיפוש קרובים פורסמו בתקשורת בארץ ובחו"ל. בישראל שודר המדור בתחנת הרדיו קול ירושלים שהפכה לקול ישראל לאחר קום המדינה. מחוץ לגבולות המדינה שודרו בקשות בתחנת קול ציון לגולה, תחנה שהוקמה במטרה לשדר מישראל ליהדות הגולה. השידורים הועברו בעברית וביידיש על מנת להגיע למספר רב ככל הניתן של מאזינים. אחת מקרייניות "המדור לחיפוש קרובים" בקול ישראל, יעל בן יהודה, סיפרה בשנת 2006 כי במשך שנים רבות לא קריינה פרסומות לחברות גרמניות בעקבות השתתפותה בתוכנית המדור לחיפוש קרובים.

בקשות איתור פורסמו גם בשבועון "לקרוב ולרחוק", שהופק בשיתוף עם ועד ההצלה. הידיעון כלל פרוט שמות הניצולים במחנות העקורים ובערים שונות באירופה, רשימות עולים, בקשות לאיתור קרובים, דרישות שלום שנמסרו ברדיו וכדומה. בסך הכול פורסמו 63 גליונות של העיתון שכללו יותר מ-180,000 שמות של ניצולים.

המדור לחיפוש קרובים הוציא לאור חוברות של שמות ניצולים מהתופת - "פנקס הניצולים". בפנקס 1 פורסמו 60,000 שמות [2], בפנקס 2 - 58,000 שמות [3].

מקורות המידע לאיתור קרובים

בין מקורות המידע ששימשו את המדור בניסיון לאתר קרובים:

  • פנקסי עולים. [4] החל משנת 1919 נוהלו פנקסי רשימות עולים, שתעדו באופן כרונולוגי את העולים לארץ ישראל ומאוחר יותר למדינת ישראל. הרשימות כללו שמותיהם, גילם וארץ מוצאם של עולים לפי תאריך הגעתם באוניות, מטוסים או בחציה רגלית של מעברי הגבול. מלבד עולים נרשמו בפנקסים אלו גם נוסעים שהגיעו כתיירים או כתושבים חוזרים. נכללה גם עמודה "לא יהודים" או "נוצרים". כיום שמורים פנקסי עולים בארכיון הציוני המרכזי ובארכיון המדינה.
  • ארכיון ITS. שירות האיתור הבינלאומי (בראשי תיבות: ITS) קיים בגילגוליו השונים מאז 1943, החל מ-1954 מנוהל על ידי הצלב האדום, ומפוקח על ידי ועדה של נציגי הממשלות של המדינות החברות בארגון, ביניהן מדינת ישראל. בארכיון זה מצויים מיליוני מסמכים מגרמניה הנאצית, ביניהם מסמכים שנמצאו במחנות ריכוז לאחר שיחרורם, מסמכים לגבי גירוש אזרחים, עובדי כפייה, פליטים וכדומה.

פעילות נוספת

פעילותו של המדור התרחבה במשך השנים לחיפוש קרובים נעדרים גם שלא בעקבות השואה. כך למשל פעל המדור בשנות ה-90, בעת העלייה העלייה ההמונית, לאיתור קרובים בארץ של יהודים ממדינות חבר העמים.

ממשיכי המדור לחיפוש קרובים

  • תוכנית רדיו במתכונת המדור לחיפוש קרובים שודרה גם בשנים 2000 ו-2002 [5] בשיתוף פעולה בין קול ישראל, הסוכנות היהודית והארכיון הציוני המרכזי. החיפוש בארכיון הציוני, הכולל שמונה מליון מסמכים, בוצע על ידי בנות השירות הלאומי המשרתות שם.
  • ב-2007 חודשה תוכנית רדיו של ירון אנוש ברשת ב' באותה מתכונת ובאותו שם: "המדור לחיפוש קרובים", המשודרת חמש פעמים בשבוע. הפינה ניזונה מפניות מאזינים, המגיעות אליה בקצב של כ-150 ביום. הפניות הינן גם לאיתור נעדרים מתקופת השואה אך גם לאיתור נעדרים בקרב ואף נסיונות לחידוש קשרים שנותקו בתקופות שונות ובנסיבות שונות [6].
  • המשרד לקליטת עלייה מספק לעולים חדשים שירות לחיפוש קרוביהם בארץ [7].
  • המדור לאיתור קרובים במגן דוד אדום טלפון: 03-6301466

המדור לחיפוש קרובים בספרות ובתרבות

  • בספרו של דוד גרוסמן "מומיק" (המבוסס על פרק מתוך עיין ערך אהבה), מאזין הילד מומיק בשליחות הוריו לשידורי המדור לחיפוש קרובים ברדיו.
  • "מכתב ללא כתובת" - תוכנית תעודית על "המדור לחיפוש קרובים" ששודרה בגלי צה"ל ביום הזיכרון לשואה ולגבורה 2006. בתוכנית השתתפו קריינית המדור, בנו של מנהל המדור ובניהם של ניצולים שסיפרו על חוויית ההאזנה לשידורי המדור.
  • "באור התכלת העזה – ניצולי שואה בישראל: העשור הראשון" - תערוכה במוזיאון לאמנות של יד ושם, המתארת בין השאר את המדור לחיפוש קרובים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אמנם באתר הארכיון הציוני מצוין כי המדור נוסד ב-1947 אך זו כנראה טעות - מסמכים בהוצאת המדור יצאו לאור ב-1945, ראו למשל, שנת ההוצאה 1945 על כריכת פנקס הניצולים
  2. כריכת פנקס 1
  3. כריכת פנקס 2
  4. פנקסי העולים שבארכיון הציוני המרכזי ובארכיון המדינה נסרקו והועלו למחשב שבארכיון הציוני המרכזי והם ברי חיפוש (בחתך תאריכים, שמות ספינות ושמות עולים) לציבור המבקרים במקום
  5. ידיעות לגבי תוכנית הרדיו מתוך ידיעון הסוכנות היהודית: [1] [2]
  6. מירב קריסטל, כל ישראל מחפשים - מאמר על תוכנית הרדיו המחודשת, לרבות פרטים לשליחת פניות לאיתור, באתר ynet
  7. פרטי שירות חיפוש קרובים במשרד הקליטה.
Wiki.png חלק מן התכנים של דף זה נלקחו מהוויקיפדיה העברית ומובאים בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם