ואץ'

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ואץ' Vac
אוניברסיטת ואץ
שמות נוספים Vac (הונגרית),

Vacz (הונגרית),

Waitzen (גרמנית),

Vacov (סלובקית),

וויצען (יידיש),

וואיטצען (יידיש),

וויצן,

וואיצען

מדינה הונגריה
קואורדינטות '19°8/'47°47
מפה באתר Mapquest
ואץ' בגשש העיירות (נדרשת הרשמה)
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית

ואץ היא עיר בהונגריה בעלת היסטוריה ארוכת שנים, החל מהאלף השני לספירה. קהילה יהודית נוסדה במקום במחצית הראשונה של המאה ה-19. רוב יהודי ואץ נשלחו לאושוויץ, מעטים שרדו.

היסטוריה וגיאוגרפיה

התנאים הגיאוגרפיים אפשרו התיישבות ותנאי מחייה טובים למתיישבים הראשונים שנדדו מדרום גרמניה לאזור המיוער בואץ' שהוותה צומת חשוב במעבר על נהר הדנובה. בעקבות פלישתם של המונגולים במאה השלוש עשרה נהרסה הקתדרלה בעיר ותושביה הפכו לפליטים. העיר שוקמה בהמשך על ידי אציל הונגרי. בשנת 1739 פרצה שריפה בעיר שכילתה מספר רב של בתים ושנה לאחריה פרצה מגיפה. במאה התשע עשרה העיר עברה תהליך תיעוש מואץ והוקמו בה בתי חרושת ומפעלים, כמו כן נחנך קו הרכבת הראשון המחבר בין ואץ לבודפשט , אשר סייע רבות להתפתחותה של העיר.

מקורות גנאלוגיים

מקורות גנאלוגיים ליהדות ואץ בהונגריה:

פרענומעראנטן - רשימות תורמים

  • ישראל משה שטיינבערגער, זכרון שלמה, קלינורדין תרצ"ח, על שו"ע יו"ד הלכות מליחה. ניתן לצפייה באתר HebrewBooks
  • הה"ג אב"ד שליט"א
  • מו"ה יהושע לעווינגער (לווינגר)
  • מו"ה מתיהו הירשפעלד (הירשפלד)
  • מו"ה משה שעכטער שו"ב (שכטר)
  • מו"ה שמואל גליק (גליק)
  • מו"ה אפרים קליין (קליין)
  • מו"ה אברהם פריעדמאן (פרידמן)
  • מו"ה משה אלי' קאהן? (קהאן)
  • מו"ה יחיאל מיכל וועג
  • מו"ה יעקב יהושע ריבנער? (ריבנר)

יהודי ואץ

בעיר התקיימה קהילה יהודית שוקקת חיים החל מהמחצית הראשונה של המאה ה-19 ורבנים חשובים שירתו בקהילה. עקבות של יהודים בודדים שהתגוררו בעיר ניתן למצוא הרבה לפני כן מסוף המאה ה-16. במקום היית הישיבה ובית כנסת כמו גם בית דפוס שהוציא לאור בין היתר את כתב העת "תל תלפיות" בחסותו של הרב ישעיהו זילברשטיין, ועורכו היה זלמן כץ קצבורג. הקהילה היהודית בעיר נחלקה לשלוש: אורתודוכסים, נאולוגים וקהילת הסטטוס קוו[1]. בעיר 3 בתי עלמין אשר אחד מהם בשימוש עד היום.

משפחות מואץ'

  • משפחת שיו -Sajo - Sajo Aladar - נולד בואץ' בשנת 1869, סופר[2]
  • משפחת גרינהוט [3]

רבנים ובעלי משרות

  • אנשל נוימן, רבה הראשון של ואץ[4]
  • דוד ליב זילברשטיין - רב ואב"ד בקהילת ואץ.
  • ישעיהו זילברשטיין- רב ואב"ד קהילת ואץ בשנים תרמ"ד-תר"צ, בן דוד יהודה זילברשטיין. הרב ישעיהו כתב את הספר מעשי למלך, אונגוואר, תר"צ. בספרו מזכיר את ידידו צבי פרידמן מברזובה (ברזובה פוד ברדלום בסלובקיה) יחד עם בנו אברהם פרידמן (נספה בשואה).
  • דוד יהודה זילברשטיין - רב ואב"ד בקהילת ואץ ובנו של ישעיהו זילברשטטין. דוד נספה בשואה. קובץ לזכרם
  • משה שכטר - שוחט ובודק
  • שרגא פאלק - מכונה גם פייש פאלק, רב בואץ (נולד לא ידוע; נספה בשואה). הרב פייש כתב את חידושים על פרשיות התורה, וואטש, תרפ"ז והשתייך לקהילת הסטטוס קוו קובץ לזכרם [5]
  • משה סג"ל לווינגר - אבד"ק[6]

יהדות ואץ בשואה

לקריאה נוספת

  • צבי אבלס, יהודה הרצל, ספר זכרונות מקהילת הקודש ואץ, ח"מ (חמו"ל), 1993
  • מאיר יהודה הירשפלד, משערי ויצן לשערי ציון, חיפה מ.י. הירשפלד, 2000

רשימת מקורות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

(ראו רשימת מקורות לעיל)

  1. עיתון: הצפירה - Ha-Zfira תאריך: 22 יולי 1884 עמוד מספר: 7
  2. Jewish Encyclopedia
  3. רשימה מואץ', הונגריה - 1/01/1880
  4. עיתון: המגיד - Ha-Magid תאריך: 24 יולי 1872 עמוד מספר: 9
  5. פנקס הקהילות - עיריית פתח תקוה
  6. עיתון: עברי אנכי - Ivri Anochi תאריך: 10 נובמבר 1876 עמוד מספר: 2