וולוצ'יסק
| וולוצ'יסק Volochisk | |
 | |
| שמות נוספים | Volochisk (רוסית),
וואלאטשיסק (ביידיש) Volochysk (אוקראינית), Wolotschysk (גרמנית), Wołoczyska (פולנית), Woloczysk, Volotchisk, Volochyska, Wolochisk, Wolocyska |
| מדינה | אוקראינה |
| קואורדינטות | '26°10/'49°32 |
| מפה באתר Mapquest | |
| וולוצ'יסק בגשש העיירות (נדרשת הרשמה) | |
| לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית | |
וולוצ'יסק היא עיירה קטנה באוקראינה, בדרומו של חבל ווהלין ההיסטורי, אשר שימש עד ימי מלחמת העולם הראשונה כגבול בין רוסיה (שם שכנה וולוצ'יסק) והאימפריה האוסטרו-הונגרית.
תוכן עניינים
גיאוגרפיה
וולוצ'יסק (Volochisk) הינה עיירה קטנה, בדרומו של חבל ווהלין ההיסטורי, השוכנת בסמוך לנהר זברוץ (Zbruch), אשר שימש עד ימי מלחמת העולם הראשונה כגבול בין רוסיה (שם שכנה וולוצ'יסק) והאימפריה האוסטרו-הונגרית. כיום נמצאת וולוצ'יסק באוקראינה, מחוז (Oblast) חמלניצקי (Khmelnitskiy), אזור (Raion) קרסילוב (Krasilov). אוכלוסיית וולוצ'יסק מונה כ-24,000 תושבים.
וולוצ'יסק כעיירת גבול
למרות היותה עיירה קטנה, היתה וולוצ'יסק מפורסמת בכל רחבי אירופה, כיוון שהיוותה את שער הכניסה לאוקראינה (ממערב). בתחנת הרכבת בעיר, עברו מדי יום שלוש רכבות נוסעים בקווים אודסה-וולוצ'יסק, קייב-וולוצ'יסק ובקו חוצה הגבול פודוולוצ'יסק-וולוצ'יסק. גם רכבות מן האימפריה האוסטרו-הונגרית השתמשו במסילות הברזל שעברו בעיירה. בנוסף לאלו, עברו במסילת הרכבת בעיר גם רכבות משא רבות, אשר הובילו מוצרי מזון בסיסיים ממזרח אל עבר אוסטריה, גרמניה, צרפת ואנגליה. סחורות אשר נפרקו בוולוצ'יסק, בדרכן מערבה, טופלו במחסנים גדולים, שם מוינו, נארזו, ונשלחו לשווקים במרכזה ובמערבה של אירופה. יותר ממאה משפחות יהודיות מן העיר היו מעורבות בניהול מחסנים אלו, במעין קואופרטיב.
היותה של וולוצ'יסק עיר גבול, שירת נאמנה רבים מתושביה. עבור יהודים רבים, וולוצ'יסק היתה מקום טוב לחיות בו - טוב הרבה יותר מכל מקום אחר. תושבי וולוצ'יסק, כולל גם יהודים אשר התגוררו בה, התלבשו במיטב האופנה הוינאית, היו "אזרחי העולם", משכילים ושלחו את ילדיהם ללימודים מחוץ למדינה.
עם זאת, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה היתה וולוצ'יסק, בהיותה עיירת גבול, הראשונה לסבול. תושביה נאלצו לעזוב, על מנת למצוא מקום מקלט משדה הקרב.
יהודי העיירה
בשנת 1897, היו בעיירה 6,716 תושבים, כמחציתם יהודים: 3,295. בתחילת המאה ה-20, עבדו יהודים רבים במפעל לייצור נעליים בעיירה, כמו גם במפעל לייצור מראות דקורטיביות. בניגוד לאוקראינים, אשר עסקו ברובם בחקלאות, רבים מן היהודים היו בעלי מקצוע או סוחרים: רופאים, ספרים, רוקחים, מורים, בעלי חנויות ובעלי משרות.
מעברו השני של נהר הזברוץ, שכנה העיירה פודוולוצ'יסק (Podvolochisk), וגשר עץ חיבר ביניהן. כל הנראה, היו קשרי משפחה רבים בין משפחות משתי העיירות, ולעתים היו נערכות חתונות בין בני-זוג משני עברי הנהר, על קו הגבול, על מנת שיוכלו להשתתף בהן אורחים של שני הצדדים . הגשר שימש כמעבר גבול, ועליו נפגשו סוחרים (בעיקר יהודים) משתי העיירות הסמוכות. עבור הזכות לחצות את הגשר לעיירה הסמוכה, היה צריך תושב וולוצ'יסק לשלם 30 קופיקות לכרטיס מעבר יומי לתחום האימפריה האוסטרו-הונגרית.
רוב בתי היהודים נשרפו על ידי הגרמנים בימי מלחמת העולם השניה. עד היום, נותרו במקומות בהם עמדו בתי היהודים - מגרשים ריקים. בשנת 1890, היו בעיירה שמונה בתי כנסת, אך כיום לא נותר להם זכר (אחד מהם שרד את המלחמה, הפך אחריה למועדון, אך בהמשך נהרס). בשנת 1913, כללו מוסדות הקהילה היהודית שני מועדונים יריבים (אחד נקרא על שם הסופר שלום עליכם), תיאטרון, שתי ספריות ושלוש חנויות ספרים. בשנת 1922, הוקם אגף לחינוך יהודי במועצת העיר ונפתח חדר קריאה יהודי, ובשנת 1925 הוקם קולקטיב יהודי. בשנת 2,000 חיו במקום שמונה יהודים בלבד.
בשולי העירה, ניצבת לה על גבעה קטנה אנדרטה לזכר תושבי האזור - רובם ככולם יהודים - אשר נרצחו במקום. ככל הנראה, נלקחו כ-10,000 איש מתושבי הסביבה, אשר היו בגטאות של וולוצ'יסק ופודוולוצ'יסק, הובלו לנקודה זו, נורו למוות ונטמנו בקבר אחים ענק. האנדרטה הוקמה בשנות החמישים על ידי הממשל הסובייטי, אשר סירב לתרומה כספית מאגודת ידידי וולוצ'יסק בארצות הברית. כתוצאה מכך, לוח הזכרון אשר ניצב במקום מדבר על "קורבנות הפאשיזם הגרמני" ואינו מזכיר כלל "יהודים". מזה שנים רבות האתר מוזנח וצמחיית פרא עוטפת אותו.
התגוררו או נולדו בעיירה
רבנים
בית העלמין היהודי
בית העלמין היהודי הישן ניצב על גבעה אשר משקיפה על האזור הישן של וולוצ'יסק, וכיום ניתן להבחין בו במצבות ספורות בלבד. מצבות אלו תועדו על ידי ג'רמי גרנט (Jeremy Grant), תושב לונדון אשר ביקר בעיירה בשנת 2000, והם מובאים בטבלה הבאה.
| שם פרטי | שם האב | שם משפחה | תאריך פטירה |
| יעקב משה | אברהם | - | מרחשוון תרל"ג |
| רחל | אברהם | - | - |
| אטל | טוביה | - | - |
| יהודה בנימין | מנחם מנדל הלוי | סגל | - |
| מרדכי | שמשון דוד | - | תרנ"ה |
| זאב | אליעזר | - | סיוון תר"ס |
| רייזל | יהודה | - | תרס"א |
| פסיה | שלוימה | - | תרנ"ז |
| ישראל | מוישה | - | - |
| צבי מאיר | אברהם (יוסף?) | - | מרחשוון |
| חיים | (אברהם?) | - | - |
| יהושע (לא הותיר אחריו ילדים) | מוישה | שטרן/שטרמר/שטרמן? | ז' אדר |
| אשר... שמואל יהודה | אליעזר | - | אלול תרפ"ז |
| יוסף | חיים יהודה | - | מרחשוון תרפ"ה |
| - | - | למינסקי? |
בית העלמין היהודי החדש שירת את האוכלוסיה היהודית הקטנה, אשר שרדה את מלחמת העולם השניה, והוא נמצא בסמיכות לאנדרטה שהוזכרה לעיל. ייתכן והיה קיים בעיירה עוד בית קברות יהודי.
בני וולוצ'יסק מפורסמים
- מרדכי שנהבי
(הלפנביין), (13 באוגוסט 1900 - 1983), מראשוני העלייה השלישית , גדוד שומריה , יוזם הקמת המוסד החינוכי הראשון של השומר הצעיר במשמר העמק - השומריה , הוגה רעיון 'יד ושם' ומנהלו הראשון של המוסד.
ראו גם
מקורות
- Volochysk - ויקיפדיה האנגלית
- זכרונותיי מן העיר - זכרונותיו של סמואל טרוגמן (Samuel Trugman), אשר פורסמו בעיתון Der Tog (היום) בארצות הברית, בשנת 1943
- יומן מסע - סיפוריו של קן מוסקוביץ (Ken Moskowitz), אשר ביקר בוולוצ'יסק בשנת 1998.
- זכרונות ילדות - זכרונותיה של יוכבד (איב) לוזדרניק (Yeve Lozderkin), ילידת וולוצ'יסק (1928), כפי שנמסרו בשנת 2000
- מכתבו של ג'רמי - ג'רמי גרנט (Jeremy Grant) כותב על ביקורו בוולוצ'יסק
קישורים חיצוניים
- דף העיירה ב-ShtetLinks (מבית JewishGen)
- אתר(י) זיכרון לקהילה, הנמצאים בישראל, ראה: http://www.isragen.org.il/siteFiles/1/473/5806.asp
