וולוצ'יסק

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וולוצ'יסק Volochisk
אנדרטה לזכר תושבי האזור שנרצחו במקום בימי מלחמת העולם השניה
שמות נוספים Volochisk (רוסית),

וואלאטשיסק (ביידיש)

Volochysk (אוקראינית),

Wolotschysk (גרמנית),

Wołoczyska (פולנית),

Woloczysk,

Volotchisk,

Volochyska,

Wolochisk,

Wolocyska

מדינה אוקראינה
קואורדינטות '26°10/'49°32
מפה באתר Mapquest
וולוצ'יסק בגשש העיירות (נדרשת הרשמה)
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית

וולוצ'יסק היא עיירה קטנה באוקראינה, בדרומו של חבל ווהלין ההיסטורי, אשר שימש עד ימי מלחמת העולם הראשונה כגבול בין רוסיה (שם שכנה וולוצ'יסק) והאימפריה האוסטרו-הונגרית.

גיאוגרפיה

וולוצ'יסק (Volochisk) הינה עיירה קטנה, בדרומו של חבל ווהלין ההיסטורי, השוכנת בסמוך לנהר זברוץ (Zbruch), אשר שימש עד ימי מלחמת העולם הראשונה כגבול בין רוסיה (שם שכנה וולוצ'יסק) והאימפריה האוסטרו-הונגרית. כיום נמצאת וולוצ'יסק באוקראינה, מחוז (Oblast) חמלניצקי (Khmelnitskiy), אזור (Raion) קרסילוב (Krasilov). אוכלוסיית וולוצ'יסק מונה כ-24,000 תושבים.

וולוצ'יסק והעיירה הסמוכה, מעברו השני של הנהר, פודוולוצ'יסק Podvolochisk, במפה ישנה
וולוצ'יסק והעיירה הסמוכה, מעברו השני של הנהר, פודוולוצ'יסק Podvolochisk, בתצלום לוויין מאתר Google MapsExternal link.png

וולוצ'יסק כעיירת גבול

למרות היותה עיירה קטנה, היתה וולוצ'יסק מפורסמת בכל רחבי אירופה, כיוון שהיוותה את שער הכניסה לאוקראינה (ממערב). בתחנת הרכבת בעיר, עברו מדי יום שלוש רכבות נוסעים בקווים אודסה-וולוצ'יסק, קייב-וולוצ'יסק ובקו חוצה הגבול פודוולוצ'יסק-וולוצ'יסק. גם רכבות מן האימפריה האוסטרו-הונגרית השתמשו במסילות הברזל שעברו בעיירה. בנוסף לאלו, עברו במסילת הרכבת בעיר גם רכבות משא רבות, אשר הובילו מוצרי מזון בסיסיים ממזרח אל עבר אוסטריה, גרמניה, צרפת ואנגליה. סחורות אשר נפרקו בוולוצ'יסק, בדרכן מערבה, טופלו במחסנים גדולים, שם מוינו, נארזו, ונשלחו לשווקים במרכזה ובמערבה של אירופה. יותר ממאה משפחות יהודיות מן העיר היו מעורבות בניהול מחסנים אלו, במעין קואופרטיב.

היותה של וולוצ'יסק עיר גבול, שירת נאמנה רבים מתושביה. עבור יהודים רבים, וולוצ'יסק היתה מקום טוב לחיות בו - טוב הרבה יותר מכל מקום אחר. תושבי וולוצ'יסק, כולל גם יהודים אשר התגוררו בה, התלבשו במיטב האופנה הוינאית, היו "אזרחי העולם", משכילים ושלחו את ילדיהם ללימודים מחוץ למדינה.

עם זאת, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה היתה וולוצ'יסק, בהיותה עיירת גבול, הראשונה לסבול. תושביה נאלצו לעזוב, על מנת למצוא מקום מקלט משדה הקרב.

יהודי העיירה

מבט על החלק הישן של וולוצ'יסק, 1999. התמונה באדיבות ג'רמי גרנט Jeremy Grant, לונדון

בשנת 1897, היו בעיירה 6,716 תושבים, כמחציתם יהודים: 3,295. בתחילת המאה ה-20, עבדו יהודים רבים במפעל לייצור נעליים בעיירה, כמו גם במפעל לייצור מראות דקורטיביות. בניגוד לאוקראינים, אשר עסקו ברובם בחקלאות, רבים מן היהודים היו בעלי מקצוע או סוחרים: רופאים, ספרים, רוקחים, מורים, בעלי חנויות ובעלי משרות.


מעברו השני של נהר הזברוץ, שכנה העיירה פודוולוצ'יסק (Podvolochisk), וגשר עץ חיבר ביניהן. כל הנראה, היו קשרי משפחה רבים בין משפחות משתי העיירות, ולעתים היו נערכות חתונות בין בני-זוג משני עברי הנהר, על קו הגבול, על מנת שיוכלו להשתתף בהן אורחים של שני הצדדים . הגשר שימש כמעבר גבול, ועליו נפגשו סוחרים (בעיקר יהודים) משתי העיירות הסמוכות. עבור הזכות לחצות את הגשר לעיירה הסמוכה, היה צריך תושב וולוצ'יסק לשלם 30 קופיקות לכרטיס מעבר יומי לתחום האימפריה האוסטרו-הונגרית.

בית טיפוסי בוולוצ'יסק, שנת 2000. התמונה באדיבות בובי פרסט (Bobby Furst) וג'ואן אדלר (Joan Adler)

רוב בתי היהודים נשרפו על ידי הגרמנים בימי מלחמת העולם השניה. עד היום, נותרו במקומות בהם עמדו בתי היהודים - מגרשים ריקים. בשנת 1890, היו בעיירה שמונה בתי כנסת, אך כיום לא נותר להם זכר (אחד מהם שרד את המלחמה, הפך אחריה למועדון, אך בהמשך נהרס). בשנת 1913, כללו מוסדות הקהילה היהודית שני מועדונים יריבים (אחד נקרא על שם הסופר שלום עליכם), תיאטרון, שתי ספריות ושלוש חנויות ספרים. בשנת 1922, הוקם אגף לחינוך יהודי במועצת העיר ונפתח חדר קריאה יהודי, ובשנת 1925 הוקם קולקטיב יהודי. בשנת 2,000 חיו במקום שמונה יהודים בלבד.


בתי העיירה מוקפים בגדרות ססגוניות, שנת 2000. התמונה באדיבות בובי פרסט (Bobby Furst) וג'ואן אדלר (Joan Adler)


בשולי העירה, ניצבת לה על גבעה קטנה אנדרטה לזכר תושבי האזור - רובם ככולם יהודים - אשר נרצחו במקום. ככל הנראה, נלקחו כ-10,000 איש מתושבי הסביבה, אשר היו בגטאות של וולוצ'יסק ופודוולוצ'יסק, הובלו לנקודה זו, נורו למוות ונטמנו בקבר אחים ענק. האנדרטה הוקמה בשנות החמישים על ידי הממשל הסובייטי, אשר סירב לתרומה כספית מאגודת ידידי וולוצ'יסק בארצות הברית. כתוצאה מכך, לוח הזכרון אשר ניצב במקום מדבר על "קורבנות הפאשיזם הגרמני" ואינו מזכיר כלל "יהודים". מזה שנים רבות האתר מוזנח וצמחיית פרא עוטפת אותו.

התגוררו או נולדו בעיירה

רבנים

  • ליב - אבד"ק[1]
  • יוסף לערנער (לרנר) - [2] כתב את הספר עדות ביהוסף החדש. הרב נפטר בא' שבט תרס"ה[3]

בית העלמין היהודי

בית העלמין היהודי הישן ניצב על גבעה אשר משקיפה על האזור הישן של וולוצ'יסק, וכיום ניתן להבחין בו במצבות ספורות בלבד. מצבות אלו תועדו על ידי ג'רמי גרנט (Jeremy Grant), תושב לונדון אשר ביקר בעיירה בשנת 2000, והם מובאים בטבלה הבאה.

הפרטים המופיעים על המצבות הבודדות בבית העלמין היהודי הישן בוולוצ'יסק
שם פרטי שם האב שם משפחה תאריך פטירה
יעקב משה אברהם - מרחשוון תרל"ג
רחל אברהם - -
אטל טוביה - -
יהודה בנימין מנחם מנדל הלוי סגל -
מרדכי שמשון דוד - תרנ"ה
זאב אליעזר - סיוון תר"ס
רייזל יהודה - תרס"א
פסיה שלוימה - תרנ"ז
ישראל מוישה - -
צבי מאיר אברהם (יוסף?) - מרחשוון
חיים (אברהם?) - -
יהושע (לא הותיר אחריו ילדים) מוישה שטרן/שטרמר/שטרמן? ז' אדר
אשר... שמואל יהודה אליעזר - אלול תרפ"ז
יוסף חיים יהודה - מרחשוון תרפ"ה
- - למינסקי?  

בית העלמין היהודי החדש שירת את האוכלוסיה היהודית הקטנה, אשר שרדה את מלחמת העולם השניה, והוא נמצא בסמיכות לאנדרטה שהוזכרה לעיל. ייתכן והיה קיים בעיירה עוד בית קברות יהודי.

בני וולוצ'יסק מפורסמים

ראו גם

מקורות

  • Volochysk - ויקיפדיה האנגלית
  • זכרונותיי מן העיר - זכרונותיו של סמואל טרוגמן (Samuel Trugman), אשר פורסמו בעיתון Der Tog (היום) בארצות הברית, בשנת 1943
  • יומן מסע - סיפוריו של קן מוסקוביץ (Ken Moskowitz), אשר ביקר בוולוצ'יסק בשנת 1998.
  • זכרונות ילדות - זכרונותיה של יוכבד (איב) לוזדרניק (Yeve Lozderkin), ילידת וולוצ'יסק (1928), כפי שנמסרו בשנת 2000
  • מכתבו של ג'רמי - ג'רמי גרנט (Jeremy Grant) כותב על ביקורו בוולוצ'יסק


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יוסף יוסקא הלוי, יסוד יוסף, מינקאוויץ, תקסג
  2. אליהו עקיבא רבינוביץ, בן דב בר (עורך), הפלס - שנה ב, ברלין, תרסב
  3. הפלס, 1905 ברלין, תרסה