ויקיגניה:כתיבה גנאלוגית

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לפרסומו של מידע משפחתי ברשות הרבים ישנה חשיבות רבה במחקר הגנאלוגי, כיוון שחברי הקהילה הגנאלוגית מסייעים זה לזה, מתוך תחושת הדדיות ושליחות משותפת. אבל, על מנת שהתקשורת בין החוקרים תהיה יעילה, עליהם להסכים על כמה כללים פשוטים על-פיהם ישותף המידע. הכללים המובאים כאן מקובלים היום בקרב חברי הקהילה הגנאלוגית הפעילים בחברות גנאלוגיות ובאתרים הגדולים (ובפרט, JewishGen), אך אינם מנוסחים עדיין בצורה מרוכזת. כאן, נעשה נסיון ראשון לחבר את כולם יחדיו למעין חוקה-בהסכמה.


תשומת לב - שפות שונות

בבואנו להתייחס לעובדות גנאלוגיות, חשוב להבחין בין שני סוגי שפות עיקריים:

  • שפת הדיווח - השפה בה נכתבים הדברים כיום. לדוגמא: במערכת זו, שפת הדיווח היא עברית; ברשימות התפוצה של אתר JewishGen, שפת הדיווח היא אנגלית; בבואנו לשלוח בקשה לחיפוש מסמכים מארכיון ברומניה, שפת הדיווח היא רומנית.
  • שפת המקור - השפה בה תועדו העובדות בעת התרחשותן. לדוגמא: תושב ארץ ישראל, אשר הונפקה לו תעודת התאזרחות בימי המנדט הבריטי - שפת המקור בו נכתב שמו בתעודה היתה אנגלית; ברישום לידה בפנקס מוהל מקהילה יהודית כלשהי - שפת הדיווח היא, בדרך כלל, עברית או יידיש.

יש לזכור, כי במקומות רבים היו נהוגות כמה שפות בתקופות שונות (וגם בו-זמנית), בגלל חילופי שלטון ובגלל ריבוי תרבויות, כך שתחנות חייו של אדם מסוים, גם אם התרחשו כולן באותו המקום, יכולות להיות מתועדות בשפות מקור שונות.

על אנשים

כדי להפוך את ענייני השפה למבלבלים עוד יותר, עלינו לזכור כי ליהודים רבים היו כמה שמות פרטיים, אשר עשויים להופיע בסוגים שונים של מסמכים:

  • השם היהודי (יופיע ברישומים היהודיים, כגון: פנקס מוהל, רישומי בית כנסת, תעודת נישואין)
  • השם האזרחי (יופיע ברישומים של מדינת המגורים, כגון: תעודת לידה, תעודת פטירה). שם זה עשוי להשתנות בעת הגירה, ולעתים אין קשר בינו לבין השם האזרחי הקודם.
  • השם היידי - מהוות, לרוב, תרגום של השם היהודי (עשוי להופיע ברישומים פנימיים של הקהילה, כמו גם בחילופי מכתבים או בזכרונות)
  • הכינוי (עשוי להופיע בזכרונות, בסיפורים משפחתיים)

פורמט אזכור אדם

באזכור שמו של אדם, יש לספק את מירב הפרטים הידועים:

  • מין - לא תמיד ברור המין מן השם, בפרט אם מדובר בשם זר
  • שם פרטי - מירב השמות הידועים (יהודי/אזרחי/יידי/כינוי)
  • שם משפחה (כולל שם נעורים לנשים, כולל שינויי שמות)
  • שמות ההורים (כולל שם נעורים של האם, אם ידוע)

בסוגריים:

  • תאריך לידה מדויק עד כמה שניתן. אם לא ידוע תאריך מדויק אך ניתן להעריכו - יש לציין את התאריך המשוער, בתוספת הסימן ~ לפניו
  • מקום לידה (על פי כללי הציון של מקומות, כפי שמוסבר בהמשך)
  • תאריך פטירה מדויק עד כמה שניתן. אם לא ידוע תאריך מדויק אך ניתן להעריכו - יש לציין את התאריך המשוער, בתוספת הסימן ~ לפניו
  • מקום פטירה (על פי כללי הציון של מקומות, כפי שמוסבר בהמשך)
  • מקום קבורה, אם אינו נובע מיידית ממקום הפטירה (למשל, אם האדם נקבר ביישוב שונה מזה בו סיים את חייו, או אם בקרבת מקום מגוריו האחרון ישנם כמה בתי עלמין אפשריים לקבורתו)

אם מי מפרטי המידע הללו אינם ידועים - יש לציין זאת במפורש.

גם אם שפת הדיווח היא עברית, מומלץ כי השמות - ובפרט שם המשפחה - ייכתבו גם באותיות לטיניות, וזאת על מנת להקל על זיהוי השמות וקריאתם (לדוגמא: כהן יכול להיקרא כ: Cohen או כ: Kahan). לחילופין, אפשר לנקד את השם. מומלץ גם להדגיש את שמות המשפחה, ואם שפת הדיווח היא אנגלית - לכתוב אותם באותיות רישיות (Capital Letters)

הנה דוגמא לאזכור שמו של אדם כאשר שפת הדיווח היא עברית (כיוון שכך, ברור מן המילים נולד, בן... כי מדובר בזכר):

מרדכי-מוטל ליבמן Libman (נולד 1903, וולוצ'יסק Volochisk, אוקראינה; נפטר 17.3.1992, כפר ויתקין Kfar Vitkin, ישראל), בן ישראל ומרים (לבית ברומברג Brumberg)

תחנות חיים משמעותיות

תחנות החיים המשמעותיות בחייו של אדם, אשר ידיעתן עשויה לסייע לנו באיתור מידע אודותיו הן בעיקר אלו אשר מותירות אחריהן "עקבות", בדמותם של מסמכים. חשוב לזכור, כי לא תמיד מועד האירוע תאם למועד רישום האירוע, ולעתים תכופות רישום האירוע התרחש זמן רב לאחר האירוע עצמו, מסיבות שונות. כאשר אנו מספרים את קורותיו של אדם, אלו הן התחנות אליהן מומלץ להתייחס:

האירוע נתונים חשובים לציון מסמכים אפשריים לתיעודו
לידה תאריך, מקום תעודת לידה, רישום בפנקס מוהל
נישואין תאריך, מקום, פרטי בן/ת הזוג (לגבי כל נישואין) תעודת נישואין, כתובה
מגורים תאריך, מקום מגורים מפקדי אוכלוסין, רישומי קרקעות ובתים
מקצוע מקום עבודה מדריכי עסקים, בקשה לרשיון
שירות צבאי תאריך, צבא, יחידה, השתתפות במבצעים מיוחדים מסמכי גיוס, תיק אישי צבאי, תעודות השתתפות במבצעים
בקשת אזרחות תאריך, מדינה, אזרחות מסמכי בקשה להתאזרחות, תעודת התאזרחות
הגירה תאריך, מסלול ההגירה, שותפים למסע רישום כניסה לארץ היעד
החלפת שם השם הקודם והשם החדש, סיבת ההחלפה בקשה להחלפת שמות
פטירה תאריך, מקום, מקום קבורה, סיבת המוות (אם אינו טבעי) תעודת פטירה, מודעת אבל, הודעת פטירה, הספד, צו ירושה

ריכוז מידע משפחתי

בהתייחסנו למשפחה, אנו מדברים, בדרך כלל, על היחידה הגרעינית המורכבת מהורים וילדים, אך ההגדרה יכולה להתרחב גם להורי ההורים, לבני זוג של הילדים, לנכדים ואפילו לשותפות עסקית משמעותית. חשוב לזכור כי הרכבה של המשפחה משתנה במהלך השנים, וגם אם בנקודת זמן כלשהי - התגוררו כל בני המשפחה באותו המקום, אין הכרח כי כך יהיה גם בהמשך.

עם זאת, ההתייחסות הגנאלוגית למשפחה היא, בבסיסה, להורים וילדים, כאשר פרטים אשר מוזכרים אודות כל אחד מבני המשפחה עשויים להרחיב את היריעה ולהזכיר גם בני משפחה ומכרים. בדרך כלל, אורך החיים של המשפחה הוא מרגע הנישואין ועד לפטירת ההורים.

בהתייחסנו למשפחה, עלינו לציין את כל מה שידוע לנו מן הפרטים הבאים:

  • שמות ההורים - על פי פורמט אזכור אדם לעיל
  • מקומות מגורים ומסלול נדידה (כולל תאריכים) של המשפחה - על פי פורמט אזכור מקום לעיל
  • שמות הילדים - על פי פורמט אזכור אדם לעיל
  • תחנות חיים משמעותיות עבור כל אחד מבני המשפחה
  • אזכור ילדים וצאצאים עבור כל אחד מן הילדים

הנה דוגמא לריכוז המידע המשפחתי:

ישראל ומרים (בת ברוך צבי ופייגה ברומברג Brumberg) ליבמן Libman התגוררו בסוף המאה התשע-עשרה בוולוצ'יסק Volochisk, אוקראינה. בשלב מסוים (לא ידוע מתי), עברו להתגורר בקרסילוב Krasilov, ובהמשך התגוררו, ככל הנראה, גם בעיירה קוזמין Kuzmin - שתיהן באוקראינה. לא ידוע מתי נולדו והיכן, וככל הנראה נפטרו/נספו בתחילת שנות הארבעים של המאה העשרים.

ישראל היה מלמד (לפי גירסה נוספת, היה מורה לעברית בעברית). ילדיהם נולדו כולם בוולוצ'יסק:

  1. חיה (נולדה 1892; נספתה 1942, קוזמין) - נישאה ליצחק ברון Baron, ויחד עמו ועם בנם, חיים (נולד 1932, קוזמין) נספתה בשנת 1942 בעיירתם קוזמין.
  2. יעקב (נולד 4.10.1894; נפטר 21.2.1986) - עלה ארצה בשנת 1912, ובשנות השלושים השתקע עם רעייתו, שושנה בנין Benin (נולדה 10.6.1898; נפטרה 8.9.1989) בכפר יחזקאל Kfar Yekhezkel (שם גם קבורים שניהם), שם עסקו בחקלאות. ילדיהם: רבקה, אדיבה, יאיר.
  3. מרדכי-מוטל (נולד 1903; נפטר 17.3.1992) - עלה ארצה בשנת 1923, ולאחר שעבד את האדמה במקומות שונים (ביניהם: זכרון יעקב Zikhron Yaakov, גבעת עדה Givat Ada, בנימינה Binyamina), התגורר עם רעייתו, זהבה שרייר Shrayer (נולדה 1906, אורינין Orinin, אוקראינה; נפטרה 1977) בהרצליה Herzliya, ובהמשך הקימו את ביתם, בשנת 1932, בכפר ויתקין Kfar Vitkin (שם גם קבורים שניהם), שם עסקו בחקלאות. לאחר נפילתו של בנו במלחמת ששת הימים, שינה את שם משפחות לליבנת Livnat, ובהמשך גם ילדיו אימצו שם משפחה זה. ילדיהם: דליה (נולדה בהרצליה, השאר נולדו בכפר ויתקין), ארנון (נולד 22.6.1937; נהרג כטייס במלחמת ששת הימים, 5.6.1967; בעת שירותו, עיברת את שם משפחתו לליבנת Livnat), יעל וישראל (תאומים, נולדו 10.10.1941).

על מקומות

שמותיהם של מקומות השתנו, לעתים, במהלך השנים ועם חילופי השלטונות (לדוגמא: Cluj, Klausenburg, Koloszvar - כולם שמות של אותו המקום, כפי שנקרא בתקופות שונות על ידי השלטונות השונים). בנוסף - זוכים מקומות יישוב לשמות שונים לחלוטין בשפות שונות בנקודת זמן אחת (דוגמא פשוטה: צרפת נקראת כך רק בעברית, בעוד שבאנגלית היא נקראת France).

צורת כתיבה ושיוך מדיני

המוסכמה היא כי שמו של מקום נכתב על פי הכללים הבאים:

  • ההתייחסות היא לשמו המודרני, כפי שידוע היום בשפת המקום בו הוא נמצא
  • כתיבתו תיעשה באל"ף-בי"ת לטיני, ללא סימנים מיוחדים (לדוגמא, אומלאוט)
  • לצדו של המקום, תצוין המדינה אליה הוא שייך היום (גם שמה של המדינה ייכתב על פי שני הכללים הקודמים)
  • עבור ערים בארצות הברית וקנדה, תצויין גם שם המדינה אליה הם שייכים, וזאת בעזרת קוד בינלאומי בן שתי אותיות (למשל: Los Angeles, CA בארצות הברית, Vancouver, BC בקנדה)

כך, למשל, העיר קייב, אשר נמצאת באוקראינה, נקראת, אמנם, באנגלית: Kiev, אך בתעתיק לטיני של אוקראינית, נקראת: Kyiv, ולכן תיכתב: קייב Kyiv, אוקראינה.

במקרים רבים, נמצא עיירות שונות אשר נושאות שם זהה זו לזו, ולכן כדאי לצרף ליד שם העיירה גם את הקואורדינטות הגיאוגרפיות שלה, לזיהוי חד-ערכי. ההתייחסות לקייב תהיה, אם כן:

קייב Kyiv, אוקראינה (צפ. '50°26 מז. '30°31)

חבלי ארץ היסטוריים

לעתים, ציון חבל הארץ ההיסטורי אליו היה שייך היישוב המדובר, עושה עמו חסד, וזאת לאור זיקה אפשרית ביניהם ועידוד כיווני מחקר מסוימים. מומלץ להוסיף מידע זה, ובתנאי שהוא מצויין בצורה ברור ואינו יוצר בלבול בשיוך המדיני על פי הכללים שניתנו לעיל.

לדוגמא, ניתן לכתוב: קלוז' Cluj, רומניה (בחבל טרנסילבניה Transylvania ההיסטורי); לא כדאי לכתוב: קלוז' Cluj, טרנסילבניה Transylvania, רומניה - שהרי אז ניתן לחשוב כי טרנסילבניה הינו מחוז ברומניה של היום, ולא כך הוא.

תוכנות גנאלוגיות

כאשר ישנה התייחסות לתוכנה גנאלוגית (למשל, לצורך הפניית בקשה לסיוע), יש לציין את:

  • שם התוכנה בשפת המקור
  • שם החברה שפיתחה את התוכנה
  • הגירסה איתה אתם עובדים

ציטוט ממקורות

על מנת לשמור על רמת אמינות גבוהה במחקר הגנאלוגי ובדיווח אודותיו, יש להקפיד על רישום מקורות. מקור יכול להיות ספר, מסמך ארכיוני, תעודה שנמצאת ברשות המשפחה, ראיון ואפילו שיחת טלפון או התכתבות בדואר אלקטרוני. את המקורות יש לתעד בצורה מסודרת ושיטתית, ובכל פעם שעובדה מתוך אחד המקורות מצויינת בדיווח - יש להפנות אל המקור. ראו את המדריך העוסק בציטוט ממקורות.