ורנה

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

וַרְנָה (בבולגרית: Варна) היא עיר נמל מרכזית לחוף הים השחור, בירת מחוז ורנה וממוקמת 379 קילומטרים צפונית מזרחית לבירת בולגריה סופיה. חופיה השקטים והמפרצונים היפיפיים ביססו את מעמדה כעיר נופש וקיט.

היסטוריה

  • היישוב נוסד כמושבה יוונית בשם "אודסוס" (Odessos) ב-580 לפנה"ס.
  • במאה ה-6 לסה"נ נוסדה העיר ורנה על ידי שבטים סלאבים, והיא נקראת כך עד היום.
  • במאה ה-8 הייתה תחת שלטון הממלכה הבולגרית,
  • ב-1399 נכבשה על ידי העותומנים.והיא אחת מארבע ערי המבצר של העותומנים באזור, והאחרות הן שומן, סיליסטרה ורוסצ'וק (רוסה).

אירוע היסטורי חשוב בזמנים אלו היה קרב ורנה - הקרב התרחש בקרבת העיר בשנת 1444 ובמהלכו הובסו צבאות הונגריה ופולין על ידי מנהיג האימפריה העותומאנית.

  • בשנת 1866 הונחה מסילת הברזל הראשונה בבולגריה, בין רוסצ'וק לוורנה, וכלכלת העיר התפתחה.
  • כארבע מאות שנה לאחר מכן העיר הועברה לידיים רוסיות לאחר המלחמה העותומאנית-רוסית.
  • בשנת 1878 שוחררה והסתפחה לנסיכות בולגריה דבר אשר הוביל לירידת יוקרת העיר.
  • בימי מלחמות הבלקן (19121913) גויסו 135 יהודים מוורנה לצבא הבולגרי.
  • בימי מלחמת העולם הראשונה, שרתו יהודים בצבא הבולגרי, חלקם נהרג בקרבות. קרנות צדקה מבולגריה ומחוצה לה תמכו במשפחות המגויסים.
  • בסוף מלחמת העולם השנייה נכבשה ורנה על ידי הצבאות האדומים ואף שונה שמה ל"סטלין"
  • לאחר נפילת הקומוניזם במזרח אירופה בשנות ה-90 הפכה לעיר קיט תיירותית

יהודי ורנה

  • התחלת התישבות יהודית במקום בתחילת המאה ה-19.
  • היהודים הראשונים בוורנה היו סוחרים ובעלי מלאכה. עם פיתוח התעשייה עבדו רבים כפועלים וכפקידים. כמה יהודים עסקו ביצוא.
  • בשנת 1878 בתום השלטון העותומני, הייתה במקום קהילה ספרדית מאורגנת, וגם קהילה אשכנזית קטנה, מהבודדות בבולגריה. ומספרם גדל - מספרם גדל מ-255 בסוף שנות ה-70, ל-719 בשנת 1880.

היוו 0.7 אחוזים מאוכלוסיית העיר. בשנת 1888 מספרם היה 760, בקרב אוכלוסייה של 25,000 נפש.

  • מגמת הצמיחה נמשכה, ובשנת 1903 חיו בוורנה 1,308 יהודים, בשנת 1910 -1,706, ובשנת 1913 הגיע מסרם ל-1,615 יהודים, בתוך אוכלוסייה שמנתה 34,417 תושבים.
  • לאחר מלחמת העולם השנייה התגוררו בה כ-2,200 תושבים יהודים
  • מהעיר היו מספר גלי העלייה לארץ.
  • כיום יש בה כ-250 יהודים.

מוסדות הקהילה

  • לקהילה היהודית בוורנה היו שני בתי כנסת, האחד ספרדי, הוקם בסוף המאה ה-19, ועל ידו היה מבנה לתפילות בוקר וערב, והשני, הקטן יותר, בית כנסת אשכנזי. על פי המודל העותומני, התפללה כל קהילה בבית כנסת משלה, ובוורנה, כבמקומות אחרים במזרח בולגריה, הן השלטונות הבולגריים והן המוסדות היהודיים התירו פעילותן של שתי קהילות נפרדות.
  • בבעלות הקהילה הספרדית, בה היו חברים רוב יהודי העיר, היה גם בית העם ובו אולם אסיפות גדול, חברה קדישא, בית עלמין, וארגוני צדקה כגון "גמילות חסדים" ו"מלביש ערומים".

בתי עלמין

  • בית העלמין היהודי הראשון היה על יד החוף. הוא פעל עד 1935, ואז הוחרם ובמקומו ניטע גן עירוני.
  • בית עלמין חדש נפתח באותה שנה, וידוע כ"בית העלמין הישן". הקהילה הקימה בו קיר זיכרון שבו נחרטו שמותיהם של כמה מאות הנפטרים שנקברו בבית העלמין הקודם. הקיר קיים עד היום.

ראה גם

לקריאה נוספת

  • יהדות בולגריה .מערכת ספר "יהדות בולגריה": א. רומנו, יוסף בן, נסים (בוקו) לוי. 1018 ע', איורים. ירושלים :חברת "אנציקלופדיה של גלויות", תשכ"ז – 1967

קישורים חיצוניים

Wiki.png חלק מן התכנים של דף זה נלקחו מהוויקיפדיה העברית ומובאים בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם