ההרשמה לאתר פתוחה הינכם מוזמנים להירשם לאתר ולהתחיל לערוך
זלוב
| זלוב Zelów | |
| שמות נוספים | זעלאב (יידיש) |
| מדינה | פולין |
| קואורדינטות | '19°14/'51°28 |
| מפה באתר Mapquest | |
| זלוב בגשש העיירות (נדרשת הרשמה) | |
| לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית | |
העיירה זלוב נמצאת בנפת Lask, מחוז לודז' בפולין. כינויה בפולנית Zelów וכינויה ביידיש Zelav .
גיאוגרפיה
העיירה זלוב (ביידיש זעלאוו) נמצאת כ-35 ק"מ דרומית-מערבית ללודז'. העיר זלוב, לא היתה עיר חשובה מבחינה אסטרטגית ולא שימשה צומת דרכים ולא התבלטה כעיר מרכז. היא עמדה בצד המזרחי של כל הערים הגדולות והחשובות כמו פביאנץ, לודז ולאסק והסתתרה מאחוריהן בקשר לחשיבות ולגדולה. בגלל מיקומה הגיאוגרפי אף לא סבלה נזקים גדולים בשתי מלחמות העולם והכובשים עברו בה ללא תשומת לב מרובה. אולם בכל זאת היתה זו עיר חשובה מבחינה כלכלית ותעשייתית. התקיימה בה תעשייה מפותחת בה השתלבו תושבי העיר.
הרובע היהודי בזלוב וכניסת הנאצים לעיירה
כל הראיות לגבי יהודי זלוב (לרבות העתקים מהארכיונים) נהרסו ע"י הנאצים במלחמת העולם השניה. לכן מחפשי שורשים משפחתיים ייאלצו להתמודד עם בעיות אלו כאשר יחפשו את קרובי משפחתם. מספר מסמכים מבית הכנסת שרדו, לכן בהתבסס עליהם תיאר ההיסטוריון אנדרי סלרוביץ (Andrzej Selerowicz ) , תיאור כללי של הרובע היהודי בזלוב בשנות השלושים של המאה ה-20 באופן שהתאפשר לו.
יהודים
בית הכנסת בזלוב הוקם בשנת 1879. בעיירה במחוז לודז' חיו לפני המלחמה כ-2000 יהודים. הגטו שהוקם בעיירה חוסל ביו החודשים יוני לספטמבר 1942, ומרבית יהודי המקום גורשו למחנה ההשמדה חלמנו ולגטו לודז'. "חלמנו" היה מחנה השמדה גדול מאד. על פי עדויות ומחקרים, נרצחו במחנה ההשמדה "חלמנו" כמה מאות אלפים. אין מספר מדויק או אפילו קרוב למדויק, אך מעריכים שנרצחו שם קרוב לחצי מיליון אם לא מעבר לכך.
רבנים בקהילה- רבי משה לייב קליין, הרב ויינברג הרב דנציגר,Danziger (דנציקר, Danziker). (הרב דנציגר היה הרב של חסידות אלכסנדר בעיירה). היה הרב האחרון של העיר והוא נספה בשואה (מתוך: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, ע"מ 120)
מבנים ומוסדות של הקהילה
תנועות נוער- השומר טרומפלדור, פרייהייט. תנועת העובד הדתי
חינוך- סמינר בית יעקב לבנות, גן ילדים ביידיש. בבית יעקב לימדה הגב' חיה יוסטמן ז"ל, שהיא ומשפחתה הספיקו לעלות לישראל לפני פרוץ המלחמה. חיה יוסטמן נפטרה בבני ברק ישראל לפני שנים אחדות. חיה יוסטמן היתה בת דודתו היחידה של ניצול השואה בנימין זאב (וולף) ליסנר, מחבר הספר "זיכרונות מן התופת". גם זאב (וולף) שקופף, שהיה מפעילי פועלי אגודת ישראל היה בן דודו היחיד של זאב ליסנר. תמונותיהם מופיעות בספר "זיכרונות מן התופת".
ישיבת אלכסנדר בזלוב, הייתה מעין שלוחה קטנה של החסידות בעיירה. הישיבה הייתה בשטח בית כנסת אלכסנדר שבעיירה. בשטיבל. למדו בה כ- 40 תלמידים. ראש הישיבה היה ר' ישראל יצחק הכהן זאקאק.
תנועות פוליטיות
פועלי אגודת ישראל - אחד הפעילים המרכזיים, שבסוף המלחמה היה שותף בארגון קבוצות עליה ארצה, היה ר' זאב וולף שקופף ז"ל. עלה לישראל והתגורר בבני ברק עד פטירתו. יש לו בן המתגורר בישראל ובן נוסף המתגורר בארה"ב.
חברי התנועה הציונית בזלוב
אברהם שייבה, יעקב אבא, יהושע לוסטיגמן, יחזקאל ברמן, יוסל שיבק, הרשל שיבק, לוזר גרינברג, לייב שרקובסקי, יידל שטרן, לוזר שטרן, נפתלי מאיר ודוד שטרן.
אישים ידועים מן העיירה
ראשי הקהילה
- רבי חיים ליברמן מחסידי גור שהשתתף במשלחת שבאה לארץ ישראל בשנות ה-20' במטרה לקנות אדמה לשם התיישבות דתית.
- רבי משה גולדשטיין ז"ל - בספר הזיכרון לקהילה נכתב: "יהודי מוכשר בכישורים וסגולות רבים פעיל בעינייני ציבור בעל אוזן קשבת לצרכי הכלל והפרט" (ע"מ 102). רבי משה גולדשטיין היה נשוי לשרה והיו להם 6 בנות: חווה-מינדלה, אלקה, אתקה, בלה ורחל-הינדה שנספו בשואה ורבקה-שיינדל שעלתה לישראל. לזוג היה בן אחד, יצחק הירש משי גולדשטיין שנשלח לגטו לודז' ונספה בשואה בעת צעדת מוות כאשר נורה ע"י הגרמנים כשניסה להקים את בן דודו שנפל בצעדה. עליו נכתב בספר הקהילה: "שהיה מחונן בכל המעלות ופעל הרבה בגטו לודז' למען אחיו הסובלים" (ע"מ 102).
- רבי יצחק פרידמן שהיה אדם בעל מעוף ומרץ.
- רבי מיכאל רוזנפט היה חבר בועדה המדינית של אגודת ישראל העולמית.
- נפתלי מאיר שהיה עסקן ציבורי מובהק שהתחיל כראש הקהילה ולבסוף שימש ראש מועצת היהודים (יודנרט).
יהודי העיירה בתקופת השואה
זלוב, עיירת מלאכה ותעשייה זעירה במחוז לודז ובה קהילה שמנתה 2800 נפשות. מרבית תשובי המקום היו גרמנים או צ'כים דוברי גרמנית. עם הופעתם של הקלגסים הנאצים הפכו ברובם להאצים נלהבים והתחרו ביניהם על גילויי איבה לוהטת ליהודים. יהודיי העיירה נשדדו מכל רכושם, עשרות יהודים מצאו את מותם תוך עינויים ומעשי התעללות איומים. כל חיי הציבור חוסלו ובתי הכנסת חוללו, חיי היהודים נעשו מספרם של היהודים הכלואים בגטו זלוב, לרבות פליטים, נע בין ששת אלפים לשבעת אלפים איש. כבר בחו הפקר לכל ערב צמא דם. מיהודי זלוב כמו מיהודי פולין כולה נשדדו כל הזכויות. הפועלים היהודים ובעלי המלאכה נאלצו לעבוד עבודת פרך עבור הגרמנים שלא שילמו להם גם את שכר הרעב שהובטח ועבור תלונה כל שהיא של יהודי נגד גרמני קיבל היהודי עונש מוות מבלי לבדוק את תלונתו.
נפוחי רעב, כשלדים חיים נדחקו יהודי זלוב לגטו שהוקם במקום. אולם גם חיי העוני הללו לא נמשכו זמן רב. בחודשי הקיץ תש"ב הוצאו מרבית יהודי המקום להשמדה במחנה חלמנו. במקום נשארו רק פועלים מומחים, שהמשיכו בעבודת כפיה למען הגרמנים אחרי שבני משפחותיהם הוצאו להורג. אולם גם להם לא הרשו הגרמנים לחיות זמן רב עלי אדמות. בשלהי אב תש"ב הומאו אחרוני יהודי זלוב להריגה.
מתוך "מגילת פולין", חלק ה' כרך א'.
כאמור, בחודש יוני 1942 התבצע גירוש חלקי מגטו זלוב, שבמסגרתו נשלחו תשעים ושישה תושבים לגטו לודז'. לא ידוע מספר המיועדים להשמדה ששולחו באותו מבצע לחלמנו. בחודש אוגוסט נעשה עוד מבצע גירוש, שבעקבותיו גורשו 149 מתושבי הגטו לגטו לודז'. אי אפשר לקבוע מה היה מספרם של האנשים שנרצחו במקום או שולחו אל מותם בחלמנו.
ב-14 בספטמבר 1942 ביצעו הגרמנים את מבצע החיסול הסופי של הגטו בזלוב. לפי עדותו רוכזו תושבי הגטו בבית החרושת המקומי "לבה" ( ,(Alfred Knull) של הגרמני אלפרד קנול ובכנסייה המקומית, ומשם הוסעו במשאיות שבאו מלודז'. רק קומץ קטן, ארבעים (Lewe ואחד אנשים בסך-הכול, גורשו לגטו לודז'. כל היתר נשלחו למחנה חלמנו או נרצחו במקום. 64 של הגסטפו בלודז' מ -2 בספטמבר 1942 מדובר על השלמת גירושם IIB4 בדוח של מדור של היהודים מן הנפות האחרונות של חבל ורטגאו. לפי הדוח הזה, גורשו 33,371 יהודים מנפות ויילון, שיירדז, לסק וטורק. בדוח מצוין שרבים מן היהודים הללו הועברו לעבודה ( כלומר לעבודות כפייה. הדוח אינו כולל מספרים של המגורשים לגטו ,(Arbeitseinsatz לודז', אינו מזכיר את מחנה חלמנו ואינו מציין את מספר הנרצחים בעת מבצעי הגירושים. לעומת זאת מדגיש הדוח שהכוחות שביצעו את הגירושים בנפות הללו נעזרו בכוחות של ז'נדרמריה ממונעת ובנפת לסק - גם בפלוגה של שוצפוליציי שהובאה במיוחד לשם כך מלודז'. צוין בדוח שלאחר הגירושים מן הנפות הללו נשארו יהודים בגטו לודז' בלבד.
מתוך הפרק "חיסולן של הקהילות בערי השדה" (בע"מ 17) מתוך הספר
"כפר נדח באירופה: חלמנו (קולמהוף) מחנה ההשמדה הנאצי הראשון". מאת שמואל קרקובסקי.
יד ושם 
,2001. ע' 97-71.
-6 בספטמבר 1939 אלול תרצ"ט, נכנסו הנאצים לעיירה זלוב, והחלו להטיל גזרות על תושבי העיירה. (מתוך הספר: "זיכרונות מן התופת"). הגרמנים החלו חוטפים יהודים תמימים לעבודות שונות, לניקוי הרחובות, לטאטוא השווקים, לניכוש עשבים ולאיסף גרוטאות אל מחסן גדול - מחסן העצים של יצחק פשדבורסקי. הגרמנים גידרו את המחסן כך שלא ניתן היה לראות מה מתרחש בתוכו. מאז אותה השתלטות נעלם יצחק פשדבורסקי ולא היה מושג מה עלה בגורלו. באפריל 1941, הטילו הגרמנים על אנשי העיירה גזירה שקשה היה לעמוד בפניה ואשר נועדה להטיל מורא ופחד בלבבות היהודים. היתה זו מעין "הצגה" שהכינו על מגרש ריק במרכז העיר, בו היו אמורים לתלות עשרה יהודים שייבחרו באופן אקראי. במשך כמה ימים ניהלו הגרמנים תעמולה ברחבי העיר והורו לכל יהודי העיר מקטן ועד גדול להיות נוכחים באירוע. מי שסירב הסתכן בתלייה. ביום הנורא הזה הובאו ב- 12 בצהרים עשרת הנידונים על ידי המשטרה היהודית כשידיהם כבולות באזיקים ועיניהם מכוסות והועלו אל מרכז הבמה. ואז, בדיוק לפי התכנון החלה מלאכת התלייה. המלאכה נמשכה עד שעות הערב כדי שכולם יספיקו לראות. בטרם השיבו את נשמתם זעקו הנדונים בכוחם הדל: "שמע ישראל".
במהלך 1941 נחטפו צעירים יהודים אל מחנות הכפייה שבמחוז פוזן. רוב הנחטפים לא שבו משם.
אנדרטאות שהוקמו לזכר העיירה
- לוח זיכרון הוקם במרתף השואה בהר ציון בירושלים. הכיתוב: לוח זה זכרון ליהודי הקהילה הקדושה של העיר זלוב פלך לודז פולין. נשמות קדושים וטהורים של חסידים יראי ה' של קהילתנו שנהרגו ושנשרפו ושנטבחו ושנחנקו ע"י הצוררים הגרמנים ימ"ש. תנצב"ה ה' יקום דמם בשנת תש"ב. מנציחים כל יוצאי זלוב בישראל ובגולה.
- אנדרטה הוקמה בבית העלמין בחולון דרום - הכיתוב: לזכר קהילת יהודי זלוב שנספו במקומות מגוריהם ובמחנות ההשמדה הי"ד. יום הזיכרון ב' אלול (15/08/1942)
דפים נוספים במערכת הקשורים לעיירה
יום הזיכרון
יום הזיכרון לעיירה נקבע ע"י יוצאי העיירה בישראל לתאריך ב' בחודש אלול.
רישומים גנאלוגיים מן העיירה ואודותיה
ארגון יוצאי העיר זלוב בישראל
כדי להנציח את העיר זלוב וליצור קשרים חברתיים בין אודים מוצלים של העיירה, נוסד בשנת 1954 הארגון של יוצאי זלוב בישראל. הארגון הקיף את שבעים המשפחות של יוצאי זלוב בישראל. תאריך ב' באלול שימש יום האסיפה הקבועה של יוצאי העיירה בישראל. ככתובת הארגון שימשה בעבר חנותו של א.מ. קליין במרכז בעלי מלאכה 19 בתל אביב.
ניצולים בני הקהילה החיים כיום
מר מנוש סיבק, סאן פאולו, ברזיל. מר סיבק ביקר בפולין בחודש אפריל 2009 ואיתר את קבר אביו במקום.
גב' שושנה ויקרוביצקי לבית בורנשטיין מישראל
גב' הינדה בומס, פילדלפיה, ארה"ב
מר בנימין זאב (וולף) ליסנר, בני ברק, ישראל. יש לו ילדים בעלי משפחות, נכדים ואף נינה החיים בישראל. מאי 2011.
פעולות הנצחה בפולין
בשנתיים האחרונות מתנהל מו"מ מול עיריית זלוב בבקשה להנציח את יהודי הקהילה בלוח זיכרון בבית העירייה או בבית הכנסת המשמש כיום כבית הדואר. כמו כן, הועברה בקשה לציין את בית הקברות במקום כאתר לשימור. הפניות לעיריית זלוב הן בתמיכת נציגות האיחוד האירופי למורשת ורב תרבותיות בפולין, ובידיעת הקהילות היהודיות בוורשה ובלודז' כמו כן עודכנה שגרירות ישראל בפולין. לצערנו עד כה הפניות לא נשאו פרי ובכפר זלוב אין הנצחה ליהודי העיירה שניספו בשואה.
גלריית תמונות
אנדרטה לעיירה
המשך
המשך
המשך
תמונות מהעיירה זלוב
תמונות מחיי העיירה זלוב ניתן לאתר במנועי החיפוש של מוזיאון יד ושם והמוזיאון לשואה בוושינגטון.
רשימת ספרים
- אברהם קלושינר (עורך), (1976), ספר זיכרון לקהילת זלוב, תל אביב: הוצאת ארגון קהילת יוצאי זלוב בישראל.
- ברסלר חנוך-שמחה (2001) אש תמיד: החסיד שלא נכנע
- ליסנר בנימין זאב (1999) זיכרונות מן התופת: עדותו של ניצול שואה. הוצאה עצמית על פי זיכרונותיו של העד בנימין זאב ובעריכת הבן יעקב.
- פיבלוביץ פנחס-מנחם (1970) מפי אוד מוצל
- פיבלוביץ פנחס-מנחם (1994) במצוקה ובתחיה
- פיבלוביץ פנחס-מנחם (2002) עודני זוכר
- פיבלוביץ פנחס-מנחם (2005) בין שני עולמות
- Adele Grossman Adele (2007) La memoire dans la chair
- Bressler Hanoch-Simcha (2004) The eternal flame
עדויות על העיירה זלוב:
עדויות שנמסרו ופוענחו במסגרת פרויקט יוסלה כרמון של יד ושם ע"י:
FUTERMAN NOMA - 3085
WLADISLAWSKI P. - 1413
מידע על גירוש יהודי העיירה הופיע בעיתון ידיעות של תנועת דרור-החלוץ בגטו ורשה ב- 10/07/1942 מתוך: דניאל בלטמן (עורך), גטו ורשה - סיפור עיתונאי, יד ושם, ירושלים 2002 , עמ' .416-415
בנימין זאב (וולף) ליסנר, מחבר הספר "זיכרונות מן התופת", מסר את עדותו בקולו שלו לשלוחת ארכיון "יד ושם" בגבעתיים, וכן מסר עדות מצולמת השמורה בארכיון של סטיבן שפילברג. העד התראיין ביום השואה ברדיו קול חי.