טרגו ניאמץ

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
(הופנה מהדף טרגו נאמץ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טרגו ניאמץ Tîrgu Neamţ
בית הכנסת האורתודוכסי בטארגו ניאמץ
שמות נוספים Târgu-Neamţ,

Târgul Neamţ,

Neamtzu

מדינה רומניה
קואורדינטות '26°22/'47°12
מפה באתר Mapquest
טרגו ניאמץ בגשש העיירות (נדרשת הרשמה)
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית


טרגו ניאמץ בעברית Târgu Neamţ ברומנית עיר במחוז ניאמץ ברומניה . נמצאת בקרבת נהר Neamţ.

היסטוריה של הקהילה היהודית בעיירה

לפי המסורת, קיבלו היהודים הראשונים בטרגו ניאמץ את זכות הישיבה שלהם מידי שליט מולדובה שטפאן הגדול (Stefan cel Mare). בשנת 1911 היו בקהילה 760 ראשי משפחה, ו- 300 מהם קיבלו תמיכה מן הקהילה.

יהודי העיירה סבלו מרדיפות והתנכלויות. לאחר האמנציפציה נרשמו בשנת 1930 שני יהודים במועצת העיר מטעם "התאחדות היהודים הרומנים" ובשנת 1931 נבחר סגן ראש עיר יהודי. בשנת 1932 קיבלה הקהילה היהודית מעמד רשמי כגוף משפטי. בתקופת מלחמת העולם השנייה, ימי שלטון "משמר הברזל" ברומניה נרדפו יהודי טרגו ניאמץ. המפקד המחוזי של הארגון הפאשיסטי "החולצות הירוקות" עצר וכלא את מנהיגי העיירה כמו גם אישים מרכזיים ויהודים מבוססים בה (רופאים, סוחרים ועוד). היהודים הועברו לידי המשטרה הליגיונארית. אולצו "למכור" את רכושם בכפיה ובעינויים ו"לתרום" כספים למפקד "משמר הברזל" ולקרן של הליגיונרים הרומנים הפאשיסטים.

מידע כזה נמצא לגבי הרוקח לאון שטרן שנעצר ב- 20 בנובמבר 1941. הוא עונה ונדרש לשלם סכום כסף גדול שלא היה בידיו. בנוסף אילצו אותו לחתום על שטר מכירה בכפייה של בנייני הקהילה ואף לשלם את שכר הטרחה של העו"ד שטיפל במכירה, כמו גם עבור "התספורת" שקיבל (גילוח ראשו ע"י הליגיונרים). בנוסף הסיגורנצה ניהלה מעקב במסגרת "תוכנית עבודה כללית לטיפול בבעיה היהודית". החל מה-31 באוגוסט 1943, נערך מעקב אחרי בית הקהילה, בית הכנסת וביתו שלן רב הקהילה, הרב רולר.

בעדות שמסר ליבה יצחק איזיק מטרגו ניימץ (עדות מתאריך 28 בדצמבר 1959), עלה כי יהודי העיר נדרשו לשאת טלאי צהוב. דבר זה הפך את היציאה לרחוב לכמעט בלתי אפשרית משום שהיהודים היו מושא ללעג ואפילו ילדי צוענים יידו בהם אבנים.

ביוני 1941 גורשו לעיירה טרגו ניימץ יהודים מכפרי האיזור וכחצי שנה לפני תום מלחמת העולם השנייה. בהתקרב חזית הלחימה לאיזור, אולצו יהודי העיר להתפנות ממנה בתוך שעתיים ובתיהם ורכושם נבזז על ידי תושבים נוצרים. לאחר המלחמה חזרו פליטים יהודים לעיר, אך חלקם התקשו להשתקם במקום וחיו בעוני.

מקורות

  • אנצ'ל ז' ואחרים, "פנקס הקהילות : רומניה : כרך ראשון", הוצאת "יד ושם", ירושלים תשט"ז (1956), עמ' 129-127.
  • אנצ'ל ז', "תולדות השואה רומניה" (כרך ראשון), "יד ושם", ירושלים תשס"ב (2002), עמ' 271, 283, 1125, 1313

כלכלה

יהודי העיר עסקו במסחר בהמות, עור, שמן, שעווה, גבינה וצמר. לפי הרישומים ב- 1910 פעלו בעיר 240 סחורים, 110 חייטים, 56 סנדלרים, 24 פחחים, 18 נגרים ו-254 בעלי מקצועות שונים.

מקור

  • אנצ'ל ז' ואחרים, "פנקס הקהילות : רומניה : כרך ראשון", הוצאת "יד ושם", ירושלים תשט"ז (1956), עמ' 127.

רבנים בעיר

רבי אברהם משה ברוידא (Broide) - נפטר בשנת 1627.

רבי משה שמלקה.

רבי משה יואל הכהן - מחבר הספרים: "חלת לחם ושיורי ברכה", "מי השילוח".

רבי חיים מרדכי רולר (Roler) - נולד בה'תרכ"ח (1868) ונפטר בט' בחשוון ה'תש"ז (1946). מגדולי הרבנים בדורו שנודע כפוסק גדול ומומחה בהתרת עגונות. לאחר נישואיו בתרמ"ה היה סמוך על שולחן חותנו שהיה המשמש של רבי יצחק פרידמן מבוהוש, מייסד חסידות בוהוש. היה רבה של העיר במשך כחמישים שנים בשנים תרנ"ה-תש"ד. בחול המועד פסח תש"ד גורש עם בני קהילתו ועבר לבוקרסט ובתמוז תש"ו עלה ארצה. מחבר הספרים: שו"ת "באר חיים מרדכי", "חידושי בן יאיר" על התלמוד הבבלי, "שער נפתלי" על הפטרות "שלוש דפורענותא" ו"שבע דנחמתא", "שירת דבורה", "ברכי נפשי וחמש עשרה שיר המעלות", "מאמרי באר חיים מרדכי" (כולל את "שלוש עשרה עיקרים" ו"גדול השלום" על פרשת יתרו וביאור להפטרת שבת הגדול), ביאור להגדה של פסח. הרב רולר פעל רבות להתרת עגונות לאחר כל אחת משתי מלחמות העולם והתיר מעגינותה גם את בת הרב המפורסם מאוד בזמנו, הרב מאיר אריק.

מקור

  • אנצ'ל ז' ואחרים, "פנקס הקהילות : רומניה : כרך ראשון", הוצאת "יד ושם", ירושלים תשט"ז (1956), עמ' 127.

בית כנסת

בית הכנסת הראשון נבנה מאבן בשנת 1737. בשנת 1774 עלה באש ולא הותר לבנות אחר מאבן. בשנת 1821 נשרף שוב המבנה מעץ. בשנת 1849 נהרסו בית הכנסת והמקווה בפקודת ראש המנזר ובקרב של הקהילה היהודית, נהרגו 6 יהודים. רק בשנת 1856 בעקבות מסמך מחייב שהשיגה הקהילה היהודית מהוזיר בקושטא ניתנו לקהילה מגרש חדש וחומרי בניין, לבנות את בית הכנסת.

בעיר נמצא בית כנסת בשם Craftimen's ששוחזר כנראה ממבנה בית הכנסת מ- 1870 ושיפוצים נוספים נערכו בו במהלך השנים. כיום מתגוררת בבית הכנסת בעזרת הנשים מקומית תמורת עבודות ניקיון בבית הכנסת. בית הכנסת נזקק לשיפוצים, אך בהיעדר מימון בקהילה ובעיריית טרגו ניימץ, הוא נותר ריק ובלתי משופץ. מצ"ב קישור לתמונת בית הכנסת.


מקור

  • אנצ'ל ז' ואחרים, "פנקס הקהילות : רומניה : כרך ראשון", הוצאת "יד ושם", ירושלים תשט"ז (1956), עמ' 127.

בית הקברות היהודי

בית העלמין העתיק של יהודי טרגו ניימץ עמד סמוך למנזר. המצבות הראשונות היו בו מ-1677 ומ-1689. בית עלמין נוסף נחרב כאשר התמוטטה גבעה במקום. חברה קדישא פעלה בעיירה ופנקס הרישומים מתחיל משנת 1753.

כיום, בית הקברות מתוחזק ע"י משפחה מקומית המתגוררת בבית הטהרה, תמורת עבודות התחזוקה. יש צורך בעבודת שיחזור ותחזוקה, אך הקהילה היהודית איננה בעלת יכולות ומשאבים לעשות זאת. מבקרים בבית הקברות מתבקשים לשלם אגרה צנועה של 10 ל"י לאדם, לתחזוקת המקום ומקבלים קבלה המאשרת תרומה לקהילה.

מקור

  • אנצ'ל ז' ואחרים, "פנקס הקהילות : רומניה : כרך ראשון", הוצאת "יד ושם", ירושלים תשט"ז (1956), עמ' 127.

ראשי הקהילה היהודית

שלט הכניסה לעיר טרגו ניאמץ

מר מישו דוידוביץ' ז"ל - MIsu Davidovici

עו"ד ברקו קומנשטר ז"ל - Bercu Comanester

ספרים אודות העיירה

  • אנצ'ל ז' ואחרים, "פנקס הקהילות : רומניה : כרך ראשון", הוצאת "יד ושם", ירושלים תשט"ז (1956), עמ' 129-127.
  • אנצ'ל ז', "תולדות השואה רומניה" (כרך ראשון), "יד ושם", ירושלים תשס"ב (2002), עמ' 271, 283, 1125, 1313

קישורים חיצוניים

ביקור בקהילה היהודית

אם הנכם/ן נוסעים לבקר ומעוניינים לבקר בקהילה היהודית (בתי כנסת, בתי קברות ועוד) אנא צרו קשר בבקשה בנימוס עם מתן תשורה לנציג הקהילה בטלפון 0233791979