יהושע פייבלמן הלוי

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יהושע לייב פייבלמן הלוי נולד ככל הנראה בלשנו (ליסא), פולין, בערך ב-1747, ונפטר ב-1805 בשמוטולי (סאמטר), פולין. אביו היה יהודה לייב מליסא. היה דיין בליסא ואחר-כך אב"ד סאמטר.

מוזכר בספרות גם בשמות וכינויים אלה:

  • יהושע סג"ל
  • פיבלמן סגל
  • יהושע הלוי סג"ל

הערה: יהושע פייבלמן הלוי מופיע במפקד 1806, למרות שנפטר קודם לכן. הוא מופיע תחת שם המשפחה מרגוליס, ונראה שלפחות לצרכי המיפקד, המשפחה אימצה שם משפחה זה. השם מרגוליס אינו מופיע בהקשר אליו במקורות האחרים שנבדקו.

תולדות חיים

יהושע פייבלמן נולד ככל הנראה בלשנו (ליסא). אביו היה יהודה לייב מליסא (יהודה לייב סג"ל). יהושע פייבלמן נישא למצה (מאשה) מרגלית, בתו של יצחק מרגלית בן אליהו (איציק מרגוליס), שהיה גביר ופרנס בליסא.

ב-28 בשבט תקנ"ד 1794 הוא מונה לדיין ומו"צ בליסא, והיה בשנת 1804 למורשה החתימה השני בקולגיום (Collegium).

בשנת 1804 (לפי מקור אחר: 1802) מונה יהושע פייבלמן הלוי לרב שמוטולי (סאמטר), אך הוא מילא תפקיד זה רק לפרק זמן קצר. הוא נפטר בסאמטר ב-י בטבת - (21 בדצמבר) 1805, ונקבר שם.

על מצבת קברו נכתב:

פ"נ הרב המאור הגדול המפורסם
אב"ד דפה מהו' יהושע פייבילמן
בן מהו' יהודה ליב סג"ל זצ"ל
נו"נ עשרה בטבת תקס"ו לפ"ק תנצבה"ה

הקשר לרב עקיבא איגר

מכתב מעקיבא איגר אל יהושע פייבלמן הלוי, אודות ברנדל

יהושע פייבלמן היה גיסו של עקיבא איגר, ומאוחר יותר חותנו. גליקכן, אשתו הראשונה של עקיבא איגר, היתה אחות אשתו מצה. לאחר פטירת גליקכן, בשנת 1797 נישאה בתם של יהושע ומצה, בריינדל, לעקיבא איגר. ברכותיו של רבי צבי הירש זמוש, גיסו של רבי עקיבא איגר, לרגל הנישואין אלו, כוללות תשובה מס' 49 מ"תפארת צבי". בין התשובות של הרב עקיבא איגר הופנו אל יהושע מס' 80 ו 147, בהם מהלל הרב את אישתו, ותשובה 155 של החלק הראשון בו הוא עוסק בדיניים.

צאצאים ידועים

  • שמעון לוי (הרב מפורדון).
  • ברנדל לוי, אשר נישאה לעקיבא איגר לאחר פטירת אשתו הראשונה.
  • שמואל לוי, שהוזכר בספרות כ"מלומד". נולד בערך ב-1792 בליסא. הוא נישא והשתקע בפוזנן בשנת 1816, והיה בשנת 1832 לשוחט הקהילה.
  • ישראל לוי, נולד בערך ב-1786 בליסא.
  • גליקכן לוי, נולדה ב-1796 בליסא.

רשימת מקורות

  • Beitrage Zur Wissenschaft des Judentums, Dr. Simon Friedman, Breslau : Koebner’sche Verlagsbuchh., 1913
  • Aus Vergangenheit und Geganwart der Juden und der jüd. Gemeinden in den Posener Landen, .Heppner und J. Herzberg, Koschmin 1909-1929
  • Geschichte der Juden in Lissa, Louis Lewin, Pinne N.Gundermann, 1904
  • אגרות רבי עקיבא איגר, ירושלים, תשנ"ד.
  • תולדות יהודי קאליש, ישראל דוד בית הלוי, תל-אביב 1961 (הוצאת המחבר)
  • כתב זאת זכרון (תולדות משפחת איגר - סופר), יצא לאור על ידי המאסף אברהם שמואל בנימין סופר-שרייבער, ניו-יורק
  • מפרוסיה באהבה, אהוד קין (חייקין), ירושלים : חמו"ל, תשס"ד.

התירגומים מגרמנית באדיבותם של מיכאל ברגר וחיים לוי.