יונה ורחל ציפר

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יונה פנחס ציפר Ziffer (נולד 6 ביולי 1906, Novoye Misto, אוקראינה: נפטר 22 בנובמבר 1985, רמת גן, ישראל) בן שלום יוסף והדס לבית רייף Reif.

הלידה התרחשה בבית מספר 13[1] בעיירה נובה מיאסטו (להלן: ניישטוט, כשמה ע"פ ההגיה ביידיש. באוקראינית השם נכתב: Novoye Misto), מחוז דוברומיל, נפת לבוב אשר בגליציה המזרחית, פרובינציה של האימפריה האוסטרו-הונגרית, היום מערב אוקראינה.

יונה לא היה הבכור במשפחתו אלא ככל הנראה הראשון ששרד את שנותיו הראשונות. מספר אחים/אחיות שנולדו לפני יונה נפטרו סמוך ללידתם/במהלך WW1 או במגיפת השפעת של 1918, ושמותיהם: משה, יעקב צבי, ואריה לייב. הללו מתווספים לרבקה (כנראה שנפטרה לפני WW2) ושרה לאה ילידת 1919 שככל הנראה נספתה בשואה.


אביו של יונה, שלום יוסף, נמנה על חסידי הרבי מטשורטקוב[2].

בטרם עלייה ראשונה

  • 12.8.1914 – מונפקת תעודת הלידה של יונה

התעודה הונפקה במשרד הרישום היהודי בניישטוט שנתנה לו הסמכות ע"י המשרד האזרחי המחוזי לבצע רישום מסוג זה. בימים ההם היתה מקובלת הנפקה רטרואקטיבית של רשומות חיים עד כדי שנים רבות לאחר הארוע עצמו[3] מה שמסביר את המידע החלקי ואי הדיוקים הרבים שחלק מן התעודות הללו לוקה בם. הרישום התבצע כאשר התעורר צורך בתעודה אזרחית כלשהי לקראת הוצאת תעודת נסיעה, רשיון עסק, פטור מחובות אזרחיות (מיסים, גיוס לצבא) וכו' או כאשר מי מבין בני המשפחה או נציגיה נזדמן למשרד הרישום. במקרה של משפחת ציפר התעורר הצורך בהנפקת התעודה כי המשפחה התעתדה לנטוש את העיירה מפחד המלחמה הקרבה. לא ברור באיזה שלב חזרה המשפחה לניישטוט, ואולי כלל לא חזרה אלא נותרה בדוברומיל.

  • 1924 - התעוררות של פעילות פוליטית

וכך מתאר יונה :

"תקופת החדר נגמרה ולא היה לאן לפנות את מרץ הנעורים ונודע לנו מתוך העתונות שקיים בעולם הזה התאגדויות של צעירים. וכל עיר המכבדת את עצמה יש אגודות של הנוער החרדי ולמה שלא תהיה גם בדוברומיל והתחילה – בין נערי הקלויז מטשורטקוב – תסיסה לאגודות. היו כאלה שהעדיפו את "המזרחי" והיו כאלה שהעדיפו את "האגודה" וככה יסדו שתי אגודות של צעירים "צעירי מזרחי" ו"צעירי האגודה" וכל אגודה רכזה סביבה נוער גם מחוץ לנערי הקלויז של טשורטקוב".[4]

באיזו תנועה בחר יונה? ע"ח איזו תנועה השיג את הסרטיפיקט בזכותו עלה ארצה ב 26 לאוגוסט 1925 על סיפון ה"רומניה"?

אין מידע.

ב 5/2005 בוצע חפוש בארכיון הציוני בין מסמכי המשרד הארץ ישראלי בלבוב אחר תיק העליה של יונה שככל הנראה נפתח שם (בנו של יונה זוכר מסיפוריו אביו, אודות נסיעה ללבוב לשם בחינות/סידורים לקראת קבלת רישיון עליה – סרטיפיקט), ללא ממצאים. גם בתיקי הכשרות בית"ר בארכיון ז'בוטינסקי בוצע חיפוש לאור התמונה בה מצולם יונה בינות קבוצת צעירים, כאשר אחד מהם במדי בית"ר, ובגב התמונה מופיעה החותמת: "ברית יוסף טרומפלדור". ללא ממצאים. העתק התמונה הועבר לארכיון. עדיין נותר להשלים את החיפוש בארכיון הציונות הדתית שבאוניברסיטת בר אילן.

בין העליות

  • 24.6.1925 - עלייה ראשונה לארץ על סיפון ה"רומניה"

האוניה "רומניה" החפה לחוף החיפאי ועל סיפונה העולה יונה ציפר. סוג הסרטיפיקט הזוגי 1025/5. על מנת לנצל את הסרטיפיקט הזוגי שבידו נישא יונה נישואין פיקטיביים, כמנהג הימים ההם, למרים לרר, אף היא מדוברומיל. סרטיפיקט היה רשיון הגירה ובתור שכזה מקנה זכות התאזרחות בפלשתינה א"י תחת תנאים מסוימים. הראשון בתנאים – הגשת בקשה לקבלת אזרחות/תעודת נתינות. פניה לארכיון המדינה - חטיבת המנדט הבריטי, בבקשה שיחפשו בקשה לקבלת נתינות של מי מהציפרים והניימנים, העלתה חרס. רק 40% מהבקשות שרדו את המעבר מן המנדט למדינת ישראל.

  • 1926 - התפקד להסתדרות ולחברת העובדים

המקצוע: פועל.

  • 14.9.1928 קבלת תעודת נתינות

יונה קבל תעודת נתינות (אזרחות ארץ ישראלית/מנדטורית) ממשלת הוד מלכותה שסימונה: Z/2474/2180/3246

מקור המידע: מספר תעודת הנתינות מופיע על בקשות הרשיונות לעלייה שהגיש יונה עבור אחותו וחמותו ב 1934 ו 1935.

  • 1926-1929 ממיסדי קבוצת כינרת

יונה ירד לעמק הירדן והצטרף לקבוצת כינרת, השתתף בעבודת החקלאות ("סיפור גן הירק") ובבניין (טייח את הבית הצפוני מבין שלושת בתי האבן הראשונים) וחתם על מגילת היסוד של קבוצת כינרת[5]. יונה היה מיודד עם הוריה של נעמי שמר, משפחת ספיר. כנראה שאורח החיים הקיבוצי לא הלם את אופיו האינדיוידואליסטי והוא נטש את הקבוצה.

  • 1930 חזרה לפולין לביקור משפחה והחלמה מקדחת

בתחילת 1930 יונה חזר לפולין על מנת להחלים מן הקדחת בה חלה ולבקר את המשפחה. במהלך הביקור יונה הזדמן לחתונה משפחתית בניישטוט והכיר את אשתו לעתיד, רחל לבית נוימן. רחל לבית בֶּרְנֶר (רלה גנוסוב), כבת שש בעת שנודע לה שרחל נוימן תנשא לבח"ל יונה ציפר, החלוץ, סיפרה שקנאה קנאה גדולה ברחל ש'תפסה' לעצמה 'חלוץ'.

  • 1930 (אוקטובר) עלייה שניה לארץ על סיפון ה"סליו" כנוסע סמוי

מחסרון כיס נאלץ יונה להתגנב ל"סליו" והתחבא באחד התאים עד הפלגת האוניה. ע"פ הסיפור באותה ההפלגה היה על ה"סליו" חיים נחמן ביאליק, ויונה התמודד מולו במשחק שחמט. התמונה צולמה על ה"סליו" ובגבה מופיע הכיתוב" על האוניה סליו ח' תשרי תרצ"א. א. ברגמן."

לאחר עלייה שניה

  • 7.8.1933 רחל נוימן הגיעה לנמל חיפה על סיפון ה"מרתה וושינגטון"

רחל הגיעה לא"י כעולה חוקית, כלומר בעלת סרטיפיקט, המסווג כ ג-ד, (כמופיע במאניפסט האוניה) המגדיר את בעליו כבעלי סיכויים להשתלב בשוק התעסוקה בארץ ו/או שיהיה מי מבין הנתינים הארץ ישראלים שיתמוך בה כלכלית. את השגת הסרטיפיקט יזם, ככל הנראה, יונה, בעלה לעתיד של רחל. גילה של רחל כמצויין במאניפסט הוא 25, כלומר היא ילידת 1908, אם כי קיימת הצהרה בכתב (16.2.1933 בחתימתם של יצחק מצגר בן 55 וברוך פלר בן 52) מטעם הפקיד האחראי על תעודות הלידה בנובה מיאסטו שרחל נוימן בת אליהו והניה נולדה ב 1910 בכפר פרדילניצה (Predel’nycja). הצורך בהצהרה נבע מכך שרישומי הלידה נשמדו במהלך הפלישה הרוסית למחוז בזמן WW1.

לא נמצאה הבקשה לרישיון עלייה עבור רחל בארכיון עיריית ת"א. שמה של רחל אף לא מופיע ב"תיק הארוסות" (מסלול נוסף להשגת סרטיפיקט, בשם עיקרון איחוד המשפחות) בארכיון הציוני המרכזי.

  • 16.8.1933 רחל נוימן ויונה ציפר נרשמו לנישואין ברבנות ברמת גן

הרב שלמה ז. לנדרס רשם בנוכחות שני עדים (בנימין שנור וגדליה פלר, בנו של ברוך פלר, הרשם של ניישטוט מן הפסקה הקודמת) את הזוג יונה פנחס בן שלום יוסף ורחל נוימן בת אליהו מוהר"ר הכהן לנישואין. הכתובה על סך 1000 גרוש א"י.

יהודית קהת (בתם של רוזה רוטר ונפתלי נוימן) העידה ששמעה מאביה שראש שבט הנוימנים היה ממשפחת הכהנים רפפורט[6] בטרם שינה שמו לנוימן וזאת כדי להמנע מגיוס לצבא. ככל הנראה מדובר בסבו של ראשון הנוימנים המתועד בכתובים - רישום לידתה של בכורתו, שיינדל 1857 - שמואל נוימן. כלומר, ברבע האחרון של המאה ה-18 סבו של שמואל החליף את שם משפחתו מרפפורט לנוימן ולא חזר לשמו המקורי גם שחלפה סכנת הגיוס. סימוכין להיות הנוימנים משפחת כהנים היא הכתובה בה מופיע שם הכלה רחל נוימן כבתו של אליהו מוהר"ר הכהן. בני משפחת רפפורט היו כולם כהנים ונהגו להוסיף לחתימת שמם את המלה: הכהן או כ"ץ – כהן צדק.
פנייה לראש המרכז לחקר משפחת רפפורט, הד"ר חנן רפפורט, לבחינת בנק הנתונים שבידו הכולל 25000 שמות וביוגרפיות, לא העלתה קשר לבני משפחת נוימן המוכרים לנו.

  • 30.1.1935 יונה הגיש בקשה לסרטיפיקט עבור אחותו שרה לאה

יונה התגורר בשכירות עם רחל בקישון 79 ביפו הגיש בקשה לקבלת רישיון עלייה עבור אחותו שרה לאה בת ה-16 מניישטוט. הבקשה הוגשה לועד הקהילה העברית של יפו ות"א. יונה הגיש מסמך החתום ע"י מעסיקו, אינג' יוסף טישלר ושני עדים (הצבעי פייבל פיטרמן והטייח זכריה דוגמא) שהעיד על כושר השתכרות של 700 מיל ליום החל מנובמבר 1934, ועל הכנסה שנתית של 210 לא"י. יונה גם הצהיר על שתי השקעות, האחת פיננסית והשניה נדלנית:

1. 15 לא"י באגודת הלוואה וחסכון.

2. 54 לא"י תשלום ע"ח מגרש בשכונת "אוהל שרה"

מסמך נוסף שהגיש יונה הוא תעודת נישואין מס. 4/6773 מתאריך 30.10.1934 מהרבנות ברמת גן, חתומה ע"י הרב שלמה ז. לנדרס, לראיה שהתחתן עם העלמה רחל נוימן ב 16.8.1933.

גולת הכותרת בתיק בקשת העלייה היא מסמך מתאריך 13.1.1935 מתורגם מפולנית, שנדרש כנראה כחלק מתהליך הנפקת רישיון העלייה, ובו שני עדים (שלמה שור וחיים צבי (הערש) שפץ) מעידים על תאריך ומקום לידתה של שרה לאה.

הערות שוליים

  1. כאשר נמצאים פיזית בארכיון יש חשיבות לחיפוש ע"פ מספר הבית. תחת אותו מספר בית ניתן לזהות בני משפחה שמסיבות שונות שם משפחתם אינו זהה.
  2. לתאור השושלת הטשורטקובית אחת החצרות לחסידות רוז'יןExternal link.png
  3. דוגמה נוספת: תעודת הלידה של אליהו ניימן, בעלה של חמותו של יונה, הניה, הונפקה ב 1914 עת נפטר. כנראה שלשם הוצאת תעודת פטירה היה צורך להנפיק קודם לכן תעודת לידה.
  4. מתוך "זכרונות", רשימתו של יונה בספר היזכור לקהילת דוברומיל ונוישטוט, ע"מ 122-128.
  5. שרשור בפורום אודות מגילת היסוד של קבוצת כינרת.
  6. משפחת רפפורט הינה משפחת רבנים וכהנים ידועה והשי"ר, ר' שלמה יהודה-לייב רפפורט, רב ומשכיל (1790 לבוב-1867 פראג) הוא מבכירי בניה. מדרש השם רפפורט: מקור המשפחה מאשכנז והם נקראו Rabe, המילה הגרמנית עבור עורב. סמל המשפחה והחותמת שלה כללו איור של עורב. מכיוון ש B הופכת ל P באידיש Rabe הפך ל Rape. אחד מענפי המשפחה הגר מגרמניה לאיטליה והתיישב בעיר פורטו ומאז החלו לחתום את שמם Rapaport, כלומר משפחת רפא מן העיר פורטו. מאיטליה נפוצה המשפחה לארצות נוספות.
    לקריאה נוספת:
    "העורבים ובני יונה", הרב אליקים ב"ר דוד כרמולי, תר"ז 1861. עוסק בתולדות משפחת רפפורט. יש הגורסים כי הספר אינו נקי משגיאות. בבית הספרים הלאומי.
    "ספר דעת קדושים", הר’ ישראל טוביה אייזנשטט, 1897. כולל זכרונות לתולדות המשפחות: אייזנשטט, בכרך, גינצבורג, היילפרין, מורוויץ, מינץ, פרידלאנד, קצינעלבויגן, ראפפורט ורוקח, המתיחשות ... לקדושים שמסרו נפשם בגזרת עלילת דם שהיתה בראזינאי (בשנת) ת"ך.