יצחק מרגלית

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יצחק מרגלית בן אליהו נולד במחצית הראשונה של המאה ה-18, ונפטר בשנת 1800 בלשנו (ליסא). ידוע גם בשמות ובכינויים:

  • יצחק מרגליות
  • יצחק מרגוליס
  • איציק מליסא
  • איציק פרנס
  • יצחק איצק בר"א רמר"ל (כך חתם)[1].

הערה: איציק מליסא הידוע יותר הוא רבי יצחק ב"ר משה גרשון (רבי איציק מליסא), שהיה אבד"ק ליסא, וסבא רבא של יצחק מרגלית.

תולדות חיים

יצחק מרגלית נולד ככל הנראה במחצית הראשונה של המאה ה-18 (לא ידוע היכן). הוא היה בנו של אליהו מרגלית (אליהו פרנס) בן משה מרגלית מליסא[2]. סבתו של יצחק, אשת משה מרגלית, היתה בתו של רבי יצחק ב"ר משה גרשון (רבי איציק מליסא), אבד"ק ליסא.

אשתו של יצחק מרגלית היתה מרת ראדיש, והם התגוררו לפחות מרבית חייהם בליסא. תודות לעושרם ומעמדם בקהילה, יצחק מרגלית כונה "הגביר", או "הפרנס". אחד המקורות מציין גם שהיה רב בליסא, אך לא נמצא לכך אישוש במקורות נוספים.

בשנת תק"ן (1790) התחוללה שריפה בליסא, ושרפה 196 מבתי העיר, ורק תשעה בתים לא נשרפו. השריפה כילתה את ביתו ורכושו של יצחק מרגלית.

יצחק מרגלית נפטר בכ"ו אדר תק"ס (23 במארס 1800) בליסא. לאחר פטירתו נקרא חתנו הרב עקיבא איגר לטפל בענייני עזבונו.

איציק מרגלית מוזכר בספרים שונים, בעיקר בהקשר להיותו חותנו של עקיבא איגר ופרנסו, וחותנו של הרב יהושע פייבלמן הלוי, אב"ד שמוטולי (סאמטר). בספר "פעמי יעקב" נכתב עליו שהיה:
"...איש אפרתי[3] עתיר נכסין צדיק תמים ומופלג בתורה... ממשפחה מיוחסה בישראל".

בספר "אגרות רבי עקיבא איגר" נכתב עליו: "היה ת"ח (תלמיד חכם) מופלג ופרנס ומנהיג הקהילה בליסא ועשיר מופלג, גם היה מגזע היחס צאצא לגדולי רבני ומנהיגי אשכנז ופולין. נלב"ע בכ"ו אדר תק"ס ומנו"כ בליסא".

בספרו של לוין על יהדות ליסא הוא מתואר כ"בעל חסד, ירא שמים וסוחר אמיד".

בנוסף, באגרות רבי עקיבא איגר מופיע פירוט כתב התנאים שנערך בין איציק מרגלית לבין עקיבא איגר עם נישואי האחרון לגליקכן מרגלית.

כאשר נכדו שמעון לוי (הרב מפורדון) התחתן, הרב נוח מליסא (שהיה אז רבה של קהילת בלאשקי), כתב פיוט לכבודו, ובו הקדיש ברכה מיוחדת לסב: "...אקרא יצחק אבי אמך, ישר! הן רבות פעלת בעמך, צדיק הנך פורח כמו תומר, גדולת מפעלותיך הלא תדעו, ידיך רב פרי תואר בארץ זרעו על רחבת תבל תפיץ אומר."

צאצאים ידועים

הערה: מפקד 1806 בלשנו מזכיר את מאיר בן איציק מרגלית, בן 29, בנו משה בן 6, ובתו ראדיש בת 3. סביר להניח כי מאיר היה אף הוא בנו של איציק מרגלית שהוא נושא ערך זה.

רשימת מקורות

  • Beitrage Zur Wissenschaft des Judentums, Dr. Simon Friedman, Breslau : Koebner’sche Verlagsbuchh., 1913
  • Aus Vergangenheit und Geganwart der Juden und der jüd. Gemeinden in den Posener Landen, .Heppner und J. Herzberg, Koschmin 1909-1929
  • Geschichte der Juden in Lissa, Louis Lewin, Pinne N.Gundermann, 1904
  • ירחון פעמי יעקב, שנה ד' קונטרס ב' (כ"א) - כסלו טבת תשנ"ג, הוצאת מכון פעמי יעקב
  • אגרות רבי עקיבא איגר, ירושלים תשנ"ד
  • תולדות יהודי קאליש, ישראל דוד בית הלוי, תל-אביב 1961 (הוצאת המחבר)
  • כתב זאת זכרון (תולדות משפחת איגר - סופר), יצא לאור על ידי המאסף אברהם שמואל בנימין סופר-שרייבער, ניו-יורק
  • אוצרות הסופר - יד, לונדון, תשס"ד
  • מפרוסיה באהבה, אהוד קין (חייקין), ירושלים : חמו"ל, תשס"ד.

התירגומים מגרמנית באדיבותם של מיכאל ברגר וחיים לוי.

הערות שוליים

  1. לוין מציין כי יתכן שצריך לקרוא את חתימתו "רמב"ל" - ר' מרדכי בעל הלבושים, שהיה אחד מאבותיו. פרטים על כך ב"שו"ת פרי תבואה", מספר 68. ספר שו"ת בשם פרי תבואה נכתב על-ידי יהודה לייב מרגליות בן אשר זליג (נובי דבור, תקנ"ו). המחבר מזכיר בתשובה 68 את "זקיני הגאון בעל הלבוש". הקשר בין מחבר פרי תבואה לבין יצחק מרגלית אינו ידוע. בסוף "פרי תבואה מצויין כי אילן היוחסין מובא בספר "קרבן ראשית"
  2. בספר "אוצרות הסופר - יד" מופיע מכתב שכתב רבי שלמה אלכסנדר סופר אל אב"ד קמפנו, בנוגע ליחוסו של עקיבא איגר. המכתב מפרט את נסיונותיו לבירור יחוסו של אליהו מרגלית, אביו של יצחק מרגלית, לרב צבי ממעזריטש אבי אברהם אביש ואחיו של ר' שבתי מליסא. הוא מבקש לברר אם ר' אליהו מרגלית היה חתנו של צבי ממעזריטש. הוא מעיר גם שבספר "חיי היהודים בליסא" (ראו הערה לעיל) מצויין שחתימתו של ר' איציק מרגליות היתה "רמדל" ולא "רמרל", כי היה נכד הלבוש, ומציין עי' שו"ת פרי תבואה. עוד הוא מוסיף שלא סביר שאליהו מרגלית היה בן הלבוש, בשל גילו, מה גם שכותבי תולדות הלבוש מזכירים רק מבן א' שהיה לו ר' אבירל שמו.
  3. ככל הנראה משמעות הדבר היא שהיה נצר לבית ישי.