ישראל יהודה ומרים ניידרמן

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משפחתם של ישראל יהודה ומרים ניידרמן. יושבים: ישראל יהודה ורעייתו מרים. עומדים, מימין לשמאל: זאב, יעל, יגאל, אריה. התמונה צולמה בשנת 1929

בנם הבכור של אריה לייב ושרה רבקה ניידרמן, ממייסדי המושבה זכרון יעקב. נולד בשנת 1873 בבראילה Braila, רומניה, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1882, במסגרת העלייה הראשונה.

ישראל יהודה - תחנות חיים

עוד כילד, כאשר עלה לארץ עם הוריו והוא בן תשע שנים, היה עד ושותף לסבל הרב שעבר על החלוצים הראשונים ועל משפחתו עד שהסתגלו למקום. בצעירותו, עבד כמפקח על עבודת החקלאות בשדות המושבה. היה צעיר משכיל ומרשים בדיבורו והופעתו. בשנת 1895 נסע לארצות הברית בנסיון להשתלב בניהול בית החרושת לבירה של דודו (אח אביו). לדוד היו שתי בנות והוא הציע לישראל להשתלב בעבודה, על מנת שיוכל בעתיד ליורשה. כעבור שנה חזר לארץ. בשנת 1902, נסע שוב לארצות הברית לעבוד עם דודו. פיצוץ שארע באחד מדודי בית החרושת קטע את כף יד ימינו וישראל יהודה חזר לארץ פגוע גופנית ונפשית, לאחר שדודו התנער מאחריות.

משנת 1905, הפך לאכר במושבה והקדיש את רוב זמנו לשירות הציבור. בשנת 1906 ייצג את מושבתו במשלחת לפריז לברון רוטשילד, על מנת להעביר את בעלות יקבי זכרון יעקב וראשון לציון לרשות הכורמים. בשנת 1906 היה בין מייסדי אגודת הלואה וחסכון ולשכת בני ברית. בשנת 1908, התמנה למוכתר המושבה, וייצג את בעיותיה בפני הרשות התורכית בהצלחה ובכבוד עד סוף מלחמת העולם הראשונה. בקסם אישיותו וקשריו הטובים עם התורכים, פעל רבות להצלת המושבה ותושביה בעת פרשת מחתרת ניל"י. שנים רבות כיהן כחבר וועד המושבה וראש הוועד, היה חבר הוועד החקלאי, חבר הנהלת אגודת הכורמים (1932-1906), חבר הנהלה באגודת הלואה וחסכון (1932-1906). אחרי מלחמת העולם הראשונה, היה חבר בוועד הלאומי כבא כוח המושבה. בשנת 1922 נסע בשליחות אגודת הכורמים להודו וארצות המזרח הרחוק להפיץ את יינות "כרמל מזרחי".

בשנת 1906, ב - 17 ביוני, נשא בפריז לאשה את מרים בת זאב ולאה ברקוביץ, שכנתם בזכרון יעקב.

על מרים

מרים היתה עקרת בית למופת, חרוצה ואשת חיל. גידלה את ילדיה, תפרה במו ידיה את בגדיהם, בישלה, אפתה ודאגה לחי ולצומח במשק . במשך שנים רבות היתה מסורה מאוד לגן עצי הפרי שמסביב לביתה, פירותיהם היו מפורסמים בקרב בני המשפחה, חריצי הגבינה שלה, הריבות, כיבושי הזיתים ושמן הזית הזך והמשובח שלה זכו לתשבחות.

בשנותיה האחרונות אהבה לצייר על כדים ואגרטלים. נפטרה בשיבה טובה, כשהיא כמעט בת 90, ביום 7 באפריל 1975.

בית משפחה ישראל יהודה ניידרמן ברחוב הרצל בזכרון יעקב. התמונה צולמה בשנת 1971

ילדיהם

צאצאיהם של ישראל יהודה ומרים ניידרמן (וצאצאי הוריו של ישראל יהודה), כפי שמופיעים באלבום המשפחות של מייסדי זכרון יעקב

כל ילדיהם של ישראל יהודה ומרים נולדו במושבה זכרון יעקב.

  • זאב (נולד ב-18 במרץ, 1907) - נשא לאשה את עדה מצליח Matzliach מחיפה. בוגר מקווה ישראל, נשלח ללימודים באוניברסיטת ביירות. לימד בבגדד, עיראק. לימד בתל אביב ואחר כך שימש שנים רבות מנהל בי"ס "נילי" בזכרון יעקב. ילדיהם: תרצה, ישראל.
  • יהושע (נולד ב-11 באפריל, 1908; נפטר בעודו תינוק).
  • אריה (נולד ב-2 בינואר, 1910; נפטר 27 בספטמבר, 1975, זכרון יעקב) - נשא לאשה את אופירה סמסונוב Samsonov מחדרה. אריה היה חקלאי ושמש שנים רבות כחבר בוועד החקלאי במושבה, בהנהלת אגודת הכורמים ובאגודת "הלואה וחסכון". בנו, יעקב (קובי), ממשיך לעבד את המשק החקלאי. ילדיהם: שלומית, יעקב. נפטר 27.9.1975.
  • יעל (נולדה 19 במאי 1912) - נישאה ליהושע לרנר Lerner מזכרון יעקב בברזיל, שם חיו ונפטרו. בברזיל נולדו ילדיהם: ארתור ואליזבט.
  • יצחק-צבי (נולד 19 בינואר 1914; נפטר 6 בנובמבר 1915).
  • יגאל (נולד 7 במרץ 1920; נפטר 14 ביולי 1987, זכרון יעקב) - נשא לאשה את דבורה בת משה ורחל גולדשטיין, שכנתו בזכרון יעקב. יגאל עבד את חלקו במשק החקלאי, ובנוסף הוביל במשאיתו יין מיקבי ראשון לציון וזכרון יעקב לסוכנויות ההפצה ברחבי הארץ. ילדיהם: מרים, ישראל. בנו ישראל ממשיך בעבודה זו.