כיצד להתכונן למסע שורשים

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכן דף זה נכתב במקור עבור פורום שורשים משפחתיים על ידי חברת הפורום: עב.


הקדמה

טיול שורשים הנו נסיעה אל העבר, למקום בו חיה משפחתנו לפני שנים. מי שעורך מחקר משפחה יעבור חוויה משמעותית וגם יוכל להפיק תועלת רבה מהטיול. נסעתי לחו"ל פעמים רבות, אך טיול השורשים היה שונה מכל נסיעה אחרת, למרות שלא ראינו שכיות חמדה או אתרים מפורסמים. טיול השורשים הראשון שלי היה ספונטני והותיר בי טעם של "עוד". את טיול השורשים השני ערכתי לאחר הכנה ממושכת מאוד וכמובן ששבתי עם תוצאות רבות יותר מאשר מהטיול הראשון. במדריך זה ריכזתי עצות וטיפים לטיול שורשים מוצלח שיסייע לכם למצות את הפוטנציאל מהחוויה הנהדרת הזאת. השתדלתי לרכז חומר שיתאים לכל מדינה ולכל מקום ללא פרטים מיוחדים פרט לכמה דוגמאות.

שלוש עצות עיקריות:

  • הכינו מראש את המשימות שלכם לנסיעה, מה אתם רוצים לגלות, מה מקורות המידע האפשריים?
  • כדאי לחפש מישהו שכבר עשה טיול שורשים באזור בו אתם מתעתדים לבקר.
  • מומלץ להיעזר ברשת האינטרנט כדי למצוא מפות, כתובות, מספרי טלפונים ומידע על כל מקום ואתר. הנה, לדוגמא, אתר כלליExternal link.png המכיל רשימת קישורים ארוכה של אתרים הקשורים לנסיעות מחקר שורשים.

בנוסף, יש הטוענים כי כדאי למצות את אפשרויות המחקר הארכיוני לפני הנסיעה, וכי חבל להקדיש יום לחיפוש בארכיון; עדיף לשכור חוקר מקצועי שיעשה זאת בשבילכם לפני הנסיעה. ואולם אחרים מאמינים שהמחקר האישי בארכיון חשוב מאד הן לקידום המחקר, והן בגלל החוויה המשמעותית הכרוכה במפגש הבלתי אמצעי עם רישומי הארכיון. הבדלי הגישות מוסברים הן על-ידי העדפות אישיות, והן על-ידי ההבדלים בין אזורי המחקר השונים.

כדאי לעיין גם בטבלה המרכזת את רשימת הציוד הנדרש למסע שורשים, ולהשתמש בה לפני הנסיעה, כדי לוודא שכל הדרוש - נמצא אצלכם.

עצות כלליות

ויזה, דרכון, מידע חיוני ועוד

כמו בכל טיול, אל תשכחו צילום של הדרכון למקרה של אובדן או גניבה. זכרו לשאול את עצמכם, האם אתם נוסעים למדינה שהכניסה אליה מותנית בויזה ואפשר להסדיר זאת בארץ? אם כך הסדירו את הויזה מראש ותחסכו זמן וכסף.

כדאי לקחת דף עם מספרי שמות, כתובות ומספרי טלפונים חשובים בארץ ובחו"ל.

מזג אוויר

בדקו את תחזית מזג האוויר ואת תנאי האקלים, הצטיידו בביגוד מתאים. ביום שמש צאו לצילומי חוץ; ביום גשום היכנסו לארכיונים ולמוזיאונים, אם הם פתוחים.

מפות

הצטיידו במפות כלליות של המדינה בה אתם מבקרים, מפות דרכים ומפות מקומיות. ערכו הכרה עם המקומות האלה עד כמה שניתן. אם יש לכם מפות היסטוריות (נניח מספרי זיכרון) השוו אותן למפות העכשוויות וסמנו מראש מקומות שאתם רוצים לבקר בהם. כדאי לוודא את שם הרחוב ומספר הבית היום. אל תשכחו ששמות רחובות השתנו, כמו גם גבולות של רבעים וכו', ולכן כדאי להתכונן מראש. כמובן, אני מניחה שאתם יודעים לאיזה מחוז שייך היום כל יישוב בו אתם מחפשים עקבות.

למדינות רבות יש היום אתרי מפות באינטרנט, נצלו אותם לפני הנסיעה.

אמצעי תיעוד

קחו מצלמה דיגיטלית עם סוללות רזרביות וכרטיס זיכרון נוסף. יש כאלו הממליצים על מצלמה חד פעמית, ויש כאלו המקפידים לקחת גם מצלמת וידאו ולצלם כל מפגש ושיחה עם אנשים רלוונטיים. מומלץ לקחת טייפ קטנטן, או נגן MP3 (אשר ניתן לחברו למחשב, להעביר אליו קבצים ולהעביר ממנו חומר) להקלטת מפגשים ולהשמעת מוסיקה מתאימה בטקסים.

המהדרין לוקחים אפילו מחשב נייד וסורק, כדי לסרוק תמונות ישנות. בכל מקרה, כדאי לבדוק עוד בארץ שכל המכשור עובד!

עץ משפחה

עץ משפחה יזכיר לכם נשכחות ויועיל בביקורים בארכיונים ובבתי עלמין.

תמונות

מומלץ להצטייד בהעתקים של תמונות חשובות – אנשים ומקומות. אולי תצליחו לדובב את קשישי המקום וידעניו בעזרת התמונות.

מסלול הנסיעה

הכינו מראש מסלול. רשמו מה אתם מחפשים בכל מקום ומקורות המידע האפשריים שאתם אתם רוצים לבקר או לחפש בהם.

אנשי קשר, מדריכים ומתורגמנים

אם יש צורך באיש/אשת קשר, מדריך או מתורגמן נסו לארגן זאת מראש. איך? מבקשים המלצות מאנשים שכבר ביקרו במקום, או שמתקשרים לבתי המלון באזור הביקור ופוצחים במשא ומתן. כדאי לסכם מראש את התשלום, למניעת הפתעות לא נעימות.

בבוצ'אץ' (אוקראינה), למשל, יש אנשי קשר שיודעים מראש על מועד הגעתה של קבוצה מהארץ ומתלווים אליה לאורך הסיור. חלקם יודעים אנגלית (ישנה מורה לאנגלית שהיא בת לחסידת אומות העולם) ועוזרים בתקשורת ובארגון נסיעות למקומות ישוב סמוכים. אחרים נוברים בכל מיני מקורות מלפני המלחמה ומשתדלים לדלות חומרים על משפחות שמעניינות את הבוצ'צ'אים. מכאן שכדאי לפנות ל"ארגון יוצאי" לפני הנסיעה ולברר האם יש אנשי קשר מומלצים ביעד אליו אתם נוסעים. לגבי צ'כיה וסלובקיה, ניתן להיעזר באתר הבאExternal link.png.

בפריפריה של פולין, הדרך הקלה להשיג מתורגמן ללא תיאום מראש, היא באמצעות לשכות התיירות המקומיות. ניתן לאתר אותן באינטרנט באמצעות חיפוש PTTK ושם העיירה.Polskie Towarzystwo Turystyczno Krajoznawcze. עצה זו טובה להשגת מתורגמנים גם במדינות אחרות.

מפגשים עם חוקרים

אם נעזרתם בחוקר, זאת ההזדמנות לפגוש אותו, הוא עשוי להיות מדריך מצוין ויש לו כבר רקע טוב על המשפחה שלכם.

תכנון הזמן והתחשבות במקומיים

כדאי לתכנן את הטיול מראש, במיוחד אם אתם רוצים לפגוש אנשים. כמה זמן מראש? כחודשיים ממועד הנסיעה. אל תשכחו שהאביב והקיץ הם עונת הנסיעות בחצי כדור הארץ שלנו וגם אחרים נוסעים, או סתם עובדים למחייתם. ייתכן ו"תופתעו" מן העובדה שהצעירים במשפחה עסוקים במשך השבוע ופנויים בסופו. לכן, מומלץ לקבוע פגישות עם אנשים מבוגרים באמצע השבוע או במשך היום ולהשאיר את סוף השבוע לפגישות עם אלו שעסוקים במהלכו. ואם אפשר, נסו לקבוע פגישות גם עם הקרובים שגרים בקצה השני של העולם. אם קבעתם עם אנשי קשר, העבירו להם מראש את שאלותיכם ואיזה מידע אתם רוצים לחפש.

בדקו את לוחות האירועים במקום, רצוי לא להגיע בתקופות של חגים, חופשות, או כשהארכיון העירוני עובר דירה.

כסף

אל תשכחו לדאוג שיהיו בארנקכם שטרות קטנים של מטבע זר (כמו 20 דולר). אלו שימושיים מאוד, ויכולים לפתוח דלתות ולבבות...

תשורות

כדאי לשאת בתיק תשורות קטנות לאנשים שתפגשו או מזכרות מארץ הקודש, שיראו על תשומת לבכם והוקרתכם. כן, גם לאנשים שאתם משלמים להם.

תיעוד ורישום

תעדו הכל. בנוסף למכשירים הדיגיטליים, קחו גם כלי כתיבה. אם אינכם מקליטים שיחות, כדאי לרשום את הדברים בזמן אמת. הטיול מאוד אינטנסיבי, דברים נשכחים ו/או מתבלבלים וקשה לשחזר אחר כך.

האטרקציות שלנו

כתובות חשובות

רכזו לעצמכם את כל הכתובות שאתם יודעים - כתובת המגורים של המשפחה, כתובת בית הכנסת בו התפללו, או בית הכנסת בו סבא עלה לתורה בבר מצווה שלו, הפארק בו שיחקו, בית הספר בו למדו, מקום העבודה, המקום בו רוכזה הקהילה לפני שגורשה (ברוב ארצות אירופה). לא הכל שרד, אולם אני סבורה שחשוב לתעד את המקום כפי שהוא נראה היום ומה קורה בו עכשיו. מה יש ברחוב בו עמד בית המגורים או העסק של המשפחה? מה יש במקום בית הספר או בית הכנסת? אם בית המגורים קיים – איך הוא נראה? כמה קומות יש בו? מאיזה חומר הוא בנוי? מי גר שם היום? מה יש ברחוב? האם יש בו מסחר? או אתרי בילוי? האם הרחוב מרוצף באבן או סלול באספלט? כל פרט כזה יתרום לכם אחר כך משהו, אם תנסו לכתוב ספר משפחה. כנ"ל לגבי בתי ספר, בתי כנסת, עסקים ועוד.

אל תשכחו לצלם וגם לכתוב.

ארכיונים

כדאי לבדוק מראש לאיזה מחוז שייכים היישובים בהם אתם מחפשים את עקבותיכם. לבדוק מראש שיוך של מקומות קטנים לארכיונים. להכין מראש כתובות ולברר מראש את ימי העבודה ושעות העבודה ולכבד זמנים אלו! לא להתדפק על הדלתות חמש דקות לפני הסגירה, חבל על הזמן!

האתר של מרים וויינר הנו מקור מידע נפלא למציאת שיוכם הארכיוני של מקומות רבים באוקראינה, ביילרוס, ליטא, מולדובה ופולין. ארכיונים אזוריים בהונגריה ניתן למצוא באתר הזהExternal link.png.

שימו לב, במקומות מסוימים (כמו בודפשט) יש ארכיון יהודי, ארכיון של הרובע, ארכיון כלל עירוני וארכיון לאומי. כדאי ללמוד מראש את מערכת הארכיונים ומה מכיל כל ארכיון כדי להפיק את מרב התועלת.

הכינו מראש את החומר שאתם מבקשים לחפש, כדאי לעשות זאת גם בשפת המקום. לביקור בארכיון הביאו זכוכית מגדלת, נייר, עט, עיפרון (למקרה שבארכיון לא מרשים להשתמש בעט) ומחק.

בית העלמין היהודי

למה לגשת לשם? גם אם איש מבני משפחתכם אינו טמון בבית העלמין, גשו לבקר. יכולות להיות הפתעות, לא תמיד הקרובים שלנו זוכרים הכל. לפעמים יש מצבות עם שמות הנספים בשואה שאיש לא סיפר לכם עליהן.

איך מוצאים את בית העלמין? ראשית, יש לברר האם יש בית עלמין במקום בו אתם מבקרים. בדקו זאת קודם באתר פרויקט בתי העלמין היהודיים. לא מופיע בית עלמין באתר? אל תוותרו, כי האתר לא כולל הכל מכל בכל. התייעצו בפורומים השונים. כאשר אתם מגיעים למחוז חפצכם, שאלו אדם מבוגר, או הכנסו לרשות המקומית ושאלו האם יש בית עלמין יהודי והיכן הוא נמצא. אפשר לשאול את המקומיים האם יש בית עלמין עם אותיות מוזרות שאי אפשר לקרוא אותן? גם אם קיבלתם תשובה שלילית, עדיין כדאי לשאול אנשים נוספים, לא כולם יודעים הכל.

מה לעשות בבית העלמין? רוב בתי העלמין היהודיים באירופה מוזנחים ומלאי צמחייה פראית. לכן מומלץ ללבוש מכנסיים וחולצות עם שרוולים ארוכים וכמובן נעליים גבוהות. כדאי להצטייד גם בתכשירים נגד חרקים וקרציות, ספוגים לריפוד הברכיים ואפילו כסא קטנטן, אם אפשר. בימים של גשם קל ניתן לצלם בבתי העלמין מצוידים במעיל ומטריה, אולם בגשם כבד הפענוח הופך לבלתי אפשרי. חשוב לקחת: משקפת (כי חלק מבתי העלמין רחבי ידיים והמשקפת תחסוך לכם הליכה מייגעת), כפפות גננים לעישוב, כף חפירה קטנה, מזמרה (את כלי הגינון אפשר לקנות במקום), ספוג עדין, מברשת עדינה, מטליות ומים לניקוי המצבות.

כיצד לחשוף כיתובים לא ברורים על גבי מצבות? ישנן שיטות שונות, ואלו המובאות כאן התקבלו כעצות לאור הנסיון שלי ושל אחרים:

  • ניתן לנקות את הטחב בעזרת נייר זכוכית - אפשר להרטיב אחר כך את האבן כדי להבליט את הכיתוב. אני מדגישה – להשתמש בנייר עדין, לשייף רק את הטחב ולא לפגוע באבן!!! אנא זכרו, האבן היא חומר רגיש ובחלוף השנים, היא שברירית ונוטה להתפורר. הימנעו מגרימת נזק! לא להשתמש בחומרים כימיים!!!
  • להצטייד בגליון נייר לבן וגיר שחור או בפחם - להניח את הגיליון על החלק הלא מפוענח של הכיתוב ולעבור עם הפחם על הנייר. האותיות יבלטו ויקלו עליכם את הקריאה מבלי שתצבעו את האבן.
  • למרוח גיר על פני המצבה - עושים זאת כאשר החלק הארוך נוגע במצבה ולא קצה הגיר, כך שהאותיות (שבבתי עלמין רבים הן שקועות באבן ולא בולטות) לא ימולאו בגיר. דבר זה יוצר ניגוד בין צבע פני המצבה לבין צבע האותיות ומאפשר פענוח קל.

בכל מקרה, אל תשכחו לקחת כלי כתיבה וניירות. אם אין מספיק זמן, עדיף להקדיש את הזמן לפענוח הכיתוב שעל המצבות, במקום להתעסק בצילומן, כיוון שהפענוח מצילום המצבה יהיה קשה הרבה יותר.

למה לשים לב בבית העלמין? האם יש שילוט, גידור, שער, בית טהרה, מישהו שמטפל או אחראי על בית העלמין, כמה מצבות קיימות, האם הן עומדות במקומן או שהן נפלו, מה מצבן, סוג האבן ממנו עשויות המצבות, האם הן מעוטרות או לא, שפות הכיתוב ואיכותן.

מה לצלם? מראה כללי של בית העלמין. מצאתם מצבה שקשורה למשפחה? צלמו אותה כאשר אתם עומדים מולה ובאותו הגובה. לא מלמעלה ולא מלמטה. אח"כ צלמו גם את הסביבה של המצבה. יש מי שנושאים אתם מראה כדי לפזר את האור על המצבה ויש שמעדיפים גליל של נייר אלומיניום (קומפקטי לנסיעות). יש לצלם כאשר השמש מאירה את המצבה ולא כאשר היא נמצאת בגב המצבה, אך בכל מקרה, מאוד חשוב להצטייד במראה קטנה (למשל בגודל 15 ס"מ על 15 ס"מ, או משהו בסדר הגודל הזה) וכמובן, אם ניתן, אז יותר גדולה. בזכות הכוונת קרני השמש על המצבה והזזת המראה, הצל המשתנה של האותיות יאפשר לקרוא בקלות את הכיתוב, שרגע קודם כמעט ולא היה נראה! כדאי להשקיע ולהביא פנס חזק. קנו שם, לא שווה להביא מהארץ (בהנחה ש"שם" נמצאת באירופה...) - טוב גם לשעות הערב (ה"משוגעים" מבינינו ייתקעו בבתי עלמין גם לאחר החשכה) וגם כתחליף למראה ביום לא שמשי.

יש בתי עלמין יהודים פעילים עם משרד של חברה קדישא ושם אפשר לקבל את המיקום המדויק של המצבות. בבית העלמין הניאולוגי בבודפשט, למשל, אפשר לקבל אפילו את מפת בית העלמין. כדאי לזכור שבמקרים מסוימים חוסלו בתי עלמין ישנים והקברים הועברו לבתי עלמין פעילים במקומות סמוכים. לכן כדאי לחפש רישומי קברים גם במקומות סמוכים.

החיפוש, הפענוח והצילום בבתי העלמין עשויים לגזול זמן רב, במיוחד בבתי עלמין גדולים. חיפוש בבית עלמין בו יש 2,000 מצבות יכול להמשך 6-7 שעות. גם בית עלמין שנראה מסודר במבט ראשון, יכול להמשך שעות. לדוגמא, החיפוש בבית העלמין הנאולוגי בבודפשט עלול להמשך שעות רבות בגלל השטח הגדול של האתר בו טמונים 300,000 אנשים, שלטים שנפלו, הצורך להתגבר על צמחייה פראית וכו'.

ולסיום: מחקר בבתי עלמין הוא התמחות. לא בושה להתאמן לפי הכללים לפני היציאה לחו"ל. טיפים נוספים לגבי מחקר בבתי עלמין ניתן למצוא באתר של סבתא צ'וצ'וExternal link.png, במדריך הבאExternal link.png ובמאגר הידע של AncestryExternal link.png (בחיפוש מלים כמו: Tombstone, Cemetery).

מוזיאונים

בערים מסוימות יש מוזיאון יהודי וכדאי לבקר בו (למשל בודפשט, הונגריה; אתונה, יוון). ברחבי העולם פזורים גם מוזיאוני שואה, וגם בהם כדאי לבקר.

מוזיאון מקומי, בין אם הוא עירוני או אזורי, עשוי לאצור גם את העבר היהודי, למשל המוזיאון המקומי של העיר יואנינה בחבל איפירוס ביוון עשיר בפריטים יהודיים. אתם במוזיאון המקומי ולא מצאתם דבר? שאלו את העובדים, אל תשכחו שכמעט לכל מוזיאון יש גם מחסנים עם חפצים שאינם בתצוגה.

מומלץ לגשת גם למוזיאונים ב"אוויר הפתוח", כפרים או תצוגות של צורות מגורים מהעבר. אלה יתנו לכם מושג מוחשי על תנאי החיים בעבר.

יהודים מקומיים

אם יש קהילה מקומית, כדאי לבקר אותה. אפשר לשמוע משהו על העבר והווה. לפני נסיעתכם, כדאי לבדוק.

לשכת התיירות המקומית

במדינות רבות יש לשכות תיירות, ובעיקר בערים. אם אפשר, התקשרו מראש ללשכות וחפשו היסטוריונים או "ידענים" מקומיים.

כדאי לבקר בלשכות, חלקן עלונים ופרסומים המזכירים את החיים היהודיים שהיו בעבר. על פי רוב, העובדים מדברים אנגלית או גרמנית, ואם אתם שולטים בשפות אלה תוכלו לשאול האם יש מצבת זיכרון כלשהי, בית עלמין, בית כנסת, מוזיאון, יהודים וכל מה שמעניין אתכם. אנחנו ביקשנו מהעובדת בלשכת התיירות במרטין שבסלובקיה ללמד אותנו לשאול "היכן בית העלמין היהודי" (זה לא עזר לנו להבין את התשובה, אבל המאמץ שלנו גרם למקומיים להוביל אותנו למחוז חפצנו וגם לערוך לנו "סיור רכוב" בכפר). בפולין, ואולי גם במדינות אחרות, אפשר להשיג מתורגמנים ומדריכים דרך לשכות התיירות.

הרשות המקומית

מקור מידע פוטנציאלי נוסף הוא הרשות המקומית, או וועד הכפר. לפעמים אפשר ליצור אתם קשר מראש במייל. התנסינו בקשר כזה פעם אחת וקיבלנו הדרכה אישית ממזכירת וועד הכפר.

שיחות עם מקומיים

כדאי לשוחח עם המקומיים כדי לקבל מושג על מהות המקום בהווה.

מגבלות והזדמנויות

הכינו לעצמכם לוח זמנים עם מגבלות והזדמנויות שיש בכל יום! סמנו שעות פתיחה של ארכיונים, מוזיאונים, מפגשים שנקבעו מראש – אלה המגבלות העיקריות. סמנו ימים בהם קבעתם מראש עם חוקרים, מדריכים ומתורגמנים. אל תשכחו שאין מבקרים בבתי עלמין יהודיים בשבת וביום טוב.

חשוב לא פחות: ליהנות מהביקור, לראות גם אטרקציות שאינן קשורות למשפחה, לבלות כמו בכל חופשה.


קישורים חיצוניים