לבוב (עיר)
| לבוב (עיר) L'viv | |
 | |
| שמות נוספים | Lviv,
Lvov (רוסית), Lwów (פולנית), Lemberg (גרמנית), Leopol, לעמבערג (יידיש), לביב, |
| מדינה | אוקראינה |
| קואורדינטות | '24°00/'49°50 |
| מפה באתר Mapquest | |
| לבוב (עיר) בגשש העיירות (נדרשת הרשמה) | |
| לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית | |
לבוב L'viv, הבירה ההיסטורית של גליציה המזרחית, כיום עיר במערב אוקראינה ובירת חבל ("אובלסט") לבוב. רוב תולדותיה היתה תחת שלטון פולני. רוב תושביה אוקראינים ולצידם מיעוט רוסי, פולני ויהודי. כאחת הקהילות המרכזיות בוועד ארבע הארצות תפסה מקום מרכזי בחיי יהודי גליציה והיתה מוקד לפעילות ציונית.
תוכן עניינים
יהודי לבוב
ראשוני היהודים הגיעו לעיר עם היווסדה במאה ה-13. הקהילה הייתה בין הקהילות המרכזיות בועד ארבע ארצות. ברבנותה שימשו גדולי האחרונים, כמו הט"ז, החכם צבי,פני יהושע, חיים יהודה לייב אטינגר, חיים בן שמחה הכהן רפפורט, הרב החסידי משה מרגליות, משה אורנשטיין, יעקב אורנשטיין, יוסף שאול נתנזון-מחבר שואל ומשיב . בין 1755 ל-1760 ישב בעיר יעקב פרנק, ניסה להטיף בין היהודים לדעותיו וכן ערך ויכוח עם היהודים הרבניים. ב-1760 הוא וכל אנשי קהילתו התנצרו. החסידות זכתה להתפשטות ניכרת בעיר. ב-1830 נוסד בית המדרש החסידי הראשון, וב-1838 היו כבר 7 בתי מדרש חסידיים. כמו כן ישבו בה מספר אדמו"רים משושלת בעלזא. באותה העת חי בעיר גם חוקר המדרשים והאגדה החשוב ר' שלמה בובר.
במאה ה-19 לבוב נהייתה מרכז תרבותי יהודי. היה בה תיאטרון אידי מפורסם. תיאטרון זה התפרסם בזכות תקליטים שהוקלטו בלמברג והופצו בכל העולם היהודי והם מהתקליטים הקדומים ביותר מהשנים 1906 עד 1911. לבוב הייתה גם מרכז ציוני, באביב 1920 נערכה שם ועידת השומר הצעיר. לפני מלחמת העולם הראשונה היהודים היוו את רוב האוכלוסייה בעיר.
נולדו בלבוב
- משה בייזר
- אברהם אריה הלוי שלייפר נולד 1805 לערך
- משה לייטר - נולד בשנת 1899, נהרג בפרעות ביפו בשנת 1921
תקופת השואה
ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בלבוב כמאה ועשרה אלף יהודים מתוך אוכלוסייה כוללת של שלוש-מאות וארבעים אלף אזרחים. שלושה שבועות לאחר פרוץ המלחמה, הסובייטים נכנסו ללבוב וסיפחו אותה לתחום שליטתם, יחד עם גליציה המזרחית. בעיר הצטופפו באותה השעה יותר ממאה-אלף פליטים יהודיים ממערב פולין הכבושה בידי הנאצים, אך בקיץ 1940, הוגלו רבים מהם לירכתי ברית המועצות.
עם פלישת הגרמנים לברית המועצות ביוני 1941 היה אזור העיר אחד מהראשונים שנכבשו על ידם. עם הפלישה ברחו מלבוב כעשרת אלפים יהודים בעקבות הצבא הסובייטי אל תוככי ברית המועצות. 6000 יהודים נרצחו כבר בימים הראשונים לכיבוש העיר על־ידי נאצים ומשתפי פעולה בשני גלי רציחות.
בנובמבר 1941 הוקם גטו בעיר וראש היודנרט שלו, יוסף פרנס, נרצח על־ידי הנאצים, לאחר שסירב למסור לידיהם יהודים לעבודה במחנה ינובסקה.
בשורה של גירושים להשמדה,שהתרחשו במהלך השנים 1942-1943 גורשו דרך מחנה ינובסקה קרוב ל80 אלף מיהודי גטו לבוב אל מותם במחנות השמדה, רובם בבלז'ץ ומיעוטם בסוביבור ובאושוויץ.
רבבות אחרים מצאו את מותם במחנה ינובסקה או במהלך פעולות טרור בגטו.
חלקים גדולים מהאוכלוסייה המקומית שתפה פעולה בהשמדת היהודים ולכן מעטים ביותר שרדו עד לסוף המלחמה.
רבנים
- אברהם היילפרין, אב"ד לבוב. חיבר את הספר אהבת ציון שהודפס בלובלין בשנת שצ"ט.
- משה חריף, אב"ד לבוב וקרמניץ בן שלמה חריף.
- דוד הלוי, אב"ד לבוב, (נפטר כ"ו שבט תכ"ו). חיבר את טורי זהב
- מאיר כ"ץ רפופורט, פו"מ בלבוב
- מאיר ז"ק, אב"ד לבוב
- אברהם שרענציל כ"ץ רפופורט, חיבר את הספר 'איתן האזרחי'.
- יצחק שרענציל, אבד"ק
- שלמה חריף הלוי, אב"ד בלבוב
- נפתלי הירץ, אב"ד בלבוב
- אפרים זלמן שור בן שמואל שור
- מאיר [מהר"מ לובלין] , אב"ד קרקוב, לבוב, לובלין
- יהושוע וואלק (פלק), אב"ד וראש ישיבה בלבוב, בן ר' אלכסנדר הכהן. נישא לבילא בת ישראל פרנס. חיבורו 'בית ישראל' כולל חידושי דינים ושו"ת פוסקים.
- חיים כהן רפופורט, אבד"ק
- אברהם הכהן רפופורט, ראש ישיבה בלבוב. בן ישראל יחיאל שהיה אב"ד ור"מ בקרקוב.
- יוסף שאול הלוי נטנזוהן (נפטר י"ט אדר תרל"א), בן ר' ליבש נטנזוהן מברזן. חתן רבי אהרן איטינגא הראשון.
- יוסף תאומים, רב, נולד בלבוב תקל"ג, שימש כמורה צדק בלבוב ולאחר מכן המשיך לרבנות פרנקפורט על האודר עד פטירתו
- צבי הירש אשכנזי (נפטר יום ב' ראש חודש אייר תע"ח לבוב) בן יעקב ז"ק. צבי הירש היה אבד"ק אמשטרדם ולאחר מכן בלובלין.
רישומים גנאלוגיים
- גבריאל סוחיסטאוו, מצבת קודש [זכרון צדיקים] ד"ח, לעמבערג, תר"כ-תרכ"ט. העתקות מצבות של גדולי ישראל מהעיר לעמבערג. ניתן לצפייה במקוון באתר ה- HebrewBooks.
- רישומי גטו לבוב מהשנים 1942-1945 מתוך אתר ה-JewishGen.
- לבוב והעיירות הסמוכות אליה ברדיוס של 15 מייל מתוך אתר ה-JewishGen
- מדריך עסקים לבוב 1929 (אנגלית)
- מצאי רישומי חיים מלבוב מתוך האתר של מרים ווינר (אנגלית)
כתבי עת
ראו גם
לקריאה נוספת
- פנקס הקהילות. פולין - חלק שני: גאליציה המזרחית. ירושלים, יד ושם, תש"ם 1980. עמ' 1-47.
- אנציקלופדיה של גלויות: ספרי זכרון לארצות הגולה ועדותיה. כרך ד: לבוב. העורך נ.מ. גלבר. ירושלים, תשט"ז. 772 עמ'.
- יונס, אליהו: עשן בחולות: יהודי לבוב במלחמה, 1939-1944. ירושלים, יד-ושם, תשס"א.
- נתן, תקוה: אנשי לבוב: קהילה שנעלמה. ירושלים, ר. מס, תשנ"ז.
- לבוב מתוך אתר דעת
- גטו לבוב (אנגלית)
- גטו לבוב בוויקיפדיה העברית
- לבוב בוויקיפדיה העברית
- סרט על החיים בקובנו, ריגה ולבוב 1929
- אוקראינה מתוך האתר של מרים ווינר ובתוכו מידע על לבוב (אנגלית)
- מפות מתקופות שונות של העיר לבוב
- מפת הרחובות בלבוב 1938
- Kronik Aleksander,
Some archival sources for Ukrainian-Jewish genealogy / comp. by Aleksander Kronik and Sallyann Amdur Sack, Teaneck : Avotaynu, c1997
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ספר הכתובות לבוב 1902 להסבר על השימוש באתר ראה את
- כתובות לבוב 1913 (פולנית)
- אתרי זיכרון לקהילה, הנמצאים בישראל, ראה: http://www.isragen.org.il/siteFiles/1/473/5806.asp
רשימת מקורות
- שמואל זיינוויל כהנא, ענף עץ אבות, קראקא, תרס"ג
- משה מארקאוויץ , שם הגדולים השלישי [ב"ח], ווילנא, תר"ע ובו שמות גדולי ישראל אנשי שם
- שבח קנעביל, תולדות גדולי הוראה, ניו יורק, 1955
- משה יעקב שווערדשארף , דעת לנבונים, מונקאטש, תרנ"ט על פרקי אבות
חלק מן התכנים של דף זה נלקחו מהוויקיפדיה העברית ומובאים בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם
