מטילדה תג'ר: אירוח בפורום שורשים משפחתיים

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטילדה תג'ר
TaggerBook.jpg
נושא האירוח מקורות מידע גנאלוגיים ספרדיים ומזרחיים בישראל
מועד האירוח 23 באפריל 2006
אודות המתארח מטילדה תג'ר, חברה פעילה בחברה הגנאלוגית הישראלית מאז שנת 1988, חברה במועצת העורכים של שרשרת הדורות, מתאמת קבוצת הענין (SIG) הספרדית של ה - JewishGen, מבכירי המומחים בגנאלוגיה ספרדית בארץ ובעולם. מטילדה הינה בעלת תואר שני מהאוניברסיטה העברית בספרנות ומידענות וכתבה מאמרים וספרים רבים בתחום התמחותה הגנאלוגי. מטילדה פעילה בפרוייקטי מחקר רבים מאוד בארץ ובחו"ל הקשורים ליהדות ספרד, ופרסמה - ביחד עם יצחק כרם - את הספר "מדריך למקורות מידע גניאלוגיים ספרדיים ומזרחיים הנמצאים בישראל" (הוצאת אבותינו, 2006).
קישור לשרשור האירוח לחץ

להלן סיכום האירוח, אשר מבוסס על השאלות שהופנו למתארח ולתשובות שהתקבלו. השאלות והתשובות נערכו, על מנת להתאימן לאופי המיזם ויקיגניה



שאלות כלליות

  • בכנס הבינ"ל שנערך בירושלים לפני כשנתיים דובר רבות על מחקרים ופרוייקטים רבים שאמורים לקדם את הגנאלוגיה הספרדית. האם ידוע לך מה התחדש בעניין?
[מטילדה]: עד כמה שידוע לי, לא נעשה דבר עם רשימת הפרוייקטים שהוצגה במפגש הבינלאומי של SIG ספרדים. סיבה אחת הידועה לי היא שלא נמצאו מקורות מימון לשם צילום ומשלוח של החומרים הארכיוניים. אני בעצמי הצלחתי למפתח את רשימת הבוחרים מ- Constantine משנת 1880 והיא נמצאת באתר הקרן לקידום המחקר והתרבות הספרדיים בפרק על צפון אפריקה.


  • שמות המשפחה של יהדות מזרח אירופה ניתנו להם עד כמה שאני יודעת לאחר הגירוש מספרד. כיצד ניתן לדעת איך קראו להם כשחיו בספרד, ואז לחקור ולעקוב אחריהם אם יש בכלל ארכיונים ספרדיים?
[מטילדה]: טעות בידך: בארצות אירופה בהם חיה יהדות אשכנז, נחקקו החוקים בתחילת המאה ה-19 בו בזמן שאנו מוצאים שמות משפחה בין יהודים בספרד, כבר מן המאה ה-10 וה-11. לעיתים רחוקות ניתן לאתר שם משפחה אשכנזי שמקורו בספרד. לדוגמא: רפפורט, בונדי, דון יחיא, עמנואל ועוד.


  • דיוק במונחים: ישנו בלבול מושגים שאשמח אם תתני עליו את הדעת. שלושה מושגים שזורים זה בזה, ואנו משתמשים בהם בשעטנז מוזר: יהדות המזרח, יהדות ספרד ויהדות ארצות-ערב. אשמח אם תוכלי להגדיר במדויק (עד כמה שאפשר) את שלושת המושגים הללו, ולעמוד על ההבדלים ביניהם.
[מטילדה]: אתה צודק. ישנה אנדרלמוסיה טוטלית בעניין שמות העדות השונות. אני שמחה לענות על השאלה הזאת.
יהדות ספרד או יהודים ספרדיים - אלה הם יהודים, צאצאים של מגורשי ספרד (1492). כיום (או מדוייק יותר לפני מלחמת העולם ה-2) חיו היהודים הספרדים ביוון, תורכיה, בולגריה, חלק מיוגוסלביה,בארץ ישראל, חלקית באיטליה, ובצפון אפריקה. אתה שם לב: הם חיו מסביב לים התיכון. חלקם דיברו יהודית-ספרדית הידועה בשם לאדינו (בסיס של ספרדית עם הרבה מלים בעברית, בתורכית ובשפת המקום), אחרים כמו בצפון מרוקו דיברו חקטיה ( ערוב של ספרדית, עברית וערבית) ואחרים דיברו ערבית-יהודית- ערבית מעורבת בעברית ובספרדית) בצפון אפריקה.
יהדות המזרח או יהודים מזרחיים - אלה יהודים שלא עברו דרך ספרד. אלה הן קהילות עירק, איראן, בוכרה, אפגניסטן, גרוזיה, ועוד. אלה חיים בארצות אלה מלפני מאות רבות.
יהדות ארצות ערב - זהו מושג חדש, שמקורו בפוליטיקה. לפעמים משתמשים גם במושג יהדות ארצות האיסלם. המונח י. ערב או האיסלם כולל בתוכו את כל ארצות המזרח הערביות או איסלמיות (כולל אירן) וכמו כן את כל צפון אפריקה.
יאמר שהמושגים יהדות ספרד ויהדות המזרח כמו יהדות אשכנז, מבוססים בעיקר על שינויי נוסח התפילה והמסורת.
איך שלא יהיה כולנו יהודים!


  • אני מחפש אחרי אבותיי. האם העובדה שהאשה הייתה ספרדייה ובעלה אשכנזי יכולה לעזור במציאת מקורות?
[מטילדה]: במאות הקודמות בארץ ישראל הייתה הפרדה טוטאלית בין הספרדים והאשכנזים. אבל קרו מקרים בודדים של נישואי "תערובת". הדבר היה כל כך יוצא דופן שגם במפקדים של מונטיפיורי וגם בחברה קדישא ציונו "היא ספרדייה" או - "נקבר בחלקה ספרדית".


  • אחד המקורות העיקריים לגנאלוגיה ספרדית ומזרחית הוא אותם פנקסי מוהלים אישיים. הבעיה עם מקור זה הוא עובדת היותם אישיים ובחזקת המשפחה עצמה. מן הסתם גם לא כולם ידועים. מה ניתן לעשות או נעשה בכדי שהמידע העצום האגור בהם יהיה זמין לגנאלוגים?
בנוסף - איך ואם בכלל ניתן למצוא פנקסי מוהלים במרוקו (בערים פז וקזבלנקה)?
[מטילדה]: בהכנת הספר החדש שלי "חרשתי" את כל הארכיונים בארץ, ואין בהם ספרי מוהלים ממרוקו. הם כנראה נמצאים בידיים פרטיות ואנשים אלה מבינים את חשיבות המידע הרשום בהם. מעניין לציין שנמצאות כתובות רבות מאד שמקורן במרוקו. השתדלתי למפתח את כולן בספרי.


  • אשמח באם תוסיפי פרטים על הספר החדש:
  1. אילו מקורות חדשים מופיעים בו?
  2. האם הוא מכיל גם מקורות (או אינדקסים) אינטרנטיים?
[מטילדה]: הספר החדש כולל מידע על 35 מדינות.
בכל מדינה מופיעים הפרקים הבאים: ביבליוגרפיה מתוך 13 כתבי עת עבריים, פריטים ארכיוניים, חברות קדישא, מכוני מחקר, ארגוני עולים ו/או ארגונים אתניים, יישובים חקלאיים (מושבים וקיבוצים), בתי אבות, אנדרטאות לנספים בשואה וקורבנות פעולות איבה בארצות המוצא, ולבסוף בתי כנסת של יוצאי המדינה הנידונה.
מטרתנו הייתה להביא מידע מקסימלי על מקום מסוים וכשמלבד מקורות מקובלים כגון ביבליוגרפיה ופריטים ארכיוניים, השתדלנו להביא לידיעת הקורא את מקום המצאם בארץ של ריכוזים של יוצאי מדינה מסויימת.
הפרטים ה"אינטרנטיים" היחידים המופיעים בספר הם מפתוח של אתר הכתובות של בית הספרים הלאומי. מצאנו שם שגיאות רבות בעיקר ברמת כתיבתם של שמות משפחה ספרדיים ומזרחיים.
כשנמצאות רשימות שמיות בין התעודות הארכיונאיות, לקחנו מבחר מהן והשמות האלה נרשמו בתוך אחד מ-29 הנספחים.
הפרק האחרון של ספר הוא מפתח המכיל מעל 6300 שמות.


  • כשאבי עלה לארץ מטורקיה שאלו לשם משפחתו והוא ענה "סבי" וכמו שידוע לנו רוב השמות באותה תקופה עיברתו, ועיברתו ל"צבי". ניסיתי לשאול לא פעם את סבי ואת אבי אם יש פירוש לשם המשפחה "סבי" ולא ידעו לענות לי. משום מה נראה לי שהוא קיצור משם העיר שבספרד, סביליה. יכול להיות, שמשפחתו של אבי לפני 500 שנה עברה מסביליה לטורקיה ומאז הם נקראו היהודים מסביליה ובקיצור סבי? איך אפשר לבדוק זאת?
[מטילדה]: השם Sevi: הספרדים באשר הם חיו בטאו את אות "צ" כמעין "ס". הצליל שאנו משמיעים היום כשאנו מבטאים את ה"צ" הוא שווה לט+ס וזה בהתאם למבטא האשכנזי של האות. אי לכך SEVI הוא פירוש צבי. וכדי לשכנע אותך לגמרי אזכיר את שמו של נביא השקר שבתאי צבי - בכל ספר לועזי הוא רשום SEVI או SEBI כפי שהספרדים ביטאו את השם.

מקומות

תורכיה

  • שם משפחתו של הסבא רבא שלי הוא טורצקי. קראתי פעם שאחד הפירושים לשם הוא שהמשפחה באה מטורקיה. האם שמעת פעם הסבר כזה, ומה דעתך על כך?
[מטילדה]: אינני מתמחה בשמות משפחה אשכנזיים. אני מציעה לך לבדוק באחד מספריו של אלכסנדר ביידר על שמות יהודי האימפריה הרוסית, השמות בממלכת פולין, והשמות בגליציה.


  • שתי שאלות:
  • אני מניח שקיימים ארכיונים של מדינות האימפריה העותומאנית ושל טורקיה בפרט, אשר יכולים לעזור רבות במחקר גנאלוגי. האם הארכיונים הללו פתוחים, האם יש תוכניות למכן אותם ולאפשר גישה מהרשת, וכיצד אפשר להתגבר על מחסום השפה?
  • הסבתא רבה שלי, נולדה באיזמיר למשפחת טולידאנו. יש בידי מידע על המשפחה מאיזמיר החל מראשית המאה ה - 19 (מרבית המידע הושג באמצעות דב הכהן). רוב מכריע של המידע הגנאלוגי שאני מצליח למצוא לגבי משפחות טולידאנו, מתייחס למשפחות ממרוקו. למעשה, עד כה הצלחתי לגלות רק עוד שני עצי משפחת טולידאנו מאיזמיר (אך לצערי לא הצלחתי להוכיח עד כה קשר לעץ שלי). ע"פ יעקב טל טולידאנו, החוקר את תולדות משפחות טולידאנו, ניתן לייחס את שושלת טולידאנו של מרוקו לאדם בשם דניאל בן יוסף טולידאנו, צאצא של משפחת מגורשים אשר נולד ב - 1570 בשאלוניקי.
האם ישנה דרך להתחקות אחר שורשיהם של משפחות טולידאנו מאיזמיר/טורקיה - האם הגיעו ישירות מספרד? האם הגיעו מיוון? האם הגיעו ממקום אחר?
[מטילדה]: לגבי ארכיונים באיזמיר, אני מניחה שיש בהם חומרים מעניינים, ואני מבססת את תשובתי על הנסיון שצבר פרופ' דניאל קאזז בארכיונים באיסטנבול. יש לנו כאן קושי כי כל המסמכים מן המאה ה-19 ומתחילת המאה 20 כתובים בכתב עות'מני - תורכית בכתב ערבי - וכיום מעט אנשים יכולים לפענח אותו.
לגבי משפחת טולידאנו, אין ספק שמקורה בספרד. האם הגיעו בני משפחתך ישר מספרד, או דרך סלוניקי, או שמא מסלוניקי עברו למרוקו ומשם ענפים שבו לאימפריה העות'מנית - מי יוכל להוכיח זאת? ישנה עובדה בטוחה: בסלוניקי היה בית כנסת של המוגרבים (מרוקאים). זאת אומרת שבתקופה מסוימת קבוצת יהודי מרוקו באו והתיישבו בסלוניקי. שמות המשפחה הנמצאים בסלוניקי ובהמשך בתורכיה, מוכיחים זאת: טולידאנו, עמר, אללוף ועוד.


  • בני משפחת אשר ובני משפחת סידי חיו ופעלו באיזמיר. האם ניתן לדעת מאין הגיעו לתורכיה?
אני יודעת שמוצאם של בני משפחת סידי מספרד - אם כן, מאיפה? איך בכלל "עולים" על מקור המשפחה? אני יודעת על המשפחה מסוף המאה ה 18, באזור איזמיר. אני גם יודעת שיש "חוט" אל בני משפחת סונסינו בעלי בית הדפוס היהודי הראשון שם.
באשר לבני משפחת אשר - לא מצאתי כלל וכלל את מקורה. השם נפוץ גם בגרמניה ובהונגריה. במקורות המקוונים לא מצאתי קשר למגורשי ספרד. יתכן? איך "עולים" על דרכם לתורכיה? יש בידי פרטים עליהם גם מסוף המאה ה-18.
מרבית הידע על שתי משפחותיי הוא מדב הכהן, אשר סייע לנו רבות! בקיצור - אני רוצה מאד להגיע "אחורה" ומתקשה לחפשם גיאוגראפית והיסטורית.
[מטילדה]: נתחיל במשפחת סידי.
כדי לנסות ולמצוא את מקור משפחת סידי בספרד מלפני הגירוש, ישנה אפשרות והיא לחפש, חוברת חוברת, בכתב העת הספרדי המופלא SEFARAD היוצא לאור במדריד מאז שנת 1940. לעתים קרובות מביאים החוקרים הספרדיים רשימות שמיות כפי שנמצאו בתעודות הארכיוניות שחקרו. צריך הרבה מאד סבלנות וההצלחה לא מובטחת.
לגבי משפחת אשר. בדרך כלל שם פרטי המשמש כשם משפחה הוא לעתים קרובות ממקור רומניותי, דהיינו מקור בתורכיה, מאות שנים לפני הגירוש! בימים אלה אני ממפתחת את עשרת הכרכים של ספרו של אברהם גאלטה על תולדות יהודי תורכיה (בצרפתית) ותוך כדי מפתוח אני רושמת בקובץ סמוך כל שמות המשפחה הרומניותים. אני בסוף הכרך השני, ועוד מלאכה רבה לפני.
האם בדקת בספר של שלמה רוזאנס "דברי ימי יהודי תוגרמה". הספר קצת "מבולגן" אך הוא כולל המון מידע.


גיברלטר

  • אני מחפש אתר גנאלוגיה של יהדות ג'יברלטר.
אני חוקר את שושלת משפחת בן-נעים מטטואן וג'יברלטר, לסבא רבה שלי אברהם (אלברט) בן נעים היה, עפ"י הסיפור במשפחה, בן דוד שהיה רב גדול בג'יברלטר בשם דוד בן-נעים. יש לי פרטים על רב כזה מג'יברלטר אבל כשאני מחפש את הקשר באמצעות משפחותיהם בשני מקורות יש פרטים לא תואמים:
  1. בספר של ג'וזף אבקסיס (גנאלוגיה הברייקה) מופיע שהוא היה בנו של הרחמ"ן הרב רפאל חיים משה בן נעים שהיו לו שני אחים, שלום ויעקב והם היו בניו של משה בן נעים.
  2. בספר חכמי המזרח של שרגא וויס רשום שדוד בן נעים זה היה בנו של רב הרחמ"ן, שהיה בן יחיד לרב ישעיה בן נעים.
איך את חושבת שניתן לבדוק ולאמת או להפריך אחת מהרשומות.
[מטילדה]: לפי דעתי, ספרו של אבקסיס הינו מקור מהימן ביותר.
האם בדקת את הספר של יוסף בן נאים "מלכי רבנן" שיצא לאור בירושלים ב-1932?
אני מציעה שתיעזר במפתח של הספר הזה הנמצא בבאתר הקרן לקידום המחקר והתרבות הספרדיים לפני שתתחיל לחפש בתוך הספר. לפי ULI הספר נמצא בספריות של כל האוניברסיטאות, בספרייה הלאומית וב-5 מכללות.


יוון

  • ידוע לי כי מסמכים השייכים לקהילה היהודית בסלוניקי נלקחו ע"י הגרמנים ואחר כך ע"י הרוסים במלחמת העולם השניה. האם המסמכים הוחזרו? האם ניתן להגיע אליהם?
[מטילדה]: לא. לצערנו הגדול החומר הארכיוני העשיר של קהילה מפוארת זאת עדיין "תקוע" באיזה מרתף ברוסיה.


לבנון

  • האם ידועים לך פרטים אודות משפחת חלפון מטריפולי לבנון? מהיכן הגיעה משפחת חלפון ללבנון?
[מטילדה]: על לבנון כמעט ולא נמצא חומר ארכיוני וזאת מן הסיבה שזאת מדינה "חדשה" למדי, מאחר והייתה חלק של סוריה. הדבר היחיד הידוע לי הוא, שבתחילת מלחמת העולם הראשונה, יהודים שלא היו בעלי נתינות תורכית, גורשו מן הארץ. חלק ירד לאלכסנדריה שבמצרים, וחלק ברח צפונה ללבנון.
עוד דבר: מפקד מונטיפיורי ה-1, משנת 1839 מתייחס גם לאוכלוסיה היהודית בצידון. במפקדים האחרים אין יותר התייחסות.

מרוקו

  • איך לשבור קיר מחקרי במרוקו: במשך שנים היה ידוע במשפחתי שמוצאו של הסבא רבא שלי, מנחם, מהעיר אוראן שבאלג'יר. עם התקדמות המחקר שלי התברר לי יותר ויותר שסבירות זו הינה נמוכה ביותר. ברישומים הצרפתיים מופיעים מספר אנשים בעלי אותו שם אך איש מהם אינו הסבא רבא שלי. במקביל, גיליתי ענף משפחתי נוסף שמוצאו מטטואן. מה שמדהים הוא שגם בענף הזה, שאינני יודע אם אני קשור אליו ואיך, ישנם אותם שמות המופיעים בענף שלנו. עצם זה ששם המשפחה הוא נדיר יחסית, מחזק אצלי את ההרגשה שישנו קשר בין הענפים. זה מסתדר עם משהו שאמרת לי פעם על כך שמוצאן של המשפחות בטנג'יר הוא מטטואן. ההנחה שלי היא שהמשפחה אכן הגיעה מטטואן, ברחה משם בסביבות 1859-1860 בזמן המלחמה עם הספרדים לאוראן וכשהמצב "הסתדר" חלקן חזרו למרוקו (טנג'יר, פז), חלקן נשאר באוראן וחלקן עבר לצרפת.
שאלותי:
  1. האם עצם העובדה שתעודת הלידה איננה מופיעה באתר שהוזכר משמעה שסבא רבא שלי לא נולד באוראן?
  2. האם ישנם רישומים כלשהם מ-1850 בטטואן?
  3. מאחר והחיפוש שלי לא הותיר בידי קצה חוט, וכל שנותר לי הוא רק השערות והנחות כיצד עלי להמשיך?
  4. האם המקורות בטנג'יר (באם קיימים) הינם מפורטים במידה כזאת שאולי יופיע בהם מקום לידתו של הסבא רבא שלי?
[מטילדה]: כדאי לחפש גם במקומות אחרים באלג'יריה מלבד אוראן. לגבי תיעוד בטטואן, משנת 1850 - אינני מכירה. אבל, אולי כדאי לבדוק ברשימות התלמידים של בי"ס כי"ח שנפתח ב-1862. פנה לארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, יש להם מיקרופילמים של ארכיון כי"ח מפריז. מי יודע? אותו הדבר לגבי טנג'יר.


מצרים

  • דודתה של אימי אשר נולדה ברומניה היגרה בשנות העשרים של המאה הקודמת למצרים. הקשר עימה נותק עוד לפני מלחמת העולם השנייה. כל שידוע לי הוא שמה בטרם נישואיה, שמות ההורים, מקום לידה וכמובן, ארץ הלידה. מהם מקורות המידע האפשריים בכדי להתחקות ולאתר את צאצאיה?
[מטילדה]: המצב "הארכיוני יהודי" במצרים במצב עגום ביותר. בקהיר, אמנם ישנה אישה המטפלת בספרי הקהילה, אך היא כל כך מפחדת מן השלטונות, שאינה משתפת פעולה כלל וכלל. באלכסנדריה המצב דומה. לכן אני מציעה שתפנה ל- SIG ROM, הסיג הרומני בג'ואישג'ן, ותשאל שם את השאלה. ניתן גם לכתוב לכל אלה החוקרים את משפחותיהם במצרים, דרך ה- Family Finder.
אפשר גם לבקר באתר הדן במורשת יהודי אלכסנדריה. בנוסף, קיים פורום של יהודים יוצאי מצרים שבעזרתו ניתן לאתר קרובים שחיו במצרים. שם קבוצת הדיון הוא: egyjews@yahoogroups.com. דרושה קודם הרשמה באתר של YAHOO.

אוסטריה

  • אנו מנסים לאתר את שורשי משפחת אשתי: סבה היה גרשון (גסטון) מנשה בן שרה בן חיים ורפאל מנשה. גרשון נולד בוינה (1869) ונפטר בפריס בשנת 1920. סבתה היתה אליס פאקימה שלום בת חנניה יצחק שלום (מאיסטנבול ואח"כ סלוניקי) ורחל מודיאני מסלוניקי. אליס נולדה בסלוניקי (1879) ונפטרה בפריס (1971). האם השמות מוכרים? כל מידע יתקבל בברכה ובתודה.
[מטילדה]: הקהילה "התורכית" בוינה הוקמה בסוף המאה ה-18. אלה היו סוחרים ובניהם שסחרו עם מרכז אירופה. הקהילה פרחה ובסוף המאה ה-19 הקימו בית כנסת מפואר בוינה. אך, בית כנסת זה נהרס עד היסוד בליל הבדולח וכל ספרי הקהילה נשרפו. בני הקהילה אחדים ברחו, אחרים נשארו אך סופם היה מר - במחנות ההשמדה.
אני מציעה לכתוב לוועד קהילת וינה (עדיף בגרמנית) - ייתכן ונשארו רישומי בית הקברות. לגבי הקשר של המשפחה שאתה.את מעוניינ.ת בה עם מדינות "האם" :תורכיה, וסלוניקי, הדבר האפשרי היחיד הוא למצוא עוד מישהו החוקר את המשפחה הזאת במקומות האלה. מחקר גנאלוגי דורש הרבה סבלנות. לפעמים שום דבר אינו "זז" במשך שנים ופתאום...אור בקצה המנהרה!


צפון אפריקה ותימן

  • שאלה משולבת...
  1. צד אחד במשפחה הם תימנים משפחות: בדיחי ו-משרגי שעזבו את תימן לקהיר בסוף המאה ה-19. לישראל עלו ב- 1923. האם תוכלי להפנות אותי למקורות מידע המפרטים על העליה מתימן לקהיר בסוף המאה ה-19? האם ניתן למצוא נתונים גם בהקשר הספציפי של המשפחות?
  2. צד אחר במשפחה: משפחת אמסלם שהגיע לישראל ממרוקו בתחילת או אמצע המאה ה-19. התגוררו ביפו ואחר כך היו מהמשפחות הראשונות שעברו להתגורר בנוה צדק, האם תוכלי לתת לי מידע איך למצוא פרטים על עלייתם ארצה, מאיזו עיר במרוקו (צאצא אחד טוען שמקזבלנקה). וכל פרט שיכול לענייו חוקרי שורשים.
  3. משפחת בקס מבולגריה. עלו לישראל בתחילת המאה ה-20. איך אפשר לאתר פרטים על מקורם?
[מטילדה]: לגבי תולדות יהדות תימן על תנועות ההגירה שלה, תצטרכי לחפש בספרית יד בן צבי בירושלים ובמכון לחקר יהדות תימן בראש העין. ייתכן ובאנציקלופדיה העברית, תחת תימן, יהודים - תוכלי למצוא קווים כלליים. לגבי הנעשה במצרים, אנא קראי תשובתי בעניין "מצרים". לגבי שם המשפחה "אמסלם" - אני מציעה לבדוק ב"תנ"ך" של יהדות מרוקו והוא הספר בצרפתית של אברהם לרידו. זהו ספר נדיר שיצא במדריד ב-1972. לי ידוע שהוא נמצא בספרית יד בן צבי בירושלים.

גירוש ספרד

  • מסורת משפחתית במשפחת אימי, משפחת גשמאי טוענת שאבי המשפחה ברח מספרד בגירוש ספרד. בסמוך לכך, או תוך כדי הבריחה הוא נשא לאישה נערה מבית אברבנל. הטענה היא שכל בני המשפחה הידועים לנו במזרח אירופה הם צאצאים של הזוג הזה. האם יש מקורות כתובים על המשפחות הללו( רשימות שמיות ) שחיו בספרד לפני הגירוש?
[מטילדה]: ישנם חוקרים אחדים החוקרים את משפחת אברבנל. אנא פני ל-Family Finder של ה-JewishGen.

שושלות

משפחת ולירו

  • לאחרונה הוציאה משפחת בעלי ספר אודות משפחתם - ולירו. במהלך המחקר שנערך, לא הצליחו החוקרים לברר אודות יעקב ולירו מספר פרטים המעניינים אותנו מאוד:
  1. כיצד נוכל למצוא תיעוד אודות מקום הולדתו, האם נולד בארץ או הגיע מספרד דרך תורכיה?
  2. מאוד היינו מעוניינים לדעת את שמות הוריו - האם יש דרך למצוא זאת?
יעקב ולירו יסד את בנק ולירו בירושלים בשנת 1840 לערך. הוא נקבר בהר הזיתים - אך על הקבר לא מצויינים שמות הוריו.
[מטילדה]: ייתכן ופרופ' רות קארק שחיברה את הספר על משפ' ולירו, יכולה לענות לשאלתך. אם הייתה לו נתינות זרה, אולי, אולי ניתן לאתר פרטים נוספים. הקונסוליות הזרות התחילו לפעול בארץ ישראל ב-1838.


משפחת הרמב"ם

  • שאלות הנוגעות למשפחת הרמב"ם:
  1. מה ידוע על משפחות המתייחסות לרמב"ם (עצים, שמות, קצות חוט?), האם ישנו מידע מרוכז על משפחות אלו?
  2. איפה לדעתך אוכל למצוא חומר על משפחה בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 שידועה כמתייחסת לרמב"ם?
  3. איפה באופן כללי כדאי לחפש (כבר ישבתי כמה שעות עם מפקדי מונטיפיורי ולא מצאתי כלום)?
  4. האם יצא לך לראות חומר על משפחה בארץ במאה ה-19 המתייחסת לרמב"ם?
[מטילדה]: לגבי הרמב"ם צריך לחפש משפחות בשם מיימון (MAIMON). דווקא בתורכיה הייתה משפחת BAR MAIMON.