ויקיגניה - שינויים אחרונים [he]

מנהגי עדות ישראל לראש השנה

2010-09-03T06:42:40Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 06:42, 3 בספטמבר 2010
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:PIKIWI~1.JPG\|left\|thumb\|300px\|נחום קצ'קה יליד [[ווהלין]] (אזור במערב אוקראינה) שעלה לארץ בשנת 1930]]		[[תמונה:PIKIWI~1.JPG\|left\|thumb\|300px\|נחום קצ'קה יליד [[ווהלין]] (אזור במערב אוקראינה) שעלה לארץ בשנת 1930]]
-	~~בשבועות שלפני ראש השנה נוהגים לשלוח איגרות ברכה לבני משפחה וחברים וכיום גם איגרות אלקטרוניות.~~

-	~~נוהגים ללכת מדי לילה בחודש אלול לסליחות.~~
-
-	~~מנהג תקיעה בשופר.~~

	==מזרח ומרכז אירופה==		==מזרח ומרכז אירופה==
שורה 36:		שורה 32:
	<br/><br><br><br><br><br>		<br/><br><br><br><br><br>

		+	==כללי==
		+	בשבועות שלפני ראש השנה נוהגים לשלוח איגרות ברכה לבני משפחה וחברים וכיום גם איגרות אלקטרוניות.
		+
		+	נוהגים ללכת מדי לילה בחודש אלול לסליחות.
		+
		+	מנהג תקיעה בשופר.

	==מנהגי ראש השנה - מה אוכלים בחג==		==מנהגי ראש השנה - מה אוכלים בחג==

חדש באתר - ספטמבר 2009

2010-09-03T06:39:42Z

מחק את [[חדש באתר - ספטמבר 2009]] תוכן היה: '<Big>הוספת דף בצורה פשוטה</Big> - הכנסו לקישור מימין וצרו דף חדש במערכת בצורה קלה ופשוטה. ==מ…' והתורם היחיד היה חוה

דף חדש

ויינשטיין

2010-09-03T06:38:11Z

סאונדקס

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 06:38, 3 בספטמבר 2010
שורה 1:		שורה 1:
-	{{סאונדקס\|לועזי=Weinstein\| NARA=	+	{{סאונדקס\|לועזי=Weinstein\| NARA=w523 \|DM=764360}}
-	\|DM=	+
-	}}	+

	'''ויינשטיין''' הינו שם משפחה יהודי-אשכנזי.		'''ויינשטיין''' הינו שם משפחה יהודי-אשכנזי.

בוטושאן

2010-09-03T06:31:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 06:31, 3 בספטמבר 2010
שורה 33:		שורה 33:
	* פרופ' אלי רוקנשטיין - יליד בוטושן, 1927. פרופ' נודע להנדסה כימית, אשר היגר לארה"ב. זוכה מדליית הזהב האמריקאית למדעים, פרס הנחשב לבעל מעמד דומה לפרס נובל.		* פרופ' אלי רוקנשטיין - יליד בוטושן, 1927. פרופ' נודע להנדסה כימית, אשר היגר לארה"ב. זוכה מדליית הזהב האמריקאית למדעים, פרס הנחשב לבעל מעמד דומה לפרס נובל.
	* פרופ' אנדריי רוקנשטיין - יליד בוטושן, בנו של אלי רוקנשטיין. פרופ' בעל שם בארה"ב לפיסיקה ביולוגית.		* פרופ' אנדריי רוקנשטיין - יליד בוטושן, בנו של אלי רוקנשטיין. פרופ' בעל שם בארה"ב לפיסיקה ביולוגית.
-		+	[[תמונה:Antoniu - La ville de Botochani.jpg\|left\|thumb\|250px\|בוטשאן בתמונה שפורסמה 1901-1904]]
	==רישומים גנאלוגיים==		==רישומים גנאלוגיים==

קובץ:Antoniu - La ville de Botochani.jpg

2010-09-03T06:28:13Z

העלה את הקובץ [[קובץ:Antoniu - La ville de Botochani.jpg]] {{ויקישיתוף}} בוטושאן פורסם 1901-1904 [http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Antoniu_-_La_ville_de_Botochani.jpg דף תיאור הקובץ המקורי בוויקישיתוף]

דף חדש

מדיה ויקי:Sitenotice

2010-09-03T06:18:12Z

חדש באתר - ספטמבר 2010

2010-09-03T06:17:00Z

דף חדש: ==אנשים ומקומות== *הונגריה - עדכון ==שמות משפחה== ==ראו גם== *חדש באתר - אוגוסט 2010 '''כל מידע אודות היס…

דף חדש

==אנשים ומקומות==
*[[הונגריה]] - עדכון

==שמות משפחה==

==ראו גם==
*[[חדש באתר - אוגוסט 2010]]

'''כל מידע אודות היסטוריית המשפחה יתקבל בשמחה, אך למען שמירה על צנעת הפרט '''אין להוסיף לדפים בוויקיגניה מידע ופרטים אודות אנשים חיים'''

[[קטגוריה:ויקיגניה: חדש באתר]]

בוטושאן

2010-09-03T06:14:22Z

רשימות מן השואה:

אבני זכרון (טולדו)

2010-09-03T06:07:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 06:07, 3 בספטמבר 2010
שורה 7:		שורה 7:
	}}		}}

-	ספר אשר יצא לאור בשנת תר"א [[1841]], ובו תיעוד 76 מצבותיהם של בני העיר [[טולדו]] (נקראה אז "טוליטולה"), [[ספרד]], ורבניה. חלק מן ה[[מצבה\|מצבות]] הן בנות "חמש ושש מאות שנה", כפי שמופיע על שער הספר, והן נאספו על ידי "אחד מן הקדמונים", אשר כתב היד שלו עדיין נשמר (נכון לזמן כתיבת הספר). מכתב היד העתיק '''יוסף אלמנצי''', והוא אשר פרסם את הספר. הקדמה והערות מובאות בספר על ידי '''שמואל דוד לוצאטו'''<ref>משורר, פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות, מתרגם, איש תנועת ההשכלה היהודית, מראשוני אנשי חכמת ישראל, ראש בית המדרש לרבנים בפאדובה שבאיטליה. מכונה שד"ל. נולד 22 באוגוסט 1800, טריאסטה Trieste, איטליה; נפטר 30 בספטמבר 1865, [[פאדובה]] Padova, [[איטליה]].</ref>.	+	'''אבני זכרון''' הינו ספר אשר יצא לאור בשנת תר"א [[1841]], ובו תיעוד 76 מצבותיהם של בני העיר [[טולדו]] (נקראה אז "טוליטולה"), [[ספרד]], ורבניה. חלק מן ה[[מצבה\|מצבות]] הן בנות "חמש ושש מאות שנה", כפי שמופיע על שער הספר, והן נאספו על ידי "אחד מן הקדמונים", אשר כתב היד שלו עדיין נשמר (נכון לזמן כתיבת הספר). מכתב היד העתיק '''יוסף אלמנצי''', והוא אשר פרסם את הספר. הקדמה והערות מובאות בספר על ידי '''שמואל דוד לוצאטו'''<ref>משורר, פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות, מתרגם, איש תנועת ההשכלה היהודית, מראשוני אנשי חכמת ישראל, ראש בית המדרש לרבנים בפאדובה שבאיטליה. מכונה שד"ל. נולד 22 באוגוסט 1800, טריאסטה Trieste, איטליה; נפטר 30 בספטמבר 1865, [[פאדובה]] Padova, [[איטליה]].</ref>.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

הונגריה

2010-09-02T21:33:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 21:33, 2 בספטמבר 2010
(גרסת ביניים אחת אינה מוצגת)
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Synagogue-Budapest.jpg\|left\|thumb\|400px\|בית הכנסת ברחוב Dohany ב[[בודפשט]]]]		[[תמונה:Synagogue-Budapest.jpg\|left\|thumb\|400px\|בית הכנסת ברחוב Dohany ב[[בודפשט]]]]
-	הרפובליקה ההונגרית מקום מושבה של יהדות מפוארת שהייתה קיימת עוד מימי הרומאים, שוכנת במרכז אירופה, מוקפת ב[[אוסטריה]] במערבה, [[סלובקיה]] בצפונה ~~יחד עם~~ [[~~צ'כיה~~]] ~~(עמה הגבול קצר יותר),~~ [[רומניה]] במזרחה, [[סלובניה]], [[קרואטיה]] ו[[סרביה]] בדרומה.	+	הרפובליקה ההונגרית מקום מושבה של יהדות מפוארת שהייתה קיימת עוד מימי הרומאים, שוכנת במרכז אירופה, מוקפת ב[[אוסטריה]] במערבה, [[סלובקיה]] בצפונה, [[אוקראינה]] ו[[רומניה]] במזרחה, [[סלובניה]], [[קרואטיה]] ו[[סרביה]] בדרומה.

-	הקהילה היהודית שגשגה בימי ~~האמפריה~~ האוסטרו-הונגרית, קיבלה מעמד ושוויון זכויות, ובאה אל קיצה בשנת [[1944]] עם משלוחם של כ-450,000 יהודי הונגריה למחנות השמדה. מספרם הכולל של הנספים מבין יהודי הונגריה הוא 564,500.	+	הקהילה היהודית שגשגה בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית, קיבלה מעמד ושוויון זכויות, ובאה אל קיצה בשנת [[1944]] עם משלוחם של כ-450,000 יהודי הונגריה למחנות השמדה. מספרם הכולל של הנספים מבין יהודי הונגריה הוא 564,500.

	===מקורות מידע גנאלוגיים===		===מקורות מידע גנאלוגיים===
שורה 130:		שורה 130:
	*[http://www.telekom.hu/ ספר טלפונים מקוון של הונגריה]		*[http://www.telekom.hu/ ספר טלפונים מקוון של הונגריה]
	===בתי כנסת===		===בתי כנסת===
-	*[http://~~www~~.ceu.hu/jewishstudies/rkleinlect0506.pdf יהודי הונגריה ובתי הכנסת במאה התשע-עשרה] פרופ' רודולף קליין, אוניברסיטת תל-אביב ~~{{PDF}}~~ (אנגלית)	+	*[http://web.ceu.hu/jewishstudies/rkleinlect0506.pdf יהודי הונגריה ובתי הכנסת במאה התשע-עשרה] {{PDF}} פרופ' רודולף קליין, אוניברסיטת תל-אביב (אנגלית) JEWS AND THEIR SYNAGOGUES IN 19TH CENTURY HUNGARY
-		+
-	~~<div style="direction: ltr;">~~	+
-	JEWS AND THEIR SYNAGOGUES IN 19TH CENTURY HUNGARY	+
-	~~</div>~~	+

	===כלי עזר לתרגום מהונגרית===		===כלי עזר לתרגום מהונגרית===

שיחת משתמש:Elistark

2010-09-02T20:32:55Z

דף חדש: {{ברוך הבא}} ~~~~

דף חדש

{{ברוך הבא}}
[[משתמש:חוה|חוה]] 23:32, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

הונגריה

2010-09-02T18:23:38Z

הוספת קישור לכלי עזר לתרגום

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 18:23, 2 בספטמבר 2010
שורה 140:		שורה 140:
	*[http://translate.google.com/?hl=iw גוגל תרגום]		*[http://translate.google.com/?hl=iw גוגל תרגום]
	*[http://consulting.medios.fi/dictionary/ מילון אנגלי-הונגרי, הונגרי-אנגלי]		*[http://consulting.medios.fi/dictionary/ מילון אנגלי-הונגרי, הונגרי-אנגלי]
-		+	*[http://dictzone.com/hungarian-english-dictionary/ מילון אנגלי-הונגרי, הונגרי-אנגלי ושפות נוספות. ממשק באנגלית, הונגרית ושפות נוספות]
	===קישורים נוספים===		===קישורים נוספים===
	*[http://www.jewishroots.hu/ אתר המכיל 10,000 שמות]		*[http://www.jewishroots.hu/ אתר המכיל 10,000 שמות]
	[[קטגוריה:הונגריה]]		[[קטגוריה:הונגריה]]
	[[קטגוריה:ערכים]]		[[קטגוריה:ערכים]]

משתמש:Elistark

2010-09-02T18:13:11Z

משתמש חדש

דף חדש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 06:14, 3 בספטמבר 2010
(3 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 7:		שורה 7:
	\|מדינה=רומניה\|קצפמ=47\|קצפד=45\|קמזמ=27\|קמזד=40\|גשש העיירות=1153418}}		\|מדינה=רומניה\|קצפמ=47\|קצפד=45\|קמזמ=27\|קמזד=40\|גשש העיירות=1153418}}

-	'''בוטושאן''' היא עיר השוכנת בצפון מזרחה של [[רומניה]] כחמישים קילומטר מן הגבול עם [[אוקראינה]], עיר המחוז של מחוז בוטושאן. מהערים החשובות ביותר ברומניה, עד לאמצע המאה ה 19.	+	'''בוטושאן''' היא עיר השוכנת בצפון מזרחה של [[רומניה]] כחמישים קילומטר מן הגבול עם [[אוקראינה]], עיר המחוז של מחוז בוטושאן. מהערים החשובות ביותר ברומניה, עד לאמצע המאה ה-19.
-	העיר השלישית בגודלה ברומניה, מיד לאחר איחוד הנסיכויות (שנות הששים של המאה ה 19). בשנת 1870, הגיעה אוכלוסייתה לכדי ~~כ40~~ אלף נפש. בשנים שלאחר מכן, אוכלוסיית העיר קטנה עקב מעבר אל דרום המדינה (בוקרשט, גלאץ), הגירה של יהודים בסוף המאה ~~ה19~~ ותחילת המאה ה 20, והעלייה ארצה בשנות החמישים והששים. היום מתגוררים בעיר 115700 תושבים (נכון לשנת 2002).	+	העיר השלישית בגודלה ברומניה, מיד לאחר איחוד הנסיכויות (שנות הששים של המאה ה-19). בשנת 1870, הגיעה אוכלוסייתה לכדי כ-40 אלף נפש. בשנים שלאחר מכן, אוכלוסיית העיר קטנה עקב מעבר אל דרום המדינה (בוקרשט, גלאץ), הגירה של יהודים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה 20, והעלייה ארצה בשנות החמישים והששים. היום מתגוררים בעיר 115700 תושבים (נכון לשנת 2002).
		+
	==תולדות הקהילה היהודית בעיר==		==תולדות הקהילה היהודית בעיר==
-	על מועד ראשית היישוב היהודי מעידה כותרת הספר "Archiva documentelor Comunitatii Israelite din Botosani, fondata in anul 1540" - כלומר שנת 1540. התאריך מתבסס על מצבות שנמצאו בבית הקברות הישן, מצבות שלא ניתן למצוא אותן יותר בימינו. ההסטוריון ארתור גורוביי, מציין בספרו "המונוגרפיה של העיר בוטושאן" שיהודים התיישבו בעיר כבר ~~בממאה~~ ה 17. ראשוני היהודים בעיר היו סוחרי בהמות.	+	על מועד ראשית היישוב היהודי מעידה כותרת הספר "Archiva documentelor Comunitatii Israelite din Botosani, fondata in anul 1540" - כלומר שנת 1540. התאריך מתבסס על מצבות שנמצאו בבית הקברות הישן, מצבות שלא ניתן למצוא אותן יותר בימינו. ההסטוריון ארתור גורוביי, מציין בספרו "המונוגרפיה של העיר בוטושאן" שיהודים התיישבו בעיר כבר במאה ה-17. ראשוני היהודים בעיר היו סוחרי בהמות.
-	במאה ~~ה19~~, גדל מספר היהודים בצורה משמעותית, הן כתוצאה מהגירה מגליציה ומשאר ארצות הסביבה, הן כתוצאה מגידול טבעי. במחצית המאה ~~ה19~~, הייתה קהילת יהודי בוטושאן, השנייה בגודלה במולדובה, לאחר יאשי, והיהודים היוו כמחצית מתושבי העיר.	+	במאה ה-19, גדל מספר היהודים בצורה משמעותית, הן כתוצאה מהגירה מגליציה ומשאר ארצות הסביבה, הן כתוצאה מגידול טבעי. במחצית המאה ה-19, הייתה קהילת יהודי בוטושאן, השנייה בגודלה במולדובה, לאחר יאשי, והיהודים היוו כמחצית מתושבי העיר.
-	רבים מתושבי העיר, כשאר יהודי רומניה, היגרו ממנה בסוף המאה ~~ה19~~, וראשית המאה ~~ה20~~, מרביתם לארה"ב. אם זאת, ~~ב1910~~, חיו בעיר כ 15000 תושבים.	+	רבים מתושבי העיר, כשאר יהודי רומניה, היגרו ממנה בסוף המאה ה-19, וראשית המאה ה-20, מרביתם לארה"ב. אם זאת, ב-1910, חיו בעיר כ 15000 תושבים.
	בימי מלחמת העולם השנייה, גדלה האוכלוסיה, עקב גירוש יהודים מהיישובים הקטנים במחוז (כדוגמת סוליצה) או עזיבה (שטפנשטי). לאחר המלחמה, בחרו רבים מהם להמשיך להתגורר בבוטושאן.		בימי מלחמת העולם השנייה, גדלה האוכלוסיה, עקב גירוש יהודים מהיישובים הקטנים במחוז (כדוגמת סוליצה) או עזיבה (שטפנשטי). לאחר המלחמה, בחרו רבים מהם להמשיך להתגורר בבוטושאן.
	לאחר קום מדינת ישראל, בשנות החמישים והששים, עלו מרבית יהודי בוטושאן ארצה, וכיום קיימת בה קהילה קטנה מאוד, בת כ 100 חברים בלבד.		לאחר קום מדינת ישראל, בשנות החמישים והששים, עלו מרבית יהודי בוטושאן ארצה, וכיום קיימת בה קהילה קטנה מאוד, בת כ 100 חברים בלבד.
שורה 44:		שורה 45:
	*במוזיאון השואה בוושינגטון ישנן רשימות שונות מן העיר בוטושאן. ניתן לבצע חיפוש בקישור המצורף (ראו קישורים חיצוניים) בשדה :		*במוזיאון השואה בוושינגטון ישנן רשימות שונות מן העיר בוטושאן. ניתן לבצע חיפוש בקישור המצורף (ראו קישורים חיצוניים) בשדה :

-	:Claims Conference Catalog.	+	:Claims Conference Catalog. (ראו קישורים חיצוניים)

	==ראו גם==		==ראו גם==