מיכאל ודבורה לקר

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיכאל ודבורה לקר Lecker נולדו בסוף המאה ה-19 בשתי עיירות קטנות בשטחו של חבל בוקובינה ההיסטורי, שם גם נישאו. לאחר פטירתה של דבורה בגיל צעיר, נותר מיכאל לגדל לבדו את שלושת ילדיהם. מיכאל נספה בשואה, בדרכו לאזור הריכוז בטרנסניסטריה Transnistria. שלושת ילדיהם של מיכאל ודבורה עלו ארצה.

אודות בני הזוג

479px-Candle-flame-and-reflection.jpg נספה בשואה

מיכאל לקר Lecker (בן מרדכי וחיה לבית שפרבר Sperber) נולד בשנת 1888 בעיירה סלטין Selyatin, אוקראינה (חבל בוקובינה ההיסטורי, האימפריה האוסטרו-הונגרית, בזמנו). מיכאל היה תלמיד חכם, צנוע ועניו בהלכותיו, שומר מצוות ואיש אשכולות. לפרנסתו ולפרנסת משפחתו, עסק במסחר זעיר.


דבורה לבית שויץ Schwitz (בת יוסל - יוסף אהרן וגיטל) נולדה בשנת 1890~ בעיירה ואשקיבצי Vashkivtsi, אוקראינה (חבל בוקובינה ההיסטורי). דבורה היתה בת זקונים להוריה.

בשנת 1913~ נישאו דבורה ומיכאל, והתגוררו בעיירת הולדתה של דבורה. נולדו להם שלושה ילדים, דבורה נפטרה ב-16 באפריל, 1932. [י' בניסן, תרצ"ב], ונקברה בעיר מגוריה.

מיכאל דאג לבדו לגידול ולחינוך ילדיו. הבן נשלח לישיבת ויז'ניץ.

מיכאל היה ציוני, ידע עברית ואף שאף להגיע לארץ ישראל, אך לא זכה לכך. בשנת 1941, בדרכו לאזור הריכוז בטרנסינסטריה (לשם גורשו יהודי בסרביה, בוקובינה וצפון מולדביה), נפטר. שלושת ילדיהם של מיכאל ודבורה הגשימו את צוואתו הלא כתובה של האב ועלו ארצה.

צאצאים

שלושת ילדיהם של דבורה ומיכאל נולדו בעיירה ואשקיבצי Vashkivtsi, אך שיוכה המדיני השתנה בין לידתה של הבת הבכורה (אז היתה העיירה בשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית) לבין לידתו של הבן השני (אז היתה העיירה בשטח רומניה). שני הילדים גיטל ויוסל קיבלו את שמות הוריה של דבורה.


טובה-גיטל שניצר לבית לקר

טובה-גיטל (1986-1914)

טובה-גיטל נולדה ביום שישי, 28 באוגוסט 1914, בימיה הראשונים של מלחמת העולם הראשונה. כאשר נולדה טובה-גיטל, היה מיכאל מגויס לצבא האוסטרו-הונגרי. הוא ידע אמנם על לידת בתו, אך לא הספיק לתת לה שם. דבורה, רעייתו, היתה בטוחה, כפי המנהג, שבשבת ייכנס לבית הכנסת וייתן שם לבתם, ובינתיים קראה לבתם Das Kind (בגרמנית: "הילדה"). עד שמיכאל חזר מן הקרבות חלפו שנתיים, וכל אותו הזמן נקרא בתם "הילדה"...

טובה עלתה לארץ ישראל בגיל 21 ביום 22 באוגוסט שנת 1935, במסגרת תנועת גורדוניה, בעלייה לגאלית עם סרטיפיקט, דרך נמל קונסטנצה, רומניה. באניה דציה. היא נישאה ב-2 בספטמבר 1938, בירושלים, ליהושע שניצר. לטובה ויהושע נולדו שני ילדים. טובה נפטרה ב-7 בנובמבר 1986, בחולון ונטמנה בבית העלמין דרום (חולון - בת ים)



יוסף לקר

יוסף-יוסל אהרן (2003-1920)

יוסף-אהרן נולד ב-29 במאי, 1920. במהלך מלחמת העולם השנייה גויס לצבא הרוסי, לארמיה הרביעית שהוצבה בחזית אוקראינה. ב-2 ביוני 1944 הוא שמע התפוצצות מוקש, רץ לעזרת הפצוע, ונפצע בעצמו. ב-6 באוקטובר 1944, קיבל מדליה על השגיו הקרביים בגדוד הנדסת בנין בו שרת. ב-8 במאי 1945 נישא בצ'רניבצי Chernivtsi. יוסף עלה לישראל עם רעייתו חיה ובתם באניה פאן-יורק, ובישראל נולדו להם שלושה ילדים נוספים. נפטר ב-5 באפריל, 2003 בקרית-אונו.

חנה (1986-1924)

חנה נולדה ב-26 בנובמבר 1924. בזמן מלחמת העולם השנייה ברחה מצ'רניבצי Chernivtsi לטשקנט Tashkent, אוזבקיסטן, בקולחוז סמוך לעיר, עסקה בהנהלת חשבונות. כשהיא מנהלת פנקסות כפולה, אחת אמיתית עבור אנשי הקולחוז, ואחת מזויפת - עבור השלטון הסוביטי. אחרי המלחמה, הגיעה לטימישורה Timisoara, רומניה, להכשרה, לקראת עלייתה לישראל.

חנה עלתה בעליה בלתי לגאלית, באניה כנסת ישראל, שיצאה מיוגוסלביה ב-8 בנובמבר 1946, כשעל סיפונה 3400 מעפילים. האניה נתפסה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בחיפה, ונוסעיה הגיעו לקפריסין. אך חנה שהתה בקפריסין זמן קצר בלבד, תודות להזדמנות שנוצרה עם תפיסת אניה אחרת - שבתאי לוז'ינסקי.

האניה "שבתאי לוז'ינסקי" נתפסה על-ידי הבריטים על החוף ליד קיבוץ ניצנים ב-12 במרץ 1947. הבריטים הקיפו את החוף והעלו על האניה מעפילים אשר זה עתה ירדו ממנה, אך גם תושבי הארץ אשר היו על החוף. במסגרת המאמצים להחזיר לארץ את הישראלים שנתפסו, נוצרה הזדמנות לצרף אליהם גם עולים, אשר טענו שהם "ישראלים". כיון שלעולים לא היו תעודות, נשלחו אליהם מהארץ תעודות מזויפות. העולים בקפריסין שקיבלו אותם, היו צריכים להיבחן על ידי הבריטים, ולהוכיח שהם מכירים את ישראל. חנה, שידעה עברית מהבית, קיבלה לידה תעודה של "אביבה" (שם המשפחה אינו זכור). היא "נבחנה" על ידיעת הארץ והצליחה לעבור את הבחינה, כיוון שהבריטי שבחן אותה לא הכיר את הארץ. הוא שאל אותה מהיכן היא, והיא סיפרה לו שהיא מחולון (אחותה התגוררה שם), וכשביקש שתתאר לו את המקום - תיארה לו עיר ארופאית... כיון שגם הוא לא תאר לעצמו שחולון רובה חולות, היא הצליחה בבחינה והורשתה לעלות ארצה.

חנה הגיע לישראל ב-7 באפריל 1947. היא הצטרפה לקבוצת עיינות, אחר כך עזבה, עברה לתל-אביב, ועבדה בהנהלת חשבונות בבנק אנגלו-פלשתין. חנה נישאה בישראל ונולדו לה שני ילדים. היא נפטרה ב-26 בנובמבר 1986, בחולון. ונטמנה בבית העלמין דרום (חולון - בת ים)

מקורות

  • דף עדות בהיכל השמות של יד-ושם
  • עדויות של בני משפחה
  • מכתבים ששלח מיכאל לבתו לפלשתינה בשנים 1939-1940
  • וושקאוץ על גדות הצ'רמוש - בוקובינה, בהוצאת יוצאי העיר, תל אביב (החוברת הוצאה לכבוד כנס יוצאי העיר שנערך ב-14 באוקטובר 1990)

קישורים חיצוניים

לעיון נוסף