מלכה (לובינסקי) וקלמן פוזננסקי

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קלמן ומלכה פוזננסקי Poznanski נולדו בשלהי המאה ה-18 במחוז ורשה בפולין, והתגוררו לאחר נישואיהם בקובל (Kowal). בראשית המאה ה-19 הם עברו עם ילדיהם אל אלכסנדרוב לודז'קי Aleksandrow Lodzki, פולין, וב-1834 עברו להתגורר בלודז', פולין. בשנות החמישים של המאה ה-19 הם עברו לפלוצק (Plock), ככל הנראה נפטרו שם, ונקברו בלודז'. הם ידועים בעיקר כהוריו של ישראל פוזננסקי מלודז', גדול תעשייני הטקסטיל היהודיים בפולין.

קורות חייהם

קלמן פוזננסקי נולד בקובל Kowal (סמוך ל-Wloclawek) בשנת 1785. אביו, יצחק, היה בעל חנות קטנה. לפי מקור שטרם אומת, אמו של קלמן היתה מלכה גדנסקה [1]. ככל הידוע, אשת קלמן מלכה לובינסקי[2] נולדה בלוביין קוייבסקי Lubien Kujawski (המועד אינו ידוע [3]). לא ידוע מתי נישאו מלכה וקלמן.

בשנת 1825 עברה המשפחה לאלכסנדרוב לודז'קי Aleksandrow Lodzki, שם כבר התגוררו חלק מבני משפחתו של קלמן. קלמן ומלכה התגוררו בשכירות בבית עץ המחולק לדירות ברובע היהודי בעיר (בית מספר 257, שהפך מאוחר יותר לבית חולים). קלמן פתח שם עסק עסק לצביעת טקסטיל.

כיכר העיר אלכסנדרוב לודז'קי (שנה אינה מצויינת)

בשנים 1829 - 1834 היה משבר בתחומים מסויימים בענף הטקסטיל, לנוכח תחרות מחריפה מצד יצרנים באנגליה. הסטגנציה בענף פגעה בעסקים באלכסנדרוב יותר מאשר באלו שבלודז'. לפיכך, בשנת 1834 עברה המשפחה להתגורר בלודז', לאחר שב-23 באפריל באותה שנה קיבל קלמן רשיון לסחור בצמר, כותנה, בדים ותבלינים בעיר. המשפחה התיישבה ברובע היהודי, ברחוב השוק הישן מספר 6 (לפי מקור אחר: בית 70 בעיר העתיקה), וקלמן פתח חנות כלבו.

בלודז' התרחבו עסקיו של קלמן, ובשנת 1840 הוא קנה קרקע לבניה יחד עם שישה יהודים נוספים. רכישה זו לא היתה באישור השלטונות, שהטילו מגבלות חוקיות על התיישבות היהודים ובעלותם על קרקע בעיר.

במחצית המאה ה-19, קלמן כבר החל לשקול העברת ניהול עסקיו המסחריים לבנו הצעיר ישראל. יתר ילדיו כבר הקימו משפחות משל עצמם ולא היו תלויים כלכלית באביהם. הבת הגדולה רוחלה נשאה לפנקוס זייברט, סוחר, שהיה שותף להקמת בית מסחר. ביילה, הצעירה יותר, התחתנה עם אברהם יעקב הורונצ'יק, שהיה הבעלים של מחסן חוטים וחנות בדים, ואילו דבורה הצעירה ביותר נישאה לרופא ידוע בפלוצק ובלודז' בשם סמואל טוגנדהולד.

לד"ר טוגנדהולד היה תפקיד חשוב בחייו של הבן ישראל: היה זה הוא שהשפיע על קלמן לשלוח את ישראל ללמוד בביה"ס חילוני ריאלי – בניגוד לאחיו שלמדו בחדר (האב קלמן היה כמובן יהודי אורתודוכסי). לימודים אלה היקנו לישראל בסיס שאיפשר לו לפתח את מפעל הטקסטיל מאוחר יותר. ואמנם ישראל למד תחת חסותו של גיסו ד"ר טוגנדהולד. בשנים 1847-1849 למד ישראל בבית הספר הריאלי העירוני. רמת הלימוד בביה"ס לא היתה גבוהה ביותר, אך היא סייעה מאוחר יותר לישראל לקדם את עסקיו. זאת לא רק בגלל עצם הלימודים עצמם, אלא בגלל ההיכרות עם העולם אשר מחוץ לרובע היהודי, והיכולת לקשור קשרים ולתפקד בסביבה שונה.

הבן המבוגר יותר מוישה עבד בענף המסחר בטורק Turek. ככל הנראה הוא לא נהנה מאמון רב מצד אביו, שכן עוד בשנת 1842, כאשר ביקש להיות חבר בוועדה נבחרת שעסקה בניהול בית הכנסת, קלמן הצביע בעבור יריבו איצק בירנצווייג. הבן פינחס (פינקוס) נפטר בגיל 29 ואילו סנדר, הצעיר יותר, היה בעלים של חברה מסחרית גדולה בלודז', ובשנות השישים - של בית אריגה של מוצרי כותנה.

באמצע המאה ה-19 הגיעו עסקיו של קלמן פוזננסקי לשיא השיגשוג. הוא החליט להעבירם לבן ישראל, ועבר עם אשתו לגור בפלוצק. שם הם נפטרו, אך נקברו בלודז' עצמה. קלמן נפטר בספטמבר 1855. מלכה נפטרה בשנת תרי"ז (ככל הנראה 1856). מצבתה נותרה רק בחלקה, ועליה נכתב:
"נפט' .... ....
מלכה אשת קלמן פאזנאנסקי".

מבין ילדיו של קלמן, רק ישראל הפך לאיש מפתח בתעשיית הטקסטיל בלודז'. הוא התחתן מאד צעיר, בגיל 17, ב"שידוך טוב". אשתו היתה ליאונה (לאה) הרץ, אשר אביה משה עסק בפיננסים בוורשה. באמצעות שידוך זה נכנס ישראל לחוג אנשי הכספים, מה שסייע לו בראשית דרכו. כנדוניה, ישראל קיבל חנות תבלינים בוורשה. מאביו הוא קיבל חנות "אלטע זאכען" בלודז'.

צאצאים

ישראל פוזננסקי
  • משה מוישה (1815, קובל - ?).
  • דבורה (1821, קובל -1893). נישאה לד"ר שמואל טוגנדהולד (1818-1866), שהיה רופא ידוע בלודז' ובפלוצק Plock.
  • פנחס פינקוס (1824, קובל - 1855, לודז').
  • אלכסנדר סנדר (1826, אלכסנדרוב - 1886).
  • ישראל (25 באוגוסט, 1833, אלכסנדרוב - 28 באפריל 1900, לודז'). נחשב לגדול תעשייני הטקסטיל היהודיים בפולין.
  • גיטה גיטלה (1838, לודז' - ?; נפטרה בילדותה).

מקורות מידע

  • תולדות המשפחה על-פי מוזיאון פוזננסקי בלודז' (פולנית)
  • אתר העיר אלכסנדרוב (פולנית; קישור להלן)
  • ספר בית הקברות הישן של לודז'
  • הרצאה שנתן מארק שוקלק Marek Szukalak, תל אביב, מארס 2007

ראו גם

הערות שוליים

  1. אתר העיר אלכסנדרוב
  2. משפחת לובינסקי הם לוויים, ומתייחסים ישירות - בן אחר בן - עד הגאון הקדוש המפורסם רבי אברהם אבא הלוי מגומבין רבה של קאליש ומחבר הספר המפורסם "מגן אברהם" על ה"שלחן ערוך". מקור: הרב נפתלי אהרון וקשטיין. ואולם טרם הובהר אם היתה משפחה יחידה בשם זה בפולין, או אולי היו כמה משפחות בלתי קשורות זו לזו. לפיכך, עדיין לא ידוע אם ההערה תקפה גם עבור משפחתה של מלכה לובינסקי.
  3. לפי אתר העיר אלכסנדרוב מלכה היתה צעירה מבעלה ב-11 שנים, אך לפי תעודת הלידה של הבן ישראל, המצוטטת אף היא באותו אתר, היא היתה צעירה ממנו בשנתיים