מנהגי עדות ישראל לחג החנוכה

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנוכיה ממרוקו סוף המאה ה-18
.

חג החנוכה - חג האורים לזכר נצחון החשמונאים על הכובשים היווניים בארץ ישראל (164 לפנה"ס). נוהגים להדליק נרות בחנוכיה במשך שמונה ימים לזכר נס פך השמן, לאכול סופגניות ולביבות , לשחק בסביבונים, ולחלק דמי-חנוכה.

מאכלי חנוכה

שני סוגי המאכלים הנהוגים בחג החנוכה הם סופגניות ולביבות (בדרך כלל מתפוחי אדמה), והשמן (לטיגון) הוא המקשר ביניהן. ייתכן ומקורם של מאכלים אלו כבר בימי מרד החשמונאים, זאת על פי "ספר בישול פולקלורי" מאת מולי בר-דוד[1]. באותה העת, היתה מקובלת באזור עוגיה הלנית מתוקה וספוגית שנקראה "סופגנין" (ביוונית - ספוג), אשר היתה עשויה דבש, שמן וקמח לבן, ודומה מאוד לסופגניות הנהוגות כיום. על פי האגדה, אותה מביאה בר-דוד בספרה, הכינו בני משפחותיהם של המכבים ליקיריהם אשר יצאו לקרב אוכל מהיר: לביבות מטוגנות מבצק, אשר היו ניתנות לחימום ומשביעות. אלו היו, ככל הנראה, המקור ללביבות.

סופגניה

מאכלים נוספים לחנוכה המוזכרים בספרה של בר-דוד:

  • לחם תפוחי אדמה - היה נהוג אצל יהודי יוון
  • מאכלי גבינה - כיוון שבשבוע החנוכה נקרא סיפורה של יהודית, אשר השקתה את הולופרנס חלב
  • מאכלים מאווז - זאת, כיוון שבתקופת החנוכה האווזים הם הטובים ביותר

סוגי לביבות:

  • לביבות תפוחי אדמה ואגוזים - היה נהוג אצל יהודי גיאוגריה בפסח, אך בפסח אכלו זאת גם בחנוכה. מכינים כחביתה גדולה
  • לביבות מכוסמת - מקורן אינו ידוע
  • לביבות תפוחי עץ - מקורן בגרמניה, צרפת ושוויץ
  • לביבות חנוכה צ'כיות - עם תפוחי אדמה מבושלים, ביצים, סוכר, לימון (מיץ וקליפה), שומן אווז

מאכל נוסף לחנוכה הנאכל במרוקו הוא קוסקוס עם בשר עוף מתקתק.[2]

מסמלי החג

חנוכיה דולקת בעזרת שמן

חנוכיה - בעלת שמונה קנים והשמש בולט בגובהו מעל כולם. נוהגים להציבה על אדן החלון על מנת שיוכלו לצפות באור הנרות מבחוץ ולהזכיר לכולם את נצחון המכבים על היוונים. המהדרין נוהגים להדליקה בעזרת שמן להזכרת נס פך השמן.

סביבון - הסביבון היהודי, המוכר לנו עם ארבע פאות מקורו בסביבוני הימורים שנמצאו במדינות גרמניות.

האותיות נ'(ס) ג'(דול) ה'(היה) ש'(ם) הן נוטריקון למילים גרמניות:

S=שים בקופה, H=קח חצי (מהקופה), G=קח את כל הקופה N=כלום, לא זכית לא הפסדת.

מגרמניה עבר המשחק לקהילות מזרח אירופה ומשם לשאר התפוצות. בארץ מוחלפת האות ש' ב"פ"(ה) כי הנס היה פה, בארץ ישראל. בתחילה היו הסביבונים עשויים מעץ ומעצמות חיות ורק בהמשך החלו להכינם מעופרת ובדיל. נס פך השמן בא משמים (מלמעלה) וכך אוחזים את הסביבון מלמעלה. בזמן גזירות אנטיוכוס נהגו ילדי תלמוד התורה לשחק בסביבון ולהסוות בעזרתו את עובדת לימוד התורה.

נס פך השמן - הנס ארע לאחר נצחון החשמונאים. פך שמן הספיק להאיר את מנורת בית המקדש במשך שמונה ימים למרות שהכיל שמן עבור יום אחד של תאורה בלבד.

מנהגי עדות לחג החנוכה

מטבעות חנוכה
  • משחקי קלפים - משחק עד 21
  • דמי חנוכה - בעדות אשכנז נהגו לתת דמי חנוכה במטבעות ואילו בעדות בוכרה, אלג'יריה ועירק נהגו להטמין את המטבעות בתוך עוגות דבש[3]
  • חנוכיה - הדלקת חנוכיה מנרות שעשויים מתפוחי אדמה. היו חוצים את תפוח האדמה ומרוקנים אותו. לאחר מכן יישרו את התחתית וממלאים בו שמן ולבסוף הניחו פתיל. כל יום הוסיפו תפוח אדמה אחד עד שהגיעו ל- 8 תפוחי אדמה כשמונת הנרות בחנוכיה. המנהג היה קיים הן ברומניה והן באוסטריה.


לאחר הדלקת הנרות

שרים שני שירים: הנרות הללו ומעוז צור.

הנרות הללו: הנרות הללו אנו מדליקים , על הניסים ועל הנפלאות ועל התשואות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה על ידי כהניך הקדושים . וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קדש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד, כדי להודות ולהלל לשמך הגדול על נסיך ועל נפלאותיך ועל ישועתך.

מעוז צור:

מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח

תכון בית תפלתי, ושם תודה נזבח.

לעת תכין מטבח , מצר המנבח.

אז אגמור בשיר מזמור חנכת המזבח:


רעות שבעה נפשי, ביגון כחי כלה.

חיי מררו בקשי, בשעבוד מלכות עגלה.

ובידו הגדולה, הוציא את הסגלה.

חיל פרעה וכל זרעו ירדו כאבן מצולה:

דביר קדשו הביאני, וגם שם לא שקטתי.

ובא נוגש והגלני, כי זרים עבדתי

ויין רעל מסכתי, כמעט שעברתי,

קץ בבל, זרובבל, לקץ שבעים נושעתי:

סביבון

קישורים חיצוניים

רשימת מקורות

Construction.jpg דף זה של מערכת ויקיגניה דורש עיבוי, כדי להפכו למועיל יותר - אנא הוסיפו מן הידע שלכם לדף


הערות שוליים

  1. בר-דוד, מולי. (1964, מהדורה רביעית). ספר בישול פולקלורי, הוצאת י. את מ. בר-דוד, תל אביב.
  2. מועדי ישראל אתר הרבנות הראשית
  3. מתוך אתר חבצלת