מנהגי עדות ישראל לפורים

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פורים שפיל על ידי שחקני תאטרון Zydowski ורשה פולין

חג פורים הנו אחד מחגי ישראל המתקיים בחודש אדר. בירושלים נחגג החג יום לאחר שאר הערים משום שירושלים היא עיר מוקפת חומה.


וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ--שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה. ב בַּיָּמִים, הָהֵם--כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, אֲשֶׁר, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.

ג בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְמָלְכוֹ, עָשָׂה מִשְׁתֶּה, לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו: חֵיל פָּרַס וּמָדַי, הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת--לְפָנָיו. ... וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל-הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד-קָטָן מִשְׁתֶּה--שִׁבְעַת יָמִים: בַּחֲצַר, גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ.

ו חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת, אָחוּז בְּחַבְלֵי-בוּץ וְאַרְגָּמָן, עַל-גְּלִילֵי כֶסֶף, וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ; מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף, עַל רִצְפַת בַּהַט-וָשֵׁשׁ--וְדַר וְסֹחָרֶת. .... ח וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת.... גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים--בֵּית, הַמַּלְכוּת, אֲשֶׁר, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. י בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ, בַּיָּיִן--אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים, הַמְשָׁרְתִים אֶת-פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. יא לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ--בְּכֶתֶר מַלְכוּת: לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא. יב וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים; וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ.

-- מגילת אסתר, פרק א'

מנהגי קהילות

ילדי בית הילדים "אהבה" בברלין גרמניה פורים שנת 1933


באיטליה

באיטליה נהגו הילדים לעמוד בקבוצות אחת מול השנייה ולהשליך אגוזים[1]

בגרמניה

פורים שפיל

בהונגריה

בהונגריה - משנכנס חודש אדר החלו בישיבות לזמר מזמורים לפורים ולשחק בפורים שפיל[2]

בכורדיסטאן

חלק זה דורש השלמה


בלוב

דורש השלמה


במצריים

חלק זה דורש השלמה


במרוקו

במרוקו - נהגו לשלוח משלוחי מנות. במוגדור נהגו לשחק בקלפים לאחר קריאת המגילה. ביום שלמחרת הלכו לבית הכנסת עם מטפחת מלאה במטבעות נחושת.[3].

1935 מגילת אסתר פז במרוקו מאות 13-14


בסלובקיה

חלק זה דורש השלמה

בעיראק

בעיראק - משחקי קלפים ומזל[4]

בפולין

דורש השלמה

ברומניה

ברומניה - פורים שפיל - נהגו לערוך את הצגת מגילת אסתר בדרך היתולית[5]


בתימן

בתימן נהגו להכין דמות של בובת המן מעצים ולאחר מכן היו זורקים עליה אבנים[6]

קרנבל פורים בתל אביב 1934


בתוניס

בתוניס - תהלוכת ילדים עם בובת המן [7]

מאכלי פורים

  • אזני המן - ביידיש "המן טאשען" Mohntaschen הן עוגיות פריכות המכילות מילוי פרג המזכירות בצורתן אוזן. באיטליה כונו אזני המן אורצ'י דאמאן[8]
  • שבקיה ; ברקוקס - במרוקו - המאכל של בני העדה בפורים קרוי בערקוקס שהוא מאפה מתוק שמשרים בחלב וחמאה. מאכל נוסף קרוי שיבקיה לזכר לכידתו של המן הרשע. היו אופים חלות קלועות עם ביצים מבושלות ובעת שאכלו אותן היו אומרים שעוקרים את עיני המן[9].
  • מאקרוקד ודבלה - תוניס, לוב אופים עוגיות בשם מאקרוד ודבלה [10]
  • בעבע בתמר - בעיראק [11]
  • בוייז'ו - במרוקו נהגו לאפות חלה מתוקה מעוטרת בביצים קשות אגוזים ושקדים[12]
  • סמבוסק בג'בן - עיראק, כסונים ממולאים בגבינה[13]
  • דבלה - מאכל טריפוליטאי - עוגייה מבצד דק מטוגן וטבולה בסירופ סוכר
  • קיפלי - לחם שנהגו יהודי הונגריה למלא במילויים שונים החל מאגוזים, פרג כמו גם מילוי מלוח

מסמלי החג

  • קריאת המגילה - בזמן קריאת המגילה מרעישים ברעשן כל פעם ששמו של המן מוזכר. מנהג נוסף היה הכאת הרגליים או שבירת כלים בתקופת הגאונים בכל פעם שנזכר שמו של המן הרשע[14]
  • שתית יין - שתית יין עד דלא ידע
ילדי גן סולד, שהיה גן הילדים הראשון בנתניה בתצלום לכבוד חג פורים -1935 (ארכיון עיריית נתניה)
  • סעודת פורים - עדות אשכנז נהגו לאכול בסעודת פורים קרפלאך, אזני המן וגם תרנגול הודו[15]
  • משלוח מנות - משלוח דברי מתיקה איש לרעהו וכן מתנות לאביונים
  • רעשן - משתמשים בזמן קריאת המגילה
  • תחפושת
  • עדלאידע -
  • משנכנס אדר מרבים בשמחה.

דמויות מן המגילה

  • מרדכי - "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי." ( כתובים: מגילת אסתר - פרק ב - פסוק ה)
  • אסתר - "וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ." (כתובים: מגלת אסתר - פרק ה - פסוק ג)
  • אחשוורוש - "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה." (כתובים: מגילת אסתר - פרק א - פסוק א)
  • המן - "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם." (כתובים: מגילת אסתר - פרק ג - פסוק ח)
  • ויזטא

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. עיתון: דבר תאריך: 01 מרץ 1934 עמוד מספר: 5
  2. עיתון: דבר - Davar תאריך: 26 פברואר 1956 עמוד מספר: 3
  3. עיתון: קול מחזיקי הדת - Qol Maḥziqey Ha-Dat תאריך: 13 מרץ 1907 עמוד מספר: 2
  4. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2497234,00.html
  5. ידע מהבית
  6. עיתון: דבר - Davar תאריך: 01 מרץ 1934 עמוד מספר: 5
  7. http://www.daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/tu3.htm
  8. עיתון: מעריב 29 פברואר 1980 עמוד מספר: 73
  9. עיתון: קול מחזיקי הדת - Qol Maḥziqey Ha-Dat תאריך: 13 מרץ 1907 עמוד מספר: 2
  10. http://www.daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/tu3.htm
  11. http://food.walla.co.il/?w=/1109/2618889
  12. http://tinyurl.com/plfnweq
  13. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2497234,00.html
  14. עיתון: דבר - Davar תאריך: 01 מרץ 1934 עמוד מספר: 5
  15. שי לימי הפורים ר. ב. ירושלים תשו
Construction.jpg דף זה של מערכת ויקיגניה דורש עיבוי, כדי להפכו למועיל יותר - אנא הוסיפו מן הידע שלכם לדף