מנהגי עדות ישראל לראש השנה

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מנהגי עדות ישראל לראש השנה. בכול עדה ועדה ברחבי העולם נחגג ראש השנה עבורו נוצרו מנהגים מיוחדים.

הצד השני של ברכת שנה טובה שנשלחה מחוות ההכשרה בצנסטחובה שבפולין שם היו חברי עין השופט בהכשרה לפני עלייתם לארץ

מזרח ומרכז אירופה

דבש
  • שינה - נוהגים לא להרבות בשינה
  • תשליך - ביום הראשון של ראש השנה נוהגים לגשת למקור מים, לערוך תפילה, ולהשליך פירורי לחם מן הכיסים ועל ידי כך להשליך את עוונותינו.
  • משלוח שנות טובות וברכות לבני משפחה וחברים

מנהגי אוכל

  • תפוח ודבש - נוהגים לברך ולאכול תפוח בדבש על מנת שתהה שנה טובה ומתוקה כדבש.
  • דגים - אכילת ראש דג שנהיה "לראש ולא לזנב"
  • חלות - מנהג אכילת חלות עגולות.
  • רימון -"שירבו זכויותינו כרימון"
  • ראש כבש - ומברכים "יהי רצון.." [1]
  • נוהגים שלא לאכול חמוצים

לבוש

נהוג לקנות בגדים חדשים לכל בני המשפחה כמו גם נעליים. עוד נהוג ללבוש בגדים לבנים.

משפחות באגרות ברכה לראש השנה

עיראק

תפוח - בעירק היה נהוג לאכול תפוח מבושל בסוכר מפני ש "דבש זה דין וסוכר זה רחמים". אפשר לראות בכך את העדפת הרחמים שבמזון מהצומח על פני הדין שבמזון מהחי ולהעדיף את הממתיקים הצמחיים - סוכר ובעיקר סילאן.

צפון אפריקה

  • המנעות מקפה - אצל יהודי צפון אפריקה נהוג להמנע משתיית קפה, בשל צבעו השחור (שלא תהיה לנו שנה שחורה).
  • חבושים - במרוקו היה נהוג לאכול ריבת חבושים וגם סומסום ואניס בסוכר, כנראה בשל הטעם המתוק.

תימן

שופר תימני
  • מנהג תקיעה בשופר מסולסל







כללי

  • בשבועות שלפני ראש השנה נוהגים לשלוח איגרות ברכה לבני משפחה וחברים וכיום גם איגרות אלקטרוניות.
  • נוהגים ללכת מדי לילה בחודש אלול לסליחות.
  • מנהג תקיעה בשופר.
  • הקפות בבתי קברות וביקורי קברי צדיקים[2]

מנהגי ראש השנה - מה אוכלים בחג

טעם

קבוצת המאכלים הראשונה קשורה לטעמם על-מנת "שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה", נוהגים לאכול מאכלים מתוקים ומנגד להמנע ממאכלים מרים, חמוצים וחריפים (שלא תהא חסה וחלילה שנה חמוצה, חריפה או מרה). המוכר ביותר הוא הדבש. הדבש הנזכר בתנ"ך אינו דבש דבורים אלא דבש תאנים או תמרים. לארוחת חג צמחית המבוססת על המקורות ופירות הארץ, מומלץ להשתמש בדבש תמרים (סילאן). את הדבש (הסילאן) נהוג לאכול עם תפוח או חלה (פירוט לגבי אלה בהמשך).

רימון

שם

קבוצת המאכלים השניה מבוססת על שמות המאכלים אשר משמשים (לעיתים בשיבוש קל של השם) כבסיס לברכות לשנה החדשה. המקור לכך הוא בגמרא: "אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי" (אמר אביי: עכשיו אמרת סימן לדבר הוא - יהא אדם רגיל לראות בראש השנה דלעת וקטניות, כרשה סלק ותמרים). רש"י ורבנו גרשום נימקו זאת בכך שירקות אלה גדלים מהר יותר מירקות אחרים ו"כן יגדלו נכסיו". הפירוש המוכר יותר מבוסס על צליל המילים:

קרא - "שתקרע רוע גזר-דיננו ויקראו לפניך זכויותינו", זו הדלעת או הדלורית. יש המחליפים בקישוא ויש המשתמשים בגזר ("גזר דיננו").

רוביא - "שירבו זכויותינו", לפי רש"י והשולחן ערוך זהו תלתן, ממשפחת הקטניות. "לוביא" הוא כינוי לקטניות (לוביה משמש כיום ככינוי לשעועית לבנה עם עין שחורה, ניחן להשיגה גם טריה בתרמילים ארוכים של כארבעים ס"מ). יש המזהים את הרוביא כפול מצרי, אחרים כשעועית ואצל התימנים זו החילבה. ניתן גם להנביט זרעי תלתן (להשיג בחנויות טבע) או להשתמש בנבטי אספסת (אלפלפה) הדומים להם שניתן להשיגם במרכולים (הנבטים הדקים). על פולים (מתאים גם לפולי סויה ופולי מאש) מברכים גם: "שיפלו אויבינו ושונאינו".

כרתי - "שייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו" זו הכרשה (לוף, פרסה), מעין בצל ירוק מעובה וארוך. מאכל זה יוצא דופן בחריפותו ולכן יש המסייגים שמותר לאכול מאכלים חריפים, בתנאי שם טעימים לחך.

סלק - "שיסתלקו אויבינו ושונאינו", יש המשתמשים בעלי סלק ויש המשתמשים בתרד. ניתן גם להשתמש בסלק עלים (מנגולד).

תמרים - "שייתמו אויבינו ושונאינו" וגם "צדיק כתמר יפרח", כאן ניתן גם להשתמש שוב באותו סילאן, דבש תמרים מהשנה המתוקה. התמר מסמל גם את פתיחת השנה, על פי עונתו "בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד".

צורה

בקבוצה השלישית נבחרו המאכלים על פי צורתם:

רימון - "שירבו זכויותינו כרימון", רמז לגרעינים הרבים ברימון.

ראש - "שנהיה לראש ולא לזנב", יש הנוהגים לאכול ראשים של חיות שונות, אך צמחונים וטבעונים, שאינם רוצים לחגוג בסבלם של בעלי-חיים, ממשיכים במסורת הברכות על-פי שם המאכל ומשתמשים בראש כרוב, ראש חסה או ראש שום (לאלה שנהנים מטעמו, ראו הסבר לכרשה).

חלות - בעדות שונות נהוג לאפות חלות במגוון צורות. החלה העגולה מסמלת את מחזור השנה. חלה בצורת סולם היא סמל ל "מי יישפל ומי ירום". חלות בצורת ציפורים כרמז לפסוק "כצפורים עפות כן יגן ה\' צבאות על ירושלים". יש גם חלות עגולות המקושטות בעלי בצק בצורת כתר לציון ראש השנה שהוא יום הכתרתו של הקב"ה על פי המסורת. את החלות נהוג לאכול עם דבש (סילאן).

תפוח - יש הרואים בתפוח סמל לזכותו של דוד המלך שהיה אדמוני ויש הרואים בו רמז (על פי שמו) ל "פתח תפתח ידך", רמז למתן אוכל לעניים שיוכלו גם הם להנות מהחג. הרמ"א מציין את מנהג יהודי אירופה לטבול תפוח בדבש. בעירק היה נהוג לאכול תפוח מבושל בסוכר מפני ש "דבש זה דין וסוכר זה רחמים". אפשר לראות בכך את העדפת הרחמים שבמזון מהצומח על פני הדין שבמזון מהחי ולהעדיף את הממתיקים הצמחיים - סוכר ובעיקר סילאן.

ירקות ממולאים - שתהיה שנה מלאה בברכות ומצוות


מאכלי חג נוספים

נהוג גם לאכול חבושים בראש השנה, אך לא הצלחתי למצוא לכך הסבר. יתכן שהם חלק מהמאכלים המתוקים. במרוקו היה נהוג לאכול ריבת חבושים וגם סומסום ואניס בסוכר, שוב כנראה בשל הטעם המתוק.

סיכום

כדי להקל על תכנון ארוחת החג, להלן הרכיבים המומלצים:

1. סילאן (דבש תמרים)

2. תפוחים

3. תמרים (או שוב סילאן)

4. רימון

5. חלות (עגולות, סולם, ציפורים או כתר)

6. דלעת, קישוא או גזר

7. קטניות - לוביה, נבטי אלפלפה, פול מצרי, שעועית, סויה או מאש.

8. כרשה (לאלה שאוהבים)

9. עלי סלק, תרד או מנגולד

10. ראש כרוב, ראש חסה או ראש שום

11. ירקות ממולאים (ניתן להכין מהמרכיבים האחרים)

יש לציין שאם נשתמש בקמח מלא לאפיית החלה (או נוסיף דגנים מלאים אחרים) ונוסיף מעט זרעים (שומשום/טחינה/חלבה, חמניות, דלעת) או אגוזים נקבל ארוחה מזינה ושלמה המבוססת על כל קבוצות המזון - פירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים וזרעים או אגוזים.

גלריית תמונות

ראו גם

קישורים חיצוניים

רשימת מקורות

  • ידע אישי
  • מאמר באדיבות חבר פורום שורשים משפחתיים (ראו בדפי ההיסטוריה של הדף)
Construction.jpg דף זה של מערכת ויקיגניה דורש עיבוי, כדי להפכו למועיל יותר - אנא הוסיפו מן הידע שלכם לדף


הערות שוליים

  1. עיתון: הצפירה - Ha-Zfira תאריך: 25 נובמבר 1901 עמוד מספר: 2
  2. עיתון: דבר - Davar תאריך: 27 ספטמבר 1935 עמוד מספר: 11