מפתח הצוואות

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מפתח לצוואות בעברית אשר נתפרסמו בדפוס, אותו ההדיר דובער וואכשטיין (1931-1870)‏, מנהל אוצר הספרים של קהילת וינה. המפתח המקורי פורסם בכתב העת של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, קרית ספר, באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20, וכלל רשימה ביבליוגרפית של 180 צוואות. כשנה לאחר מכן, פרסם הסופר היהודי יצחק ריבקינד תוספת בת 8 צוואות לרשימה. בחלוף כעשרים שנה, פרסם החוקר אברהם יערי תוספת נכבדה לרשימה והעשיר אותה ב - 80, ובנוסף פרסם את הנוסח המלא של 6 צוואות מתוך הרשימה.

הדפסת צוואות

בנוסף להיות הצוואה מסמך משפטי בו מורה אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, ובנוסף למה שניתן ללמוד ממנה על משפחתו של הכותב, היא שימשה במשך שנים רבות כמקור רב-ערך לידיעת חיי החברה, חיי הכלכלה, ההליכות והמנהגים, האמונות והדעות בעדות ישראל השונות. לאור זאת, נהגו חוקרים לפרסם צוואות של אנשי-שם, אך לא רק שלהם.

כבר בשנת תרנ"ב, כתב החוקר דוד קויפמן כך:

   
מפתח הצוואות
[אחד התפקידים הראשונים שיהיו מוטלים על האקדמיה לחכמת-ישראל יהיה] אסיפת צוואות הנודעות והבלתי-נודעות הנמצאות למכביר על פני שדי ספרותנו, כי הן כאבני-חן מתנוססות ומזהירות כעצם השמים לטוהר אשר בהן תופיע כל חלקה טובה אשר נתנה ממעל לעמנו בכל דור ודור רוח עצמה וגבורה אשר לא יבעתוקה כל מוקשי מות, רוח דעת ויראת ה' העשויה לבלי חת, רוח אהבה אשר מים רבים לא יכבוה וכל רוחות שבעולם לא יזיזוה ממקומה.
   
מפתח הצוואות
-- אוצר הספרות, כרך ד' (תרנ"ב), ע' 499

כבר בשנת 1929 נעשה נסיון ללקט בדפוס צוואות של יהודים, והאוסף אותו ערך החוקר ישראל אברהמס Israel Abrams[1] כלל 23 צוואות אשר נכתבו עד לסוף המאה ה-18. בהמשך, בשנת 1956, יצא ספר המעלות: פרשיות מחיי אנשי שם בישראל, מגילות, תעודות וצוואות בעריכת הסופר והעורך אליעזר שטיינמן[2], אשר כלל בין היתר צוואות וקיבץ אותן יחדיו עם זכרונות, שירים וסיפורים.

על המפתח

המחבר: דובער וואכשטיין

דב בער (ברנהרד) וואכשטיין Dov Ber (Bernhard) Wachstein, נולד 19 בינואר 1868 בעיירה טובסטה Tovste, אוקראינה (ידועה גם כ"טלוסטה", היתה חלק מחבל הארץ ההיסטורי גליציה), נפטר 15 בינואר 1935 בוינה Wien, אוסטריה. וואכשטיין היה גנאלוג, ספרן, היסטוריון וביבליוגרף, בוגר אוניברסיטת וינה, ושימש כספרן של הקהילה היהודית בוינה החל משנת 1903. עבודתו המפורסמת ביותר היא תיעוד המצבות בבית העלמין היהודי העתיק בווינה: Die inschriften des alten Judenfriedhofes in Wien, בשני כרכים: 1540?-1670 ו 1696-1783, בשפה הגרמנית למעט תעתיקי המצבות,[3] בה נרשמו פרטי כל מצבה והועתקה הכתובת שעליה. בית העלמין, אשר נהרס בימי מלחמת העולם השנייה, שוקם בחלקו, וזאת בזכות התיעוד המפורט של וואכשטיין. וואכשטיין גם הוציא לאור את רישומי המצבות מבית העלמין היהודי באייזנשטט Eisenstadt, אוסטריה.

פרסום המפתח

המפתח של וואכשטיין פורסם בשלושה חלקים בכתב העת של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, קרית ספר (רבעון לביבליוגרפיה):

  1. שנה י"א, תרצ"ד-תרצ"ה, עמ' 244-235 (55 פריטים)
  2. שנה י"א, תרצ"ד-תרצ"ה, עמ' 383-372 (84 פריטים)
  3. שנה י"ב, תרצ"ה-תרצ"ו, עמ' 108-98 (41 פריטים)

כל פריט הינו רישום של צוואה אחת והרשימה ממוינת לפי א"ב של שם פרטי של הנפטר. לגבי כל אחד מן הפריטים מופיעים שם הנפטר ופרטים ביוגרפיים קצרים אודותיו, ורישום ביבליוגרפי של פרסום הצוואה. לעתים, מופיעים פרטים נוספים אודות הנפטר ו/או אודות הצוואה.

בסוף הרשימה (כלומר, בסוף החלק השלישי), מופיעים מפתחות שונים לרשימה:

  • מפתח לפני שנים. הצוואה המוקדמת ביותר ברשימה היא משנת ד'ת"ת (1040) בערך (צוואת רבי אליעזר הגדול), והמאוחרת ביותר היא משנת תרצ"ג (צוואת רבי יקותיאל גרינוואלד מ"אונגוואר"[4])
  • מפתח לפי מקומות (בעיקר לפי מדינות)
  • מפתח לפי שמות משפחה או כינויים

התוספת של יצחק ריבקינד

הפעיל הציוני והחוקר יצחק ריבקינד (נולד 1895 בלודז' Lodz, פולין; נפטר בפברואר 1968 בניו יורק New York, ניו יורק, ארצות הברית) פרסם תוספת לרשימתו של וואכשטיין בכרך של "קרית ספר" משנה י"ג, תרצ"ו-תרצ"ז, עמ' 503-502. המאמר, לו קרא "שִיוּרֵי סֵפֶר", מכיל כמה הערות ותיקונים ביחס לרשימה של וואכשטיין, ובנוסף 8 רישומים חדשים.

התוספת של אברהם יערי

החוקר והביבילוגרף אברהם יערי (נולד 5 באוגוסט 1899 בחבל הארץ ההיסטורי גליציה; נפטר בשנת 1966)‏[5] הוסיף על הרשימה של וואכשטיין ועל התוספת של ריבקינד 80 פריטים, חלקם נדפסו לאחר עריכת הרשימות הקודמות. את רשימתו פרסם בכרך של "קרית ספר" משנה ל"ד, תשי"ט, עמ' 387-368. בנוסף לפריטים אלו, מציין יערי כי:

   
מפתח הצוואות
צוואותיהם של הנופלים במלחמת הקוממיות לישראל נכללו בשני ספרים אלוה: "יזכר, פרשיות חייהם ומותם של הנופלים במלחמת הקוממיות לישראל," תל אביב, משרד הבטחון, תשט"ז; "גוילי אש, ילקוט כולל מבחר עזבונם הספרותי-אמנותי של הנופלים במלחמת הקוממיות לישראל, ליקט וערך ראובן אבינעם (גרוסמן)", תל אביב, משרד הבטחון, תשי"ב.
   
מפתח הצוואות

עוד קודם להבאת התוספת לרשימה, מביא יערי את הנוסח המלא של 6 צוואות, ומביא ביוגרפיה מורחבת על כל אחד מהם (השמות ושמות המקומות מובאים כאן כפי שהם מופיעים במקור):

  • ר' בנימין הכהן מריג'ייו[6], משנת תמ"ח (1688)
  • ר' יהושע אברהם יהודה מאזמיר[7], חשון תר"י (1849)
  • ר' רחמים שאלתיאל יעקב נינו מירושלים, משנת תרי"א (1851)
  • ר' יעקב יוקב עטטלינגער אב"ד אלטונא[8], משנת תרכ"ט (1869)
  • ר' צבי בנימין אויערבאך, אב"ד הלברשטט[9], משנת תרל"ב (1872)
  • ר' מאיר אוירבאך, אב"ד קאליש[10] ואב"ד עדת האשכנזים בירושלים, משנת תרל"ז (1877)

פרסומי צוואות מאוחרים יותר

בשנת 2004, יצא לאור הספר אשר יצוה: אוצר הנהגות, צוואות ומוסרים אשר ציוו גדולי ומאורי ישראל לדורות עולמים - אסופה נדירה מכתובים וכתבי-יד, בעריכת יעקב משה הלל ובהוצאת מכון "אהבת שלום". הספר, אשר יצא בשני כרכים, מלקט במרוכז צוואות של רבנים, אשר חלקם כבר פורסמו בעבר. כרך ראשון, מכיל צוואות של רבני וגדולי ליטא, וכרך שני מכיל צוואות והנהגות של גדולי ורבני אשכנז.

רשימת הצוואות

(יובא כאן בהמשך)

מקורות

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. נולד 26 בנובמבר 1958, לונדון London, אנגליה; נפטר 6 באוקטובר 1925, קיימברידג' Cambridge, מסצ'וסטס Massachusetts, ארצות הברית.
  2. נולד 1892, פולין; נפטר 7 באוגוסט 1970. אביהם של הסופרים נתן ודוד שחם.
  3. ניתן לעיין בשני הכרכים בספריית הרמב"ם בספריית שער ציון בת"א. כמו כן בספרייה נמצאים גם שני כרכי מפתח ההספדים (בעברית) שמופתחו על ידי וואכשטיין מקרב ההספדים המופיעים בכותרי ספריית הקהילה היהודית בוינה.
  4. היא אוז'הורוד Uzhhorod, אוקראינה.
  5. מן המפורסמים שבספריו: זכרונות ארץ ישראל (יצא לאור בשנת 1947 על ידי ההסתדרות הציונית) - אוסף של 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל.
  6. ככל הנראה, רג'ו אמיליה Reggio Emilia, איטליה.
  7. איזמיר Izmir, טורקיה.
  8. אלטונה Altona, גרמניה.
  9. הלברשטט Halberstadt, גרמניה.
  10. קאליש Kalisz, פולין.