מרדכי ומרים בומביי

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אבי המשפחה מרדכי (נולד ב-1860 לאביו יעקב שנרצח כשמרדכי היה ילד, לאחר מות אביו אומץ מרדכי על ידי מוסלמי בשיראז, נפטר ב-1948 בפתח-תקוה) עלה עם אשתו מרים (1871-1947) בנם יוסף (נולד בשנת- 1889 בדרך לארץ נפטר בתאריך-1987) חמותו מאטה (נולדה בשנת 1841 בשיראז לאביה ר' יצחק נישאה לשלמה בנאי. נפטרה בתאריך-18.12.1921) ואחותה של מרים ובעלה יחזקאל (1883-1968) ואסתר (חאתוני) (1880-1962) חביבי בשנת 1890 מהעיר שיראז שבפרס (אירן) לירושלים בעידודו של המולא אהרון הכהן שעורר עליה של יהודים מהעיר שיראז לארץ ישראל ובמיוחד לערי הקודש, אחות נוספת של מרים ואסתר עלתה עם בנה לארץ ולאחר מכן חזרה לפרס מחמת המצב הכלכלי הקשה שהיה בארץ באותם ימים. בני המשפחות יצאו בשירות על פרדים מהעיר שיראז לעיר בושהיר, ומבושהיר הגיעו לבגדד שבעיראק. מבגדד המשיכו ארבעים יום במדבר על גמלים עד לדמשק שבסוריה ומשם נכנסו לארץ. מרדכי ומשפחתו הגיעו לראשונה לירושלים ולאחר מכן נשלחו בהוראת מושל יפו בשנת 1890 למושבה פתח-תקוה.

בפתח-תקוה הקימו את המאפייה הראשונה בעיר ברחוב הברון הירש, לפני שהקים את המאפייה מרדכי הועסק כפועל בכרמי לחמן וכגנן במשקי הבארון .
מרדכי ומרים בומבי
אבי המשפחה מרדכי בומבי על אתון
מצבתה של מאטה אם מרים

המאפייה

סיפורה של מאפיית בומביי שזור בקורות המשפחה. מרדכי בומביי אבי המשפחה תכנן להקים במושבה מאפיה. לאחר נסיונות שנתקלו בקשיים, הסכימה משפחת גראף למכור את חלקה האחורי של חצר המשפחה למרדכי כדי שיקים בה את המאפיה. המבנה נבנה מלבני טיט וקש עם ארובה. לידו נבנה בית המשפחה עם שני חדרים ושירותים בחצר. מרדכי היה עובר עם עגלתו הקטנה בין פרדסי המושבה ואוסף את גזם העצים להסקת התנור, בעוד רעייתו מרים טיפלה באפייה. פעמיים בשבוע היה עובר מרדכי עם עגלתו ואוסף את "הטבלה" - אותן תבניות פח עם בצק, שהיו מכינות נשות המושבה. התבניות הוכנסו לתנור ולאחר אפיתן הוחזרו לבעליהן. ביום שישי אחה"צ היה אוסף את סירי "הטשולנט"- "החמין" ומכניס לתנור. בשבת בבוקר, כשיצאו הגברים מבית הכנסת, היו עוברים במאפייה כדי לקחת את סירי החמין של משפחתם. מספרים על מרדכי, שמעולם לא טעה בזיהוי כל תבנית וסיר. לקראת הפסח הוכשרה המאפייה לאפיית המצות. אל המאפייה הובאו מכשירים וכן קמח כשר לפסח שנוקה היטב. בחצר הועמדו חביות גדולות של מים "ולנו" בחביות. לאחר האפייה, אוחסנו המצות בסדינים נקיים שהובאו על ידי נשות המושבה. בכל שנה היו מגיעים ילדי ביה"ס והגנים לחזות במלאכת אפיית המצות. המאפיה פעלה עד 1940. לאחר מכן שימשה החצר את בני המשפחה לצורכי מסחר. בשנים האחרונות נהרסה המאפייה כליל. ערביי האזור נהגו לכנות את מרדכי "הלוחש" :

   
מרדכי ומרים בומביי
היה בפ"ת אופה מיוצאי פרס בשם בומביי(אביהם של משפחת גפני) והיה דתי אדוק ושמו יצא בקרב הערבים כי לוחש הוא על כול מחלה והחולה נרפא מייד, דירתו היתה כמין בית-וועד לכול חולה מקרב הערבים, לר' מרדכי הייתה חזקה בבית הכנסת הגדול להחזיק בספר התורה משעת הגלילה עד הכנסת סה"ת להיכל והחזיק בזה שנים רבות ".
   
מרדכי ומרים בומביי
-- מהספר " פ"ת בראשית המאה-חיים יעקבזון 1986.


שם המשפחה

רוב בני המשפחה עברתו את השם בומביי לשם גפני. לשם בומביי שני פירושים חלופיים:

  • שיבוש של השם פאמביי שפירושו חסר צבע בפרסית, כלומר בהיר-עור
  • שיבוש של השם באפמבה או השם פמבהי שפירושו בפרסית מנפח צמר-גפן למזרונים

צאצאים

  • יוסף- נולד בשנת תרמ"ט (1889) בדרך לארץ,למד בב"ס יק"א בפתח-תקוה והשתלם בחקלאות במקוה-ישראל. מקצועו היה חקלאי, פרדסן ונגר ביצע עבודות נגרות בפתח-תקוה ובכפר סבא,השתתף בהגנת פתח-תקוה במאורעות תרפ"א. נישא לחיה-שרה וילימובסקי ממביאליסטוק.ילדיהם: יצחק-צבי, יונה, יעקב, צפורה, מתילדה, אהובה, אברהם.
יוסף בומביי ואשתו חיה-שרה
  • יעקב- נולד בשנת-1895 בפתח-תקוה, התחנך בבי"ס "נצח ישראל" . סייע לאביו בחלוקת הלחם במושבה. עסק בחקלאות. לימים הצטרף לקאופרטיב "איחוד רגב" (דן) ונמנה עם חלוצי התחבורה הצבורית בפתח-תקוה.
נישא לשרה בומביי ילדיהם: מתילדה, בנימין ז"ל (נפל במלחמת השחרור), כרמלה, אברהם, יהודית.
יעקב בומבי ומשפחתו
  • שלמה- נולד בפתח-תקוה בשנת 1906, התחנך בחיק החקלאות, לימים הצטרף ל"איחוד-רגב" שהפך ל"דן". בקואופרטיב עבד עד צאתו לגימלאות. חבר ה"הגנה", מאז ייסודה. השתתף כנהג במלחמת העולם השניה. איש צנוע ודמות חביבה, בפתח-תקוה "הקטנה". נישא לרחל לבית פדר, ילידת צפת, ילדיהם: רות, משה.נפטר ביום כ"ח בכסלו תשכ"ט.
    שלמה ואשתו רחל בומבי-גפני
  • אברהם- נולד בפתח-תקוה בשנת-1908. למד בביה"ס "נצח-ישראל". אהב ספורט משחר נעוריו, הצטיין בשחייה ונמנה עם חברי אגודת "מכבי-אבשלום". היה בין מייסדי הקואופרטיב לתחבורה "אחוד רגב". נספה בתאונה בים חיפה, כשראשו נחבט בסלע. נפטר ערירי ביום כ' אלול תרפ"ז.
    אברהם בומבי
  • יצחק- נולד בפתח-תקוה בשנת 1907. מילדותו סייע בידי הוריו במאפיה ובהובלת הלחם לתושבים. למד נגרות בנין, התמחה בנהגות (מונית) והצטרף כדוגמת כל אחיו ל"איחוד-רגב" - "דן" בו עבד, עד צאתו לגימלאות. מילא תפקידים שונים בקואופרטיב, כולל טפול ב"חברה-קדישא". נפטר ביום כ"ב אלול תשל"ה, 1975.8.29. נישא לבתיה בת משה חיים ושיינה איטה שלייפר, ילידת ירושלים. ילדיהם: אברהם-חיים, רחל-עליזה גופר, יהודית גלזר.
    יצחק בומביי-גפני
  • יוכבד כהן- נולדה בפתח-תקוה, התנדבה בחברה-קדישא. נישאה ליוסף כהן. ילדיהם: מטילדה, אסתר, יונה, נחמה, משה, אהובה שרה, חיים, מתתיהו, צפורה.
    יוכבד ויוסף כהן עם ילדיהם
  • רבקה פולט- נולדה בשנת-1897 בפתח-תקוה נישאה לאהרן פולט, ילדיהם: אליהו, צפורה, יהודה ז"ל, חנה, זהבה, שרה, מתילדה, אברהם.
    רבקה (בומבי)ובעלה אהרן פולט עם בנם
  • אסתר בומבי- נולדה בארץ ישראל בשנת תרע"ח (1918). נולדה וגדלה בפתח תקוה, ביום ראשון ו' בטבת תרצ"ז (20.12.1936) נדרסה אסתר למוות בזדון ע"י משאית נהוגה בידי ערבי, בעת שעברה, כשהיא יושבת עם חברותיה בעגלה רתומה לסוס, ברחוב ז'בוטינסקי בפתח תקוה, סמוך לבית החולים "בילינסון".
בת 18 במותה. אסתר הותירה הורים, אחים ואחיות. הובאה למנוחות בבית העלמין בסגולה, פתח תקוה, ביום מותה.
אסתר בומבי
  • שושנה סופר- נולדה בשנת-1907 בפתח-תקוה. עבדה כלבורנטית במשרד הבריאות. נישאה לבנימין סופר בן למשפחה ותיקה ושורשית בארץ מצאצאי ההגר"א. ממשיכים: אורה, רבקה ומרדכי.
    שושנה עם בעלה בנימין סופר
  • רחל גלזר-נולדה בשנת-1917 בפתח-תקוה. למדה בבית ספר נצח-ישראל פ"ת ושירתה ב"הגנה" פ"ת, מורה ומחנכת במחנה יהודה . נישאה לברוך גלזר. ממשיכים: בינה, עמוס, אהרן.
    רחל עם בעלה ברוך גלזר ביום חתונתם