מרוקו

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנוכיה ממרוקו סוף המאה ה-18

מרוקו היא ממלכה בקצה הצפון מערבי של יבשת אפריקה. מצפון היא גובלת בים התיכון, בסאוטה ומלילה ובמיצר גיברלטר, במערבה באוקיינוס האטלנטי, במזרחה באלג'יריה ובדרומה בסהרה המערבית.

יהודי מרוקו

יהדות מרוקו מהגדולות והחשובות בקהילות המגרב. עדויות לישיבתם של יהודים במרוקו הן בנות יותר מאלפיים שנה. הקהילה קלטה גלים של מהגרים יהודים שהגיעו למרוקו מארץ ישראל לאחר גלות בבל ובתקופה בה שלטה במרוקו האימפריה הרומית. לאחר השתלטות הדת הנוצרית על האימפריה הורע מצב היהודים ואף על פי כן חל בתקופה זו גידול באוכלוסייה היהודית כאשר מספר שבטים ברברים קבלו עליהם את דת משה.

בין המאה ה-14 והמאה ה-16 גדלה אוכלוסיית יהודי מרוקו בצורה משמעותית בשל הגירת יהודים רבים מספרד השכנה לאחר פרעות ולאחר גירוש ספרד. הקהילה היהודית נחלקה לשניים: "התושבים" ו"המגורשים". שתי הקבוצות נהנו מחופש דת מלא. יהודי מרוקו "זכו" כבשאר העולם המוסלמי, למעמד ה"ד'ימי"-מעמד של נתין ולא של אזרח, מעמד אשר כמעט לא הותיר ליהודים זכויות ואף פגע בהם קשות - כלכלית וחברתית. חוקי ה"ד'ימי" השתנו בין שליט לשליט. היו שליטים שמינו יהודים ליועצים בחצרותיהם, והיו שליטים פחות נוחים שפגעו ביהודי המדינה והטילו עליהם גזרות ומיסים קשים. רוב היהודים התרכזו בגטאות בערים בהן חיו וגטאות אלו כונו "מלאח". בעת כיבוש מרוקו על ידי האימפריה העות'מאנית שפר מצבם של חלק מהיהודים במדינה אולם לא בכל הפעמים הצליחו התורכים למנוע את הפרעות שערכו התושבים המקומיים ביהודי המקום. הפרעות, שהתרחשו בשנת 1864 בערים מרקש ופס ובהם נהרגו כ-500 יהודים, הן דוגמה לכך.

מגילת אסתר מפז מאות 13-14

בשנת 1912 נכבשה מרוקו על ידי צרפת אך היהודים בה לא זכו לזכויות והגנה כפי שזכו להן היהודים באלג'יריה וטוניסיה. יחד עם זאת, מצב היהודים השתפר. משנה זו ועד לשנת 1948 השתלבו היהודים בחיי המדינה ואף השתלבו בפוליטיקה המקומית.

בתקופת מלחמת העולם השניה - תקופה של שלטון צרפת של וישי במרוקו, היהודים לא נפגעו. המלך מוחמד החמישי התנגד לקבלת חוק מעמד היהודים שנכנס לתוקפו ב-3 באוקטובר 1940 בארצות בהם שלטו הצרפתים.

בשנת 1947 היה רוב היישוב היהודי, כ-73 אחוזים מכלל יהודי המדינה, מרוכז בעיקר בערים טנג'יר, רבאט, קזבלנקה, מרקש, מקנס ופס כאשר בכל אחת מהן היו למעלה מ-15,000 יהודים.

בשנת 1948, ערב הקמת המדינה חיו במרוקו כ-265,000 יהודים. בעקבות מלחמת העצמאות החלו פרעות ביהודי מרוקו ועל כן רבים מהם נמלטו למדינת ישראל שזה עתה קמה, או לצרפת וספרד השכנות מעבר לים. השלטון הצרפתי, שעמד לעזוב את מרוקו, לא הצליח לעצור את הפרעות שנערכו ביהודים. יהודים נהרגו במהומות ורכוש רב נבזז או נהרס. היציאה ההמונית של יהודים ממרוקו גברה גם בשל החשש שמרוקו, לאחר שתקבל את עצמאותה, תצטרף לליגה הערבית ואז תפעל ביתר שאת נגד היהודים. בשנת 1956 עם קבלת העצמאות מצרפת עזבו הנותרים את מרוקו והתפזרו בעולם. חלקם הגדול עלה לישראל, ובמרוקו נשארו רק כמה אלפים, שריד לקהילה המפוארת.

מקורות מידע גנאלוגיים

  1. חומרים אותנטיים של הקהילות השונות במרוקו כמו פנקסי בתי דין, ספרי קהילה ועוד. כמו כן קיימים אוספי מסמכים של משפחות יהודיות שונות.
  2. מיקרופילמים המכילים מכתבים של ארגון אליאנס (Alliance Israélite Universelle) הקשורים לבתי הספר של אליאנס במרוקו ולמצב היהודים במדינה, עותקים של פנקסים המצויים בידיים פרטיות, מכתבים מהקהילות המרוקאיות לחכם באשי (הרב הראשי) בטורקיה (מהמאות ה-19 וה-20) ומכתבים ממשרד החוץ הגרמני הנוגעים ליהדות מרוקו (1905-1917).
  3. אוספים פרטיים.
  1. פנקס נדבות של בית כנסת בצפון אפריקה, שמות המנדבים והסכומים של כל שבוע, רישום הולדת בנים מילתם והנדבות שנאספו באותה ההזדמנות (1902-1907). נכתב על ידי הגבאי או הרב שמעון אסולין. מספר קטלוגי 000041774.
  2. פנקס שד"ר, רשימת נדבות של קהלת מרוקו לארץ ישראל, מאה כ'. מספר קטלוגי 000115647.
  3. פנקס מוהל, אבן דנאן משה, פאס (1839-1912)(ספרדית רהוטה). מספר קטלוגי 000042641.
  4. פנקס בית דין מרוקו, 1742-1718 (כתיבה מערבית). מספר קטלוגי 000173474.

עצי-משפחה ממרוקו

ראו גם

משפחת כנפו

שם המשפחה בירדוגו

מאגר מידע מרוקו

לקריאה נוספת

  • יעקב משה טולידאנו תולדות ישראל במארוקו , ירושלים, 1911 - תולדות רבני מרוקו כמו גם תולדות אישים וזכרונות מן הקהילות

קישורים חיצוניים