משה הירש ויוכבד חיה הרשקוביץ

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה הירש ויוכבד חיה הרשקוביץ

ממייסדי המושבה זכרון יעקב בשנת 1882, במסגרת "העלייה הראשונה".

משה הירש ויוכבד חיה הרשקוביץ הגיעו על סיפון האניה "טטיס" מן העיר גאלאץ Galati, רומניה. משה הירש (בן מרדכי הלוי ודבורה הרשקוביץ; נולד 1846; נפטר 1906, זכרון יעקב), ורעייתו יוכבד חיה (בת חיים לייב וצינה וולקובסקי Wolkovski; נולדה 1855; נפטרה 1932, זכרון יעקב) היו מלווים, בעת עלייתם ארצה, בארבעה מילדיהם, וככל הנראה גם בשתי אמותיהם. שתי האמהות, דבורה הרשקוביץ (בת משה; נפטרה 1906) וצינה וולקובסקי (בת זאב; נפטרה 1918) קבורות בבית העלמין בזכרון יעקב.

על משה הירש

משה הירש היה במקצועו, עוד ברומניה, נגר-אמן, והוא הביא עמו לארץ הקודש את הידע הרב שצבר ואת כשרונו. גג הבית בו התגוררה המשפחה, נבנה על ידו, והוא מחזיק מעמד גם היום, יותר ממאה ועשרים שנה מאז הונחו קורותיו מעל קירות האבן. גם שני עצי התות אשר בפאתי החצר משרישים באדמת ההר יותר ממאה ועשרים שנה, מאז ננטעו כדי לספק מזון לתולעי המשי (תולעי המשי גודלו אז בחצרות האיכרים, מתוך חזונו של הברון רוטשילד להקים בארץ תעשיית משי). עבודות הנגרות של אבי המשפחה מעטרות גם את עזרת הנשים בבית הכנסת הגדול "אהל יעקב" (נחנך ביום 16 בנובמבר 1888), אשר נמצא במרכז המושבה (בצומת הרחובות המייסדים-הנדיב).

מהושענא רבה תרמ"ט (ספטמבר 1888) ועד הושענא רבה תרנ"א (אוקטובר 1890), שימש משה הירש כגבאי (השלישי) של חברה קדישא במושבה.

משה הירש הירשקאוויטש - הגבאי השלישי של "חברה קדישא" בזכרון יעקב. מתוך ספר "חברה קדישא זכרון יעקב", הנמצא בארכיון המושבה

סיפור הכאת המודיר

סיפור המופיע בספרו של אריה סמסונוב (ראו רשימת מקורות) אודות משה הירש, עובר במשפחה מדור לדור. בחודש מרץ 1886, ביקר מודיר קיסריה, עלי-בק, במושבה, ועיניו תרות מסביב, מחפשות משהו להלין עליו. עוד הוא מסתכל סביב, צדות עיניו ערבי יושב ומונה מטבעות, וביניהן גם מטבעות של זכרון-יעקב. לשאלת המודיר מאין לו מטבעות אלו, הפנה אותו הערבי לבעלת החנות שנתנה לו אותן. בהגיעו לחנות, מצא בה המודיר את בתה של בעלת החנות, וכאשר שאל אותה אם היא נתנה את המטבעות המדוברות, ענתה לו: "שו-בחוסאק?", כלומר: "מה אכפת לך?". המודיר התרתח, וגם התערבותו של מוכתר המושבה לא הועילה. המודיר שלף את חרבו והניפה מול הצעירה. משה-הירש הרשקוביץ, אשר עמד לצדה, תפס במהירות מקל ארוך ובמכה אחת שבר את החרב וגם פצע את יד המודיר.

להכאת המודיר, היו שותפים גם מתתיהו תמשס ורפאל קורלנד, שניים מבני המושבה[1]. לאחר התקרית, רמז עלי-בק לאנשי המושבה שהוא מוכן "לשכוח" מן העניין ולא לדרוש מאסר למעורבים בהכאה. אנשי המושבה הבינו את הרמז, אשר שוויו היה 100 לירות בקשיש.

צאצאים

שבעה מילדי משפחת הרשקוביץ עזבו את הארץ בראשית המאה העשרים, ארבעה לא חזרו אליה. בבית המשפחה, המשיך להתגורר בן הזקונים, אהרון, וכיום מתגורר בבית בן הזקונים של אהרון, עקיבא (יליד 1935).

לצד חלק מן הילדים מופיעים רישומי לידה (ופטירה אחת), כפי שמופיעים בפנקסי הלידות (והפטירות) בארכיון המושבה זכרון יעקב. השדות המופיעים ברישומים הללו (משמאל לימין): שם האב, תאריך הלידה (הרישומים מופיעים בפנקס הלידות בסדר כרונולוגי, השנה מצויינת פעם אחת בלבד לכל הלידות שהתרחשו באותה שנה, ולכן לא מופיעה בכל שורת רישום), מין (ט: טאכטער, בת, א: אינגל, בן).

פנינה (פרל) (נולדה 1876, גלאץ Galati, רומניה; נפטרה 11 במרץ 1952, קבורה בזכרון יעקב)
בלה (נולדה 1880~, גלאץ Galati, רומניה; נפטרה 28 בפברואר 1965, מלבורן Melbourne, אוסטרליה)
יעקב (ג'ק Jack) (נולד 1881~, גלאץ Galati, רומניה; נפטר 1921, שיקגו Chicago, IL, ארצות הברית)
טובה (גוטה Goutte) (נולדה 16 בנובמבר 1881, גלאץ Galati, רומניה; נפטרה 17 באוקטובר 1918, דרום אפריקה)
זאב (וויליאם William)
פנחס (פול) (נולד 3 בפברואר 1887, זכרון יעקב; נפטר 1964, קבור בזכרון יעקב)
רישום הלידה של פנחס
יהודית (נולדה 26 בנובמבר 1888, זכרון יעקב)
רישום הלידה של יהודית
שרה (נולדה 29 בדצמבר 1890; נפטרה 16 בינואר 1891, בת שלושה שבועות)
רישום הלידה של שרה

רישום הפטירה של שרה
חנה (נולדה 12 בינואר 1892, זכרון יעקב)
רישום הלידה של חנה
רחל (נולדה 30 בדצמבר 1893, זכרון יעקב; נפטרה 5 בינואר 1973, חיפה)
רישום הלידה של רחל
מרדכי לייב (נולד 12 במרץ 1896, זכרון יעקב; נפטר בילדותו)
רישום הלידה של מרדכי
אהרון (נולד 15 בדצמבר 897, זכרון יעקב, ; נפטר 15 בינואר 1968, זכרון יעקב)
רישום הלידה של אהרון
(עוד ילד/ה נפטר/ה בילדותו/ה ושמו/ה אינו ידוע)

באלבום המשפחות של מייסדי זכרון יעקב מופיע דף משפחתי, ובו מפורטים צאצאיהם של משה הירש ויוכבד חיה הרשקוביץ:

Hershkovitz zichron.jpg

מקורות

  • בחור איתי, פעמון סדוק, בחור - הוצאה לאור, 2005.
  • סמסונוב אריה, זכרון יעקב: פרשת דברי-ימיה תרמ"ב-תש"ב, הוצאת ועד המושבה זכרון יעקב, 1943.
  • פנקס לידות, ארכיון המושבה זכרון יעקב
  • פנקס פטירות, ארכיון המושבה זכרון יעקב
  • ספר "חברה קדישא" זכרון יעקב, ארכיון המושבה זכרון יעקב

הערות שוליים

  1. זאת, על פי עדותה של רבקה אלפרט, אשר רפאל קורלנד הוא דודה החורג: אביה, בנימין ריבניקר, היה נשוי ללאה קורלנד, אחותו של רפאל, לפני שנישא לשפרה שוורץ (אמה של רבקה). העדות נרשמה מפיה במסגרת תיעוד זכרונות, אשר נערך על ידי אחיינה של רבקה, בנימין ריבניקר, בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20.

ראו גם