משה סימנדשווילי

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משה (מושיה) סימנדשווילי- 1820 לערך 1901 מושיה היה ילד מפונק ולא רצה להמשיך בעבודת הנפח כמו אביו. אבל למושיה היה כשרון בדיבור ובמכירות. באותה התקופה היתה אופנה בגאורגיה שהתפשטה גם לרוסיה של קישוט הבית בשטיחים פרסיים שנחשבו ליפים ביותר. מושיה יצר קשר עם סוחרי שטיחים פרסים לאחר שביקר בפרס מספר פעמים (ולכן כונה בחיבה ספ'ארסולי). הוא הקים עסק ליבוא ויצוא של שטיחים פרסיים. בשלב מסויים הוא החליט לעבור לעיר גורי שהייתה קרובה יותר לטביליסי- כיומים שלושה נסיעה בעגלה ולפרס (אבל באמצע הדרך לכותאיסי עדיין). בגורי הוא פתח חנות "מושיה סימנדשווילי שטיחים"). כדי למכור את השטיחים היה נמצא רוב השנה ברוסיה שם היה מוכר, והיה חוזר מדי פעם לגורי.

הוא התחתן עם מרימה חנוכילדזה והיו להם עשרה ילדים ששלושה מתו צעירים:

ילדים

  • סימנטוב- 1835 לערך 1895- היה הסוכן של עסקיי אביו ברוסיה, באחת הנסיעות פגש בחנה גיטל בלנק ביום השוק בז'יטומיר. למרות התנגדות המשפחות הם התחתנו. חנה גיטל הייתה כנראה בת דוד של אימו של ולדימיר איליץ' לנין. לזוג לא היו ילדים אז סימנטוב התחתן עם אישה שניה, על ידי אישור מיוחד מרבנים, שרה נאומשווילי, אבל גם להם לא היו ילדים. גרו בגורי.
  • תמרה - עלתה עם בעלה דויד מיכאלשווילי מהעיר אחלציחה, בעליית הגורג'ים. להם שלושה ילדים ששרדו.
  • דויד- 1838 לערך 1910- התגורר בטביליסי ועבד עם אחיו בשטיחים. תרם רבות לקהילה.

התחתן עם תמרה אלידזה. להם ארבעה ילדים ששרדו.

  • משה- התחתן עם בת דודו חנה סימנדייב.
  • יעקב סימנדשווילי- 1855 לערך- 1921.
  • חנה- ז'וז'ונה- מתה בתאונה, כששני שורים השתחררו ודרסו אותה.
  • מזלטוב- התחתנה עם אופה- אלי סמואדזה מהכפר קולאשי. להם שמונה ילדים.