נתנאל וייל

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יעקב נתנאל וַיְיל (ה'תמ"ז, 1687ה'תקכ"ט, 1769) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא). חיבורו המפורסם הוא "קרבן נתנאל" על פירוש הרא"ש לתלמוד.

תולדות חייו ומשפחתו

יעקב נתנאל וייל נולד ב-1687 בשטילינְגֶן לרבי נפתלי צבי וייל שהיה דור שביעי לרב יעקב וייל (המהרי"ו).[1] בשנת 1692 נהרג אביו, ובשנת 1697 הביא אותו אמו מרים לפיורדא, ומשם נשלח בעגלה לפראג, לדודו אחי אביו ר' ליפמן ל"ש, והוא גדל אותו כאב. שם למד בישיבתו של רבי אברהם ברוידא, ואף נישא לאחייניתו. יחד עם מורו עבר לעיר מץ, כאשר זה נבחר לרב המקום, אולם אחר כך חזר לפראג והיה בה לראש ישיבה גדולה. ובין תע"ג לתע"ד נבחר רבו לאב"ד פפ"ד ועבר יחד עם רבו לשם, ולמד בישיבתו שם עד שנת תע"ז כשנפטר רבו חזר לפראג, ושם התחיל יחד עם בנו הרב ידידיה טיאה וייל לכתוב חיבורו על הרא"ש שנקרא "קרבן נתנאל".

ב-1744 היה גירוש יהודי בוהמיה וב-1745 עבר לגרמניה והיה לרב בשוורצוואלד (אזור בגרמניה), ושם כתב חציו ורובו של הספר עם בנו הבחור ר' שמעון הירש, וב-1750 נתמנה לרבה של קארלסרוהה, שם סיים את פירושו על הרא"ש לסדרי מועד ונשים, יחד עם חתנו ר' נפתלי ליברליש מפראג. בפירושו הוא מפרש את דברי הרא"ש, מברר את גרסאותיו ומביא מקורות לדבריו. הוא נדפס לראשונה בשנת תקט"ו (1755) בשם "קרבן נתנאל" ומאז נדפס כמה פעמים. בש"ס וילנא הוא נדפס בצמוד לפירוש הרא"ש. נפטר בל' בניסן תקכ"ט (7 במאי 1769) בעיר ראשטאט ונקבר בקארלסרוהה.

בנו הרב ידידיה טיאה וייל נתמנה לרב העיר במקומו. בנו האחר, שמעון הירש הדפיס את ספרו "נתיב חיים".

ספריו

לקריאה נוספת

  • שם הגדולים לחיד"א בערך על שמו.
  • "ויל, נתנאל בן נפתלי צבי", ערך באנציקלופדיה העברית.
  • ש.מ. חונס, תולדות הפוסקים, 455, תרפ"ט.


הערות שוליים

  1. ייחוסו מצוין בהקדמת בנו, שמעון הירש, לספרו "נתיב חיים".
Wiki.png חלק מן התכנים של דף זה נלקחו מהוויקיפדיה העברית ומובאים בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם