סיגט

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיגט Sighetu Marmatiei
טרם הועלתה תמונה לערך זה
שמות נוספים Sighet,

Marmarosska,

Maramaros Szighet (הונגרית),

Máramarossziget (הונגרית),

Marmaros Sihot,

סיגעט (יידיש)

מדינה רומניה
קואורדינטות '23°53/'47°56
מפה באתר Mapquest
סיגט בגשש העיירות (נדרשת הרשמה)
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית

סיגט היא עיר השוכנת במחוז מרמורש במדינת רומניה, בעברה היתה חלק מחבל טרנסילבניה ההיסטורי ומקום מושבם למעלה מעשרת אלפים יהודים בשיאה. פעלו בה אדמורי"ם גדולים וחשובים, ביניהם אדמור"י שושלת טייטלבאום שהשפעתם ניכרה בכל מרמורש ובמקומות רחוקים יותר. במאי שנת 1944 נשלחו כל תושביה לאושוויץ בארבעה משלוחים.

היסטוריה וגיאוגרפיה

סיגט היתה בשליטתה של ממלכת אוסטרו-הונגריה עד מלחמת העולם הראשונה, לאחר מכן בשליטת רומניה, ובשנת 1940 בשליטת הונגריה. בתום מלחמת העולם השנייה חזרה סיגט לשליטת רומניה.

היא שוכנת בגבולה הצפוני של רומניה הנושק לגבול אוקראינה ובמרחק של כשני קילומטר ממנו. עיירות סמוכות הן סלטוינה (אוקראינה), Bocicoiu Mare (רומניה), Berbesti (רומניה), Sapînta (רומניה).

יהדות סיגט

סיגט הייתה מרכז יהודי גדול, וכיהנו בה רבנים חשובים, שהשפעתם חרגה לעתים הרחק מגבולות העיר. רבה הראשון של סיגט היה ר' צבי אברמוביץ (הירש) מפולין אשר נפטר בשנת 1771[1] . הרב יהודה כהנא, מחבר הספר "קונטרס הספיקות" ואחיו של מחבר קצות החושן, כיהן כרב העיר עד פטירתו ב-1819.

בעיר היו קהילות חסידיות חשובות. מהמחצית השנייה של המאה התשע עשרה כיהנו כרבני העיר הרבנים למשפחת טייטלבוים, ששימשו גם כאדמו"רים ידועים בכל רחבי הונגריה. שושלת זו, של רבני סיגט, ממשיכה היום בשמה של חסידות סאטמר, כמו כן כיהנו בה גם אדמורי"ם משושלות סאפינקה וקרעטשניף. בעיר היו קיימים כ- 30 בתי כנסת ובתי מדרש, מהם נותר על תילו רק בית הכנסת הספרדי.

רבני ואדמור"י סיגט

מקור

  • ר' שלמה ליב טבק, ראב"ד, מחבר הספרים ערך ש"י ותשורות ש"י. נפטר י"א טבת תרס"ח.
  • ר' חיים אריה כהנא מחבר הספר דברי גאונים נכדו של בעל קונטרס הספקות.
  • שלמה הלר (העללער),רבד"ק סיגט[2]
  • יקותיאל יהודה טייטלבוים, מכונה ייטב לב, אב"ד וראש ישיבה בסיגט. חתנו, צבי הירש הלברשטאם, אשר נולד ברודניק.(הוכתר כרבה של סיגט בגיל 14 לאחר פטירת אביו בעל ה"עצי חיים"
  • חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
  • חיים צבי טייטלבאום, אבדק"ק סיגט[3] (בעל "עצי-חיים" )
  • רבי משה טייטלבוים כיהן חר השואה עד עזיבתו לארה"ב לאחר מכן מילא את מקום דודו כאדמו"ר מסאטמר.
  • ר' משה אייזקסון חתנו של ר' חיים צבי טייטלבוים וגיסו רבי משה טייטלבוים כיהן כרב האחרון של העיר סיגל ועזב לארה"ב ומשם לחיפה.
  • פנחס האגער האדמו"ר מבורשא.
  • יהודה כהנא-העלער בעל "קונטרס הספקות" אחיו של בעל "קצות החושן"[[1]]
  • מנחם מענדל שטרן ( רב העיר לאחר פטירת בעל "קונטרס הספקות" )
  • צבי הירש מקרעטשניף, אדמו"ר, בן ניסן חיים רוזנבוים
  • צבי ב"ר משה אברהם (רבה הראשון של סיגט נפטר בב' אלול תקל"א) הוא הגיע לסיגט מראדוויל שבפולין
  • אליעזר זאב רוזנבאוים מקרעטשינף


  • הערה: רשימת גדולה של רבני סיגט ניתן למצוא בעמוד 241 בספר שכתב: יקותיאל גרינוואלד, קולומבוס אוהיו (ראו רשימת מקורות).

פרטים נוספים ניתן לראות באתר האינטרנט www.sighet.org

אישים ידועים

  • האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר היה האדמו"ר החסידי הגדול בעולם ידוע בהתנגדותו העזה לציונות ולמדינת ישראל.
  • אלי ויזל, חתן פרס נובל לשלום וסופר. נולד ב-30 בספטמבר 1928 ; נפטר 2 ביולי 2016, סיגט רומניה, לאביו שלמה ויזל ולאמו שרה ויזל לבית פייג.
  • עמוס מנורExternal link.png (מנדלוביץ'), 1918-2007, ראש השב"כ לשעבר, מתוך "עיתון הארץ"
  • זולטן שמשון הרמט Wikipedia logo.png , אדריכל
  • אליהו בלנק Wikipedia logo.png, עיתונאי, עורך דין וממנהיגי התנועה הציונית בטרנסילבניה
מספר היהודים בסיגט לאורך השנים
שנה מספר היהודים
1869 2325
1880 3380
1890 4960
1900 6375
1910 7981
1930 10,609
1941 10,144
1992 31

השואה

בתחילת מלחמת העולם השנייה התגוררו בסיגט כ- 14,000 יהודים. בשנת 1941 שולחו כאלף מהם, שלא היו בעלי אזרחות הונגרית, לאזור קמיניץ פודולסק (גליציה) שבפולין, ושם נרצחו.

באפריל 1944, בעקבות פלישת הצבא הגרמני להונגריה, הוקם בסיגט גטו, שחוסל עם העברת תושביו למחנה ההשמדה אושוויץ בארבעה משלוחים שבוצעו בין ה-16 במאי ל-22 במאי 1944.

אחד מתושבי סיגט ששרד את השואה הוא הסופר אלי ויזל, והוא מתאר את עירו בספרו "בין השמשות". תושב נוסף ידוע של העיר הוא חוקר התלמוד הנודע פרופ' דוד הלבני-וייס.

רשימות נספי פלוגות העבודה

חללי צה"ל

ילידי סיגט

  • יוסף שטרק מתוך אתר עיריית הוד השרון
  • יעקב אליעזר כהנא ( יזם , מבוני קרית ויזניץ' ב"ב ) מצאצאי רב העיר בעל "קונטרס הספקות"

רישומים גנאלוגיים

ניתן למצוא במאגר הונגריה - The JewishGen Hungary Database - באתר ה-JewishGen.
  • רישומי בית העלמין בסיגט ובהם 363 שמות כחלק מפרוייקט JOWBR באתר הJewishGen
  • פנקס חברה קדישא ובקור חולים 1884-1922 - במכון לכתבי יד בספריה הלאומית בירושלים‬
  • פנקס חברה קדישא ובקור חולים 1895-1925 - במכון לכתבי יד בספריה הלאומית בירושלים - ניתן לצפיה במקוון כעת בקישור המצורף

לקריאה נוספת

  • גרינוואלד יקותיאל יהודה, זכרון לראשונים: כולל תולדות וקורות הגאונים..בעיר סיגט..., סאטמאר, דפוס ז’ שווארץ ומ’ קלויזנער, תרס"ט
  • הקהלה האורתודוכסית (סיגט), מכתב גלוי: עם ספר מלחמת מצווה..., מ.-סיגעט : דפוס מנחם מענדיל ווידער [תרמ"ט] 1888.
  • אלפסי יצחק בן ישראל, העיר שבלב - סיגט היהודית, ארגון יוצאי סיגט בישראל, 2003.
  • חבורת לומדי משנה, חבורה לומדי משנה המייסדים.... נתייסדה שבט תרפ"ד, דפוס פאננאניא - אחים ראזענטהאל, תרפ"ח ‬
  • טיטלבאום יקותיאל יהודה בן אליעזר ניסן מסיגט, ייטב פנים, הוצאת ירושלים, תנש"א [תשנ"א]
  • ‫יקותיאל יהודה גרינוואלד, מצבת קודש לקהילות ישראל שנחרבו בידי עריצים : כולל... א. סיגט ופלך מארמארוש... ב. מאטרסדורף ולקורות שבע קהילות: קורות ישראל במטר"ד ותולדות רבניה, גם ימי נעוריו של הרב ר’ משה סופר... וצאצאיו..., [ארצות הברית] : [חש"מ], [תשנ"ד?]
  • יעקב אליעזר כהנא "עדות ליעקב" ‬ ‬‬

רשימת מקורות

  • נתוני מפקדים ממרמורש. הקובץ בפורמט PDF הורד מן הרשת. ניתן להוריד
  • אהרן וואלדן, דרכי חיים, קרקוב, תרפ"ג
  • יוסף שמעון פאללק (מוציא לאור), בית ועד לחכמים תרפ"ו, סטמר
  • יקותיאל יהודה גרינוואלד, טויזנט יאר אידיש לעבן אין אונגארן, קולומבוס אוהיו, 1945

הערות שוליים

ראו רשימת מקורות

  1. יקותיאל גרינוואלד, קולומבוס אוהיו
  2. חתן שלמה ליב טבק. בנו של שלמה, יחיאל יצחק הלר, נישא לבתו של שלמה יהודה פרידלנדר מבלחוב והיא הייתה נכדתו של פנחס הלוי הורוביץ. מתוך החוברת בית ועד לחכמים תרפ"ו
  3. בית ועד לחכמים תרפ"ו

קישורים חיצוניים

Wiki.png חלק מן התכנים של דף זה נלקחו מהוויקיפדיה העברית ומובאים בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם