סלובקיה

בית הכנסת בקומרום Komarom שבסלובקיה

הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenska Republika) היא מדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים. המדינה גובלת בפולין בצפון, בהונגריה בדרום, בצ'כיה בצפון מערב, באוסטריה בדרום מערב ובאוקראינה במזרח. סלובקיה נוצרה כמדינה עצמאית לאחר פירוק צ'כוסלובקיה בשנת 1993.

גאוגרפיה

סלובקיה ממוקמת במרכז אירופה. ממערב ומצפון היא מוקפת ברכסי הקרפטים המערביים ומדרום- בשפלות פוריות של הנהרות דנובה וטיסה. ברובו השטח הררי ועשיר ביערות ובנהרות שרובם מתנקזים לדנובה. חלקה הדרומי נמוך יותר ומאוכלס בחלקו בבני הלאום ההונגרי.

דגל סלובקיה

היסטוריה

בתחילה חבל הארץ הייתה מיושבת בשבטים הסלאווים, לאחריה בנסיכות ניטרה, לאחריה סופחה לממלכת מורוויה ועל חלק מבוהמיה. האוכלוסיה השתנתה עם הזמן בעמים ובקבוצות אתניות רבות שהתחלפו עם השנים: קלטים, גרמנים הונים ועוד. רק בתחילת המאה ה-10 אחרי פירוק ממלכת מורוויה הגדולה סופחו שטחי סלובקיה בהדרגה תחת שלטון הונגריה שבנתיים התגבשה אותה עת,ועד סוף מלחמת העולם הראשונה הייתה חלק מממלכת הונגריה. מ 1918 עד 1993 (להוציא בימי מלחמת העולם השנייה) השתייכה לאחד משלושת החבלים של צ'כוסלובקיה.

• במשך כאלף שנה הייתה תחת שלטון הונגרי ולכן הוגדרה כקבוצה אתנית בתוך האומה ההונגרית, וכחסרת הסטוריה פוליטית ואדמיניסטרטיווית משל עצמה. תולדותיה משולבות בהיסטוריה ובהתפתחות של הונגריה לחילופין, היו מזוהים כהונגריה העילית ובמקורות היהודיים כאובערלאנד.
• ב-1526 התנהלה מלחמה והפעם עם הטורקים, ההונגרים נחלו מפלה קשה, עם כיבוש רב שטחה של הונגריה מלבד חבל סלובקיה ואזורים במערב הונגריה. בעקבות זאת עלתה חשיבותו של חבל סלובקיה.
• במרוצת המאה ה-17 פורצות ברחבי הונגריה התקוממויות של האצולה ההונגרית נגד שלטון הקיסר האוסטרי עם כל מה שמשתמע מכך . הדבר בא לידי ביטויי בירידת תפוקת המכרות, אוצרות הטבע מדלדלות ובחבל השתררו נחשלות ומצוקה כלכלית חריפה.האיכרים הסלובקים נעשו לצמיתים של הפיאודלים ההונגרים.
• במאה ה-19 מתחילה להתגבש תנועה לאומית של משכילים, סופרים מורים ואנשי כמורה, כדי לקבוע תקנים לשפה הסלובקית. ב-1845 יוצא העיתון הראשון בשפה הסלובקית, ובכך הוא תורם תרומה גדולה וחשובה לזהות הלאומית ולטיפוח התרבות הסלובקית.
• 1848 - 1849 - מהפכת "אביב העמים". מאבק ההונגרים למען שחרור מהשלטון האוסטרי-הבסבורגי ולחיסול המשטר הפיאודלי. הסלובקים מצידם תובעים מן הממשל ההונגרי להכיר בהם כמיעוט לאומי בעל מנהל עצמי.

ההונגרים דוחים את תביעותיהם של הסלובקים ונוקטים מיד בפעולות דיכויי גוברות והולכות, מתוך כוונה לכפות עליהם התבוללות בתוך האומה ההונגרית.

• 1874 - 1875 הפרלמנט ההונגרי מחוקק כמה "חוקי לשון" כדי לכפות על הסלובקים את השפה והתרבות ולהגביל את מערכת החינוך הסלובקית. מהעם הסלובקי נשללים זכויות פוליטיות בסיסיות, ונוסף לכך מצוקה כלכלית קשה שגרמה להגירה המונית של מובטלים לארצות-הברית ולארצות אחרות.

בית הכנסת ב-Stupava שבסלובקיה

• 1918 לאחר פרסום "14 הנקודות" של נשיא ארצות הברית וילסון בעניין ההגדרה העצמית של העמים המדוכאים באירופה, החלה להתארגן גם בסלובקיה תנועה לשחרור לאומי שהייתה בקשר עם התנועה הלאומית הצ'כית. צבאות המונרכיה האוסטרו-הונגרית מתמוטטות, ובפראג הוכרז על כינון הרפובליקה הצ'כוסלובקית.

בסוף אוקטובר 1918 הוכרז על ניתוק סלובקיה מהונגריה וצירופה למדינה הצ'כוסלובקית שהוקמה יומיים קודם לכן.

• 1918 -1939 הרפובליקה הצ'כוסלובקית בראשות הנשיא טומש גריק מסריק. מבחינה פוליטית-:אדמיניסטרטיווית נחלקה צ'כוסלובקיה לארבעה חבלים: בוהימיה, מורוויה-שלזיה, סלובקיה ורוסיה :הקרפטית.
• 1938 - הסכם מינכן הועברו לגרמניה הנאצית אזורים נרחבים של צ'כוסלובקיה . באוקטובר גוברות המגמות הבדלניות ומפלגת העם הסלובקי הפכה לגוף פוליטי החזק בחבל סלובקיה. בנובמבר אותה שנה, אישרה הממשלה המרכזית והפרלמנט הצ'כוסלובקי את האוטונומיה של סלובקיה, וצ'כוסלובקיה הפכה לרפובליקה פדרלית- צ'כוסלובקיה.
• נובמבר 1938 נערכה "בוררות וינה" שעסקה בתביעות טריטוריאליות של הונגריה נגד צ'כוסלובקיה. הבוררים, שר החוץ של גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית, פסקו לטובת ההונגרים וצ'כוסלובקיה נאלצה לפנות את שטחיה בדרום ובדרום-מזרח סלובקיה.

סלובקיה איבדה את האזורים הפוריים שלה, כתוצאה מסיפוח שטחים אלו גברה במפלגת השלטון השפעתם של הקיצונים- מנהיגי גרמניה הנאצית, שצידדו בניתוק סלובקיה מהרפובליקה הצ'כית וכינון מדינה סלובקית עצמאית.

• מרץ 1939, לאחר שנערכה פגישה בין המנהיג הסלובקי דאז הד"ר טיסו ובין היטלר, ובה סוכם על הכרזה חד צדדי על כינון מדינה עצמאית, אישר הפרלמנט הסלובקי את החוק לכינון מדינה סלובקית עצמאית ולהקמת ממשלה בראשותו של יוזף טיסו.

למחרת ב-15 במרץ כבש צבא גרמניה את חבלי צ'כיה ומורוויה, צבא הונגריה פלש למזרח סלובקיה ולחבל רוסיה הקרפטית. הרפובליקה הצ'כוסלובקית חדלה להתקיים.

מנהיגי גרמניה הנאצית קבעו את דרכה של המדינה הסלובקית מרגע זה ואילך ועד חיסולה ב-1945 תוך תלות מדינית וכלכלית מוחלטת בגרמניה. הממשלה הסלובקית התנכלה ליהודים, ומתנגדי המשטר נרדפו והמוני צ'כים גורשו.

• במאי 1942 חוקקה הממשלה הסלובקית חוק לגירוש היהודים, יותר מ-70,000 יהודים גורשו למחנות השמדה.

מיעוט של סלובקים, בעיקר לא-קתולים, לא תמכו מעולם במשטר, ונוצרו ביערות יחידות פרטיזנים אנטי פשיסטיות ראשונות וביניהם היו יהודים רבים שחיפשו מפלט מן הגירוש.

• אוגוסט 1944 -פרץ המרד הסלובקי, ולחמו למען הקמתה מחדש של הרפובליקה הצ'כוסלובקית ולמען הסדר חדש ושיוויוני בעבור סלובקיה במדינה החדשה שתקום לאחר המלחמה. טיסו פנה לגרמנים בבקשת סיוע של הצבא כדי לדכא את ההתקוממות, ואכן במענה לפנייתו של טיסו פלש הצבא הגרמני לסלובקיה שפתחו מיד במעשי רצח וטרור אכזריים. סלובקיה נכבשה, וקרבות מרים נמשכו בסלובקיה עד סוף אפריל 1945 , כששוחררה בידי הצבא האדום וצבא צ'כוסלובקיה, שהתארגן מחדש באנגליה, בברית-המועצות ובשטחים המשוחררים בסלובקיה.

לאחר מלחמת העולם השנייה זכתה סלובקיה לאוטונומיה רחבה. השטחים הוחזרו לה ורב התושבים הגרמנים גורשו לגרמניה. משתפי הפעולה עם הנאצים נשפטו, והנשיא טיסו וראש הממשלה טוקה נידונו למוות.

• סוף פברואר 1948 השתלטו הקומוניסטים על צ'כוסלובקיה וכוננו בה משטר טוטליטרי בדומה למשטר בברית-המועצות.
• 1993 - צ'כוסלובקיה מחולקת לשתי מדינות ריבוניות וקמה הרפובליקה הסלובקית שבירתה ברטיסלווה. גבולותיה המדיניים: בצפון פולין, בדרום הונגריה, במזרח אוקראינה, ובמערב צ'כיה ואוסטריה. מבחינה מינהלית סלובקיה נחלקת ל-8 חבלים ( kraj) למחוזות ולנפות .

חלוקה אדמיניסטרטיבית

סלובקיה מחולקת ל - 8 אזורים (חבלי ארץ), (kraje). הטבלה שלהלן מפרטת את שמונת האזורים , וערי הבירה של האזורים:

חלוקה אדמיניסטרטיבית

סלובקיה
מספר	אזור/חבל ארץ	שם בסלובקית	בירה	שם בסלובקית
1.	ברטיסלבה	Bratislavsky kraj	ברטיסלבה	Bratislava
2.	טרנבה	Trnavsky kraj	טרנבה	Trnava
3.	טרנצ'ין	Trenciansky kraj	טרנצ'ין	Trencin
4.	ניטרה	Nitriansky kraj	ניטרה	Nitra
5.	ז'ילנה	Zilinsky kraj	ז'ילנה	Zilina
6.	בנסקה ביסטריצה	Banskobystricky kraj	בנסקה ביסטריצה	Banska Bystrica
7.	פרשוב	Presovsky kraj	פרשוב	Presov
8.	קוסיק	Kosicky kraj	קוסיק	Kosice

שמונת האזורים חולקו ל - 17 מחוזות (מחוז- Zupa ). אף-על-פי שהחלוקה למחוזות בוטלה רשמית ב- 1923 היא נותרה בשימוש גם לאחר מכן.

המחוזות:

• מחוז אוה
• מחוז זמפלין
• מחוז שריש
• מחוז אבוב
• מחוז ספיש
• מחוז גמר
• מחוז ליפטוב
• מחוז אורווה
• מחוז זבולן
• מחוז נובוהראד
• מחוז הונט
• מחוז טקוב
• מחוז טורייץ
• מחוז טרנצ'ין
• מחוז ניטרה
• מחוז קומרנו
• מחוז ברטיסלבה

17 המחוזות חולקו ל - 79 נפות (Okres).

יהודי סלובקיה

יהדות סלובקיה היא קהילה יהודית במרכז אירופה ששכנה באזור סלובקיה של היום והייתה אחת משתי קהילות צ'כוסלובקיה.

היה זה בעת השלטון האימפריה הרומית כאשר היהודים הראשונים היגיעו לסלובקיה. במהלך המאה ה-19 גדלה הקהילה היהודית באופן ניכר ובשנת 1930 היו בסלובקיה כ-135,900 יהודים שהיוו אז כ-4.5 אחוזים מכלל האוכלוסייה. היהודים התחלקו לזרמים: אורתודוכסים (שהיו הרוב), הניאולוגים (שהיו השניים בגודלם, כמו בהונגריה השכנה) והסטטוס קוו (הקבוצה הקטנה ביותר בגודלה). כשני שליש מיהודי המדינה הכריזו על יהדותם בגלוי, בעוד כל השאר הודו על עצמם כסלובקים לכל דבר.

בשנת 1938, לפי הסכם עם גרמניה הנאצית, עברו חלק משטחי סלובקיה, לפני קבלת האוטונומיה מצ'כוסלובקיה, לידי הונגריה ולכן פחת מספר היהודים במדינה. לאחר סיפוח חבל הסודטים ולאחר מכן כל צ'כיה על ידי גרמניה הנאצית בשנת 1939, קיבלה סלובקיה אוטונומיה מזוייפת שכן היה זה משטר בובות של גרמניה הנאצית.

הוקם יודנרט שנקרא מרכז היהודים (בסלובקית: אוסטרדני ז'ידוב U.J,) בהתאם להוראה שנתן ריינהרד היידריך ב-21 בספטמבר 1939. בראש המרכז היהודי עמד זקן-היהודים ("סטרוסטה"). תפקיד זה מילאו היינריך שוורץ שנעצר על ידי השלטונות, ארפד שבשצ'ן ואחריו אוסקר טימן. האופוזיציה למרכז כינתה עצמה "קבוצת העבודה", אותה הנהיגה נציגת ויצו גיזי פליישמן בתמיכת רבי מיכאל דב בר ויסמנדל. קבוצה זו, פרט לפעולות עזרה והצלה, יזמה את תוכנית אירופה להצלת שרידי יהדות אירופה.

האנטישמיות בסלובקיה גדלה, שכן הייתה קיימת עוד לפני מלחמת העולם השנייה, וכן האמינו הסלובקים כי היהודים לא נאמנים לסלובקיה אלא לצ'כיה והונגריה. יהודים רבים ניסו להגר אל הונגריה השכנה ולזייף תעודות של "אריים" על מנת שלא ייפגעו גם בהונגריה. הסלובקים אף סייעו לגירוש היהודים לאזור שניתן בהסכם להונגריה ובכך ניסו להיפטר מיהודי המדינה. רוב עסקי היהודים במדינה עברו לידיים אריות ויהודים נשלחו למחנות עבודה. היו יהודים אשר המשטר החשיב כ"יעילים" ולכן לא נשלחו למחנות העבודה. יהודי סלובקיה נשלחו ברובם לאושוויץ-בירקנאו, מיידאנק וכן מחנות בסביבת לובלין וכן יהודים מעטים הצליחו לברוח אל הפרטיזנים, כ- 500 במספר. היו יהודים במחתרות השחרור הסלובקיים וחלקם אף נלחמו באופן פעיל וחלקם קיפדו את חייהם בלחימה על עצמאות מלאה לסלובקיה.

מספר היהודים מסלובקיה, וכן השטחים הסלובקיים שסופחו להונגריה, שנרצחו במהלך השואה הוא כ-100,000. לאחר המלחמה סלובקיה הקשתה על היהודים לקבל את רכושם שנלקח מהם ולכן בשנת 1949, לאחר הקמת המדינה, היגרו רוב יהודי סלובקיה למדינת ישראל.

היהודים שנותרו בסלובקיה, לאחר איחודה כחלק מצ'כוסלובקיה, בעת השלטון הקומוניסטי סבלו מגזרות אנטי-יהודיות וחלקם ניצלו תקופות שונות להגר מתוך הגוש הקומוניסטי.

כיום יש בסלובקיה כ-3,000 יהודים, רובם בברטיסלבה.

הכניסה לבית העלמין בז'ילנה Zilna שבסלובקיה

רבנים

• החת"ם סופר

רישומים גנאלוגיים

רישומי חיים מאילווה

• רשומות חיים מאילווה Illva בסלובקיה - 3000 רשומות. מתוך אתר Ancestry

רישומי חיים מסלובקיה באתר המורמונים

• יש לבחור ברישומי היהודים מתוך כל הרשימות ובהם ניתן לראות את פירוט העיירות הרישומים מסלובקיה בתחתית הדף. -הורדו זמנית מן הרשת

בתי עלמין בסלובקיה

• בית העלמין היהודי בליפני Lipany סלובקיה - תמונות מצבות בבית העלמין כולל תעתיקים באנגלית.
• מצבות בבית העלמין שבהונבצה נאד טופולו Hanusovce nad Toplou שבסלובקיה מתוך אתר Picasa
• בבית העלמין שבוטני - Botany סלובקיה מתוך אתר Picasa
• אלבומים מעיירות נוספות בסלובקיה ביניהן הומנה Hummmen ועוד מתוך אתר Picasa

פרענומעראנטן

• חנניא יום טוב ליפא דייטש, טהרת יום טוב חלק א' , ירושלים תשל"ב. מתוך אתר ה-HebrewBooks.
• שלום בר יצחק זעקיל, אז יקהל שלמה בערעגסאס, תרצ"ג מנהגי כל השנה

מפקדים

• מפקד 1869 באתר ה-Sig ההונגרי ובמאגר הונגריה באתר ה-JewishGen

ראו גם

• HFPJC - פרויקט שיקום בתי עלמין באירופה

קישורים חיצוניים

• חיפוש עיירות בסלובקיה בהונגרית וסלובקית
• מאגר בעלי רכוש בסלובקיה חיפוש ע"פ שם משפחה ועיירה.
• הארכיון הלאומי בסלובקיה
• אינדקס חיפוש שמות (החרמת רכוש היהודים בסלובקיה 1940-1941). יש להקיש את שם המשפחה לחיפוש בתיבה Podnik.
• מונחים גאוגרפיים שכיחים - סלובקית, אנגלית
• אתר מורשת היהדות הסלובקית - מפעל תעוד בתי העלמין היהודים ובתי הכנסת בסלובקיה.
• מאגר שמות נתיני סלובקיה בבריטניה ממלחמת העולם השניה ועוד
• מצגת בתי כנסת בסלובקיה
• מאמר על בתי כנסת ובתי עלמין בסלובקיה
• מאמר, מתוך אתר התאחדות בולי ישראל, מורשת יהודי סלובקיה.
• יהודית גלילי ואביטל אפל, מסמך רקע, הרפובליקה הסלובקית, הכנסת-מרכז מחקר ומידע
• Synagogue Architecture in Slovakia - ארכיטקטורת בתי כנסת. עבודת דוקטורט שנכתבה באוניברסיטת היידלברג. Heimann - Jelinek, Felicitas.
• בתי עלמין בסלובקיה

דף זה של מערכת ויקיגניה דורש עריכה, כדי להפכו למועיל יותר.

חלק מן התכנים בדף זה נלקחו מהוויקיפדיה האנגלית ומוגשים בכפוף לGnu Free Documentation Licence