ספרד

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גיאוגרפיה

ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España) שוכנת במרבית שטחו של חצי האי האיברי בדרום מערב אירופה. ספרד חולקת את חצי האי האיברי עם פורטוגל, השוכנת בחלקו המערבי של חצי האי. בצפונה, לאורך שרשרת הרי הפירינאים היא גובלת בצרפת ובנסיכות הקטנה אנדורה. בנוסף נכללים בתחומה של ספרד האיים הבלאריים בים התיכון סמוך לחוף המזרחי של חצי האי (ביניהם מיורקה ואיביזה), האיים הקנריים באוקיאנוס האטלנטי מול חופי מרוקו ושתי ערים על חוף צפון אפריקה (סאוטה ומלייה).

ספרד הפכה להיות דמוקרטיה מסוג מונרכיה חוקתית רק בשנת 1978, לאחר נפילת משטרו של הגנרליסימו פרנקו. היא מחולקת ל-17 קהילות אוטונומיות ושתי ערים אוטונומיות.

יהודי ספרד

ראשיתו של היישוב היהודי בספרד מיד לאחר חורבן בית המקדש הראשון, שכך משפחת אברבנאל שהתייחסה לגזע דוד המלך שלפי מסורת משפחתית באה לספרד לפני חורבן בית שני. היישוב היהודי בספרד גדל תחת שלטון רומי, בו התישבו יהודים בעיקר בערי החוף המזרחי ובערים הדרומיות. יש ידיעות על קשרים בין יהודים לנוצרים ועל חקלאים יהודים. בסוף המאה ה-6, כאשר המלך הויזיגוטי קבל את הנצרות הקתולית, סבלו היהודים מאפליה ומהשפלות וחלה החמרה במצבם. נאסר עליהם לכהן במשרות צבוריות שמקנות לנושאיהם אפשרות להעניש נוצרים, נאסרו נשואי תערובת ונאסר לגייר עבדים. תקנות אלו הוחלו במאה ה-7 גם נגד מומרים יהודים.

תור הזהב - מן המאה השמינית עד למאה האחת-עשרה

בשנת 711 כבשו מוסלמים את מרבית ספרד ואז החלה תקופה המכונה 'תור הזהב' של יהדות ספרד. בתקופה זו החלה רוחה לישוב היהודי, היהודים מילאו תפקידי מפתח וחוו תקופה של פריחה ושגשוג רוחני דתי ותרבותי. עוד בעצם ימי הכיבוש מילאו היהודים תפקיד חשוב והיו מתווכים בין הנוצרים למוסלמים. המוסלמים גם הפקידו בידי היהודים מבצרים לשמירה. מדינאים ומלומדים יהודים פעלו בחצרות השליטים המוסלמים. כך תפש רבי חסדאי אבן שפרוט עמדה רבת השפעה בחצר הח'ליף בקורדובה (המאה ה-10), ורבי שמואל הנגיד התבסס בגרנדה (מחצית המאה ה-11). תקופת "תור הזהב" העמידה רבנים ואנשי רוח, הן בלימודי קודש והן בפילוסופיה, בשירה ובדקדוק. הפילוסופיה היהודית נסתה לגשר בין המסורת וההגיון, כשהיא מושפעת מהפילוסופיה היונית ומהעולם המוסלמי. כמו כן עסקו היהודים בתורת הסוד היהודית-הקבלה. תקופה זו התאפיינה גם ביוצרים, משוררים והוגים יהודיים חשובים רבים כמו רבי שלמה אבן גבירול, רבי יהודה הלוי, רבי משה אבן עזרא, רבי שמואל הנגיד, רבי מנחם בן סרוק, רבי יונה אבן ג'נאח, רבי שלמה בן אדרת, רבי יצחק אלפסי ובמיוחד הרמב"ם, שהשפעתו על יהדות ספרד הייתה מכרעת.

מן המאה השתים-עשרה ועד למאה התשע-עשרה

תור הזהב ליהדות ספרד הגיע לקצו בסוף המאה ה-11, משנכבשה ספרד בידי המורביטון הקנאים, שבעטים נמלטו יהודים רבים אל הנסיכויות הנוצריות. הרדיפות גברו עם השתלטות כת מווחידון הקנאית. עם תחילת הרקונקיסטה, כיבושה מחדש של צפון ספרד על־ידי הנוצרים, התחילה תקופה של הידרדרות במעמדם של היהודים. אולם המלכויות הנוצריות בצפון נזקקו לשרותי היהודים במלחמותיהם וסמכו עליהם את נאמנותם. כך ישבו רבים מהם על קרקע באזורי הספר. הכנסייה תבעה אמנם להחמיר עם היהודים, אך כל עוד השליטים היו זקוקים לשרותם, לא הקפידו בבצוע ההגבלות. במאה ה-13 התחדשו עלילות הדם, במקומות אחדים הונהג אות הקלון, ועל יהודים נאסר לשמש במשרות מטעם המדינה. כן נפסלו היהודים מלשמש עדים במשפט. עם זאת העניקו הממלכות הנוצריות ליהודים הגנה ואפשרו להם לקים אוטונומיה פנימית. בקיץ 1391 התחוללו בספרד פרעות כנגד היהודים המכונות גזירות קנ"א. פרעות אלו התחילו להתפרץ בסביליה ומשם התפשטו לשאר חלקי הארץ. רבים מתו על קדוש השם, בסרבם להמיר את דתם. רבים אחרים המירו את דתם למראית עין, ויש שברחו לצפון-אפריקה. רב המומרים שמרו בסתר על יהדותם (הם נקראו "אנוסים") ונרדפו בשל כך על ידי האינקוויזיציה שהוקמה ב־1 בינואר 1481, שגרמה לפגיעה קשה בחייהם של היהודים, שרבים מהם אולצו להמיר את דתם בפומבי, לאחר שאיימו להוציאם להורג אם יסרבו. בפרעות חלה אמנם רגיעה, אך המצב לא חזר לקדמותו. נגזרו עליהם גזרות ונקבעו הגבלות על משרות שבהן מותר ליהודים להחזיק. הם נאלצו לעמוד בויכוחים דתיים פומביים, וכן אסר השלטון על היהודים להתרועע עם האנוסים. בשנת 1492 גורשו היהודים מספרד. כ-200,000 יהודים נאלצו לעזוב בחפזה את הארץ. יהודי ספרד שעזבו הקימו קהילות יהודיות חדשות ומשגשגות בצפון אפריקה, תורכיה, הולנד ואף בארץ ישראל, והשפיעו השפעה רבה על מקומות ישובם, לדוגמה יש לציין את ברוך שפינוזה, דונה גרציה נשיא, דון יוסף נשיא, ומשפחת האצולה אברבנאל שהצאצא שיצא מהם הוא הרב יצחק אברבנאל שעברה לאיטליה. את האנוסים שנותרו בספרד, המשיכה לרדוף האינקוויזיציה, רבים מהם הצליחו לצאת במשך הזמן מהארץ, ואף לשוב בגלוי ליהדות. עוד בשנת 1802 חודש הצו לגרוש היהודים. בשנת 1869 בוטל צו הגרוש, אך יהודים מעטים התישבו בספרד, ורק בשנות ה-60 של המאה ה-19 החלו לחזור יהודים לספרד.

ממלחמת העולם הראשונה ועד ימינו

בימי מלחמת העולם הראשונה, הגיעו לספרד פליטים מא"י. ב-1917 נתנה רשות להקים בית-כנסת במדריד, וב-1924 התקבל חוק, שהעניק אזרחות לכל היהודים ממוצא ספרדי (החוק היה מכוון בעיקר לארצות הבלקן). בשנים 1936-1931 הגיעו לספרד פליטים יהודיים מגרמניה, ובמלחמת העולם השנייה פתח פרנקו את שערי ארצו בפני ניצולים יהודיים מארצות הבלקן, ואף לפליטים מהולנד, מצרפת ומבלגיה. אחרי המלחמה חודשו קהילות מדריד וברצלונה. עוד ב-1941 נוסד בהן מכון לחקר היהדות והמזרח הקרוב ולצדו, בשנת 1959, מכון לחקר היהדות הספרדית. במחצית שנות החמישים השתקעו בספרד יהודים מצפון-אפריקה. במדריד החלה פעילות יהודית ענפה, הוקם בית-ספר יהודי ומרכז קהילתי, נוסד כתב עת ("הקשר"), כוננה תנועת צופים, ובשנת 1964 התקימו דיונים בדרג ממשלתי על נושא יהדות ספרד. פרנקו הורה להקים מוזיאון לתרבות יהודי ספרד בבית הכנסת בטולדו. בשנת 1968 הכיר השלטון רשמית בארגון הקהילות היהודיות, וכן הכרה חוקת 1869 באשר לבטול צו הגירוש. כיום יש בספרד כ-10,000 יהודים. הקשרים עם ישראל לפי שעה הם במישור התרבותי והמסחרי.

רבנים

  • משה בן מימון (רמב"ם) (1204-1135), רב פילוסוף ופוסק, נולד בקורדובה שבספרד.
  • רבי משה בן נחמן (רמב"ן) (1270-1194), רב
  • אברהם זכות, רב
  • יצחק אלפסי (הרי"ף), רב, נולד בצפון אפריקה ובה התחנך ובהמשך עבר לספרד לעיר בלוסנה שבה הקים ישיבה.
  • יעקב בן הרא"ש, רב, חיבר את הספר 'ארבעה טורים'.

אישים ידועים

גנאלוגיה

אתרי משפחות

ראו גם

רשימת מקורות

  • מרדכי וורמברנד ובצלאל ס. רות, עם ישראל תולדות 4000 שנה, הוצאת מסדה, 1966

קישורים חיצוניים

Construction.jpg דף זה של מערכת ויקיגניה דורש עיבוי, כדי להפכו למועיל יותר - אנא הוסיפו מן הידע שלכם לדף


Wiki.png חלק מן התכנים של דף זה נלקחו מהוויקיפדיה העברית ומובאים בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם