פענוח רשימות עלייה מתקופת המנדט הבריטי

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכן דף זה נכתב במקור עבור פורום שורשים משפחתיים על ידי חברת הפורום: zogu.

מדריך זה עוסק בפענוחן של רשימות עולים מתקופת המנדט הבריטי (1948-1917), אשר הגיעו ארצה באופן ליגאלי. רוב הרשימות הללו נמצאות כיום בארכיון הציוני המרכזי בירושלים, אך המדריך אינו עוסק באיתורן של הרשימות. בנוסף, אין המדריך עוסק ברשימות של עולים אשר הגיעו ארצה באופן בלתי ליגאלי. פענוח הרשימה כולל התייחסות לסוג הסרטיפיקט שניתן לעולה ולאיתור פרטים אודות האניה אשר הביאה אותו ארצה.

רקע

"עליית היהודים והתיישבותם הצפופה על הקרקע, לרבות קרקעות המדינה ואדמות שוממות שאינן דרושות למטרות ציבוריות, הן גורמים בלתי נפרדים והכרחים במילוי החובה המוטלת על בעל המנדט להקים בארץ ישראל בית לאומי לעם היהודי".
עלייה והתיישבות (סעיף 6 של המנדט הבריטי בזמן שלטונו בארץ)
"לא עלייה מצומצמת, לא עלייה רחבה, דרושה לנו עלייה המונית, עלייה של מאות אלפים... בלי עלייה גדולה, הציונות עלולה לרדת מעל הפרק ואנו עלולים להפסיד את הארץ... לא מלחמה על עלייה אלא על ידי עלייה - מרד עלייה".
דוד בן-גוריון קורא ל"מרד עלייה", 1939

במסמך רשמי - הספר הלבן של צ´רצ´יל, מחודש יוני 1922 – בסעיף העוסק בעלייה, מדובר על מגבלה מסוימת, שעל פיה תיקבע העלייה לארץ. וזה לשון המסמך:

"אין מימדי עלייה זאת [כלומר עלייה לארץ ישראל] יכולים להיות כה גדולים, עד שיעברו את גבול יכולתה הכלכלית של הארץ באותה שעה לקלוט עולים חדשים. חיוני הדבר להבטיח, שהעולים לא יפלו למעמסה על תושבי ארץ ישראל בכללם ולא ישללו מכל חלק של האוכלוסייה הקיימת את עבודתו".

ההנהלה הציונית הגישה מכתב הסבר לסעיף זה והדגישה שהמושג "כושר קליטה כלכלי" אינו מגביל את העלייה אלא מעודדה, משום הגידול הבא בעקבות העלייה ומרחיב את כושר הקליטה הכלכלי של הארץ.

בעקבות "הספר הלבן", יצרו הבריטים מערכת קריטריונים שקבעו את מתן רישיונות העלייה (סרטיפיקטים) ויושמו באמצעות "מחלקת ההגירה" של השלטון המנדאטורי (הבריטי). בראש המחלקה עמד איש ממשל בריטי ומחלקת העלייה של ההסתדרות הציונית, ואח"כ הסוכנות היהודית. העולים נחלקו ל - 4 קבוצות (ולקבוצות משנה - על כך בהמשך):

  • א - בעלי הון שיוכלו להשקיע בארץ.
  • ב - אנשים שמוסדות שונים ערבים לביטחונם הכלכלי.
  • ג - אנשים שיש להם סיכוי להשתלב בשוק התעסוקה בארץ.
  • ד - אנשים התלויים בתושבי קבע או (קרובי משפחה, למשל) או באנשים מאחת מן הקטגוריות א', ב', ג'.

ברוב תקופת המנדט, ניתן לעולים מקבוצות א', ב', ד', להיכנס לארץ באורח חופשי. לגבי סעיף ג' – המכסות נקבעו לאחר שההסתדרות הציונית או הסוכנות העבירו למשרד ההגירה הצעה מנומקת, שמצביעה על מקומות תעסוקה בענפי המשק. (מאחר שהכלכלה הערבית היתה כלכלה חקלאית לא מודרנית, ורוב הערבים עבדו בחקלאות ויצאו לעבודה עירונית בעונות מתות בלבד, היה קשה להגדיר את היקף האבטלה במשק הערבי. כמו כן היתה קיימת סכנה, שבעקבות המבנה השונה וחוסר האיזון בין שני המשקים, יפריש המשק הערבי די ידיים עובדות שתספקנה את צורכי הפיתוח במגזר היהודי. השלטון המנדטורי הבין בעיה זו והסכים לפתרון היהודי). ההצעות נבדקו ונבחנו בידי הממשל המנדאטורי, ומכסת העלייה נקבעה בידי הנציב העליון והוא שפירסמה.

לכל סעיף היו גם תת-סעיפים מפורטים ומוגדרים יותר. לכן, במסמכים המצויים בידינו של רשימות העולים שבאו לארץ (מסמכים אשר הופקו על ידי מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית) - תחת הכותרת "סוג" (סרטיפיקטים) - ניתן לראות אותיות: א, ב, ג, ד, ולפעמים מצורף גם מס' ליד האות. אלו הן קבוצות המשנה, ובעזרתן ניתן להבין טוב יותר את הסיבה לקבלת הסרטיפיקט. לשם פענוח המסמכים הללו, נעשה שימוש רב בספרה של דליה עופר

קריאת רשימות העולם

המסמך אשר קיבלתם מן הארכיון הציוני המרכזי, הוא רשימת עולים והוא מכיל מידע כללי לגבי האוניה והגעתה (בחלקו העליון, מעל הטבלה), ולאחר מכן מידע על כל אחד מן העולים בה: שם משפחה, שם פרטי, גיל, סוג - הכוונה היא לסוג הסרטיפיקט, קרובים והערות.

החלק העליון של רשימת עולים, אשר הגיעו על סיפון האניה קרנרו ביום 3 באוקטובר 1932. העמודה השלישית מימין מציינת את סוג הסרטיפיקט, כפי שמוסבר במדריך זה. שאר העמודות (משאמל לימין): מספר סידורי, שם משפחה, שם פרטי, גיל

חיפוש מידע אודות האניה

בהנתן שם הספינה, ניתן לחפש מידע אודותיה, ולשם כך עומדים בפנינו שלושה מקורות מעניינים, אתם כדאי להתחיל:

  • ארכיון העיתון Palestine Post - העיתון Palestine Post יצא בארץ בשפה האנגלית בין השנים 1932-1950 (לאחר מכן החליף את שמו ל- Jerusalem Post). העיתון ניתן לחיפוש מקוון (כולל, אפילו, מודעות!) כחלק מפרויקט תיעוד של אוניברסיטת תל-אביב. לעתים, מסופר מעט על הגעתה של האניה ו/או על העולים שהיו בה, וכך אפשר ללמוד עליהם. ניתן, כמובן, לחפש גם בארכיונים של עיתונים אחרים מן התקופה הרצויה, אך הם אינם מקוונים.
  • הספר 70 שנות ספנות עברית בא"י 1927-1997 - הספר, מאת הלל ירקוני, הוא אינדקס מפורט של כל האניות ברישום מנדטורי וישראלי וכולל, בין השאר, תמונות האניה וסיפורה.
  • חיפוש פשוט באינטרנט - לעתים, יכול חיפוש פשוט באינטרנט (בכל מנוע חיפוש, אך כדאי להתחיל ב-Google) להביא תוצאות מעניינות ולא צפויות!

פענוח סוג הסרטיפיקט

סוגי הסרטיפיקטים - A, B, C, D - מצביעים על הקבוצות שהוזכרו מקודם: א', ב', ג', ד' (בהתאמה). אנשים מן הקבוצה A, חולקו לחמש תת-קטגוריות:

  • A1 - בעלי הון שיוכלו להשקיע בארץ 1,000 לירה סטרלינג לפחות.
  • A2 - אנשי מקצועות חופשיים, בעלי הון של 500 סטרלינג לפחות.
  • A3 - בעלי מקצוע שברשותם הון של 250 לירה סטרלינג לפחות, ושמחלקת ההגירה העריכה בחיוב את סיכוייהם להיקלט בשוק העבודה.
  • A4 - אנשים בעלי הכנסה מובטחת של 4 סטרלינג לחודש לפחות, מלבד הכנסה מעבודה.
  • A5 - אנשים שברשותם 500 לירה סטרלינג, שיוכלו להשקיע בשוק המקומי, מתוך סיכויי לקליטתם ובלי שיתחרו באורח בלתי הוגן באנשים המצויים בארץ, על פי הערכת מחלקת ההגירה.

אנשים מן הקבוצה B חולקו לשלוש תת-קטגוריות:

  • B1 - יתומים, שמוסדות בארץ הבטיחו את החזקתם עד שיוכלו לפרנס את עצמם.
  • B2 - אנשי דת שהכנסתם מובטחת.
  • B3 - סטודנטים שנתקבלו למוסדות אקדמיים והחזקתם מובטחת עד שיהיו עצמאיים.

לגבי הקטגוריות C, D, אין תת-קבוצות וההסבר הוזכר למעלה.

המספרים, המצויים תחת העמודה קרובים, מסמנים קודים פנימיים של המשרד/מדינה לגבי אנשים שהיו בארץ באותה עת.

רשימת מקורות

  • דרך בים - עליה ב' בתקופת השואה 1939-1944, דליה עופר. ירושלים, 1988

קישורים חיצוניים