פראונקירכן

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פראונקירכן Frauenkirchen
פראונקירכן, צולם על ידי דן אהרון, 2003
שמות נוספים Boldogasszony (הונגרית),

Svetica za Jezerom (קרואטית/סלובנית),

פרויענקירכען (יידיש),

באלדאגאססאן

מדינה אוסטריה
קואורדינטות '16°55/'47°50
מפה באתר Mapquest
פראונקירכן בגשש העיירות (נדרשת הרשמה)
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית

פראונקירכן (פרויענקירכען) היא עיירה במחוז נויזידל אם זה - Neusiedl am See, במדינת בורגנלנד Burgenland ברפובליקת אוסטריה, השוכנת דרומית מזרחית לוינה. אחת מ"שבע קהילות" יהודיות אורתודוכסיות בבורגנלנד שנוסדה בתחילת המאה השמונה עשרה, התקיימה במשך כמאתיים וחמישים שנה, ובאה אל קיצה בעקבות ה"אנשלוס" וכניסתם של הנאצים לאזור.

גיאוגרפיה ופירוש השם

השם פראונקירכן-Frauenkirchen, פירושו בגרמנית ""כנסיות הגבירה".

העיירה שוכנת 57 ק"מ דרומית מזרחית לווינה וארבעה ק"מ מזרחית לאגם נויזידלרזה בבורגנלנד שהוא האגם הגדול ביותר באוסטריה. האגם משתרע על פני 300 קילומטר מרובעים, עומקו כמטר וחצי והוא מהווה שמורת טבע יחודית למינים רבים של עופות נודדים (הוכרז על ידי אונסקו כאתר לשימור עולמי). האזור שטוח ושופע בכרמים ושדות ירוקים. עיירות סמוכות הן מונכהוף, פודרזדרוף אם זה, אלטהוף.

היסטוריה

שטחה של פראונקירכן כמו גם שטחה של בורגנלנד כולה היתה תחת שליטתם של שבטים גרמנים לאחר קריסת האימפריה הרומאית. בשנת 1335 נכבש המקום על ידי העות'מנים אשר הרסו את העיירה ובמקביל החלה הגירתם של צוענים מהונגריה לבורגנלנד ובמיוחד לאזור אגם נויזידלרזה. במאה החמש עשרה נכבשו חלק מן העיירות והטירות על ידי הונגריה בראשות פרידריך הרביעי והקיסר מקסימיליאן. השליטה באזור עברה בהמשך לסירוגין בין הממלכה האבסבורגית לממלכה ההונגרית ולסטיריה.

בשנת 1529 נכבשה פראונקירכן בשנית על ידי העות'מנים והכנסיה (אשר בנויה כיום בסגנון הברוק) שהתפרסמה עוד בזמנים קדומים כמקור משיכה לעלייה לרגל ע"י צליינים, נהרסה יחד עם העיירה כולה. במקביל החלה התיישבותם של פליטים מקרואטיה ומבוסניה בבורגנלנד, אך באזורים היותר דרומיים שלה. בשנת 1622 עברה העיירה לשליטתה של משפחת אסטרהאזי שהייתה משפחת אצולה הונגרית ובשנת 1683 שוקמו הכנסיה והעיירה כולה ע"י הנסיך פאול אסטרהאזי. המקום החל להתפתח והפך לשוק אזורי.

משנת 1898 ואילך נאלצו התושבים לשנות את שמה ל-Boldogasszony בגלל מדיניות "הינגור" השמות. לאחר מלחמת העולם הראשונה, עבר שטחה של בורגנלנד מהונגריה לידי אוסטריה ומאז שנת 1921 משתייכת פראונקירכן רשמית לאוסטריה.


מיקום פראונקירכן במפת אוסטריה

יהודי פראונקירכן

כיתת בית ספר יהודי בפראונקירכן, באדיבות גדעון הדרי


בשנת 1669 גרשו הקיסר לאופולד הראשון ואשתו מרגריטה תרזה את היהודים מוינה. יהודי וינה ויהודי אוסטריה התחתית, החלו לנדוד לכוון הונגריה וחלקם התיישב בבורגנלנד.

ככל הידוע ראשוני היהודים שהגיעו לפראונקירכן, באו מן הכפר מונכהוף – Monchhof בשלהי המאה ה-17, משם גורשו ע"י גדוד הקיסר וילהם. הנסיך פאול אסטרהאזי, אישר ליהודים להתיישב בפראונקירכן ששימשה כשוק אזורי (מונכהוף - שוכנת כשלושה קילומטר צפונית לפראונקירכן). בין המשפחות הידועות שהתיישבו בפראונקירכן הייתה משפחת אופנהיים שמקורה בוינה. לאחר הגרוש פנתה משפחה זו לעיירה וסייעה רבות בהקמת מוסדות הקהילה. רוב הזמן חיו תושבי העיירה על מי מנוחות אך בתקופתו של נפוליאון נלקח רבה של העיירה שלום אולמן (שלום חריף) בשבי ולא שוחרר אלא בתמורה לכופר גבוה שהיה על אנשי העיירה העניים לשלם. דוגמה ליחסים טובים ששררו בין יהודים לנוצרים בעיירה ניתן למצוא בתעודה משנת 1716. נכתב בה כי שולם כופר של 100 פלורין על ידי שני תושבים ותמורתו שוחרר היהודי לייבל ; Lobel -Lovel אשר הואשם בגניבה. [1]

בשנת 1712 היו 16 בתים שייכים ליהודים בעיירה. במאמר על שבע הקהילות מוזכר כי הקהילה נוסדה בשנת 1714, אבל ייתכן שלפני כן התגוררו בה יהודים באופן בלתי מאורגן. בשנת 1754 היו 25 בתים בבעלות יהודית, ב- 1775, 31 בתים וב- 1800, 50 בתים. ב-11 באוגוסט 1781 פרצה שריפה בעקבות מכת ברק שכילתה את כל בתי היהודים בעיירה. במפקד המס שנערך בעיירה בשנת 1828 נמנו 103 בתי אב לתשלום המס. ב-21 באוגוסט 1840 פרצה שוב שריפה בעיירה שכילתה 142 בתים, 51 אסמי חיטה, את בית הארחה, בית הכנסת ובית הספר. במפקד שנערך בעיירה בשנת 1848 נמנו 764 נפשות. ב-21 בספטמבר 1854 נשרפו שוב 36 בתים באזור היהודי וב-12 באוגוסט 1864 היכה ברק בשנית וגרם לשריפת חמישה בתים ואסם גדול. יהודים ששרתו באגודת מכבי האש בעיירה בשנת 1879: ברנרד קאליש, אלכסנדר קליין, יוסף ברוק, יעקב צנטנר, לאופולד כון (כהן), איזידור קולמן. בשנת 1876 חיו בפראונקירכן 864 יהודים והם היוו כשליש מכלל האוכלוסייה במקום. במשך השנים ירד מספר היהודים בעיירה בהתמדה ובשנת 1934 חיו 386 יהודים בעיירה.

משרדי הקהילה היהודית היו ברחוב טמפלויארט כמו גם המאפיה. דירת הרב היתה ברחוב הופשטראסה וגם חברה קדישא. בקהילה הייתה ספרייה תורנית גדולה, חברת "מרפא לנפש", ארגון נשים לצדקה, "יוסדי התורה" וארגון הצעירים של "אגודת ישראל". בשבתות היה הרחוב היהודי בפראונקירכן, סגור עם שרשרת ברזל, על מנת למנוע כניסה וחילול השבת. מספר רופאים שרתו בעיירה ובינהם היה ד"ר נוימן יוסף שנפטר ערב ראש השנה תרל"ד. שמש הקהילה היה יוסף כון (דגש מעל הוו). המוהל בעיירה ובעיירות בסביבה בשנים 1850-1900 היה יעקב קופל (קארל) אונגר בפנקס המוהל שלו רשומים 570 מילות של תינוקות שנולדו בפראונקירכן ובכפרים בסביבה. בית הכנסת ששימש את הקהילה שנים רבות, נהרס בשנת 1939 ולא נותר ממנו זכר. בבית העלמין שגודלו 2900 מטר רבוע ישנן 1320 מצבות רובן במצב התפוררות. מפתחות לשער בית העלמין ניתן למצוא בבית העיריה בעיירה, אך לעיתים השער פתוח ללא נעילה. מומלץ להצטייד בכלים המתאימים, על מנת לנסות לזהות את הכיתוב על המצבות.

שמות בעלי עסקים יהודיים בפראונקירכן בין השנים 1899-1904:

[2] חנות קפה - מאיר יוסף ; אופים - יוסף ברוק, שמעון שפיצר ; חומרי בניין - אדולף פריד ; טבק - איזידור שי, הרמן אונגר ; סוחר חיטה - אדולף פריד, אלכס קליין ; סוחר קמח - ב. קאליש/


פרנסתם של היהודים בעיירה בשנת 1938:

מסעדה, מכולת, נגריה, בית דפוס, מסחר בעורות, מכירת משקאות חריפים, בגדים, חומרי בניין, עסקי חיטה, עסקי עץ ופחם, מכירת סחורות שונות, מסחר בברזל לבניין, קצב, בית מרקחת. [3]

בעלי תפקידים בעיירה

  • דוד רינהרץ (רייהארץ)- שוחט ובודק ( מדרש אהרן-חלק ראשון - ויס, אהרן בן שמואל צבי)

רבנים

  • נפתלי אורבך רב. כיהן בפראונקירכן נפטר 1733.
  • שמשון פריישטט רב ואבד"ק פראונקירכן, נפטר 1773.
  • דוד דויטש רב בפראונקירכן, נולד י"ז מרחשון תקט"ז (1756) בניטרה שבסלובקיה, בן מנחם מנדל דויטש. חתנו של דוד דויטש היה הגאון מהר"ם א"ש. ספרו: אוהל דוד בשני חלקים שיצא לאור בוינה.[4].
  • נטע, רב בפראונקירכן. נטע נשא לאישה את בתו של הרב מרדכי מוכיח מאייזנשטט [5]
  • אהרון גרינברג רב בפראונקירכן, תלמיד בעל ההפלא"ה. (נולד 1755 נפטר בשנת 1815).
  • שלום אולמן, רב, בן איסר שהיה מנהיג בפיורדה. [6]. כיהן כאב"ד בלקנבך, Stupeva - שטאמפי שטאמפען (יידיש) ובפראונקירכן, נפטר 1825.
  • דוד יהושוע השל רב, כיהן בפראונקירכן בשנת 1822
  • יצחק פרנקל, רב, כיהן ברגנדוף ובפראונקירכן, נפטר 1833.
  • משה קניזשא, אב"ד בפראונקירכן נפטר 1846 [7]
  • יעקב קופל פרידמן רב מניראג'האזא 1831 נולד בפראונקירכן
  • יצחק שוסבורג, אבד"ק, נפטר 1838 [8]
  • אברהם משה קלישר, רב בפראונקירכן ובפלה , בן ליב קלישר (אבד"ק ליסא - כיום לשנו) חתנו של עקיבא איגר מפוזנן[9]
  • משה פשרהופר Pserhofer רב בפראונקירכן, נולד בעיירה בשנת 1856, בן משה קנישא. משה נפטר ז' אדר תרכ"ט[10]
  • ישראל יצחק אהרן לנדסברגר רב ואבד"ק בימערינג, פראונקירכן (אבד"ק בשנת 1846) וגרוסוורדיין.
  • ישראל לוויא, אבד"ק העיירה. נפטר 1861.
  • ליב פרידמאן,רב וראש בית דין בברטיסלבה (פרשבורג). נולד פראונקירכן 1862 לאביו דוד ולאמו צאצאית לבעל ההפלאה. (מופיע בפנקס המוהל). חתנו ישעיהו קאליש.
  • ישעיהו זיגמונד אונגר Zikmund (Sigmund) Ungar, רב בברנו צ'כיה ורב ראשי במחנה טרזין צ'כיה, נולד בפראונקירכן 22 באוגוסט 1883, נספה באושוויץ ב-28 באוקטובר 1944
  • מרדכי אברהם פשרהופר Pscherhofer רב בפראונקירכן עד 1892
  • משה שמעון הלוי, רבה האחרון של פראונקירכן אשר שימש בתפקידו החל בשנת 1892 ועד לקיצה של הקהילה בשנת 1938. (נולד תרכ"א; נפטר ת"ש ) בן הרב יהודה הלוי. למד בישיבתו של "שבט סופר" ובשנת תרצ"ט עלה לישראל. כתב את ספר "ישמח לב": על התורה נו"כ / ... מו"ה משה שמעון בן הרב ... יהודה הלוי ... ונלוה אליו ספר וזאת ליהודה על התורה מאביו ... מו"ה יהודה הלוי, מונטריאול, תשנ"ב. ‬

אישים ידועים

  • אברהם פרייר Freyer - מחנך ומנהל בית ספר, נולד בעיירה בשנת 1789, נפטר 1848 ב-Gyor הונגריה?. למד בישיבות בניקולשבורג ובפראג, שימש כמורה בברטיסלבה ולאחר מכן ניהל את בית הספר היהודי ההונגרי הראשון שנוסד בשנת 1818. אחד מבניו עבר להתגורר בלונדון והיה עורך בעיתון Adverteizer אדוורטייזר (מתוך Magyar Zsidó Lexikon).

היהודים בשואה

בית העלמין בפראונקירכן, צילם גדעון הדרי, ספטמבר 2007

מיד עם הכנסם של חילי הגסטפו לעיירה נעצרו כל יהודי המקום. נאמר להם כי עליהם לעזוב את העיירה, לא לפני שהוחתמו על כתב ויתור וחנויותיהם נחתמו. בתאריך 26 במרץ 1938 הם אולצו ל"תרום" סכום של 80,000 רייך גרמני ולא יגורשו מאוסטריה. דווחים מעיתון ה-Palestine Post על מהלך הגרוש בתאריכים הבאים:

   
פראונקירכן
*14 במרץ 1938 - קבוצה של 200 יהודים מפראונקירכן ודויטשקרויץ הובלה למחנה רכוז ליד Berg, רובם סוחרי חיטה ויין עשירים, כל רכושם הוחרם.
  • 26 במרץ 1938 - 12 משפחות הובלו למשרד הז'נדרמריה המקומית ונאמר להם שעליהם, לעזוב את שטחי אוסטריה תוך שלושה ימים. הם הובלו לעבר הגבול הצ'כוסלובקי ושוטטו במשך מספר ימים בשטח ההפקר בין הגבולות. השלטונות הצ'כוסלובקיים עצרו אותם וסרבו לתת להם לחצות את הגבול.
  • 6 באפריל 1938 - בשלושים במרץ 1938 קבוצה של ארבעים משפחות יהודיות מפראונקירכן גורשה ע"י האס אס, לא לפני שהוחרמו דרכוניהם והם אולצו לחצות את הגבול לצ'כוסלובקיה ליד Kitseeberg . לאחר שסרבו הם נכלאו בבית המכס האוסטרי במקום עד לשעות הלילה ואז אולצו לחצות דרך גדר התיל להונגריה שם נעצרו.
  • 12 באפריל 1938 - 23 יהודים מפראונקירכן ומעיירות אחרות בבורגנלנד נתפסו ע"י הז'נדרמריה ההונגרית והועברו לצ'כוסלובקיה. נראה שהם שייכים לקבוצה גדולה יותר של 200 יהודים שגורשו בצורה כזו בעת האחרונה.
  • 16 באפריל 1938 - ממשיך גרוש היהודים מן העיירה.
  • 24 באפריל 1938 - 300 יהודי פראונקירכן הצטוו לעזוב את העיירה. על מנת למנוע מהם את אפשרות המנוסה לוינה, נאסר עליהם לעזוב בתחילה את העיירה. חנויותיהם נסגרו והם נאלצו להעזר בשכניהם הנוצרים על מנת לקבל מזון.
   
פראונקירכן

בפראונקירכן הוקם מחנה ריכוז זמני אליו הועברו יהודים מפראונקירכן ומעיירות נוספות בבורגנלנד. עדות מתוך אתר המוזיאון היהודי באייזנשטאט: עדת ראיה סיפרה שהיהודים הוצעדו ברחוב הראשי של העיירה כשבידם צרור קטן שנשאו. בתחנת הרכבת בעיירה, הם הועמסו על קרונות בקר ונשלחו לוינה. לפי דו"ח הז'נדרמריה נותרו ב-13 באוגוסט 1938 3 משפחות יהודיות במקום." לא ידוע מספרם המדוייק של הנספים, אך ההערכה היא שכמחציתם של תושבי העיירה כ-150 איש מתוך 386 תושבים יהודיים, נספו בשואה.

בעיתון -Egyenlöseg, יום חמישי, 7 בדצמבר, 1939; עמוד 7 - מופיעה רשימת שמות של בעלי מעמד אזרח מן העיירה:

Rosenberg, Friedman, Deutsch, Schenck, Seheiner, Here, Weisz, Wolf, Sehnefder, Schwarcz, Hirsch, Conrad, Kirschner, Fleischmann, Kollman, Sommer, Fried, Neufelder, Ollner, Krausz, Joch, Kastncr, Pollák, Topf, _Weiszpartl, Mayer, Lipsitz, Göpflin, Aurbacher, Georg, Aestreicher, Recher, Scheyer, Scheuer, Engel, Wallisch, Schandl, Rass.

באפריל 2003 נפטר היהודי האחרון שחזר לעיירה.

במאי 2016 נחנך גן זיכרון ליהודי פראונקירכן ובו שלט המכיל את שמות המשפחות שהתגוררו בעיירה ערב השואה כמו גם פיסול של ספר תורה.

רשימות תושבי פראונקירכן ויעדי המשלוחים

בית העלמין בפראונקירכן, צילם גדעון הדרי, ספטמבר 2007

רשימות תושבי פראונקירכן אשר נשלחו למחנות השמדהExternal link.png

הרשימות כוללות 134 שמות של תושבי פראונקירכן והמפרטות, תאריך לידה, כתובת מגורים בעיירה (לא תמיד), כתובת המגורים לאחר הגירוש בוינה אוסטריה, יעד משלוח ותאריך המשלוח. (מתוך אתר - A letter to the Star) הרשימות לא כוללות את כל תושבי פראונקירכן שנמלטו להונגריה ולצ'כוסלובקיה ולארצות נוספות ואשר משם נשלחו להשמדה או שנרצחו בהונגריה במהלך המלחמה.

שמות המחנות אליהם נשלחו תושבי פראונקירכן על פי הרשימה בקישור:

אושוויץ (פולין), Modiborzyce (פולין), זילנה Zilna (סלובקיה), קובנו (ליטא), מאלי טרוסטינץ (בלרוס), ריגה (לטביה), ניסקו (פולין), טרזינשטט (צ'כיה), Izbica (פולין), יוגוסלביה, לובלין (פולין), Naleczow (פולין), לודז' - ליצמנשטט (פולין), Deblin (פולין), מחנות לא ידועים בהונגריה.

ילידי פראונקירכן

משפחות

אונגר-Unger/Ungar,

פריד-Fried,

קאליש-Kalisch

נפתלי כהן - נולד בפראונקירכן , נפטר ב-16 באפריל 1873 וטמון בבבית העלמין היהודי במטרסבורג שבבורגנלנד אוסטריה [11]

חללי מלחמת השחרור

מתוך אתר נזכור של משרד הבטחון

רישומים גנאלוגיים

  • מיקרופילם עם רישומי חיים של הקהילה היהודית מהשנים 1835-1895 ורישומי חיים אזרחיים מהשנים 1895-1920, ניתן למצוא בארכיון הלאומי ההונגרי בבודפשט. פירוט בקישורים חיצוניים.
  • מצאי מהקהילה בפראונקירכן בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. פירוט בקישורים חיצוניים.
  • ספר: Herbert Brettl , Das judische Gemeinde von Frauenkirchen, Halbtun 2003 ובו רשימות בעלות ערך גנאלוגי רב:
  1. רשימת שמות של התושבים היהודיים הראשונים. הרשימה מכילה שמות פרטיים ללא שמות משפחה (באותה תקופה עדיין לא חלה חובת נשיאת שם משפחה).
  2. פירוט שמות בעלי המשפחות על פי כתובותיהם בעיירה.
  3. פירוט שמות התושבים: אם נספו (באיזה מחנה), אם הצליחו להגר (לאיזו מדינת יעד). לא כל השמות מופיעים בספר.

רשימת תורמים - פארנומערנטען

רשימה מתוך הספר קרן לדוד, מאת הרב אליעזר דוד בן עמרם גרינוואלד, תלמידי ישיבת קהלת יעקב דפאפא, תשמ"א. הספר ניתן לקריאה במקוון באתר ה- HebrewBooks.

  • ר' בצלאל לונצער (לונצר)
  • דוד יודא ראטה מהכפר גאלז
  • הירש רעכניצער (רכניצר)
  • חיים רעכניצער
  • יששכר דוד רעכניצער
  • יצחק צבי לעווענשטיין (לוונשטיין)
  • ישראל פריעד (פריד)
  • משה טויבער ח"א שהמ"ה (טויבר)
  • מרדכי דייטש (דויטש)
  • הבן משה אברהם דייטש
  • קלמן רעכניצער
  • שמואל לעווין (לוין)
  • שלמה שטיינער (שטיינר)
בית העלמין בפראונקירכן, צילם גדעון הדרי, ספטמבר 2007

קישורים חיצוניים

חיפוש העיירות מתבצע בקישור כאן. יש לבחור ברשימה הנגללת את השם Izraelita ולרשום בתיבת החיפוש את שם העיירה המבוקשת. החיפוש מתבצע בהקשה על Kereses.

לקריאה נוספת

רשימת מקורות

הערות שוליים

  1. The Jews of Hungary: History, Culture, Psychology מאת Raphael Patai‏
  2. http://www.the-burgenland-bunch.org/Surnames/surnames.html
  3. מתוך רשימת בעלי העסקים בבורגנלנד בשנת 1938 שהוכנה על ידי הנאצים והשתמרה בארכיון באייזנשטט
  4. מנחם מנדל דויטש דומ"ץ בניטרה בסלובקיה ובקהילת קיטזה, בנו של הרב מרדכי דויטש (בעל "מור דרור") שהיה אבד"ק פאלין בבוהמיה. מרדכי דויטש בנו של חנוך יהודה ממשפחת הרב יהודה חסיד. תולדות אנשי מופת, תש"ד, ראה רשימת מקורות
  5. לתולדות המקובלים באונגאריה
  6. יריעות שלמה, ראה רשימת מקורות
  7. יקרא דחיי
  8. מפתח הספדים חלק א
  9. אבן המאיר -ראו רשימת מקורות
  10. מפתח הספדים חלק ראשון
  11. http://www.ojm.at/blog/2010/05/20/kohn-naftali-16-april-1873/
שבע קהילות

אייזנשטט | קוברסדורף | לקנבך | מטרסבורג | דויטשקרויץ | פראונקירכן | קיטזה
חמש קהילות נוספות:
שליינינג | רכניץ | גיסינג | אוברפולנדורף | גטנדורף