פרופ' לדיסלאו גיימנט: אירוח בפורום שורשים משפחתיים

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרופ' לדיסלאו גיימנט
Shorashim130.jpg
נושא האירוח גנאלוגיה והיסטוריה של יהודי רומניה והונגריה
מועד האירוח 22 במאי 2005
אודות המתארח מומחה להסטוריה מאוניברסיטת באבש-בוליאי (Babes-Bolyai) בקלוז´ (Cluj), רומניה. תחומי התמחותו כוללים, בין השאר, את ההיסטוריה של מרכז אירופה במאות ה-18 וה-19, ההיסטוריה של טרנסילבניה, ההיסטוריה של יהודי טרנסילבניה וגנאלוגיה יהודית. פרופ´ גיימנט פרסם מאמרים רבים בנושאי גנאלוגיה יהודית ברומניה והונגריה, וביצע מחקרים רבים באזורים אלו, עבור גנאלוגים מכל רחבי העולם.
קישור לשרשור האירוח לחץ


להלן סיכום האירוח, אשר מבוסס על השאלות שהופנו למתארח ולתשובות שהתקבלו. השאלות והתשובות נערכו, על מנת להתאימן לאופי המיזם ויקיגניה


תוכן עניינים

מתי החלו היהודים להשתמש בשמות משפחה ברומניה

  • 1. באיזה תקופה החלו יהודים להשתמש בשמות משפחה ברומניה (הכוונה למשפחות "רגילות" ולא משפחות רבנים)?
[פרופ' גיימנט]: כאשר אנו מדברים על רומניה של היום, קיימים מחוזות היסטוריים שונים עם תנאים שונים, מנקודת המבט שבה אנו מתעניינים. אותם מחוזות שהיו חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית: טרנסילבניה, בוקובינה, באנאט – ההחלטה לאמץ שמות משפחה גרמניים ליהודים, הוצאה על ידי הקיסר יוזף ה-II בתקופה 1780 – 1790. בשאר חלקי רומניה: מולדביה, וולכיה – הרי שצו כזה לא הונהג שם מעולם, כך שאם קרה הדבר, הרי שהדבר נעשה מתוך רצונן הטוב של אותן משפחות יהודיות שאימצו את השמות הגרמניים. אלו שרצו להשתלב בחברה הרומנית, אימצו להם שמות משפחה שתאמו באופן כלשהו את צורת שמות המשפחה הרומניים. הסיומת "אוביצ'י" (Ovici) במקום "בן" היא דוגמא למצב כזה. המשפחות המסורתיות יותר המשיכו לשאת את השם בצרוף "בן" (הערת המתרגם: לדוגמא: שמעון בן שלמה, משה בן דוד וכו') וזאת עד למלחמת העולם השנייה. במפקד (Census) היהודים של אשר נערך בשנת 1942 קיימים עוד אנשים עם שמות מסורתיים כאלה, וזאת אף באזור Botoşani.

מקורות ופירושי שמות משפחה

Zemanek

  • Zemanek - מה ידוע לך על שם זה? מקור ישובו?
[פרופ' גיימנט]: בכל הרשומות של מרשם האוכלוסין של רומניה לא נתקלתי בשם זמנק. נראה כי מדובר בשם המעיד על מוצא צ'כי מהמלה הגרמנית 'זימן' (Seeman) שהוראתה "יורד ים / מלח / ספן". הסיומת "אק" (EK) בשמות משפחה צ'כיים הוראתה "המשפחה של".

Baltineshter

  • Baltineshter - האם ידוע לך מקור השם בלטינשטר? שוחחתי עם איש בשם זה שטוען שהמקור מבוקובינה אבל אני לא השתכנעתי.
[פרופ' גיימנט]: השם Baltineshter משמעותו מישהו שמקורו ממקום בשם בלטינשט Baltinesht (בתעתיק רומני Băltineşti). מקום כזה יכול היה להתקיים בבוקובינה, אך כיום אין מקום כזה לא ברומניה ולא בחלק האוקראיני של בוקובינה, כמו גם לא ברפובליקת מולדביה (לשעבר בסרביה).

Kritenberger

  • Kritenberger - משפחתו של בעלי קריטנברגר מקורה בעיירה פטרובה כעת ברומניה סמוך לגבול עם אוקראינה בעבר חלק מהונגריה.
חלק כותבים את השם ב- K וחלק ב- C.
השאלה היא:
מה משמעות השם? ( אנחנו סתם מתרגמים להר גיר)
למה יאמץ לו משהו שם כנ"ל הוא אינו מציין מקצוע/עיסוק?
האם ההחלפות בין K ל- C מרמזות שהמשפחה הגיעה ממקום אחר ושינו את הכתיב כדי לשמור על ההגיה /צליל?
כמה משמיטים את ה- ER ושמם קריטנברג . האם זה נפוץ? מה משמעות ה- ER?
[פרופ' גיימנט]:משמעות השם "קרייטנברגר" היא "מישהו שמוצאו מקרייטנברג". יתכן שזה מקום בגרמניה או בוהמיה. יהודים רבים היגרו משם להונגריה ולטרנסילבניה, כולל מרמורש (שבה נמצאת פטרובה). לגבי חילופי האותיות "סי" ו"קיי", הרי שאין לכך כל משמעות והיא מעידה על מיומנותם הלשונית של הפקידים אשר ערכו את הרישום הראשון. אם היה זה פקיד רומני, הרי שבשפתו האות "סי" מקבילה לאות "קיי" ובדרך כלל הרישום התבצע על סמך הצהרה בעל פה של האדם הנוגע בדבר. כך שבמאה ה- 19 "קרייטנברג" עם האות "קיי" הפך ל"כרייטנברג" עם האות "סי" ונשאר כך ברישומים הבאים.
הסיומת "אר" משמעה "מ" - ובמקרה שעליו את שואלת מקרייטנברג.
ברצוני לציין שרישומי האוכלוסין של פטרובה שמורים בסניף המחוזי של מרמורש של הארכיון הלאומי הרומני, המצוי בעיר באייה-מרה ולגבי התקופה שלאחר 1895 הם נמצאים בבית העירייה בפטרובה.

Posner/Rosner

  • Posner/Rosner - חמותי נולדה בקימפולונג , בוקובינה ב -1923, אחיה נולד שם ב- 1908 . אמה נולדה בסביבות 1875. אביה הגיע מוינה , אוסטריה. זה נשמע לי מעניין מאחר שהמרחק בין שני המקומות הוא רב, למרות ששניהם היו באמפריה האוסטרו-הונגרית.
אילו אמצעי תקשורת היו אז באמפריה האוסטרו-הונגרית?
אילו קשרים היו בין קהילות יהודיות באותו זמן?
האם זה נראה שמשהו יסע כל כך רחוק כדי להנשא?
חמותי מתעקשת שהשם רוזנר והשם פוזנר הם זהים. הזדמן לי לראות את תעודת הזיהוי של אחיה ( שנפטר בינתיים ) ושם הוא רשום באמת רוזנר/פוזנר , שאר בני המשפחה רשומים רוזנר.
מה הסיבה להחלפה בין P ל- R?
[פרופ' גיימנט]:במחצית השנייה של המאה ה-19 רשת הרכבות התרחבה לכל האימפריה האוסטרו-הונגרית, לכן לא היתה בעיה לנסוע ברכבת מווינה לסוצ'אבה וקמפולונג. התקשורת בין הקהילות היהודיות באימפריה התנהלה בלא קשיים במיוחד לאחר 1867 כשהיהודים קיבלו זכויות אזרח מלאות. באשר לסיבות ההגעה מווינה בבוקובינה, לפני 1867 היו כמה הגבלות על יהודים מאוסטריה או בוהמיה הנוגעות לקריירה המקצועית שלהם או לאפשרות להינשא. היו הגבלות הנוגעות למספר המשפחות היהודיות שהורשו לגור בבירת האימפריה. במשפחה יהודית, הותרו נישואיו של בן אחד בלבד. זו הסיבה שיהודים רבים אחרים עברו להונגריה, טרנסילווניה או בוקובינה, שם לא היו הגבלות כאלה או שהן לא נאכפו בקפדנות. לאחר 1867, כשהיהודים קיבלו אזרחות מלאה באימפריה, הם נעו במחוזות אלה מסיבות מקצועיות, לאפשרויות עסקיות וכיו"ב ובמקרים רבים הם נישאו שם.
להבדל בין פוזנר ורוזנר אין משמעות מבחינת הפירוש. ייתכן שפקיד מקומי כתב על פי הצהרה בעל-פה את השם בדרך זו או אחרת והדבר נותר כך גם הלאה.

Gesmai

  • Gesmai - השאלה היא יותר על החיים במרכז אירופה במאות 18-19 .
ההסטוריה המשפחתית של משפחת גשמאי טוענת כי הגשמאי הראשון ברח מהאינקויזיצה בספרד לבריטניה, נשא שם לאישה בת משפחת אברברנל ובהמשך המשפחה התפזרה באירופה. מרכז גדול של המשפחה ( עם מספר עצים לצערי טרם קשורים המתחילים בערך בשנת 1600) הוא ב- Ronsperg כיום Pobezovice שהייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית .
האם מופיעים כאילו משום מקום במרחק 520 ק"מ משם ב- Pilisvorosvar בהונגריה בסביבות 1800.
האם זה הגיוני שבני משפחה אחת יעזבו ויסעו למרחק כל כך גדול?
האם זה לא יותר הגיוני למצוא גם בערים באמצע בני משפחה ( שנשרו במסע)?
אלו סוגי קשרים יכלו להשמר בין בני משפחה כזאת על בסיב קבוע ?
בשתי הערים יש זוג עם שם זהה בשנים זהות. במקום אחד יש רישום לידה של ילד אחד, כעבור 3 שנים יש במקום השני סדרה של רשומי לידה של 5 ילדים נוספים. האם זה יכול להיות אותו הזוג שעבר ממקום למקום ? (בהתחשב במרחק ובאמצעי התחבורה הקיימים?
[פרופ' גיימנט]: בתקופה שבסביבות 1800, ההגבלות על חיי היהודים בבוהמיה היו בשיאן. המספר הכולל של משפחות יהודיות שהורשו לגור שם נקבע והיה בפיקוח קפדני. רק לבן משפחה אחד היתה הזכות להינשא. היו כמה הגבלות הנוגעות לפעילויות מקצועיות, עסקים, גישה לבתי ספר וכיו"ב. זו הסיבה שיהודים רבים היגרו להונגריה ולטרנסילבניה, שם ההגבלות לא היו כה חמורות ובמיוחד לא נאכפו בקפדנות מפני שהאריסטוקרטים היו מעוניינים להגדיל את ערך אחוזותיהם בעזרת שירותיהם של יהודים כגון: מנהלנים, חוכרים, סוחרים או מוכסים. מקצועות אלה מסבירים מדוע משפחות יהודיות באזור היו כל הזמן בתנועה, שינו את מקום מגוריהם אפילו מדי שנה, למשל עברו מאחוזה של אדון אחד לאחרת. אפשרויות הנסיעה היו מרכבות, כרכרות דואר וכיו"ב.

Donner

  • משפחת דונר Donner - ידוע לי כי סבתי מצד אמא וסבי מצד אבא נולדו בבוקרשט.
הייתי רוצה לדעת מקור השם, אולי פירוש שלו.
ידוע לי עוד כי במקור הגיעו לרומניה בני המשפחה, חלק מרוסיה וחלק מספרד.
[פרופ' גיימנט]: השם דונר נשמע על פי צלילו ממוצא גרמני. משמעו: "רעם". אולם מאחר והמשפחה הגיעה מרוסיה, יכול להיות שהשם קשור דוקא לנהר Don והסיומת "er" הוראתה - מישהו מאזור או מחוז Don.

שם משפחה סיגט בפולין

  • במהלך מחקר ענף אופמן שלי באזור קלימונטוב, פולין, גיליתי כי אחת מקרובותי נישאה ב-1834 לנחום סיגט. אם סביר להניח כי אדם זה הגיע מסיגט, רומניה? האם זה היה שם העיר בראשית המאה ה-19?
[פרופ' גיימנט]: השם סיגט (Sighet) היה בתחילת המאה ה–19 Sziget בתעתיק הונגרי. יתכן שהאדם אליו את מתייחסת היה במקורו מסיגט.

מקור השם פריטש -Fritsch ומציאת תיעוד על המשפחה

  • סבתה רבה שלי סיפרה שמשפחתה מהכפר נזנה Nazna, וגם סבה וסבתה מהכפר הזה. את קבר אביה אברהם יצחק בן יעקב הכהן שנולד בשנת 1854 אכן מצאתי בכפר.
בעקבות המחקר על תולדות המשפחה, הגיע אלי מידע שאחיו של אברהם יצחק: דב ברל ברנרד פריטש, היה בין היהודים הראשונים שקיבלו אישור לגור במורושושרהי - Marosvásárhely (כיום Tîrgu Mureş). האדם שמסר את המידע שמע אותו מאביו, שבילדותו ראה את התעודה המאשרת לגור במורושושרהי.
שאלותי הן:
האם ידוע לך על מקור השם Fritsch , ומה משמעותו?
האם ניתן למצוא העתק של האישור לגור במורושושרהי?
היכן ניתן למצוא תעודות על המשפחה (פטירה, חתונה, לידות) על מנת למצוא נתונים על יעקב ושרה פריטש (מיסדי השושלת כפי שידוע לי כרגע)הוריהם וילדיהם?
האם היהודים בתקופה המדוברת נאלצו לקבל אישורי מעבר ממקום למקום, ואם כן, היכן ניתן למצוא אותם?


[פרופ' גיימנט]:
א. השם פריטש ממקור גרמני אך אין לו משמעות מסוימת בצורה זו. אולי זה סילוף של השם פריש (Frisch) שפירושו טרי (fresh) והוא גם שם משפחה יהודי נפוץ.
ב. מעולם לא ראיתי במחקריי בארכיונים אישורים כאלה, ובטרנסילבניה לא היה נהוג להנפיק אישורי הגעה או מעבר. ראיתי רק רשימות גירוש של יהודים מערים אחרות כולל Marosvasarhely ( Tîrgu Mureş) מהתקופה שלפני 1848.
ג.רישומים רבניים של אוכלוסין מ- Tîrgu Mureş שמורים בסניף האזורי של הארכיון הלאומי של Tîrgu Mureş החל משנת 1850. החל מ-1895 יש רישום אזרחי ששמור במשרד הרישום בעיריית Tîrgu Mureş.
ברצוני להוסיף שאם אתה מעונין במחקר באזור זה, אנא צורי איתי קשר בדואר אלקטרוני לפי הכתובת gyemant@zortec.ro


מקור השם דמסקר-Damasker

  • הסבא של הסבתא שלי, גדליה דמסקר (Damasker) נולד בסביבות 1830. הוא ברח לרומניה והגיע ליאסי כשהיה נער, כנראה מאוקראינה (או ממקום אחר באזור) בכדי לא לשרת בצבא. מכיוון שביאסי עבד כחייט לאופנת נשים (היה לו בית עסק גדול ומפורסם בעיר), קיימת במשפחה השערה כי השם דמסקר נגזר מעיסוקו ומבוסס על המילה Dame (אשה).
האם קיים הגיון בהנחה הנ"ל, או יותר סביר שהוא הגיע ליאסי כבר עם שם המשפחה הנ"ל ?
[פרופ' גיימנט]:
לשם דמשקר (Damsker) אין כל קשר לשפה הצרפתית. מילה זו קשורה כנראה למקום שבו התגוררה המשפחה לפני בואה ליאסי. הסיומת "אר" (ER) משמעה "מ" . אני מצאתי שם זה ברשימת הסטודנטים של אוניברסיטת יאסי.

מחקר בארכיוני רומניה

  • לפני כשנה, שמענו כי ארכיוני רומניה סגרו שעריהם בפני גנאלוגים יהודיים. האם יש בסיס לשמועה זו?
האם כיום ניתן לבקש חומר מארכיוני רומניה בתכתובת דואר/דוא"ל ולצפות לתשובה? אם כן - מהו הנוהל לכך?
האם ישנו מדריך מסודר (ואולי אף מקוון) לגבי המצאי של ארכיוני רומניה (דוגמת הפרוייקט הנפלא של מריים ויינר), שיסייע לנו לדעת איזה חומר נמצא היכן?


[פרופ' גיימנט]: א. כן, נכון שלפני כשנה הגישה לרישומי האוכלוסין בארכיוני רומניה למטרת מחקר גנאלוגי יהודי נעשתה קשה מאוד. המניע הרשמי לכך היה צו של חוק הארכיונים הרומני המתייחס להגנה על מידע בעל אופי פרטי. אך החוק הנזכר אסר רק את הגישה למידע בן פחות ממאה שנה. הדבר הורחב לכל המידע הגנאלוגי היהודי. ההסבר האמיתי הוא עניין ההחזרה של נכסים יהודיים שהדאיג את הרשויות. הם חששו שהמידע ישרת מטרות כאלה. השנה, לאחר הבחירות, יש שיפור ניכר אך לא בכל מקום ובדרך כלל הדבר תלוי ברצון טוב או בחוסר רצון של פקידי הארכיון המקומי.
ב-ג. התשובה שלילית באופן חד משמעי. כל ניסיון לפתוח את המידע הקשורים לרישומים קיימים או למקורות אחרים נדחה בידי הארכיונים. הם לא הסכימו שהמורמונים יצלמו את הרישומים כפי שעשו בהונגריה למשל. גם ההצעה לפרסם בשיתוף עם הארכיונים את מלאי רישומי האוכלוסין, כפי שמרים ויינר עשתה בפולין, אוקראינה ומולדובה, נדחתה. ברצוני להזכיר שאסור לחוקרים אפילו להיכנס לארכיונים עם מחשב נישא.

מחקר בארכיוני רומניה - המשך

  • עוד על ארכיונים ברומניה - ברצוני לשאול כמה שאלות על ארכיונים ברומניה:
1. ב- 2001 ביקרתי ברומניה וקבלתי מראש אישור לבקר ולחקור בכמה סניפים של הארכיון הלאומי הרומני. האישור עדיין ברשותי והוא אינו מוגבל בתאריכים כלשהם. האם פירוש הדבר שאוכל להשתמש באותו אישור בעת ביקור נוסף, או שעלי לקבל אישור חדש?
2. האם יש תוכניות למחשב ולאפשר גישה ברשת לרשומות לידה, נישואין, מוות בארכיון הרומני כדוגמת הארכיונים הפולניים?
3. אם לשלטונות רומניה אין כוונה כזאת, האם יהיו פתוחים ליוזמה בנושא מצד גוף כמו הג'ואישג'ן?


[פרופ' גיימנט]:
א. אם יש לך אזרחות רומנית אתה יכול לחדש את האישור הישר בסניף המקומי של הארכיונים שברצונך לבקר בהם. אם אתה אזרח זר, הנוהל הוא לשלוח פנייה בכתב למנהל הכללי בארכיון הלאומי בבוקרשט ולציין את מטרת ביקורך ואת החומר הארכיוני שברצונך לחקור. הם יבדקו עם הסניף המקומי אם החומר קיים ויענו בתוך 30 יום לבקשתך (לפי הספר! אם יהיה לך מזל, זה יהיה כך).
ב.כרגע איני יודע על יוזמות כאלה. עד כה הנהלת הארכיונים סירבה לכל דיון בעניין זה. נראה מה יקרה בעתיד לאחר השינויים הפוליטיים החשובים שהתרחשו ברומניה לאחר הבחירות האחרונות...

רישומי חיים מטרנסילבניה

  • יש בידי העתק מסמך שהוצא לקרוב משפחה בשנת 1941 ובו רישום עשרת ילדיהם של יעקב פישר ורחל שוורץ מהכפר Magyargteromonostor Manastireni, האישור הוצא ב-Banffihunyad Heudin. שנת הלידה של הבן הראשון: 1837 והאחרון: 1864, זו גם השנה בה נפטר. הייתי מעוניינת במידע אחורה בשנים:
האם יש מקום בו ניתן למצוא עוד פרטים על יעקב ורחל שוורץ כדוגמה אישורי פטירה שלהם, שבהם אולי יוזכר שם האב?
וכמובן ישמח מאוד אישור חתונתם או לידתם, ללמוד מהיכן הם הגיעו לכפר זה.
ומידע קדימה בשנים: עם חלק מילדיהם אבד הקשר המשפחתי, וכמובן הייתי רוצה ללמוד מי היו ילדיהם.


[פרופ' גיימנט]: רשומות מרשם האוכלוסין לטרנסילבניה, לשם שייכות מנשטירני והודין, מתחילות בשנת 1850. אלו הם רישומים רבניים והם קיימים רק במקום בהם כיהן רב. בעיה אחרת עם אזור זה היא שבתקופת השואה, רוב ארכיוני הקהילה נהרסו, כך שכיום נותרו בידינו רק שרידים של הרישומים, שנאספו בתקופה הקומוניסטית בסניפים של ארכיון המדינה.
לגבי המקרה הספציפי עליו את שואלת, הרישומים הנוגעים בדבר הם אלו של הרב של קלוז' (Cluj) והם שמורים בסניף המחוזי של הארכיון הלאומי בקלוז' (County Direction of the Romanian National Archives ).
החל בשנת 1895, הרישומים החלו לכלול אירועים משמעותיים (לידות, נישואין ופטירות) לכל התושבים של המקום, מכל דת, והם שמורים בעירייה של המקום הנוגע בדבר. כך, שמתחילת 1895 ועד היום יש רישומים ששמורים גם במנשטירני וגם בהוידין.
במקרה שלך, אין כל סיכוי למצוא רישומי לידה או נישואין לגבי יעקב ורחל שוורץ לתקופה שלפני 1837 כאשר נולד ילדם הראשון. עד ל - 1850 כאשר הרישומים הרבניים החלו, יש לנו רק רישומי תושבים (צנזוס) שעשויים לכלול את שמותיהם עם מידע הנוגע לגיל, מקצוע, נכסים, מיסים ששולמו. אפשרות אחרת היא רישום מאוחר של לידה או נישואין (נתקלתי במקרים כאלה ברישומים). רישומי הלידה של ילדיהם עשויים לכלול את מקום לידת ההורים. לגבי רישומי פטירה - אותם ניתן למצוא ברישומים הרבניים מקלוז'.
ברצוני להזכיר שבמנשטירני נשמר בית הקברות היהודי ויתכן שמצבותיהם קיימות. מחקר נוסף בקשר למשפחתם אפשרי לגבי ילדיהם וצאצאיהם ברישומים הרבניים והארכיונים הנזכרים לעיל.

רישומי חיים בארכיוני מרמורש

  • אני מעונינת לדעת על היהודים במרמורש. לעיתים קרובות היהודים לא רשמו את הלידה הנישואין או הפטירה של בני המשפחה . האם ישנם מקורות גנאולוגיים אחרים מלבד מפקדים ורישומי מדינה או רשומים מחוזיים שיכולים לעזור לנו למצוא עוד מידע על המשפחות האלה ולהמשיך במחקרינו?


[פרופ' גיימנט]: הרישומים הרבניים למרמורש זמינים והם מתחילים בשנת 1850. בדרך כלל הם קיימים עד לשנת 1895, השנה בשבה הרישומים המדינתיים החלו. קיימים גם יוצאי דופן: לעיר סיגט יש לנו רשומות ששרדו עד לשנת 1909. עקב הרס ארכיון הקהילה היהודית בתקופת השואה, רישומים אלה שרדו עם חוסרים גדולים. ניתן למצוא אותם בסניף האזורי של הארכיון הלאומי בבאיה מארה.


מחקר באיזור סיגט

  • סביו של בן-זוגי היו אהרון הופמן מסיגט, ובלה הרשקוביץ מסולוטינה (סולוטבינה - כ-3 ק"מ מסיגט). נראה שהם נולדו בשנות ה-80 של המאה ה-19. לאחר נישואיהם היהודיים הם גרו בסיגט.
א. מהי הדרך היעילה ביותר להתחיל את המחקר על אבות ענף זה?
ב. לפי סיפורי משפחה, הם הגיעו לסיגט מצ'כיה או פולין. האם תעודות החיים מרומניה יכילו מידע על מקומות המגורים הקודמים?


[פרופ' גיימנט]: הרישומיים הרבניים של סיגט שמורים כולם בסניף האזורי של הארכיון הלאומי בבאייה מארה לגבי התקופה 1851 – 1909 לגבי לידות, 1851 – 1895 לגבי נישואין ו – 1851 – 1895 לגבי פטירות. מחקר נוסף אפשר לבצע ברישומים המדינתיים שהחלו ב- 1895 והם שומרים במשרד הרישום בעירית סיגט. לגבי התקופה 1772 – 1843 ניתן למצוא גם רישומי מפקדי אוכלוסין (צנזוס).
ברישום הנישואין מוזכר גם מקום לידת הזוג וכן מקום מגורי הוריהם. החל בשנות ה- 80 רישומי הלידות מזכירים גם את אותם נתונים לגבי ההורים. ברישומי הפטירות מופיע לעיתים גם מקום הלידה.

רישומי חיים מבוקובינה לפני 1835

  • מצאתי שבארכיון הלאומי בסוצ'בה יש רישומי לידות, נישואין ופטירה החל מ- 1843. אם איני טועה, בוקובינה הפכה למחוז עצמאי (של אוסטרו-הונגריה) ב- 1835. לפניכן היא היתה חלק ממחוז גליציה. לכן, אני משער שרישומים מלפני 1835 עשויים להמצא במקום כלשהו בגליציה. אם אני צודק בהשערתי זו, היכן עלי לחפש אותם?


[פרופ' גיימנט]: רישומים רבניים יהודיים של העיר סוצ'בה מתחילים בשנת 1843. באשר לתקופה שקדמה לכך, אין לנו רישומים מפני שבאופן כללי מערכת הרישום באימפריה האוסטרית החלה בערך בשנת 1850.

תוכניות לביצוע דיגיטציה בארכיונים

  • 4. הקהילה היהודית ביאסי מחזיקה ספרים הכוללים רישומי פטירה וקבורה של אנשי הקהילה, כולם כנראה בבית העלמין העתיק PACURARI. הצלחתי להשיג מידע חלקי בפניה טלפונית לקהילה.
האם ידוע לך על תוכניות לביצוע דיגיטיזציה של החומר כך שתהיה גישה אליו דרך ה-Web ?
[פרופ' גיימנט]:
לרע המזל אין כל סימן של מודרניזציה בנושאים ארכיבאיים, לא בארכיונים הלאומי ואף לא בארכיונים העירוניים ברומניה.

מקורות להגירה מגליציה לטרנסילבניה

  • על פי הסיפור המשפחתי, סבתי בתיה ברטה פס או פש הייתה בת 6 בשנת 1894 והיגרה עם אחותה סטפניה ואמה הגרושה שרה רוזה מגליציה לטרנסילבניה. האם שרה התחתנה עם משה ליינר והם גרו באוריקן שם נולדו להם עוד ילדים.
השאלות הם:
עד כמה גרושים בתקופה זו היו שכיחים ומה יכלו להיות הסיבות לכך?
האם יש מקורות בהם ניתן למצוא רישומי מעבר מגליציה לטרנסילבניה באותה תקופה ולגלות מה היה שמו של אביה של בתיה ברטה?
היכן ניתן למצוא מסמכים על חתונתם של שרה רוזה ומשה ליינר?
שרה רוזה קבורה בהאצג, על קברה לא כתוב מי היה אביה. האם ניתן למצוא רישומי קבורה? היכן?
ולבסוף, אם שכחתי לשאול על מקור נוסף למצוא עוד נתונים עליהם אשמח לדעת.


[פרופ' גיימנט]:גירושין היו נפוצים כבקהילות אחרות והסיבות היו דומות. לא היתה כל הגבלה והיה קיים מס מיוחד ששולם לרב על הגירושין.
אין רישומי הגירה מיוחדים. שם האב של בתיה ברטה יכול להימצא בתעודת הנישואין שלה, בתעודת פטירה, שם הוזכרו בדרך כלל שמות ההורים.
תעודת הנישואין הנ"ל יכולה להימצא ברישומי המדינה של אוריקאני השמורים בעיריית אוריקאני.
רישומי קבורה יכולים להימצא בארכיון הקהילה היהודית בדווה-Deva או שתעודת הפטירה הנזכרת יכולה להימצא ברישומי המדינה של האצג Hatseg השמורים בעיריית Hatseg.


מקורות על סלטין

  • Seletine Syletin - סלטין. מבקשת לדעת אינפורנציה על העיר סלטין, בוקובינה. פעם אוסטרו-הונגריה, אח"כ רומניה, עכשיו באוקראינה. וכן על האנשים שחיו בה.


[פרופ' גיימנט]:בבוקובינה, רישום אירועי האוכלוסין החל בשנת 1850 והיה תפקידם של מוסדות הדת. לכן, בשביל התושבים היהודים, הרבנים מילאו תפקיד זה והרישומים נשמרו רק במקומות שבהם היה רב. הוא רשם את האירועים (לידות, נישואין ומוות) גם בשביל יהודי האזור. באשר לחלק של בוקובינה שהיום שייך לרומניה, הרישומים הרבניים מצויים בסניף המחוזי סוקבה של הארכיון הלאומי הרומני ( County Branch Suceava of the Romanian National Archives). יש רישומים שנשמרו של סוקבה, רדאוטי, גורה הומורלואי וקמפולונג. כשבדקתי רישומים אלה נתקלתי באירועים המתייחסים לאנשים מסלטין, אך אין רישומים מיוחדים לעיר זו. אפשר למצוא מידע אחר באוקראינה, בארכיוני צ'רנוביץ, אך זה לא תחום התמחותי. החוקרת הטובה ביותר לאזור זה היא מרים ויינר.

מסמכי שנתון לגברים ורישומי אוכלוסין מפלטיצ'ני

  • היה לי הכבוד להיות מעורב בפרויקט Tabele Barbatilor - Census of Jewish Men in Romania, 1942
בפאזה שנייה ושלישית (T2,T3). כמו-כן מצאתי נתונים שעזרו לי לעדכן את עץ המשפחה בנתוני T1.
שאלותי:
1. האם יש ברומניה מסמכי שנתון שמתיחסים לגברים שנולדו אחרי 1893 מחוץ לבוקרסט, במיוחד לאיזור באיה/פלטיצני. איך אפשר להעבירם לJewishGen לצורך הכנסתם לאינטרנט?
2. אם אבקר ברומניה. איך אני יכול לאתר מסמכי לידה,פטירה,מיסים של משפחתי במאה ה-19. מאזור פלטיצני ומהעירה לזפזי? אל מי לפנות?


[פרופ' גיימנט]:
א. גיליתי ושלחתי את מפקד האוכלוסין מ-1942 בג'ואישגן ל- ROMSIG. לרוע המזל, מפקד האוכלוסין פסק עם מי שנולדו ב-1892.
ב. רישומי אוכלוסין של פלטיצ'ני שמורים בסניף האזורי של הארכיון הלאומי בסוצ'בה החל משנת 1865 ועד 1895 והרישומים של לזפצי באותה תקופה בסניף ביאסי. באשר לתקופה שאחרי 1895, הרישומים נמצאים בעיריות המתאימות (פלטיצני ולזפצי). באשר לתקופה שלפני 1865, הם שמורים באותה ארכיונים אך הם כוללים רק: שם, מקצוע, מקום מגורים ותשלום מיסים.

גירושים לטרנסניסטריה

  • מישהי אשר נולדה בשנת 1936 ב-Bacau, אומרת כי היא נשלחה למוגילב טרנסניסטריה. היא זוכרת שהיא שהתה בבית מחסה ליתומים ביאסי בשנת 1945. אין לה כל זהות. כיצד היא יכולה למצוא מי היו הוריה והאם באמת שהתה באותו מקום?


[פרופ' גיימנט]: המומחה הטוב ביותר בנוגע לגירושים לטרנסניסטריה, לרבות בעיית היתומים וישובם מחדש משם בשנת 1943, הוא ז'ן אנצל, המתגורר בירושלים. את ספריו ניתן למצוא בספריה הלאומית והאוניברסיטאית בירושלים.

האם מוצא משפחות הלוי באירופה מספרד?

  • סבתא רבתא מצד אבי ממשפחת הלוי-סופר מפיאטרה ניאמץ שעם השנים בגלל מקצועם התוסף לשמם סופר או סויפר, והשם הלוי נדחק. האם מוכרת לך הטענה שיהודים באירפה ממשפחת הלוי הנם מיוצאי ספרד(אזור חירונה בצפון ספרד) חלקם נהפכו להורביץ על ענפיהם וחלקם נשארו הלוי והאם יש ממש בטענה זו.


[פרופ' גיימנט]: השמות הלוי והורביץ הם שכיחים ברומניה. לא הזדמן לי לחקור את מקור השמות הללו, אך ידוע לי אודות מחקר שנערך בקשר למשפחות הורוביץ ברומניה על ידי פרופ' ד"ר חיים ט. הורוביץ מרחובות. כתובת הדואר האלקטרוני שלו היא: c-horov@zahav.net.il
אולי הוא יוכל לספק לך מידע בנוגע לנושא זה.

איתור ספר מסעות של המשפחה מספרד מזרחה

  • במשפחתי החלו לכתוב ספר משפחה החל מגירוש ספרד [1492] ובמשך 400 שנה. היה שם תיעוד על כל המסעות של המשפחה מספרד מזרחה, חלק נארו בפולין ובגרמניה וחלק הגיעו לרומניה. הספר היה כרוך בכריכה מכסף, וכך כשבאו הרוסים לרומניה הם חמדו אותו והחרימו אותו.
שאלתי היא האם יש איזושהי דרך לנסות ולאתר את הספר? אגב, שם המשפחה המקורי של משפחתי היה 'נחום', והם שינו אותו בהמשך ל'רינצלר'.


[פרופ' גיימנט]: אני מצטער, אך הסיכויים לשחזר את הספר היקר הם קלושים. אוצר המדינה ברומניה נמצא כבר כמעט מאה שנה ברשות הרוסים ואין סימן לכך שהם יסכימו להחזיר אותו. לכן הסיכויים למצוא רכוש פרטי שהם שדדו, קלושים עוד יותר.

נעדר במלחמת העולם הראשונה

  • סבי מור פישר ממורושושרהי נעדר במלחמת העולם הראשונה. אבי וסבתי חיכו לו עד יומם האחרון. בידנו גלויה יחידה ששלח לאשתו, מצורפת כאן. שאלותי הן:
האם ניתן לפענח לאיזו יחידה היה שיך? והאם ניתן לברר היכן נלחמה יחידה זו? ואולי מה עלה בגורלו.


[פרופ' גיימנט]: התרגום לאנגלית של הכתובת שעל הגלויה הוא:
פישר מור – או רודנה (כיום רודנה וצ'ה), גדוד הונווד מס' 2, מפקדת העוצבה הראשונה, פלוגה ג'.
גב' פישר מור, מזוקיראיי-פלבה (כיום: קראיישטי), מזו אורמנייש (כיום אורמניש)
כל המקומות הנזכרים הם בצפון מזרח טרנסילבניה. בקשר לאיתור היחידה הצבאית בה שרת מור פישר, ניתן לפנות למוזיאון להיסטוריה צבאית בבודפשט. שם יש (לדוגמא) רשימות חיילים, חיילים שזכו לעיטורים, פצועים וכו'.

מידע על עבודות כפייה

  • מנדל אייזנברג Eisenberg נולד ב-Lipcani Vessarbia circa בשנת 1905 ומת במהלך המלחמה. אשתו וילדיו (ישראל אשר נולד בשנת 1932), הועברו לטרנסניסטריה וחזרו לאחר המלחמה לרומניה? כיצד ניתן להוכיח זאת?


[פרופ' גיימנט]:
א. מסמכי רישומי חיים ליאסי נשמרו בסניף המקורי בארכיון הלאומי של יאסי עבור 100 השנים האחרונות במשרד הרישום בעיריית יאסי.
ב .הרישומים עבור צ'רנוביץ' שמורים בצ'רניבצ'י, כיום באוקראינה. המקורות הטובים ביותר לטרנסניסטריה הן עבודותיו של ז'אן אנצ'ל מירושלים .
ג. רישומי חיים עבור בראילה לשנת 1925 שמורים במשרדי הרישום בעירייה. המפקדים היהודיים מרומניה נערכו בשנת 1943 על ידי מה שנקרא "המרכז היהודי" והם שמורים בבוקרשט בארכיון הפדרציה של הקהילות היהודיות מרומניה (The Federation of the Jewish Communities from Romania).

מציאת מידע על אנשים מיאסי בראילה וטרנסניסטריה

  • אני מחפש אדם יליד יאשי 1900 וקצת בשם איסק דיכטר או דיכטיאר . בנו טוען כי נספה ביאשי ב1941 או מעט מאוחר יותר. אני מחפש הוכחה לכך.
  • אברהם בן ארנסט וחייה שאנדל (Scheindle or schandel or Schoendel), מאיזור צ'רנוביץ' הוגלו לטראנסניסטריה וחזרו בשלום. איך אפשר לוודא זאת.
  • מוייסה שוורץ יליד בראיילה פברואר 1925 . נשלח לעבודות כפיה בדואגה. איך יוכיח זאת?


[פרופ' גיימנט]: הרישומים לגבי רשומות האוכלוסין לעיר יאשי נמצאים בסניף האזרוי של הארכיב הלאומי ביאשי, ולגבי 100 השנים האחרונות הם שומירם במשרד הרישום שבעירית יאשי.
הרישומים לגבי צ'רנוביץ שמורים בצ'רניבצי, כיום באוקראינה. לגבי טרנסניסטריה – המקורות הטובים ביותר הם החיבורים של ז'אן אנצל' מירושלים.
לגבי בראילה – הררישומים עם נתוני מרשם האוכלוסין לשנת 1925 שמורים במשרד הרישום בעיריה. מפקדי יהודי רומניה שנערך בשנת 1943 על ידי מה שנקרא "המרכז היהודי" שמור בבוקרשט בארכיון של הפדרציה של קהילות יהודית ברומניה.

יהודי טרגו ניאמץ ופשקאני בשואה

  • האם יהודי טרגו ניאמץ הועברו בכח לבוחוש בשנת 1944. מישהו טוען שכך היה. ומה לגבי יהודי פשקאני?
[פרופ' גיימנט]:בנושא גורל היהודים ב-Tîrgu Neamţ ו-Paşcani אוכל להמליץ על הספרים ואוספי המסמכים שפורסמו בידי Jean Ancel ונמצאים בספריה הלאומית ובספריית האוניברסיטה בירושלים. הוא המומחה הטוב ביותר בתחום ופרסם בין היתר, אוסף מסמכים המתפרש על 12 כרכים ועוסק בגורל יהודי רומניה בתקופת השואה.


משפחות פרל וגנץ טרנסילבניה-מרמורש

  • אני מתעניין במשפחות Perl , Gantz שמקורם הידוע לי בטרנסילבניה- חבל מרמורש , בורשה וסביבתה , האם במהלך מחקריך הייתה לך נגיעה במשפחות אלה,היש לך מידע מהיכן הגיעו לטרנסילבניה,היכן ניתן למצוא מידע גנאלוגי בארכיונים כיום, לגבי משפחות אלה שמאזור בורשה Borsa.
או מידע זמין באינטרנט.


[פרופ' גיימנט]: השמות הנזכרים נפוצים במרמורש. הם הגיעו בוודאי מגליציה או בוקובינה כרוב המהגרים באזור זה. אפשר לחקור ברישומים השמורים בסניף האזורי של הארכיון הלאומי בבאיה מארה מהתקופה שבין 1895-1850 וברישומי המדינה השמורים בעיריית בורסה לתקופה שלאחר 1895. באשר לתקופה שלפני 1850, יש רישומי מפקד אוכלוסין.
ברצוני להוסיף שאם אתה מעונין במחקר באזור זה, אנא צורי איתי קשר בדואר אלקטרוני לפי הכתובת gyemant@zortec.ro

משפחת לוונשוס מצ'רנוביץ - מקור השם ומציאת תיעוד

  • אבי סבתי, שמואל לוונשוס (נולד בשנת 1901), הגיע לברלין מצ'רנוביץ, כיום באוקראינה. ידוע לי שאח אחר שלו, לאון, הגיע לווינה. שאלותיי:
א. האם במחקריך נתקלת במשפחה או בשם משפחה זה, ומה מקור השם? האם הוא שם אופייני לאזור צ'רנוביץ?
ב. איזו סיבה יכולה היתה להיות לכך ששנים לפחות מחמשת ילדי המשפחה היגרו לארצות אחרות?
ג. היכן כדאי לחפש מידע על המשפחה?
[פרופ' גיימנט]:
א. עדיין לא נתקלתי בשם הזה. מוצאו מגרמניה.
ב. הסיבה להגירה היתה תנאים כלכליים קשים בגליציה באותה תקופה.
ג. מידע על המשפחה נמצא בארכיוני צ'רנוביץ' (כיום באוקראינה).

משפחות מטרגמורש

  • אנא פרט את שורשי משפחות:
Strohli, Schnitzer, Schpitzer, Leb ,Freidman, Legmam מהעיר Tirgo-Mures
וכן את הקשר בין סטרוהלי לבין יוסף קארו (בית יוסף מספרד ומצפת).
היכן אוכל למצוא מידע ארכיוני מטירגו מורש ו - Sovata?
[פרופ' גיימנט]: קיים מחקר על המשפחות הנזכרות בסניף האזורי של הארכיון הלאומי בטירגו-מורש. קיימים רישומים רבניים מהתקופה שבין 1895-1850. באשר לתקופה שלאחר 1895, יש רישומים של המדינה השמורים בעיריות טירגו-מורש וסובאטה.
ברצוני להוסיף שאם אתה מעונין במחקר באזור זה, אנא צורי איתי קשר בדואר אלקטרוני לפי הכתובת gyemant@zortec.ro

בית הקברות הישן ב-Husi

  • האם קיים בית קברות יהודי ישן ב-Husi במידה שכן - האם הכתוב על הקברים ניתן לפענוח?
[פרופ' גיימנט]: כן, קיים בית קברות יהודי עתיק ב-Husi מהמאה ה-19. הטקסטים כתובים בעברית וברומנית, וקשה יותר לקרוא את הישנים יותר. באופן יחסי, קל לפענח את הכתוב על המצבות מהמאה ה-20.

מדליית זהב בצבא האוסטרו-הונגרי

  • בלה פריטש שרת בצבא האוסטרו הונגרי וקיבל 4 מדליות אחת זהב, 2 כסף ואחת ארד. תמונה מצורפת. אני גם מצרפת את התמונה של בלה, אולי מישהו יזהה משהו עליו. רק היום קיבלתי את צילום התעודה שצורף למדליה.
שאלותי הן:
באיזו יחידה שרת בלה?
על מה זכה במדליות?
האם ניתן לדעת באילו קרבות השתתף?
והאם בזכות המדליות היה זכאי לדבר מה (מישהו אמר לי שהיה זכאי לתואר המקביל לסר באנגליה, שעובר גם לצאצאים)?


[פרופ' גיימנט]: הרשומה שצרפת מציינת את זכותו של סמל בלה פריטש לענוד את מדלית הזהב והכסף שהוענקה לו על אומץ, וזאת לפי צו שהוצא ביום 30 בנובמבר 1914. יחידתו הצבאית היתה הגדוד המלכותי ה- 9 של פרשים, פלוגה א'.המדליות הוענקו לו על אומץ.
את ההסטוריה של יחידה צבאית זו, לרבות הקרבות בהם השתתפה, אפשר למצוא במוזיאון להסטוריה צבאית בבודפשט. שם גם ניתן למצוא את התקנות הנוגעות להענקת המדליות האמורות בגין אומץ, לרבות הזכויות שהובטחו לאלו אשר קיבלו עיטור כזה.

משפחת מנדל

  • סבא רבה רבה שלי צבי הרמן מנדל נולד ליוסף מנדל וצורטל, בשנת 1888 ב-Săn Niklăus, T. Mică
שכיום נקראת Sinmiclaus.
בטיול שורשים שעשיתי בקיץ ביקרתי ב- Sinmiclaus ומצאתי את הקבר של צורטל שרה בת צבי. לצערי הקבר היה במצב גרוע ולא ניתן לדעת את השנה בה נפטרה. על פי הסיפורים המשפחתיים ליוסף וצרטל היו 9 ילדים, לאחר שנפטרה התחתן יוסף שנית ונולדו לו 15 ילדים. את קברו של יוסף מצאנו ב Tîrgu Mureş בבית הקברות הנאולוגי וגילנו ששם אביו היה אף הוא יוסף.
שאלותי הן:
היכן ניתן למצוא מסמכים על משפחת מנדל מ Sinmiclaus? הייתי שמחה לגלות פרטים נוספים:
על יוסף וצרטל ועל ילדיהם, ידוע לי רק על 4 מתוך ה- 9.
מי הם הוריו של יוסף ? ידוע לי רק כי אביו נקרא יוסף.
מי הם הוריה של צרטל? ידוע לי רק ששם אביה צבי.
עד כמה שידוע לי במשפחות אשכנזים לא נהוג היה לקרא לבן על שם האב, אלא אם נולד לאחר מות האב. בטרנסילבניה שמעתי שהיהודים קיבלו מינהג לקרא לבן הבכור על שם אביו מההונגרים. יוסף מנדל נולד בשנת 1856 האם לדעתך הוא הבן הבכור הנקרא על שם אביו על פי מנהגי ההונגרים? או שבשנה זו עדיין לא נהגו היהודים כמנהג ההונגרים והוא הבן האחרון הקרוי על שם אביו המת?


[פרופ' גיימנט]: המחקר המתייחס למשפחת מנדל נמצא ברישומים הרבניים השמורים בסניף האזורי של הארכיון הלאומי מ-Tîrgu Mureş לתקופה שעד 1895. מידע שמתייחס לשנים שאחרי 1895 נמצא ברישומי המדינה השמורים בעירייה ב-Sînmiclăuş. אם תעודת הנישואין תימצא, היא תכלול את שמות הוריהם של יוסף וצרטל. ברישום המוות, שקרוב לוודאי נמצא ברישומי המדינה ב-Tîrgu Mureş השמורים במשרד הרישום של העירייה, סביר להניח שיופיעו שמות הוריו. קשה לומר איזה מנהג היה נהוג אצל יהודי טרנסילבניה ב-1856. שיטת הרישום היתה בחיתוליה (הדבר החל ב-1850) והנהלים עדיין היו גמישים מאוד.


השם מנדלוביץ'

  • 2. לסבא שלי קראו מנדל מנדלוביץ' (MENDELOVICI). הוא נקרא על שם הסבא שלו, גם הוא מנדל מנדלוביץ'. איני יודע בוודאות, אבל בהחלט יכול להיות שלפניהם היו עוד "מנדלים" במשפחה.
בהמשך לשאלה 1, האם אפשר להעריך באיזו תקופה חי ה - מנדל, זה שבעקבותיו הפך בנו מ"פלוני בן מנדל" ל - "פלוני מנדלוביץ'" ?
[פרופ' גיימנט]:
השם מנדלוביצ'י הופיע במחצית השניה של המאה ה – 19 או בראשית המאה ה- 20 במקום השם "בן מנדל". מנדל המקורי יכול היה להיות אדם בן המאה ה- 18 או אף מתקופה מוקדמת יותר.

עיתונים

עיתונים וספרים בסיגט

  • היכן ניתן למצוא עיתונים וספרים יהודיים אשר הודפסו בסיגט לפני השואה (ביידיש, עברית, רומנית והונגרית).
[פרופ' גיימנט]: העיתונים היהודיים הודפסו בסיגט ונשמרו בספריות ברומניה צולמו במיקרופילם בידי הספרייה הלאומית והאוניברסיטאית בירושלים והם נמצאים שם. ספרים הקשורים ליהודים שהודפסו בסיגט בשפות שונות נמצאים בספריית האוניברסיטה ב-Cluj, בספריית האקדמיה הרומנית בבוקרשט, בספריית הפדרציה לקהילות יהודיות בבוקרשט, בספרייה הלאומית והאוניברסיטאית בירושלים וכיו"ב.

עיתונים בבוקובינה

  • האם תוכל בבקשה לומר לי את שמות העיתונים, שאנשים יהודים נהגו לקרוא במאות 19 ו-20 בבוקובינה. היכן אוכל למצוא אותם?
[פרופ' גיימנט]: העיתונים הקשורים ליהודים בבוקובינה צולמו במיקרופילם והם נמצאים בספרייה הלאומית והאוניברסיטאית בירושלים.
Construction.jpg דף זה של מערכת ויקיגניה דורש עריכה, כדי להפכו למועיל יותר.