קוצק

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קוצק Kock
קוצק במאה ה-18
שמות נוספים בפולנית Kock,

Kotsk,

Kotzk

מדינה פולין
קואורדינטות '22°27/'51°38
מפה באתר Mapquest
קוצק בגשש העיירות (נדרשת הרשמה)
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית

קוצק בפולנית Kotzk, Kotsk, Kock נפת לוקוב, מחוז לובלין. אחת הערים היותר קדומות בפולין. שם זה ניתן לה מקדמת-דנא בהיותה מבצר לשבט היאדז'ווינגים ומשכן לאלים קוצ'קו או קוצקו.

גיאוגרפיה

שוכנת במרחק של 134 קילומטרים מוורשה, 50 קילומטרים מלובלין, ו- 20 ק"מ לראדזין* על גדת נהר וויעפש, במחוז לובלין.

(* במשך שנים רבות התנהלה התחבורה מקוצק לערים אחרות דרך ראדזין בעגלות סוסים, ומשם כ- 7 ק"מ נוספים עד לתחנת הרכבת.)

היסטוריה

קוצק התגלגלה במשך מאות שנים מרשות לרשות: בתחילה הייתה תחת רשות הכנסייה,והייתה תחת חסותם של הבישופים מפלוצק במאה ה- 15 הייתה תחת שליטת המלוכה שהעניק לה מתוקף סמכותו זכויות ומעמד של עיר. ב- 1517 הועברו אדמותיה, נכסיה והאחוזות של קוצק לידי המלך זיגמונט הראשון והפכו לקניינו. מאוחר יותר הנ"ל העבירו כמתנה לבעלות פרטית למיקוליי פירליי אציל קראקוב. במאה ה- 19 הרוסים הורידו את קוצק ממעמד עיר לדרגת יישוב כפרי, וב-1915 נכבשה ע"י הגרמנים והוחזרו לה מעמדה וזכויותיה העירוניות.

קוצק היא עיירה קטנה ושקטה, מרוחקת ממסילת ברזל ומהמולת כרכים. נתוניה אלה גרמו לכך שהיא לא גדלה באוכלוסייתה ובבנייניה, ובשנת 1861 היו בקוצק 273 בתים, 17 בלבד מתוכם מאבן והשאר מעץ.

יהודי קוצק

בבתי העץ של העיירה הקטנה, התיישבו יהודים כבר מהמאה ה-17. בשנת 1699 הם קיבלו היתר לישיבת קבע בעיר, נהנו מזכויות ונשאו בחובות כשאר התושבים. במאה ה-18 נספחו לקהילה היהודית בקוצק יהודי הכפר השכן, ליסובסקי, והקהילה מנתה 793 נפש.

בזכות שני אישים התפרסמה קוצק: רבי מנחם-מנדל מורגנשטרן מטומאשוב לובלסקי, מגדולי צדיקי פולין ומיסד זרם חסידי מקורי, ה"שושלת הקוצקאית": וברק יוסלביץ, מפקד גדוד פרשים יהודי שמקום קבורתו זכו לתיאורים נלהבים של סופרים והיסטוריונים (בעיקר פולנים), וציירים שונים יצרו את דמות דיוקנו. בעקבות רבי מנחם-מנדל הגיעו לקוצק המוני יהודים מכל קצוות פולין ואף מעבר לגבולותיה, מספרים שבחר בה כמקום מושבו (ולא במקומות אחרים שהוזמן אליהם בחום), דווקא מפני שספג מתושביה מטר אבנים לאחר ששיסו בו את כלביהם. בקוצק שמעו היהודים על התנהגותם המוזרה של רבי מנדל וחבורתו וביקשו להניסם משם, אולם תגובת הרב לדחייתם אותו הייתה בלתי צפויה:"אנשי העיר מוצאים חן בעיני",אמר לחסידיו, "הם מגלים מסירות נפש למען דבר הנראה בעיניהם אמת. עיר שזורקים בה אבנים-עיר היא.כאן נשב!" הרב נפטר בקוצק ב- 1859, אחרי עשרים שנות התבודדות בחדרו הקטן והאפלולי. חסידות גור נחשבת לממשיכת חסידות קוצק.

גם כשהייתה למרכז תוסס של חסידות, נשארה עיירה פשוטה, יהודי המקום הושפעו מן האור הרוחני העז ובכל זאת נשארו צנועים, הסתפקו במועט ועסקו במלאכת כפיים. היו בה בורסקאים, קדרים, נפחים, חייטים, כובענים, רצענים, נגרים, מסגרים, סנדלרים, אורגים, חרטים ושען אחד.

בית העלמין

רישומים גנאלוגיים

רשימת מקורות

  • תעודות ומסמכים מארכיון לובלין מתורגמים מפולנית ומגרמנית מהשנים 1750 -1856
  • ארבעה עלי תלתן, רוני פלד, ישראל, תשס"ה, 2005

לקריאה נוספת

  • קוצק - ספר זכרון לקהילת קוצק, אליהו פורת, ישראל 1961

קישורים חיצוניים