ההרשמה לאתר פתוחה הינכם מוזמנים להירשם לאתר ולהתחיל לערוך

קייב

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קייב Киев
סנדלרים יהודיים בקייב שנת 1913
שמות נוספים קִייֵב (רוסית)'

קיִעװ (ביידיש),

קיוב

מדינה אוקראינה
קואורדינטות '30°31/'50°26
מפה באתר Mapquest
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית

קייב היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה. העיר נמצאת בצפון המדינה על גדות הנהר דנייפר, שחוצה אותה לאורכה. בעבר שימשה העיר כבירת רוס של קייב, המדינה הראשונה של העמים הסלאבים. מבחינה מנהלית העירייה מנותקת ממחוז קייב שסובב אותה.

קייב היא מוקד חשוב של תעשייה, מדע, השכלה ותרבות במזרח אירופה, ובית למספר רב של תעשיות היי טק, מוסדות להשכלה גבוהה ומוקדים היסטוריים בעלי חשיבות עולמית. בעיר יש תשתית רחבה ומאוד מפותחת של תחבורה אזרחית, במיוחד מערכת הרכבת התחתית של העיר הנקראת קייבסקיי מטרופוליטן.

בעברה הקהילה יהודית בקייב התקיימה החל מן המאה ה-8. בתקופת השואה נרצחו יהודי העיר בבאבי יאר. בהיכל השמות ביד ושם 162,000 דפים בקירוב, הנושאים את שם העיר.

גיאוגרפיה

קייב בנויה משני צידי נהר הדנייפר שזורם דרומה לים השחור. גאוגרפיית קייב שייכת לאזור הגאולוגי של פולסיה אך ייחוד מבנה הקרקע מייחד אותה מהאזור הסובב אותה. החלק העתיק יותר (החלק המערבי) מיוצג על ידי מספר רב של גבעות מיוערות, עמקים ונהרות קטנים. הרמה היא חלק מהאזור הרחב יותר הנקרא "Prydniprovska" שמתחבר לגדה המערבית של נהר הדנייפר. העיר התרחבה מזרחית לנהר רק במאה ה-20. חלקים נרחבים של עמק הדנייפר יובשו מלאכותית על ידי הטמנת חול והם מוגנים על ידי סכרים. הדנייפר יוצר מערכת של פלגים, איים ונמלים בתוך תחומי העיר. העיר היא אזור מפגש של נהרות הדסנה עם מאגר המים קייב (בצפון) ומאגר המים קניב (בדרום).

מקורות גנאלוגיים

מקורות גנאלוגיים למחקר שורשים יהודיים בעיר קייב:

יהודי העיירה

  • קהילת יהודי קייב התקיימה מאז המאה השמינית. במהלך מרד חמלניצקי בשנת 1648 נרצחו רוב יהודי העיר בידי קוזאקים זפורוז'ים יחד עם מרבית יהודי אוקראינה.
  • לאחר הקמת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית האוכלוסייה היהודית גדלה במהירות. לפני הכיבוש הצליחו יותר מ-100,000 מתוך 160,000 יהודי העיר להימלט ממנה. אחרי המלחמה קבעה ועדת-חקירה סובייטית שבקייב נרצחו 195,000 אזרחים ושבויי-מלחמה בתאי-גאזים ניידים וביריות, מהם יותר ממאה אלף בבאבי-יאר.
  • לאחר המלחמה חזרו היהודים ששרדו לעיר. היהודים שחזרו לקייב המשוחררת נתקלו באיבת התושבים, שרבים מהם יצאו נשכרים ברכוש מן הטבח הגדול. ובכל זאת תוך 15 שנים צמח בעיר יישוב יהודי בן 200,000 ומעלה (על פי מפקד רשמי משנת 1959 רק 154,000).
  • בשנת 1997, אחרי העלייה הגדולה לישראל, התגוררו בקייב כ־110,000 יהודים, יותר משליש מיהודי אוקראינה כולה.

רבני העיר

חלק זה דורש השלמה

התגוררו או נולדו בעיירה

נולדו או התגוררו בקייב:

  • חנה אברסון - נולדה בשנת 1880 ל-Peysakh, התגוררה בקייב שבאוקראינה. (מקור- היכל השמות ביד ושם, רשימת מפונים לפנים ברית המועצות)
  • רוזה אברמסקיה - Abramskaya נולדה בשנת 1918 והתגוררה בקייב שבאוקראינה, רוזה נרצחה בשואה קובץ לזכרם (מקור - היכל השמות ביד ושם רשימת נרדפים)
  • גניה אברמובה - Abramova נולדה בשנת 1917 לאיזק וורה, התגוררה בקיב שבאוקראינה, גניה נרצחה בשואה קובץ לזכרם ( מקור - היכל השמות ביד ושם רשימת נרדפים)
  • וולוול אקרמן - התגורר בקייב שבאוקראינה, ונרצח בשואה קובץ לזכרם(מקור - היכל השמות ביד ושם מתוך רשימת נרדפים)
  • דבוריה ברנשטיין - בת לייזר התגוררה בקייב. דבורה נרצחה בשואה קובץ לזכרם (מקור -היכל השמות ביד ושם)
  • פניה לשנר Leshchener - נולדה בשנת 1937 ליצחק וקודיה ו-Kudya. היא התגוררה בקייב (מקור - היכל השמות ביד ושם רשימת מפונים)

ראו גם

רשימת מקורות

  • היכל השמות ביד ושם

קישורים חיצוניים

Wiki.png חלק מן התכנים של דף זה נלקחו מהוויקיפדיה העברית ומובאים בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם