קרסילוב

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרסילוב Krasilov
האנדרטה לזכר יהודי קרסילוב אשר נספו בשואה, נמצאת ביער סמוך לעיירה. התמונה מאלבומו של לב ברומברג, חיפה
שמות נוספים Krasyliv (אוקראינית), Krasiłów (פולנית)
מדינה אוקראינה
קואורדינטות '26°58/'49°36
מפה באתר Mapquest
קרסילוב בגשש העיירות (נדרשת הרשמה)
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית

קרסילוב היא עיירה קטנה באוקראינה, בדרומו של חבל ווהלין ההיסטורי, אשר שימש עד ימי מלחמת העולם הראשונה כגבול בין רוסיה והאימפריה האוסטרו-הונגרית. קרסילוב שכנה סמוך לגבולו הדרומי של החבל עם חבל פודוליה ההיסטורי.

גיאוגרפיה

מפת מחוז חמלניצקי Khmelnytskyi, עם קרסילוב במרכז המחוז

קרסילוב הינה עיירה קטנה, אשר היתה בדרומו של חבל ווהלין ההיסטורי, נמצאת כיום באוקראינה, מחוז (Oblast) חמלניצקי Khmelnitskiy, אזור (Raion) קרסילוב Krasyliv. קרסילוב שכנה בעבר סמוך לגבולו הדרום-מערבי של פלך ווהלין ההיסטורי עם פלך פודוליה (Podolia),‏ 40 ק"מ צפונית לחמלניצקי (Khmelnytskyi)‏ 120 ק"מ דרומית מרובנו (Rovno). כיום, מונה אוכלוסית קרסילוב כ - 20,100 תושבים.

יהודי העיירה

כבר באמצע המאה ה – 18 היתה בקרסילוב קהילה יהודית מאורגנת, אשר מנתה, בשנת 1765, 273 יהודים. לקראת סוף המאה ה – 19, מנתה הקהילה היהודית במקום 2,563 איש, אשר היוו 37% מן האוכלוסייה ביישוב. בימי מלחמת האזרחים הרוסית (1921-1918), נהרגו במקום יהודים בפוגרומים, ובשנת 1926, היו במקום 1,550 יהודים. בשנת 1939, תחת השלטון הרוסי, ירד מספר היהודים ל – 1,250. בתאריך 8.7.1941, השתלטו הגרמנים על העיירה, והקימו בה גטו, ממנו הובלו בחודש יולי 1942 כל היהודים לעיירה מנבטסי Manevtsy, ושם נורו.

במרכז העיירה ניצב בית העלמין היהודי, אשר הקבורה האחרונה הידועה בו היא משנת 1941, ובמהלך מלחמת העולם השניה - הושחת. מאז 1939, קטן שטחו של בית העלמין, בגלל התפשטות שטחי מסחר ותעשיה מסביבו, והוא נטול גדרות וללא מצבות גלויות לעין (לא ידוע על מיקומן של מצבות שהוסרו ממקומן במהלך השנים) או מבנים אחרים. המקום משמש היום כשדה תעופה.

קרסילוב היתה עיירה קטנה טיפוסית ב"תחום המושב". במחצית השניה של המאה ה - 19, היתה קרסילוב ידועה בבתי-הבורסקי שלה, ועשרים וארבעה בתי הבורסקי, הפרימיטיביים אמנם, הפכו אותה לשם לוואי המציין את טיב העור: "עור קרסילוב". העור אשר יוצר במקום נמכר אפילו בשווקים בחרקוב, קייב ואודיסה, אך כשהחלו להופיע סוגי עור משובחים יותר - לא עמד עוד העור הקרסילובי בתחרות, ותעשיית העור בעיירה הלכה והתנוונה. עם זאת, כמה בתי-בורסקי, כמו גם כמה טחנות קמח, המשיכו לפעול במקום עד מחצית המאה ה - 20. רוב העובדים במפעלים אלה היו יהודים. תעשיה נוספת אשר היתה בקרסילוב - ייצור סוכר. אל המפעל, רכוש של הנסיכה הפולנית מניקובסקה, לא הורשו יהודים להכנס, והשפעותיו על חיי היהודים בעיירה הסתכמו בשתי אלו: קניות מועטות של עובדי המפעל בחנויות היהודים, וכביש שנסלל בראשית המאה ה - 20 לפרוסקורוב, אשר נסלל הודות לבית החרושת. פקידיו של המפעל ופועליו התגוררו, אמנם, בסמוך לבית החרושת, מובדלים מבתי היהודים, אך הכנסיה שלהם ובית הכומר נבנו משום מה דווקא בין בתי היהודים.

קרסילוב היתה תחנת רכבת בקו "מסילת הברזל הפודולית" (קו שחיבר את קורוסטן עם קמיניץ פודולסק).

על המצב התרבותי בעיירה השפיעו רבות המורים העבריים: יום טוב הלמן (יליד קרסילוב, היה בהמשך מורה בבית המדרש למורים בירושלים) ויהושע גוטמן (בהמשך שימש כמורה בבית הספר הריאלי בחיפה).

בעיירה היתה תנועה עברית וציונית חזקה: ועד ציוני, הצגות על ידי להקות חובבים, תפילות מיוחדות בציבור ב"שמחת תורה" (המשרד הועד הציוני וברוב בתי הכנסת) לטובת הקרנות הלאומיות, ואף ספריה גדולים וחוגים ללימוד הציונות. קרסילוב היתה גם עיירה של תורה, ובבתי הכנסת שלה היו כמה וכמה לומדים וקול התורה נשמע בהם. גם בשעת תפילה היו מתווכחים בדבתי תורה. התקיימו חברות ש"ס, משניות, עין-יעקב, ומזמן לזמן נערכו חגיגות "סיום" שמשכו קהל רב.

בעיירה רב היה מספר החסידים, רובים חסידי בויאן, סדיגורה וזינקוב. רב העיירה בסוף המאה ה - 19 היה ר' אלסר בוקסיס (ר' אלתר קרסילובר), ואחריו ישב על כנס הרבנות בנו.

במרחק לא רב מקרסילוב שכן הכפר אנטוניוני, מקום אחוזתו ומגוריו של הרוזן פוטוצקי בעבר. על פי הסיפורים, היה בארמון שער מזהב, ובשעתו עמדו כמה מיהודי העיירה בקשרי מסחר עם האחוזה, והתפרנסו ממנה.

בימי הפרעות באוקראינה, במהלך השנים 1918-1917, סבלה העיירה רבות ממחנות הקוזאקים וההידמקים שעברו בה כמה וכמה פעמים ואף חנו בה. מעשי שוד ביהודים היו דבר שבשגרה, וכמה פעמים היו אף פעולות מאורגנות וגדולות, מלוות רצח, שבהן נהרגו כחמישה-עשר יהודים. בכל פעולה שכזו, הלכו השכנים הנוצרים בעקבות ההידמקים, ותחת בית שחיים שקים, שהיו ממלאים אותם כל טוב מבתי היהודים וחנויותיהם. אצל הגויים בכפרים, אפשר היה למצוא טליתות, קפוטות של אטלס, שמלות משי ואף רהיטי יהודים.

ככל הנראה, לא נותר בקרסילוב אף יהודי.

התגוררו או נולדו בעיירה

חלקות קבורה של יוצאי קרסילוב בסביבות העיר ניו-יורק

בסביבות העיר ניו-יורק (New York, NY) מצויות כמה חלקות קבורה אשר שימשו את יוצאי העיירה קרסילוב. להלן פרטים אודותן:

בית העלמין אזור זיהוי החלקה הארגון האחראי קישור לאתר בית העלמין
הר יהודה Mount Judah Queens Section 1, Block T Chevra Sfard Anshe Krasilow of Brooklyn לאתרExternal link.png
הר ציון Mount Zion Queens Path 14 Left, Gate 6 Chevra Sfard Anshe Krassilow Brooklyn לאתרExternal link.png
ברון הירש Baron Hirsch Staten Island Section B, Gate 27 Chevra Tiferes Israel Anshei Krasilow Sfard
בית ישראל Beth Israel Woodbridge, ניו ג'רזי Block 7 Chevrah Tiferes Israel Anshei Krasilov Sfard
הר חברון Mount Hebron Queens Block 62, Path 4 Congregation Anshei Krasilow לאתרExternal link.png


רשימת מקורות

  • אנציקלופדיה של החיים היהודיים לפני השואה ואחריה, עורך: שמואל ספקטור, הוצאת אוניברסיטת ניו-יורק בשיתוף עם "יד ושם", 2001
  • ילקוט ווהלין, קובץ ב', ע' 28, תמוז תש"ה
  • מידע מתוך פרויקט בתי העלמין הבינלאומי של IAJGSExternal link.png
  • דו"ח מיוחד קובץ PDF: בתי עלמין יהודיים, בתי כנסת וקברי אחים באוקראינה, הוועדה לשימור המורשת האמריקאית בחו"ל (United States Commission for the Preservation of America's Heritage Abroad), ‏ 2005
  • רשימת חלקות קבורה על פי מקום מוצא, נערכה על ידי החברה לגנאלוגיה יהודית של ניו-יורק (JGSNY)External link.png

קישורים חיצוניים

  • טיול לעבר - מסען של האחיות בובי פרסט (Bobby Furst, קליפורניה) וג'ואן אדלר (Joan Adler, ניו-יורק), לעיירות המוצא של משפחתן, ובין היתר לקרסילוב
  • אתר(י) זיכרון לקהילה, הנמצאים בישראל, ראה: http://www.isragen.org.il/siteFiles/1/473/5806.asp