רוסקובה

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוסקובה Ruscova
הרחוב הראשי ברוסקובה
שמות נוספים Visooroszi (הונגרית),

Ruscova (רומנית),

Ruskava,

Wisha Orom,

Ruskova,

Riskovi,

Riskova,

Riskeva,

Visa Orom,

Ruszkova (הונגרית),

ריסקעווע (ביידיש),

רוסקעווא (ביידיש)

מדינה רומניה
קואורדינטות '24°17/'47°48
מפה באתר Mapquest
רוסקובה בגשש העיירות (נדרשת הרשמה)
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית

רוסקובה, Ruscova (רומנית), ריסקעווא (ביידיש) עיירה השוכנת במחוז מרמורש בחבל טרנסילבניה, רומניה מקום מושבם של יהודים חסידיים שהיגרו אליה ככל הנראה מגליציה המערבית. ההתיישבות ברוסקובה באה אל קיצה, עם כניסתם של הנאצים לאזור בשנת 1944, ומשלוחם של יהודי העיירה למחנות השמדה.

גאוגרפיה

העיירה שוכנת מצפון לשפך הנהר רוסקובה לתוך נהר ווישא, מוקפת בהרי הקרפטים.

עיירות קרובות לאונרדינה, פטרובה, רוזווליה, רפדאה.


יהודי רוסקובה

מוצאם של היהודים שהתיישבו לראשונה בעיירה בסוף המאה השמונה עשרה מגליציה המערבית . משפחות ראשונות בעיירה היו בני משפחת וולף, משפחתו של הרש פולק, בניו של חיים לייזר פייג ובני משפחת קינד. בשנות הארבעים של המאה העשרים מנה הישוב כ-400 משפחות יהודיות. בשנת 1930 מנו היהודים בעיירה 1034 נפשות, 32% מכלל האוכלוסיה במקום.

החיים הדתיים

בשנותיה הראשונות של הקהילה לא מונה לה רב. רב העיירה שהתגורר ברוזווליה, ר' יצחק מנחם קיזנלניק, נתן את שרותי הדת בעיירה שרובה הייתה מורכבת מחסידי ויז'ניץ. לאחר פטירתו מילא את התפקיד בנו שמלקה שהתגורר בעיירה. רבה האחרון של רוסקובה היה הרב אברהם שלמה כץ שיסד בה ישיבה גדולה . שמות ה"מלמדים" שעסקו בחינוך הפעוטות היו: משה הרש שכטר, יהודה יחזקל שכטר, ברוך מנדל וורצברגר, מרדכי פייג, מנדל בער פולק, וולוול פוגל, אברהם הרש רייזל, לייזר גינוט, יעקב ליב פולק. ברוסקובה היו שני בתי כנסת האחד בחלקה העליון שהיה בנוי מאבן והשני בתחתון שהיה בנוי מעץ. בית כנסת נוסף היה בזובלס אף הוא מעץ. חזן בית הכנסת היה ברנט הכט.

מוסדות דת בעיירה

מוסדות שפעלו בעיירה: מקווה טהרה, חברות ש"ס ומשניות, חברה תהילים, חברת תלמוד תורה, חברת "עזרת נשים", ביקור חולים, חברה קדישא. ראש הקהילה לאחר מלחמת העולם הראשונה היה אליעזר פריד.

פעילות ציונית והגירה לארגנטינה ולארץ ישראל

פעילות ציונית שנתקלה בהתנגדותם של אנשי "אגודת ישראל" בעיירה נוהלה ע"י בן ציון כץ, שמואל מושקוביץ ועוד. במסגרת פעילות זו הוקמו ארגונים לנוער, "צעירי ציון" ומאוחר יותר אגודת "צעירי מזרחי" של בני עקיבא. הפעילים הציוניים יסדו הכשרה לאנשים המעוניינים בעלייה לארץ ישראל, אך פעילות זו פסקה בהדרגה כשעלו כל הצעירים ארצה. הגירה גדולה של צעירים נמשכה החל מתחילת המאה העשרים ועד לשנות השלושים. שתי הגירות גדולות היו בראשית שנות השלושים לארגנטינה ולארץ ישראל.

עדויות משני תושבי העיירה

  • ברוסקובה היה רחוב אחד שבו גרו כל המשפחות. לא היו מספרים לבתים ונהגו לציין את מיקום הבתים ע"פ סימנים מיוחדים כמו לדוגמא: הבית ליד עץ האגוזים, הבית בעל הצבע החום והלבן וכו'. הבתים היו בנויים מעץ ובכל בית היו בין חדר לשלושה חדרים. היה חדר ובו המטבח ושם בשלו בתנור עשוי פח. בחדרים האחרים ישנו הילדים על ספות שהיו סגורות במשך היום ונפתחו לקראת השינה, בדרך כלל לפחות שני ילדים במיטה. בחצרות גידלו כבשים, תרנגולות והיו גם פרות ששימשו לחלב. בנוסף גידלו לבד את הפירות והירקות.
ברוסקובה היו שני בתי כנסת, אחד במעלה הכפר ואחד בתחתיתו. הילדים החלו ללמוד בחיידר בגיל חמש. בחיידר הם למדו בנוסף לתורה גם יידיש. ברוסקובה היה קיים גם בית ספר יסודי עד כיתה ו' ובו למדו הילדים רומנית ורוסית. בהמשך הבנים בעיקר לאחר גיל הבר מצוה, המשיכו לישיבה שהתקיימה בעיירה. הישיבה ברוסקובה משכה אליה תלמידים שבאו ממקומות אחרים מחוץ לכפר. הרב בכפר היה שלמה כץ שהיה רב גם בארץ בשכון סטמר. רוב האנשים ברוסקובה היו חסידים.
  • האנשים מרוסקובה התפזרו בכל העולם משום שלא הייתה פרנסה בעיירה. בזמן השלטון ההונגרי היה בית חרושת ליצירת מקלות מכופפים שאפשר להישען עליהם (מקלות הליכה). בית החרושת היה די גדול במקום שניקרא זובלס . ב-ZOBLAS התיישבו כמה משפחות מרוסקובה כ-עשר עד שתים עשרה משפחות. זובלס היתה ליד בית החרושת.
על יד רוסקובה במרחק חצי קילומטר ממנה היתה תחנת רכבת. התחנה היתה במקום שנקרא לאורדינה Leordina. מלאורדינה יכולת להגיע לאינטר וישו ומשם למסיב Masiv (עוד עיירה כמו רוסקובה) ומשם לבורשה, התחנה האחרונה. בבורשה היה הגבול עם בוקובינה וגם גליציה.


מספר היהודים ברוסקובה לאורך השנים
שנה מספר היהודים
1869 502
1877 601
1880 601
1890 818
1900 1004
1910 1074
1930 1034
1941 1084

נולדו או התגוררו ברוסקובה

ניתן להוסיף לכאן שמות

  • משפחת דרטלר
  • יחיאל צבי מושקוביץ - בן שלמה ושרה (1917-1999) - נולד ברוסקובה[1]
  • משפחת שכטר

אישים ידועים

  • משה קיזלניק- רב בסטרימטורה ואחר כך ברוזווליה.
  • ד"ר אברהם פריד- עו"ד בסיגט ופעיל ציוני.
  • ר' מרדכי שמעון לנקסנר- רב בקהילת הלנסינקי בפינלנד.
  • ד"ר מושקוביץ- מפקח ארצי על בתי ספר תיכוניים בישראל.


היהודים בשואה

יהודי רוסקובה רוכזו בגטו וישאו דה סו יחד עם יהודים מבורשה, לאורדינה, פטרובה ועיירות נוספות. לגטו וישאו הגיעו 190 משפחות מרוסקובה (כך על פי עדות בן המקום).

מצבות בבית העלמין

בבית העלמין שאינו מגודר נותרו מצבות בודדות. רוב לוחות השיש שהיו צמודים למצבות נעלמו. על פי עדות תושב העיירה בזמן מלחמת העולם השנייה, הפכו הנאצים את המקום למחנה שלהם והרסו הכל.


ברכה לרגל אירוסין

   
רוסקובה
אנו מביעים בלכת מז"ט לידידנו ווב'

המופלג.חו"ש, זי"ר כש"ת מו"ה אברהם

צבי ריעזעל נ"י. שהי' גבאי דח"מ

דישיבתנו לרגלי התארשותו עם נח הגביר

ר' משה אינגבער נ"י מפה. יה"ר שצוגו

יעלה יפה ויעלה מעלה מעלה על במתי

הצלחה. מנהלי ח"כ וח"מ בריסקווע.

   
רוסקובה
-- חוברת, בית ועד לחכמים, סאטמר, תרפ"ח 1928

רישומים גנאלוגיים

  • רשימות של בעלי נתינות רומנית שנשלחו לעבודות כפייה, ניתן למצוא במוזיאון השואה בארצות הברית -USHMM. אוסף -RG-25.004M, מספר מיקרופילם 71 (ברשימה מופיעים 75 אנשים).

פארנומערנטען

  • מתוך הספר:בעל המחבר ספר ערך ש"י על חו"מ, תשורת ש"י ,סיגט, תרס"ה. הספר ניתן לקריאה במקוון באתר ה- HebrewBooks.

ביהמ"ד העליון: ע"י הגבאי ברוך רייזל

ביהמ"ד השני: ע"י הגבאי ישראל צבי שלאמאוויטש (שלומוביץ)

ר' דוד צבי העכט (הכט)

תלמידו ר' חיים פריעד (פריד)

ר' מאיר פאללאק ב"ר אליעזר (פולק)

תלמידו ר' נפתלי הירץ שו"ב (הירץ)

ר' שלמה מאשקאוויטס (מושקוביץ)

  • מתוך הספר: שלמה יהודה בן פסח צבי טאבאק, ערך ש"י, תרנ"ב, סיגט. הספר ניתן לקריאה במקוון באתר ה- HebrewBooks.

ר' מאיר בן רבי אליעזר פאלאק (פולק)

ר' חיים פריד (פריד)

ר' ברוך ריזיל

ר' יוסף ארי' אלטיר בהרב צבי

ר' הירש פאלק (פולק)

ר' יוסף חיים כהנא (כהנא)

ר' אברהם משה שו"ב בה"ר ר' זינדל

ר' שמואל שמעלקא בהרב ר' יצחק מנחם

ר' אברהם צבי ריזיל

ר' נפתלי הירץ פאלאק (פולק)

ר' משה צבי שאכטער (שכטר)

רשימת מקורות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ארכיון בית העדות