רכניץ

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
גרסה מתאריך 08:48, 30 בינואר 2016 מאת חוה (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רכניץ Rechnitz
מיקום רכניץ במפת אוסטריה
שמות נוספים Rohonc (הונגרית)

Rohunac (סלובנית/קרואטית)

מדינה אוסטריה
קואורדינטות '16°27/'47°18
מפה באתר Mapquest
רכניץ בגשש העיירות (נדרשת הרשמה)
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית

רכניץ Rechnitz, היא עיירת שוק במחוז (Bezrik) אובווארט Obewart במדינה הפדרלית בורגנלנד ברפובליקת אוסטריה. אחת מחמשת העיירות בדרום המחוז שהיו תחת חסותו של האציל Batthyany ובהן התקיימו קהילות יהודיות עד לאנשלוס בשנת 1938.

יהודי רכניץ

היהודים הקימו קהילה ברכניץ כבר במאה החמש-עשרה. בית כנסת במקום מוזכר בשנת 1649. בשנת 1718 בית הכנסת כבר קטן עבור הקהילה ההולכת וגדלה ומוקם בית כנסת חדש וגדול יותר בעזרתו של הרב שמשון וורטהיימר. בכתב החסות שניתן בשנת 1787 נכתב ש-36 המשפחות המתגוררות במקום רשאיות לעסוק במסחר, זכות לבניית בית כנסת, בית ספר וזכות לבחור את שופטיהם וכן הם רשאים לבנות בית עלמין. מורה בעיירה היה קדיש זרח בן מאיר מפראג, במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה. באמצע המאה התשע-עשרה הגיעה האוכלוסיה ברכניץ למספר של 859 יהודים. משרדי הקהילה היהודית שכנו בבית מספר 6, כך ע"פ מפקד 1858 שנערך בעיירה. עד שנת 1932 ירד בהדרגה מספר היהודים בעיקר מסיבות כלכליות ל-145.

רבנים

  • אליעזר קאליר, בן אליעזר ובתו של הרב מאיר אייזנשטט [1] (נולד 1738; נפטר 22.10.1801) רב ברכניץ וראש הישיבה שהקים בה. בהמשך שרת בקהילות נוספות ונפטר בקהילת קעלין.
  • אלכסנדר סנדר מייזלש [2], רב (נולד 1740 הראחוב; נפטר 1819), בן רפאל, רב בקהילות שונות ובסוף ימיו ברכניץ שם גם נפטר.
  • ר' יצחק בן אברהם מפרוסטיץ, נפטר א בסיון ת"ט
  • ר' אברהם ליב אפשטיין, נפטר בשנת תפ"ח?
  • ר' אהרן מזריטש בן רבי יצחק, נזכר בשו"ת פנים מאירות משנת תפ"ז.
  • ר' אריה לייב "סטאשאף", נולד בסטאשף לאביו יצחק.למד תורה אצל רבי יונתן מפראג. התקבל למשרת רב וראש ישיבה ברכניץ בשנת 1748, לימד תורה ועסק בקבלה.
  • ר' אהרון בן יצחק מרכניץ, כתב את הספר "בית אהרון" שהתפרסם בשנת 1786.
  • ר' יואל אונגר, רב, נולד ברכניץ שנת 1802 לאביו אליעזר. בעל שו"ת "תשובת ריבא". שרת בק"ק פאקש החל משנת תר"א.
  • ר' גבריאל הכהן אנגלמן, אבד"ק רכניץ.

היהודים בשואה

לאחר ה"אנשלוס" וכניסת הגרמנים לבורגנלנד, הועלו יהודי רכניץ במרץ 1938, על אוטובוסים והוסעו ליוגוסלביה (כיום לא בשטח יוגוסלביה). זמן קצר לפני תום המלחמה נרצחו במקום 200 יהודים הונגרים. לאחר סיום מלחמת העולם השניה, חזרה משפחה יהודית אחת לעיירה. בשנת 1989 נפטר היהודי האחרון במקום.

קישורים חיצוניים

רשימת מקורות

  • Magyar Zsidó Lexikon
  • יואל אונגאר, תשובת ריב"א, פקש, תרמ"ט
  • Jewish Encyclopedia
  • המוזיאון היהודי באייזנשטט
  • מפקד 1858 ברכניץ
  • הרב יקותיאל יהודה גרינוואלד, לתולדות המקובלים באונגאריה משנת שע"ה עד שנת תכ"כ, ניו יורק, 1949.
  • אפרים לנדא, יקרא דחיי חלק א',סעיני (סטמר), תרפ"ח. ניתן לקרוא את הספר במקוון באתר ה- HebrewBooks.
  • קובץ בית אהרן וישראל 86, ירושלים, כסלו-טבת תש"ס (מאמר)
  • קובץ בית אהרן וישראל 55, ירושלים, תשרי-חשון תשנ"ה (מאמר)

הערות שוליים

ראו רשימת מקורות לעיל

  1. (אביו של הרב אליעזר נפטר טרם לידתו) פרוט צאצאיו ופרטים נוספים במקור ; מקור - קובץ בית ישראל 86
  2. בית ישראל 55
שבע קהילות

אייזנשטט | קוברסדורף | לקנבך | מטרסבורג | דויטשקרויץ | פראונקירכן | קיטזה
חמש קהילות נוספות:
שליינינג | רכניץ | גיסינג | אוברפולנדורף | גטנדורף