רשימת מייסדי כפר ויתקין: הבדלים בין גרסאות

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(רשימת המייסדים)
(קטגוריות)
שורה 551: שורה 551:
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 
<references/>
 
<references/>
 +
 +
[[קטגוריה:ערכים]]
 +
[[קטגוריה:ארץ ישראל]]

גרסה מתאריך 11:01, 27 ביולי 2009

מושב העובדים כפר ויתקין הוקם בשנת 1930, עת עלו "עשרים הראשונים" להתיישב באזור ואדי חווארת בעמק חפק. ההתארגנות להתיישבות במקום החלה כבר בשנת 1921, ועברה מהמורות רבות. אל חברי הקבוצה המקורית, התווספו לאורך השנים - עד לתחילת ההתיישבות וגם לאחריה - עוד רבים אשר רצו להגשים את חזון ההתיישבות בארץ בצורת התארגנות של מושב עובדים.

הרקע להתיישבות

בימי מאורעות תר"פ/תרפ"א, הגיעה לארץ קבוצת צעירים מן העיר מז'יבוז' Medzhibozh, אוקראינה[1] לאחר שסייעו בכיבוש העבודה בחדרה, שהו זמן קצר בכרכור, עבדו בסלילת כבישים בראשון לציון - עברו חברי הבוצה לייבש ביצות בנהלל. חברי הקבוצה - אשר ביחד עם חברים נוספים כונו "יוצאי חדרה" - החליטו להקים התיישבות שתאורגן כמושב עובדים שישתייך פוליטית למפלגת "הפועל הצעיר". כבר בשנת 1924, ולאחר שקלטה הקבוצה חברים נוספים ומנתה בסך הכל 60 חברים (כלומר, 60 יחידות משק עתידיות), הוחלט על הכשרה חקלאית לפני ההתיישבות, נבחרה מזכירות, והחל המסלול לאיתור מקום להתיישבות. או אז הוחלט לקרוא למושב העתיד לקום "כפר ויתקין", על שמו של יוסף ויתקין[2]. בשלב זה, הוכרז רשמית על שמה של הקבוצה: ארגון ב' למושב עובדים על שם יוסף ויתקין, ובקיצור: ארגון ב'.

במהלך השנים הבאות, התפזרו חברי הארגון להכשרה במקומות שונים בגליל, בשומרון וביהודה, והמשיכו לדון בנושא מקום ההתיישבות. שני נסיונות להתיישב באזור נהלל ובאזור שייח' אברק[3] - עלו בתוהו, עקב סכסוכים פוליטיים בין המוסדות אליהם השתייכו קבוצות שונות שרצו להתיישב בארץ בעת ההיא, וחברי הקבוצה החלו לתהות האם חלומם אכן יתגשם. לאחר מאורעות תרפ"ט (קיץ 1929) ולאחר שספג היישוב בארץ את מכת "הספר הלבן"[4], גברה הדחיפות למצוא מקוום ליישוב. בשנת 1925, לאחר שרבים ביקשו להצטרף לקבוצה, למרות שהתמלאה המכסה שקבעו לעצמם אנשי ארגון ב', הוקם ארגון ג', ואל שני הארגונים הצטרפו לחזון ההתיישבות (בשנים 1928, 1929) גם חברי קבוצת "העמק", יוצאי עין חרוד ותל יוסף.

בחורף תרפ"ט (1928/9), הבינו חברי הארגון כי גאולתו של ואדי חווארת בעמק חפר קרובה, ועוד לפני שההצעה להתיישב בו הובאה בפני החברים, יצאו כמה מחברי הקבוצה לסייר במקום. בקיץ 1929, נערך סיור נוסף במקום, ובעקבותיו הוחלט על ההתיישבות שם. עוד לפני העליה לקרקע, החל חריש האדמה על ידי נציגי הקבוצה.

בתאריך 2 בינואר 1930, עלו "עשרים הראשונים" (גודל הקבוצה הפך גם לכינויה) לוואדי חווארת, האזור אשר על אדמותיו יוקם המושב. 18 רווקים וזוג אחד השתכנו ב"בית הגדול"[5]. בשנתיים שלאחר עליית העשרים, הצטרפו אליהם חברים נוספים, וכשלא היה מקום לכולם בבית - הקימו אוהלים וצריפים בקרבת מקום, ולאחר מכן הוקמה שכונת צריפים זמנית ממערב לבית. עד לסוף שנת 1932, מנתה הקבוצה כשמונים משפחות, ולהם כשבעים ילדים. עיקר המצטרפים היו מאנשי ארגון ג' וקבוצת "העמק".

בחודש אפריל 1933, החלה העברת הצריפים לנקודת הקבע. הצריף הראשון הועבר ביום 7 באפריל, שלושה ימים לפני ליל הסדר, והמשימה כולה ארכה כשלושה חודשים.

רשימת המייסדים

רשימה זו כוללת את המתיישבים בכפר ויתקין בעשר השנים הראשונות, החל מ"עשרים הראשונים", אשר החלו את ההתיישבות בחודש ינואר 1930. הפרטים מבוססים על הרשימה המופיעה בסוף הספר "כפר ויתקין - 70 שנים ראשונות" (ראו רשימת מקורות).

משפחה הערות
אבני אברהם ופועה
אבני יצחק ויעל
אדירי זליג וחנה
אדירי משה וצפורה
אופלר פנחס ומרגלית
אוקסמן משה וחיה
אוריון זלמן וצפורה
אורלינסקי
אילני משה וסוניה
אלטמן פנחס ופרידה
אלקין צבי וזהבה
אמרי אהרן וחנה
אמפר שמואל ורחל
אנקורי טוביה ושרה
אנקורי דן ושולמית
אפלמן יצחק ושרה
ארזי יצחק ואסתר
אשוח מנחם ופרומה
אשכנזי אליעזר וחיה
אשלגי חיים ותהילה
אשרי אהרן ואהובה
בולטיאנסקי רפאל ושושנה
בית-הלחמי גרשון ובלה
בן-אריה אליעזר ומלכה
בן-זכאי שמואל ורבקה
בן-סירא שמואל ואסתר
בן-צבי חיים וצביה
בן-צבי שרה
בן-שאול חיים וחנה
בן-שדה מנחם ואיטה
בר ישראל ולאה
ברא ניסן ורבקה
ברטניצקי זיגפריד וקלרה
ברכיהו צבי ופנינה
גבריאלי שמואל ומרגלית
גובר אברהם ואסתר
גוזנר יצחק ופניה
גולדברג מיכאל ורבקה
גולדברג ליפא ובתיה
גולדגרט דוד ושרה
גולשטיין דוד וריטה
גור-אריה יעקב ורבקה
גור ברוך וחוה
גורן ישראל ושרה
גייזלר אפרים ופרומה
גיסר מנחם ולאה
גלבוע רחל ואברהם
גלברט פנחס וסוניה
גלעד אריה ושרה
גלעוז אליעזר ובלומה
גנני יוסף ורחל
גפני בן ציון וזהבה
גרשוני חנה ודב
גפני משולם
דגני שמואל ובתיה
דרורי מרדכי וויטיה
דריז דב וזהבה
הוכמן-מרום נחום ושרה
הורביץ נחמן וזהבה
החרמוני חיים וטניה
הלפרין יהודה וסוניה
הלפרין שלמה ויפה
הראל פנחס וריבה
הפרז יצחק ולאה
הרצנשטיין ברוך ואסתר
וינשטוק יצחק ולאה
ויסבלום שאול ודורה
ורדי רפאל ופניה (צפורה)
זהבי אברהם ופרידה
זהב ישראל ולאה
זלצר ישראל וצפורה
זלצר שלמה ועליזה
זלצר נחום וחנה
חביב אברהם ואסתר
חומה יצחק ויפה
חטיבה אריה ועליזה
חסקלברג משה ונחמה
חפר נחום ושרה
חפשי נתן ולאה
חרובי חיים והלה
חרובי שלמה וזלדה
טורבן יצחק ודבורה
יבנאי יוסף ורבקה
יובל חיים ובלומה
יולוס ישראל ואסתר
ימיני ישראל ועליזה
יעקבי אלכסנדר וסוניה הוריו של הח"כ, השר והשגריר לשעבר, גד יעקבי
יעקבי יצחק וברכה
ישראלי יונה ועדה
כהן אריה ועדה
כהן חיים וסימה
כהן (בן-אפרים) חיים ושושנה
כהנוסיץ חיים וסוניה
כחלין צבי ולאה
כספי ברוך וטובה
כשר יוסף ומניה
כשר יצחק ומנה
לב יצחק ויהודית
לביא אריה וטובה
לבנת (ליבמן) מרדכי וזהבה מרדכי הוא אחיו של אברהם ליבמן (ברשימת המייסדים), ילדיהם של ישראל ומרים ליבמן. מרדכי עברת את שמו ל"לבנת", לאחר נפילתו של בנו, הטייס ארנון לבנת, במלחמת ששת הימים. הבן, ארנון, עברת את שמו במסגרת שירותו הצבאי.
לויתן משה
לוסקי דב ורחל
לוקוב יוסף ואילה
לוקוב יהודה ואסתר
לוש איסר ויעל
ליבמן אברהם וקלרה אברהם הוא אחיו של מרדכי לבנת (ליבמן) (ברשימת המייסדים), ילדיהם של ישראל ומרים ליבמן
ליפין דוד ולאה
ליפשיץ בן-ציון וזהבה
מדרשי יעקב וציפורה
מדרשי צבי וצילה
מיודובניק שלמה וחוה
מלמד יהודה ולאה
מרגולין חיים ומרים
מרגלית יהושע ושרה
מרכוס מרדכי וצפורה
נהיר ברוך ובלה
נחושתאי יוסף ושושנה
נחמני שלמה ושרה
נחמני מרדכי ושרה
ניצן חיים ולאה
ניצן שמואל וגיטה
נעמן אשר ואסתר
סברדלוב אברהם ויהודית
סגל שלמה ומלכה
סובול אשר ועדינה
סורפין דוד ולאה
סטריקובסקי זאב וחנה
סמדר שמחה וחיה
ספרים שלום ושרה
עציון צבי ודרורה
פולינסקי אהרון ושרה
פורמנסקי מאיר וקלרה
פורת ישעיהו וזהבה
פליטמן חיים ויונה
פנחסי משה וחנה
פסח צבי וסוניה
פקר אליהו
פקר דוד ולאה
פרידמן איזיק ודבורה
פרידמן ישראל ופרומה
צור שמואל והדסה
צורף אברהם וזהבה
צפוני שמחה ושפרה
צפוני שמואל
צפרירי יעקב ובתיה
קורץ יוסף וזהבה
קינמון
קיפניה שמעון ולאה
קמחי אליעזר
קפלינסקי ישראל וטובה
קרור משה וציפורה
רבידוביץ' אברהם
רבינוביץ יהודה ודינה
רובינשטיין יחזקאל ושושנה
רובל יעקב וברכה
רוזן אפרים וחיה
רוזן חיים (ישראל) וחנה
רוטברד דוד וחיה
רוטנברג מרדכי ומרים
רוטנברג משה ויוכבד
רזי עזריאל ומלכה
רייז צבי ואסתר
שביט דב ולאה (חרנם)
שבתאי שמחה וחנה
שוורץ ברוך וז'ינה
שוחט מרדכי ואלקה
שטינוייס ישעיהו וסוניה
שפי אברהם ודיבשה
שפריר דב ויהודית
שרירא יהושע ויהודית
שרמן חיים וחיה
שרף חיים דוד ורחל
תהבלום משה וחנה
תורן אברהם וחנה

מקורות

  • מלצר, יורם. כפר ויתקין - 70 שנים ראשונות. הוצאת כפר ויתקין, 2000.
  • מז'יבוז' בוויקיפדיה העברית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בעת ההיא, היתה העיר חלק מחבל קמיניץ פודולסק Kamenets-Podolski, והימים - ימי מלחמת האזרחים באימפריה הרוסית. מז'יבוז' ידועה כהיותה מולדתה של תנועת החסידות ומקום מושבו של מייסד החסידות, הבעל שם טוב.
  2. יוסף ויתקין, נולד 2 באוגוסט 1876 במהיליוב Mahilyov, בילארוס (ידועה גם כ"מוגילב"), עלה ארצה בשנת 1897, נפטר 22 בינואר 1912 בראשון לציון. היה מראשוני המורים בארץ. בשנת 1904 פרסם קול קורא לצעירי הגולה לעלות לארץ ישראל וליטול חלק בבניינה.
  3. במקום בו הוקם, בסופו של דבר, המושב הדתי שדה יעקב
  4. אשר הטיל, בין היתר, מגבלות קשות על מכירת קרקעות ליהודים.
  5. כיום, משמש כאולם וגם אירועים, ממוקם לצד כביש 5710, המחבר בין כפר ויתקין לבין ביתן אהרון ומחלף חבצלת.