רשימת מייסדי כפר ויתקין: הבדלים בין גרסאות

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(מפת המושב עם סימוני החלקות)
מ (רשימת המייסדים: קישורים פנימיים לשמות משפחה)
 
(37 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
+
מושב העובדים כפר ויתקין הוקם בשנת [[1930]], עת עלו "עשרים הראשונים" להתיישב באזור ואדי חווארת בעמק חפק. ההתארגנות להתיישבות במקום החלה כבר בשנת [[1921]], ועברה מהמורות רבות. אל חברי הקבוצה המקורית, התווספו לאורך השנים - עד לתחילת ההתיישבות וגם לאחריה - עוד רבים אשר רצו להגשים את חזון ההתיישבות בארץ בצורת התארגנות של מושב עובדים.
 
+
מושב העובדים כפר ויתקין הוקם בשנת 1930, עת עלו "עשרים הראשונים" להתיישב באזור ואדי חווארת בעמק חפק. ההתארגנות להתיישבות במקום החלה כבר בשנת 1921, ועברה מהמורות רבות. אל חברי הקבוצה המקורית, התווספו לאורך השנים - עד לתחילת ההתיישבות וגם לאחריה - עוד רבים אשר רצו להגשים את חזון ההתיישבות בארץ בצורת התארגנות של מושב עובדים.
+
  
 
==הרקע להתיישבות==
 
==הרקע להתיישבות==
  
בימי מאורעות תר"פ/תרפ"א, הגיעה לארץ קבוצת צעירים מן העיר '''מז'יבוז' Medzhibozh''', אוקראינה<ref>בעת ההיא, היתה העיר חלק מחבל '''קמיניץ פודולסק Kamenets-Podolski''', והימים - ימי מלחמת האזרחים באימפריה הרוסית. מז'יבוז' ידועה כהיותה מולדתה של תנועת החסידות ומקום מושבו של מייסד החסידות, הבעל שם טוב.</ref> לאחר שסייעו בכיבוש העבודה בחדרה, שהו זמן קצר בכרכור, עבדו בסלילת כבישים בראשון לציון - עברו חברי הבוצה לייבש ביצות בנהלל. חברי הקבוצה - אשר ביחד עם חברים נוספים כונו "יוצאי חדרה" - החליטו להקים התיישבות שתאורגן כמושב עובדים שישתייך פוליטית למפלגת "הפועל הצעיר". כבר בשנת 1924, ולאחר שקלטה הקבוצה חברים נוספים ומנתה בסך הכל 60 חברים (כלומר, 60 יחידות משק עתידיות), הוחלט על הכשרה חקלאית לפני ההתיישבות, נבחרה מזכירות, והחל המסלול לאיתור מקום להתיישבות. או אז הוחלט לקרוא למושב העתיד לקום "כפר ויתקין", על שמו של יוסף ויתקין<ref>יוסף ויתקין, נולד 2 באוגוסט 1876 ב'''מהיליוב Mahilyov''', בילארוס (ידועה גם כ"מוגילב"), עלה ארצה בשנת 1897, נפטר 22 בינואר 1912 בראשון לציון. היה מראשוני המורים בארץ. בשנת 1904 פרסם [http://benyehuda.org/vitkin/articles_01.html קול קורא] לצעירי הגולה לעלות לארץ ישראל וליטול חלק בבניינה.</ref>. בשלב זה, הוכרז רשמית על שמה של הקבוצה: '''ארגון ב' למושב עובדים על שם יוסף ויתקין''', ובקיצור: '''ארגון ב''''.
+
בימי מאורעות תר"פ/תרפ"א, הגיעה לארץ קבוצת צעירים מן העיר '''[[מז'יבוז']] Medzhibozh''', [[אוקראינה]]<ref>בעת ההיא, היתה העיר חלק מחבל '''קמיניץ פודולסק Kamenets-Podolski''', והימים - ימי מלחמת האזרחים באימפריה הרוסית. מז'יבוז' ידועה כהיותה מולדתה של תנועת החסידות ומקום מושבו של מייסד החסידות, הבעל שם טוב.</ref> לאחר שסייעו בכיבוש העבודה בחדרה, שהו זמן קצר ב[[כרכור]], עבדו בסלילת כבישים ב[[ראשון לציון]] - עברו חברי הקבוצה לייבש ביצות בנהלל. חברי הקבוצה - אשר ביחד עם חברים נוספים כונו "יוצאי חדרה" - החליטו להקים התיישבות שתאורגן כמושב עובדים שישתייך פוליטית למפלגת "הפועל הצעיר". כבר בשנת [[1924]], ולאחר שקלטה הקבוצה חברים נוספים ומנתה בסך הכל 60 חברים (כלומר, 60 יחידות משק עתידיות), הוחלט על הכשרה חקלאית לפני ההתיישבות, נבחרה מזכירות, והחל המסלול לאיתור מקום להתיישבות. או אז הוחלט לקרוא למושב העתיד לקום "כפר ויתקין", על שמו של יוסף ויתקין<ref>יוסף ויתקין, נולד 2 באוגוסט 1876 ב'''מהיליוב Mahilyov''', בילארוס (ידועה גם כ"מוגילב"), עלה ארצה בשנת [[1897]], נפטר 22 בינואר 1912 בראשון לציון. היה מראשוני המורים בארץ. בשנת [[1904]] פרסם [http://benyehuda.org/vitkin/articles_01.html קול קורא] לצעירי הגולה לעלות לארץ ישראל וליטול חלק בבניינה.</ref>. בשלב זה, הוכרז רשמית על שמה של הקבוצה: '''ארגון ב' למושב עובדים על שם יוסף ויתקין''', ובקיצור: '''ארגון ב''''.
  
במהלך השנים הבאות, התפזרו חברי הארגון להכשרה במקומות שונים בגליל, בשומרון וביהודה, והמשיכו לדון בנושא מקום ההתיישבות. שני נסיונות להתיישב באזור נהלל ובאזור שייח' אברק<ref>במקום בו הוקם, בסופו של דבר, המושב הדתי שדה יעקב</ref> - עלו בתוהו, עקב סכסוכים פוליטיים בין המוסדות אליהם השתייכו קבוצות שונות שרצו להתיישב בארץ בעת ההיא, וחברי הקבוצה החלו לתהות האם חלומם אכן יתגשם. לאחר מאורעות תרפ"ט (קיץ 1929) ולאחר שספג היישוב בארץ את מכת "הספר הלבן"<ref>אשר הטיל, בין היתר, מגבלות קשות על מכירת קרקעות ליהודים.</ref>, גברה הדחיפות למצוא מקוום ליישוב. בשנת 1925, לאחר שרבים ביקשו להצטרף לקבוצה, למרות שהתמלאה המכסה שקבעו לעצמם אנשי ארגון ב', הוקם '''ארגון ג'''', ואל שני הארגונים הצטרפו לחזון ההתיישבות (בשנים 1928, 1929) גם חברי קבוצת '''"העמק"''', יוצאי '''עין חרוד''' ו'''תל יוסף'''.
+
במהלך השנים הבאות, התפזרו חברי הארגון להכשרה במקומות שונים בגליל, בשומרון וביהודה, והמשיכו לדון בנושא מקום ההתיישבות. שני נסיונות להתיישב באזור נהלל ובאזור שייח' אברק<ref>במקום בו הוקם, בסופו של דבר, המושב הדתי שדה יעקב</ref> - עלו בתוהו, עקב סכסוכים פוליטיים בין המוסדות אליהם השתייכו קבוצות שונות שרצו להתיישב בארץ בעת ההיא, וחברי הקבוצה החלו לתהות האם חלומם אכן יתגשם. לאחר מאורעות תרפ"ט (קיץ 1929) ולאחר שספג היישוב בארץ את מכת "הספר הלבן"<ref>אשר הטיל, בין היתר, מגבלות קשות על מכירת קרקעות ליהודים.</ref>, גברה הדחיפות למצוא מקום ליישוב. בשנת [[1925]], לאחר שרבים ביקשו להצטרף לקבוצה, למרות שהתמלאה המכסה שקבעו לעצמם אנשי ארגון ב', הוקם '''ארגון ג'''', ואל שני הארגונים הצטרפו לחזון ההתיישבות (בשנים 1928, 1929) גם חברי קבוצת '''"העמק"''', יוצאי '''עין חרוד''' ו'''תל יוסף'''.
  
 
בחורף תרפ"ט (1928/9), הבינו חברי הארגון כי גאולתו של '''ואדי חווארת''' בעמק חפר קרובה, ועוד לפני שההצעה להתיישב בו הובאה בפני החברים, יצאו כמה מחברי הקבוצה לסייר במקום. בקיץ 1929, נערך סיור נוסף במקום, ובעקבותיו הוחלט על ההתיישבות שם. עוד לפני העליה לקרקע, החל חריש האדמה על ידי נציגי הקבוצה.  
 
בחורף תרפ"ט (1928/9), הבינו חברי הארגון כי גאולתו של '''ואדי חווארת''' בעמק חפר קרובה, ועוד לפני שההצעה להתיישב בו הובאה בפני החברים, יצאו כמה מחברי הקבוצה לסייר במקום. בקיץ 1929, נערך סיור נוסף במקום, ובעקבותיו הוחלט על ההתיישבות שם. עוד לפני העליה לקרקע, החל חריש האדמה על ידי נציגי הקבוצה.  
שורה 20: שורה 18:
 
{|
 
{|
 
!משפחה!!הערות
 
!משפחה!!הערות
|----
+
|-
|אבני אברהם ופועה
+
|valign="top"|[[אבני]] אברהם ופועה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|אבני יצחק ויעל
+
|valign="top"|אבני יצחק ויעל
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|אדירי זליג וחנה
+
|valign="top"|[[אדירי]] זליג וחנה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|אדירי משה וצפורה
+
|valign="top"|אדירי משה וצפורה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|אופלר פנחס ומרגלית
+
|valign="top"|[[אופלר]] פנחס ומרגלית
|
+
|valign="top"|בתם שושנה [[וינטר]] ילידת ברלין גרמניה 1928-2012<ref>http://www.irgun-jeckes.org/?CategoryID=325&ArticleID=1000</ref>
|----
+
|-
|אוקסמן משה וחיה
+
|valign="top"|[[אוקסמן]] משה וחיה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|אוריון זלמן וצפורה
+
|valign="top"|[[אוריון]] זלמן וצפורה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|אורלינסקי
+
|valign="top"|[[אורלינסקי]]
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|אילני משה וסוניה
+
|valign="top"|[[אילני]] משה וסוניה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|אלטמן פנחס ופרידה
+
|valign="top"|[[אלטמן]] פנחס ופרידה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|אלקין צבי וזהבה
+
|valign="top"|[[אלקין]] צבי וזהבה
|
+
|valign="top"|הובא למנוחות בכפר ויתקין 8.11.1967 <ref>http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=search&text=%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%9F#panel=search&search=0</ref>
|----
+
|-
|אמרי אהרן וחנה
+
|valign="top"|[[אמרי]] אהרן וחנה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|אמפר שמואל ורחל
+
|valign="top"|[[אמפר]] שמואל ורחל
|
+
|valign="top"| נישא לרחל לבית [[פבזנר]] בשנת 1929 <ref>עיתון: דבר - Davar
|----
+
תאריך: 14 נובמבר 1929
|אנקורי טוביה ושרה
+
עמוד מספר: 4
|
+
</ref>
|----
+
|-
|אנקורי דן ושולמית
+
|valign="top"|[[אנקורי]] טוביה ושרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|אפלמן יצחק ושרה
+
|valign="top"|אנקורי דן ושולמית
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|ארזי יצחק ואסתר
+
|valign="top"|[[אפלמן]] יצחק ושרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|אשוח מנחם ופרומה
+
|valign="top"|[[ארזי]] יצחק ואסתר
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|אשכנזי אליעזר וחיה
+
|valign="top"|[[אשוח]] מנחם ופרומה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|אשלגי חיים ותהילה
+
|valign="top"|[[אשכנזי]] אליעזר וחיה
|
+
|valign="top"|ד"ר אשכנזי היה וטרינר הכפר
|----
+
|-
|אשרי אהרן ואהובה
+
|valign="top"|[[אשלג]]י חיים ותהילה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|בולטיאנסקי רפאל ושושנה
+
|valign="top"|[[אשרי]] אהרן ואהובה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|בית-הלחמי גרשון ובלה
+
|valign="top"|[[בלטינסקי]] רפאל ושושנה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|בן-אריה אליעזר ומלכה
+
|valign="top"|[[בית-הלחמי]] גרשון ובלה
|
+
|valign="top"|גרשון (1904-1988)  עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת 1922. רעייתו בלה לבית [[אשלגי]]<ref>http://www.israeli-kovel-org.org/weisbrot.html</ref>
|----
+
|-
|בן-זכאי שמואל ורבקה
+
|valign="top"|[[בן-אריה]] אליעזר ומלכה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|בן-סירא שמואל ואסתר
+
|valign="top"|[[בן-זכאי]] שמואל ורבקה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|בן-צבי חיים וצביה
+
|valign="top"|[[בן-סירא]] שמואל ואסתר
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|בן-צבי שרה
+
|valign="top"|[[בן-צבי]] חיים וצביה
|
+
|valign="top"|חיים שימש במשך 35 שנה כראש המועצה האזורית עמק חפר (בין השנים 1975-1940). ראו הרחבה אודותיו ב{{הפניה לוויקיפדיה|וויקיפדיה|חיים_בן_צבי}}
|----
+
|-
|בן-שאול חיים וחנה
+
|valign="top"|בן-צבי שרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|בן-שדה מנחם ואיטה
+
|valign="top"|[[בן-שאול]] חיים וחנה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|בר ישראל ולאה
+
|valign="top"|[[בן-שדה]] מנחם ואיטה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|ברא ניסן ורבקה
+
|valign="top"|[[בר]] ישראל ולאה
|
+
|valign="top"|ישראל בר הוא אחיו הצעיר של משה ברסקי איש דגניה, שנרצח ב-1913. (על שמו נקרא משה דיין)
|----
+
|-
|ברטניצקי זיגפריד וקלרה
+
|valign="top"|[[ברא]] ניסן ורבקה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|ברכיהו צבי ופנינה
+
|valign="top"|[[ברטניצקי]] זיגפריד וקלרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|גבריאלי שמואל ומרגלית
+
|valign="top"|[[ברכיהו]] צבי ופנינה
|
+
|valign="top"|צבי ברכיהו נולד בשנת 1893 ב[[רוסטוב על הדון]] שב[[רוסיה]]; נפטר בשנת 1934 בארץ ישראל  <ref> תאריך פטירתו על פי מודעת אבל בעיתון דבר 31 במאי שנת 1934 ; http://zvi.brachiahu.biham.net/</ref>
|----
+
|-
|גובר אברהם ואסתר
+
|valign="top"|[[גבריאלי]] שמואל ומרגלית
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|גוזנר יצחק ופניה
+
|valign="top"|[[גובר]] אברהם ואסתר
|
+
|valign="top"|שם משפחה קודם -[[גרבר]] ; נולד ב-[[1896]] בחבויגה שברוסיה. היה חבר בתנועת החלוץ ועלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1920]] <ref>עיתון: דבר - Davar
|----
+
תאריך: 27 מרץ 1968
|גולדברג מיכאל ורבקה
+
עמוד מספר: 7
|
+
</ref>. היה רצף מומחה במקצועו. נפטר והובא למנוחות בכפר ויתקין ב-1 בדצמבר 1967<ref>עיתון: דבר - Davar
|----
+
תאריך: 11 דצמבר 1967
|גולדברג ליפא ובתיה
+
עמוד מספר: 1
|
+
</ref>
|----
+
|-
|גולדגרט דוד ושרה
+
|valign="top"|[[גוזנר]] יצחק ופניה
|
+
|valign="top"|יצחק (1985-1900) יליד ז'יטומיר, עלה ב-1921. פניה לבית גורדון (1984-1905) ילידת אודסה, עלתה ב-1924
|----
+
|-
|גולשטיין דוד וריטה
+
|valign="top"|[[גולדברג]] מיכאל ורבקה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|גור-אריה יעקב ורבקה
+
|valign="top"|גולדברג ליפא ובתיה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|גור ברוך וחוה
+
|valign="top"|[[גולדגרט]] שלום ושרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|גורן ישראל ושרה
+
|valign="top"|[[גולדשטיין]] דוד ואיטה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|גייזלר אפרים ופרומה
+
|valign="top"|[[גור-אריה]] יעקב ורבקה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|גיסר מנחם ולאה
+
|valign="top"|[[גור]] ברוך וחוה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|גלבוע רחל ואברהם
+
|valign="top"|[[גורן]] ישראל ושרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|גלברט פנחס וסוניה
+
|valign="top"|[[גייזלר]] אפרים ופרומה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|גלעד אריה ושרה
+
|valign="top"|[[גיסר]] מנחם ולאה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|גלעוז אליעזר ובלומה
+
|valign="top"|[[גלבוע]] רחל ואברהם
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|גנני יוסף ורחל
+
|valign="top"|[[גלברט]] פנחס וסוניה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|גפני בן ציון וזהבה
+
|valign="top"|[[גלעד]] אריה ושרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|גרשוני חנה ודב
+
|valign="top"|[[גלעוז]] אליעזר ובלומה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|גפני משולם
+
|valign="top"|[[גנני]] יוסף ורחל
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|דגני שמואל ובתיה
+
|valign="top"|[[גפני]] בן ציון וזהבה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|דרורי מרדכי וויטיה
+
|valign="top"|[[גרשוני]] חנה ודב
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|דריז דב וזהבה
+
|valign="top"|גפני משולם
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|הוכמן-מרום נחום ושרה
+
|valign="top"|[[דגני]] שמואל ובתיה
|
+
|valign="top"|הורי ראש מועצת עמק חפר וחבר הכנסת '''עמוס דגני'''
|----
+
|-
|הורביץ נחמן וזהבה
+
|valign="top"|[[דרורי]] מרדכי וויטיה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|החרמוני חיים וטניה
+
|valign="top"|[[דריז]] דב וזהבה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|הלפרין יהודה וסוניה
+
|valign="top"|הוכמן-מרום נחום ושרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|הלפרין שלמה ויפה
+
|valign="top"|הורביץ נחמן וזהבה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|הראל פנחס וריבה
+
|valign="top"|החרמוני חיים וטניה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|הפרז יצחק ולאה
+
|valign="top"|הלפרין יהודה וסוניה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|הרצנשטיין ברוך ואסתר
+
|valign="top"|הלפרין שלמה ויפה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|וינשטוק יצחק ולאה
+
|valign="top"|הראל פנחס וריבה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|ויסבלום שאול ודורה
+
|valign="top"|הפרז יצחק ולאה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|ורדי רפאל ופניה (צפורה)
+
|valign="top"|הרצנשטיין ברוך ואסתר
|
+
|valign="top"|ברוך - 1903-1980  <ref>https://tinyurl.com/ycqqu2tq</ref>
|----
+
|-
|זהבי אברהם ופרידה
+
|valign="top"|וינשטוק יצחק ולאה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|זהב ישראל ולאה
+
|valign="top"|ויסבלום שאול ודורה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|זלצר ישראל וצפורה
+
|valign="top"|ורדי רפאל ופניה (צפורה)
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|זלצר שלמה ועליזה
+
|valign="top"|זהבי אברהם ופרידה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|זלצר נחום וחנה
+
|valign="top"|זהב ישראל ולאה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|חביב אברהם ואסתר
+
|valign="top"|זלצר ישראל וצפורה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|חומה יצחק ויפה
+
|valign="top"|זלצר שלמה ועליזה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|חטיבה אריה ועליזה
+
|valign="top"|זלצר נחום וחנה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|חסקלברג משה ונחמה
+
|valign="top"|חביב אברהם ואסתר
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|חפר נחום ושרה
+
|valign="top"|חומה יצחק ויפה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|חפשי נתן ולאה
+
|valign="top"|חטיבה אריה ועליזה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|חרובי חיים והלה
+
|valign="top"|חסדאי מרדכי וצילה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|חרובי שלמה וזלדה
+
|valign="top"|חסקלברג משה ונחמה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|טורבן יצחק ודבורה
+
|valign="top"|חפר נחום ושרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|יבנאי יוסף ורקבה
+
|valign="top"|חפשי נתן ולאה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|יובל חיים ובלומה
+
|valign="top"|חרובי חיים והלה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|יולוס ישראל ואסתר
+
|valign="top"|חרובי שלמה וזלדה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|ימיני ישראל ועליזה
+
|valign="top"|טורבן יצחק ודבורה
|
+
|valign="top"|יצחק טורבן היה מנהלו הראשון, ולאורך שנים רבות, של בית הספר בכפר
|----
+
|-
|יעקבי אלכסנדר וסוניה
+
|valign="top"|יבנאי יוסף ורבקה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|ישראלי יונה ועדה
+
|valign="top"|יובל חיים ובלומה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|יעקבי יצחק וברכה
+
|valign="top"|יולוס ישראל ואסתר
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|כהן אריה ועדה
+
|valign="top"|ימיני ישראל ועליזה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|כהן חיים וסימה
+
|valign="top"|יעקבי אלכסנדר וסוניה
|
+
|valign="top"|הוריו של הח"כ, השר והשגריר '''גד יעקבי'''
|----
+
|-
|כהן (בן-אפרים) חיים ושושנה
+
|valign="top"|יעקבי יצחק וברכה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|כהנוסיץ חיים וסוניה
+
|valign="top"|ישראלי יונה ועדה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|כחלין צבי ולאה
+
|valign="top"|כהן אריה ועדה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|כספי ברוך וטובה
+
|valign="top"|כהן חיים וסימה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|כשר יוסף ומניה
+
|valign="top"|כהן (בן-אפרים) חיים ושושנה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|כשר יצחק ומנה
+
|valign="top"|כהנוביץ חיים וסוניה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|לב יצחק ויהודית
+
|valign="top"|כחלין צבי ולאה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|לביא אריה וטובה
+
|valign="top"|כספי ברוך וטובה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|לבנת (ליבמן) מרדכי וזהבה
+
|valign="top"|כשר יוסף ומניה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|לויתן משה
+
|valign="top"|כשר יצחק ומנה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|לוסקי דב ורחל
+
|valign="top"|לב יצחק ויהודית
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|לוקוב יוסף ואילה
+
|valign="top"|לביא אריה וטובה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|לוקוב יהודה ואסתר
+
|style="width:30%" valign="top"| לבנת (ליבמן) מרדכי וזהבה
|
+
|valign="top"|מרדכי הוא אחיו של אברהם ליבמן (ברשימת המייסדים), ילדיהם של [[ישראל ומרים ליבמן]]. מרדכי עברת את שמו ל"לבנת", לאחר נפילתו של בנו, הטייס '''ארנון לבנת''', במלחמת ששת הימים. הבן, ארנון, עברת את שמו במסגרת שירותו הצבאי.
|----
+
|-
|לוש איסר ויעל
+
|valign="top"|לויתן משה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|ליבמן אברהם וקלרה
+
|valign="top"|לוסקי דב ורחל
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|ליפין דוד ולאה
+
|valign="top"|לוקוב יוסף ואילה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|ליפשיץ בן-ציון וזהבה
+
|valign="top"|לוקוב יהודה ואסתר
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|מדרשי יעקב וציפורה
+
|valign="top"|לוש איסר ויעל
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|מדרשי צבי וצילה
+
|valign="top"|ליבמן אברהם וקלרה
|
+
|valign="top"|אברהם הוא אחיו של מרדכי לבנת (ליבמן) (ברשימת המייסדים), ילדיהם של [[ישראל ומרים ליבמן]]
|----
+
|-
|מיודובניק שלמה וחוה
+
|valign="top"|ליפין דוד ולאה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|מלמד יהודה ולאה
+
|valign="top"|ליפשיץ בן-ציון וזהבה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|מרגולין חיים ומרים
+
|valign="top"|מדרשי יעקב וציפורה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|מרגלית יהושע ושרה
+
|valign="top"|מדרשי צבי וצילה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|מרכוס מרדכי וצפורה
+
|valign="top"|מיודובניק שלמה וחוה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|נהיר ברוך ובלה
+
|valign="top"|מלמד יהודה ולאה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|נחושתאי יוסף ושושנה
+
|valign="top"|מרגולין חיים ומרים
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|נחמני שלמה ושרה
+
|valign="top"|מרגלית יהושע ושרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|נחמני מרדכי ושרה
+
|valign="top"|מרכוס מרדכי וצפורה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|ניצן חיים ולאה
+
|valign="top"|נהיר ברוך ובלה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|ניצן שמואל וגיטה
+
|valign="top"|נחושתאי יוסף ושושנה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|נעמן אשר ואסתר
+
|valign="top"|נחמני שלמה ושרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|סברדלוב אברהם ויהודית
+
|valign="top"|נחמני מרדכי ושרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|סגל שלמה ומלכה
+
|valign="top"|ניצן חיים ולאה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|סובול אשר ועדינה
+
|valign="top"|ניצן שמואל וגיטה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|סורפין דוד ולאה
+
|valign="top"|נעמן אשר ואסתר
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|סטריקובסקי זאב וחנה
+
|valign="top"|סברדלוב אברהם ויהודית
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|סמדר שמחה וחיה
+
|valign="top"|סגל שלמה ומלכה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|ספרים שלום ושרה
+
|valign="top"|סובול אשר ועדינה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|עציון צבי ודרורה
+
|valign="top"|סורפין דוד ולאה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|פולינסקי אהרון ושרה
+
|valign="top"|סטריקובסקי זאב וחנה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|פורמנסקי מאיר וקלרה
+
|valign="top"|סמדר שמחה וחיה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|פורת ישעיהו וזהבה
+
|valign="top"|ספרים שלום ושרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|פליטמן חיים ויונה
+
|valign="top"|עציון צבי ודרורה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|פנחסי משה וחנה
+
|valign="top"|פולינסקי אהרון ושרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|פסח צבי וסוניה
+
|valign="top"|פורמנסקי מאיר וקלרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|פקר אליהו
+
|valign="top"|פורת ישעיהו וזהבה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|פקר דוד ולאה
+
|valign="top"|פליטמן חיים ויונה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|פרידמן איזיק ודבורה
+
|valign="top"|פנחסי משה וחנה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|פרידמן ישראל ופרומה
+
|valign="top"|פסח צבי וסוניה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|צור שמואל והדסה
+
|valign="top"|פקר אליהו
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|צורף אברהם וזהבה
+
|valign="top"|פקר דוד ולאה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|צפוני שמחה ושפרה
+
|valign="top"|פרידמן איזיק ודבורה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|צפוני שמואל
+
|valign="top"|פרידמן ישראל ופרומה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|צפרירי יעקב ובתיה
+
|valign="top"|צור שמואל והדסה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|קורץ יוסף וזהבה
+
|valign="top"|צורף אברהם וזהבה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|קינמון
+
|valign="top"|צפוני שמחה ושפרה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|קיפניה שמעון ולאה
+
|valign="top"|צפוני שמואל
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|קמחי אליעזר
+
|valign="top"|צפרירי יעקב ובתיה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|קפלינסקי ישראל וטובה
+
|valign="top"|קורץ יוסף וזהבה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|קרור משה וציפורה
+
|valign="top"|קינמון
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|רבידוביץ' אברהם
+
|valign="top"|קיפניס שמעון ולאה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|רבינוביץ יהודה ודינה
+
|valign="top"|קמחי אליעזר
|
+
|valign="top"|מזכיר הכפר
|----
+
|-
|רובינשטיין יחזקאל ושושנה
+
|valign="top"|קפלינסקי ישראל וטובה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|רובל יעקב וברכה
+
|valign="top"|קרוק משה וציפורה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|רוזן אפרים וחיה
+
|valign="top"|רבידוביץ' אברהם
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|רוזן חיים (ישראל) וחנה
+
|valign="top"|רבינוביץ יהודה ודינה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|רוטברד דוד וחיה
+
|valign="top"|רובינשטיין יחזקאל ושושנה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|רוטנברג מרדכי ומרים
+
|valign="top"|רובל יעקב וברכה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|רוטנברג משה ויוכבד
+
|valign="top"|רוזין אפרים וחיה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|רזי עזריאל ומלכה
+
|valign="top"|רוזן חיים (ישראל) וחנה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|רייז צבי ואסתר
+
|valign="top"|רוטברד דוד וחיה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|שביט דב ולאה (חרנם)
+
|valign="top"|רוטנברג מרדכי ומרים
|
+
|valign="top"|מרים היא ילידת [[לונה]], בלארוס. ראו [http://www.vitkin-winery.co.il/?categoryId=26031 הספד אודותיה]
|----
+
|-
|שבתאי שמחה וחנה
+
|valign="top"|רוטנברג משה ויוכבד
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|שוורץ ברוך וז'ינה
+
|valign="top"|רזי עזריאל ומלכה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|שוחט מרדכי ואלקה
+
|valign="top"|רייז צבי ואסתר
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|שטינוייס ישעיהו וסוניה
+
|valign="top"|ריין חיה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|שפי אברהם ודיבשה
+
|valign="top"|שביט דב ולאה (חרנם)
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|שפריר דב ויהודית
+
|valign="top"|שבתאי שמחה וחנה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|שרירא יהושע ויהודית
+
|valign="top"|שוורץ ברוך וז'ינה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|שרמן חיים וחיה
+
|valign="top"|שוחט מרדכי ואלקה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|שרף חיים דוד ורחל
+
|valign="top"|שטינוייס ישעיהו וסוניה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|תהבלום משה וחנה
+
|valign="top"|שפי אברהם ודיבשה
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
|תורן אברהם וחנה
+
|valign="top"|שפריר דב ויהודית
|
+
|valign="top"|
|----
+
|-
 +
|valign="top"|שרירא יהושע ויהודית
 +
|valign="top"|
 +
|-
 +
|valign="top"|שרמן חיים וחיה
 +
|valign="top"|
 +
|-
 +
|valign="top"|שרף חיים דוד ורחל
 +
|valign="top"|
 +
|-
 +
|valign="top"|תהבלום משה וחנה
 +
|valign="top"|משה מאירי-תהבלום עזב את הכפר והקים את חמי טבריה בשנות הארבעים. הבן, ישעיהו (שייקה) תהבלום נהרג במלחמת העצמאות בהגנה על גוש עציון
 +
|-
 +
|valign="top"|תורן אברהם וחנה
 +
|valign="top"|
 
|}
 
|}
  
שורה 548: שורה 560:
 
* מלצר, יורם. '''כפר ויתקין - 70 שנים ראשונות'''. הוצאת כפר ויתקין, 2000.
 
* מלצר, יורם. '''כפר ויתקין - 70 שנים ראשונות'''. הוצאת כפר ויתקין, 2000.
 
* [http://he.wikipedia.org/wiki/מז'יבוז' מז'יבוז'] בוויקיפדיה העברית
 
* [http://he.wikipedia.org/wiki/מז'יבוז' מז'יבוז'] בוויקיפדיה העברית
 +
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
* [http://www.kfar-vitkin.org.il/index.php דף-הבית של כפר ויתקין]
  
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 
<references/>
 
<references/>
 +
 +
[[קטגוריה:ערכים]]
 +
[[קטגוריה:כפר ויתקין]]
 +
[[קטגוריה:רשימות]]
 +
[[קטגוריה:מייסדי ערים ומושבות]]

גרסה אחרונה מתאריך 00:25, 15 בפברואר 2018

מושב העובדים כפר ויתקין הוקם בשנת 1930, עת עלו "עשרים הראשונים" להתיישב באזור ואדי חווארת בעמק חפק. ההתארגנות להתיישבות במקום החלה כבר בשנת 1921, ועברה מהמורות רבות. אל חברי הקבוצה המקורית, התווספו לאורך השנים - עד לתחילת ההתיישבות וגם לאחריה - עוד רבים אשר רצו להגשים את חזון ההתיישבות בארץ בצורת התארגנות של מושב עובדים.

הרקע להתיישבות

בימי מאורעות תר"פ/תרפ"א, הגיעה לארץ קבוצת צעירים מן העיר מז'יבוז' Medzhibozh, אוקראינה[1] לאחר שסייעו בכיבוש העבודה בחדרה, שהו זמן קצר בכרכור, עבדו בסלילת כבישים בראשון לציון - עברו חברי הקבוצה לייבש ביצות בנהלל. חברי הקבוצה - אשר ביחד עם חברים נוספים כונו "יוצאי חדרה" - החליטו להקים התיישבות שתאורגן כמושב עובדים שישתייך פוליטית למפלגת "הפועל הצעיר". כבר בשנת 1924, ולאחר שקלטה הקבוצה חברים נוספים ומנתה בסך הכל 60 חברים (כלומר, 60 יחידות משק עתידיות), הוחלט על הכשרה חקלאית לפני ההתיישבות, נבחרה מזכירות, והחל המסלול לאיתור מקום להתיישבות. או אז הוחלט לקרוא למושב העתיד לקום "כפר ויתקין", על שמו של יוסף ויתקין[2]. בשלב זה, הוכרז רשמית על שמה של הקבוצה: ארגון ב' למושב עובדים על שם יוסף ויתקין, ובקיצור: ארגון ב'.

במהלך השנים הבאות, התפזרו חברי הארגון להכשרה במקומות שונים בגליל, בשומרון וביהודה, והמשיכו לדון בנושא מקום ההתיישבות. שני נסיונות להתיישב באזור נהלל ובאזור שייח' אברק[3] - עלו בתוהו, עקב סכסוכים פוליטיים בין המוסדות אליהם השתייכו קבוצות שונות שרצו להתיישב בארץ בעת ההיא, וחברי הקבוצה החלו לתהות האם חלומם אכן יתגשם. לאחר מאורעות תרפ"ט (קיץ 1929) ולאחר שספג היישוב בארץ את מכת "הספר הלבן"[4], גברה הדחיפות למצוא מקום ליישוב. בשנת 1925, לאחר שרבים ביקשו להצטרף לקבוצה, למרות שהתמלאה המכסה שקבעו לעצמם אנשי ארגון ב', הוקם ארגון ג', ואל שני הארגונים הצטרפו לחזון ההתיישבות (בשנים 1928, 1929) גם חברי קבוצת "העמק", יוצאי עין חרוד ותל יוסף.

בחורף תרפ"ט (1928/9), הבינו חברי הארגון כי גאולתו של ואדי חווארת בעמק חפר קרובה, ועוד לפני שההצעה להתיישב בו הובאה בפני החברים, יצאו כמה מחברי הקבוצה לסייר במקום. בקיץ 1929, נערך סיור נוסף במקום, ובעקבותיו הוחלט על ההתיישבות שם. עוד לפני העליה לקרקע, החל חריש האדמה על ידי נציגי הקבוצה.

בתאריך 2 בינואר 1930, עלו "עשרים הראשונים" (גודל הקבוצה הפך גם לכינויה) לוואדי חווארת, האזור אשר על אדמותיו יוקם המושב. 18 רווקים וזוג אחד השתכנו ב"בית הגדול"[5]. בשנתיים שלאחר עליית העשרים, הצטרפו אליהם חברים נוספים, וכשלא היה מקום לכולם בבית - הקימו אוהלים וצריפים בקרבת מקום, ולאחר מכן הוקמה שכונת צריפים זמנית ממערב לבית. עד לסוף שנת 1932, מנתה הקבוצה כשמונים משפחות, ולהם כשבעים ילדים. עיקר המצטרפים היו מאנשי ארגון ג' וקבוצת "העמק".

בחודש אפריל 1933, החלה העברת הצריפים לנקודת הקבע. הצריף הראשון הועבר ביום 7 באפריל, שלושה ימים לפני ליל הסדר, והמשימה כולה ארכה כשלושה חודשים.

רשימת המייסדים

רשימה זו כוללת את המתיישבים בכפר ויתקין בעשר השנים הראשונות, החל מ"עשרים הראשונים", אשר החלו את ההתיישבות בחודש ינואר 1930. הפרטים מבוססים על הרשימה המופיעה בסוף הספר "כפר ויתקין - 70 שנים ראשונות" (ראו רשימת מקורות).

משפחה הערות
אבני אברהם ופועה
אבני יצחק ויעל
אדירי זליג וחנה
אדירי משה וצפורה
אופלר פנחס ומרגלית בתם שושנה וינטר ילידת ברלין גרמניה 1928-2012[6]
אוקסמן משה וחיה
אוריון זלמן וצפורה
אורלינסקי
אילני משה וסוניה
אלטמן פנחס ופרידה
אלקין צבי וזהבה הובא למנוחות בכפר ויתקין 8.11.1967 [7]
אמרי אהרן וחנה
אמפר שמואל ורחל נישא לרחל לבית פבזנר בשנת 1929 [8]
אנקורי טוביה ושרה
אנקורי דן ושולמית
אפלמן יצחק ושרה
ארזי יצחק ואסתר
אשוח מנחם ופרומה
אשכנזי אליעזר וחיה ד"ר אשכנזי היה וטרינר הכפר
אשלגי חיים ותהילה
אשרי אהרן ואהובה
בלטינסקי רפאל ושושנה
בית-הלחמי גרשון ובלה גרשון (1904-1988) עלה לארץ ישראל בשנת 1922. רעייתו בלה לבית אשלגי[9]
בן-אריה אליעזר ומלכה
בן-זכאי שמואל ורבקה
בן-סירא שמואל ואסתר
בן-צבי חיים וצביה חיים שימש במשך 35 שנה כראש המועצה האזורית עמק חפר (בין השנים 1975-1940). ראו הרחבה אודותיו בוויקיפדיה Wikipedia logo.png
בן-צבי שרה
בן-שאול חיים וחנה
בן-שדה מנחם ואיטה
בר ישראל ולאה ישראל בר הוא אחיו הצעיר של משה ברסקי איש דגניה, שנרצח ב-1913. (על שמו נקרא משה דיין)
ברא ניסן ורבקה
ברטניצקי זיגפריד וקלרה
ברכיהו צבי ופנינה צבי ברכיהו נולד בשנת 1893 ברוסטוב על הדון שברוסיה; נפטר בשנת 1934 בארץ ישראל [10]
גבריאלי שמואל ומרגלית
גובר אברהם ואסתר שם משפחה קודם -גרבר ; נולד ב-1896 בחבויגה שברוסיה. היה חבר בתנועת החלוץ ועלה לארץ ישראל בשנת 1920 [11]. היה רצף מומחה במקצועו. נפטר והובא למנוחות בכפר ויתקין ב-1 בדצמבר 1967[12]
גוזנר יצחק ופניה יצחק (1985-1900) יליד ז'יטומיר, עלה ב-1921. פניה לבית גורדון (1984-1905) ילידת אודסה, עלתה ב-1924
גולדברג מיכאל ורבקה
גולדברג ליפא ובתיה
גולדגרט שלום ושרה
גולדשטיין דוד ואיטה
גור-אריה יעקב ורבקה
גור ברוך וחוה
גורן ישראל ושרה
גייזלר אפרים ופרומה
גיסר מנחם ולאה
גלבוע רחל ואברהם
גלברט פנחס וסוניה
גלעד אריה ושרה
גלעוז אליעזר ובלומה
גנני יוסף ורחל
גפני בן ציון וזהבה
גרשוני חנה ודב
גפני משולם
דגני שמואל ובתיה הורי ראש מועצת עמק חפר וחבר הכנסת עמוס דגני
דרורי מרדכי וויטיה
דריז דב וזהבה
הוכמן-מרום נחום ושרה
הורביץ נחמן וזהבה
החרמוני חיים וטניה
הלפרין יהודה וסוניה
הלפרין שלמה ויפה
הראל פנחס וריבה
הפרז יצחק ולאה
הרצנשטיין ברוך ואסתר ברוך - 1903-1980 [13]
וינשטוק יצחק ולאה
ויסבלום שאול ודורה
ורדי רפאל ופניה (צפורה)
זהבי אברהם ופרידה
זהב ישראל ולאה
זלצר ישראל וצפורה
זלצר שלמה ועליזה
זלצר נחום וחנה
חביב אברהם ואסתר
חומה יצחק ויפה
חטיבה אריה ועליזה
חסדאי מרדכי וצילה
חסקלברג משה ונחמה
חפר נחום ושרה
חפשי נתן ולאה
חרובי חיים והלה
חרובי שלמה וזלדה
טורבן יצחק ודבורה יצחק טורבן היה מנהלו הראשון, ולאורך שנים רבות, של בית הספר בכפר
יבנאי יוסף ורבקה
יובל חיים ובלומה
יולוס ישראל ואסתר
ימיני ישראל ועליזה
יעקבי אלכסנדר וסוניה הוריו של הח"כ, השר והשגריר גד יעקבי
יעקבי יצחק וברכה
ישראלי יונה ועדה
כהן אריה ועדה
כהן חיים וסימה
כהן (בן-אפרים) חיים ושושנה
כהנוביץ חיים וסוניה
כחלין צבי ולאה
כספי ברוך וטובה
כשר יוסף ומניה
כשר יצחק ומנה
לב יצחק ויהודית
לביא אריה וטובה
לבנת (ליבמן) מרדכי וזהבה מרדכי הוא אחיו של אברהם ליבמן (ברשימת המייסדים), ילדיהם של ישראל ומרים ליבמן. מרדכי עברת את שמו ל"לבנת", לאחר נפילתו של בנו, הטייס ארנון לבנת, במלחמת ששת הימים. הבן, ארנון, עברת את שמו במסגרת שירותו הצבאי.
לויתן משה
לוסקי דב ורחל
לוקוב יוסף ואילה
לוקוב יהודה ואסתר
לוש איסר ויעל
ליבמן אברהם וקלרה אברהם הוא אחיו של מרדכי לבנת (ליבמן) (ברשימת המייסדים), ילדיהם של ישראל ומרים ליבמן
ליפין דוד ולאה
ליפשיץ בן-ציון וזהבה
מדרשי יעקב וציפורה
מדרשי צבי וצילה
מיודובניק שלמה וחוה
מלמד יהודה ולאה
מרגולין חיים ומרים
מרגלית יהושע ושרה
מרכוס מרדכי וצפורה
נהיר ברוך ובלה
נחושתאי יוסף ושושנה
נחמני שלמה ושרה
נחמני מרדכי ושרה
ניצן חיים ולאה
ניצן שמואל וגיטה
נעמן אשר ואסתר
סברדלוב אברהם ויהודית
סגל שלמה ומלכה
סובול אשר ועדינה
סורפין דוד ולאה
סטריקובסקי זאב וחנה
סמדר שמחה וחיה
ספרים שלום ושרה
עציון צבי ודרורה
פולינסקי אהרון ושרה
פורמנסקי מאיר וקלרה
פורת ישעיהו וזהבה
פליטמן חיים ויונה
פנחסי משה וחנה
פסח צבי וסוניה
פקר אליהו
פקר דוד ולאה
פרידמן איזיק ודבורה
פרידמן ישראל ופרומה
צור שמואל והדסה
צורף אברהם וזהבה
צפוני שמחה ושפרה
צפוני שמואל
צפרירי יעקב ובתיה
קורץ יוסף וזהבה
קינמון
קיפניס שמעון ולאה
קמחי אליעזר מזכיר הכפר
קפלינסקי ישראל וטובה
קרוק משה וציפורה
רבידוביץ' אברהם
רבינוביץ יהודה ודינה
רובינשטיין יחזקאל ושושנה
רובל יעקב וברכה
רוזין אפרים וחיה
רוזן חיים (ישראל) וחנה
רוטברד דוד וחיה
רוטנברג מרדכי ומרים מרים היא ילידת לונה, בלארוס. ראו הספד אודותיה
רוטנברג משה ויוכבד
רזי עזריאל ומלכה
רייז צבי ואסתר
ריין חיה
שביט דב ולאה (חרנם)
שבתאי שמחה וחנה
שוורץ ברוך וז'ינה
שוחט מרדכי ואלקה
שטינוייס ישעיהו וסוניה
שפי אברהם ודיבשה
שפריר דב ויהודית
שרירא יהושע ויהודית
שרמן חיים וחיה
שרף חיים דוד ורחל
תהבלום משה וחנה משה מאירי-תהבלום עזב את הכפר והקים את חמי טבריה בשנות הארבעים. הבן, ישעיהו (שייקה) תהבלום נהרג במלחמת העצמאות בהגנה על גוש עציון
תורן אברהם וחנה

מקורות

  • מלצר, יורם. כפר ויתקין - 70 שנים ראשונות. הוצאת כפר ויתקין, 2000.
  • מז'יבוז' בוויקיפדיה העברית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בעת ההיא, היתה העיר חלק מחבל קמיניץ פודולסק Kamenets-Podolski, והימים - ימי מלחמת האזרחים באימפריה הרוסית. מז'יבוז' ידועה כהיותה מולדתה של תנועת החסידות ומקום מושבו של מייסד החסידות, הבעל שם טוב.
  2. יוסף ויתקין, נולד 2 באוגוסט 1876 במהיליוב Mahilyov, בילארוס (ידועה גם כ"מוגילב"), עלה ארצה בשנת 1897, נפטר 22 בינואר 1912 בראשון לציון. היה מראשוני המורים בארץ. בשנת 1904 פרסם קול קורא לצעירי הגולה לעלות לארץ ישראל וליטול חלק בבניינה.
  3. במקום בו הוקם, בסופו של דבר, המושב הדתי שדה יעקב
  4. אשר הטיל, בין היתר, מגבלות קשות על מכירת קרקעות ליהודים.
  5. כיום, משמש כאולם וגם אירועים, ממוקם לצד כביש 5710, המחבר בין כפר ויתקין לבין ביתן אהרון ומחלף חבצלת.
  6. http://www.irgun-jeckes.org/?CategoryID=325&ArticleID=1000
  7. http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=search&text=%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%9F#panel=search&search=0
  8. עיתון: דבר - Davar תאריך: 14 נובמבר 1929 עמוד מספר: 4
  9. http://www.israeli-kovel-org.org/weisbrot.html
  10. תאריך פטירתו על פי מודעת אבל בעיתון דבר 31 במאי שנת 1934 ; http://zvi.brachiahu.biham.net/
  11. עיתון: דבר - Davar תאריך: 27 מרץ 1968 עמוד מספר: 7
  12. עיתון: דבר - Davar תאריך: 11 דצמבר 1967 עמוד מספר: 1
  13. https://tinyurl.com/ycqqu2tq