רשימת מייסדי כפר ויתקין

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
גרסה מתאריך 06:12, 16 ביולי 2009 מאת ארנון הרשקוביץ (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרקע להתיישבות

בימי מאורעות תר"פ/תרפ"א, הגיעה לארץ קבוצת צעירים מן העיר מז'יבוז' Medzhibozh, אוקראינה[1] לאחר שסייעו בכיבוש העבודה בחדרה, שהו זמן קצר בכרכור, עבדו בסלילת כבישים בראשון לציון - עברו חברי הבוצה לייבש ביצות בנהלל. חברי הקבוצה - אשר ביחד עם חברים נוספים כונו "יוצאי חדרה" - החליטו להקים התיישבות שתאורגן כמושב עובדים שישתייך פוליטית למפלגת "הפועל הצעיר". כבר בשנת 1924, ולאחר שקלטה הקבוצה חברים נוספים ומנתה בסך הכל 60 חברים (כלומר, 60 יחידות משק עתידיות), הוחלט על הכשרה חקלאית לפני ההתיישבות, נבחרה מזכירות, והחל המסלול לאיתור מקום להתיישבות. או אז הוחלט לקרוא למושב העתיד לקום "כפר ויתקין", על שמו של יוסף ויתקין[2]. בשלב זה, הוכרז רשמית על שמה של הקבוצה: ארגון ב' למושב עובדים על שם יוסף ויתקין, ובקיצור: ארגון ב'.

במהלך השנים הבאות, התפזרו חברי הארגון להכשרה במקומות שונים בגליל, בשומרון וביהודה, והמשיכו לדון בנושא מקום ההתיישבות. שני נסיונות להתיישב באזור נהלל ובאזור שייח' אברק[3] - עלו בתוהו, עקב סכסוכים פוליטיים בין המוסדות אליהם השתייכו קבוצות שונות שרצו להתיישב בארץ בעת ההיא, וחברי הקבוצה החלו לתהות האם חלומם אכן יתגשם. לאחר מאורעות תרפ"ט (קיץ 1929) ולאחר שספג היישוב בארץ את מכת "הספר הלבן"[4], גברה הדחיפות למצוא מקוום ליישוב. בשנת 1925, לאחר שרבים ביקשו להצטרף לקבוצה, למרות שהתמלאה המכסה שקבעו לעצמם אנשי ארגון ב', הוקם ארגון ג', ואל שני הארגונים הצטרפו לחזון ההתיישבות (בשנים 1928, 1929) גם חברי קבוצת "העמק", יוצאי עין חרוד ותל יוסף.

בחורף תרפ"ט (1928/9), הבינו חברי הארגון כי גאולתו של ואדי חווארת בעמק חפר קרובה, ועוד לפני שההצעה להתיישב בו הובאה בפני החברים, יצאו כמה מחברי הקבוצה לסייר במקום. בקיץ 1929, נערך סיור נוסף במקום, ובעקבותיו הוחלט על ההתיישבות שם. עוד לפני העליה לקרקע, החל חריש האדמה על ידי נציגי הקבוצה.

בתאריך 2 בינואר 1930, עלו "עשרים הראשונים" (גודל הקבוצה הפך גם לכינויה) לוואדי חווארת, האזור אשר על אדמותיו יוקם המושב. 18 רווקים וזוג אחד השתכנו ב"בית הגדול"[5]. בשנתיים שלאחר עליית העשרים, הצטרפו אליהם חברים נוספים, וכשלא היה מקום לכולם בבית - הקימו אוהלים וצריפים בקרבת מקום, ולאחר מכן הוקמה שכונת צריפים זמנית ממערב לבית. עד לסוף שנת 1932, מנתה הקבוצה כשמונים משפחות, ולהם כשבעים ילדים. עיקר המצטרפים היו מאנשי ארגון ג' וקבוצת "העמק".

בחודש אפריל 1933, החלה העברת הצריפים לנקודת הקבע. הצריף הראשון הועבר ביום 7 באפריל, שלושה ימים לפני ליל הסדר, והמשימה כולה ארכה כשלושה חודשים.

רשימת המייסדים

רשימה זו כוללת את המתיישבים בכפר ויתקין בעשר השנים הראשונות, החל מ"עשרים הראשונים", אשר החלו את ההתיישבות בחודש ינואר 1930.

מקורות

  • מלצר, יורם. כפר ויתקין - 70 שנים ראשונות. הוצאת כפר ויתקין, 2000.
  • מז'יבוז' בוויקיפדיה העברית

הערות שוליים

  1. בעת ההיא, היתה העיר חלק מחבל קמיניץ פודולסק Kamenets-Podolski, והימים - ימי מלחמת האזרחים באימפריה הרוסית. מז'יבוז' ידועה כהיותה מולדתה של תנועת החסידות ומקום מושבו של מייסד החסידות, הבעל שם טוב.
  2. יוסף ויתקין, נולד 2 באוגוסט 1876 במהיליוב Mahilyov, בילארוס (ידועה גם כ"מוגילב"), עלה ארצה בשנת 1897, נפטר 22 בינואר 1912 בראשון לציון. היה מראשוני המורים בארץ. בשנת 1904 פרסם קול קורא לצעירי הגולה לעלות לארץ ישראל וליטול חלק בבניינה.
  3. במקום בו הוקם, בסופו של דבר, המושב הדתי שדה יעקב
  4. אשר הטיל, בין היתר, מגבלות קשות על מכירת קרקעות ליהודים.
  5. כיום, משמש כאולם וגם אירועים, ממוקם לצד כביש 5710, המחבר בין כפר ויתקין לבין ביתן אהרון ומחלף חבצלת.