רשימת מייסדי כפר ויתקין

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
גרסה מתאריך 02:12, 1 בנובמבר 2014 מאת חוה (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מושב העובדים כפר ויתקין הוקם בשנת 1930, עת עלו "עשרים הראשונים" להתיישב באזור ואדי חווארת בעמק חפק. ההתארגנות להתיישבות במקום החלה כבר בשנת 1921, ועברה מהמורות רבות. אל חברי הקבוצה המקורית, התווספו לאורך השנים - עד לתחילת ההתיישבות וגם לאחריה - עוד רבים אשר רצו להגשים את חזון ההתיישבות בארץ בצורת התארגנות של מושב עובדים.

הרקע להתיישבות

בימי מאורעות תר"פ/תרפ"א, הגיעה לארץ קבוצת צעירים מן העיר מז'יבוז' Medzhibozh, אוקראינה[1] לאחר שסייעו בכיבוש העבודה בחדרה, שהו זמן קצר בכרכור, עבדו בסלילת כבישים בראשון לציון - עברו חברי הקבוצה לייבש ביצות בנהלל. חברי הקבוצה - אשר ביחד עם חברים נוספים כונו "יוצאי חדרה" - החליטו להקים התיישבות שתאורגן כמושב עובדים שישתייך פוליטית למפלגת "הפועל הצעיר". כבר בשנת 1924, ולאחר שקלטה הקבוצה חברים נוספים ומנתה בסך הכל 60 חברים (כלומר, 60 יחידות משק עתידיות), הוחלט על הכשרה חקלאית לפני ההתיישבות, נבחרה מזכירות, והחל המסלול לאיתור מקום להתיישבות. או אז הוחלט לקרוא למושב העתיד לקום "כפר ויתקין", על שמו של יוסף ויתקין[2]. בשלב זה, הוכרז רשמית על שמה של הקבוצה: ארגון ב' למושב עובדים על שם יוסף ויתקין, ובקיצור: ארגון ב'.

במהלך השנים הבאות, התפזרו חברי הארגון להכשרה במקומות שונים בגליל, בשומרון וביהודה, והמשיכו לדון בנושא מקום ההתיישבות. שני נסיונות להתיישב באזור נהלל ובאזור שייח' אברק[3] - עלו בתוהו, עקב סכסוכים פוליטיים בין המוסדות אליהם השתייכו קבוצות שונות שרצו להתיישב בארץ בעת ההיא, וחברי הקבוצה החלו לתהות האם חלומם אכן יתגשם. לאחר מאורעות תרפ"ט (קיץ 1929) ולאחר שספג היישוב בארץ את מכת "הספר הלבן"[4], גברה הדחיפות למצוא מקום ליישוב. בשנת 1925, לאחר שרבים ביקשו להצטרף לקבוצה, למרות שהתמלאה המכסה שקבעו לעצמם אנשי ארגון ב', הוקם ארגון ג', ואל שני הארגונים הצטרפו לחזון ההתיישבות (בשנים 1928, 1929) גם חברי קבוצת "העמק", יוצאי עין חרוד ותל יוסף.

בחורף תרפ"ט (1928/9), הבינו חברי הארגון כי גאולתו של ואדי חווארת בעמק חפר קרובה, ועוד לפני שההצעה להתיישב בו הובאה בפני החברים, יצאו כמה מחברי הקבוצה לסייר במקום. בקיץ 1929, נערך סיור נוסף במקום, ובעקבותיו הוחלט על ההתיישבות שם. עוד לפני העליה לקרקע, החל חריש האדמה על ידי נציגי הקבוצה.

בתאריך 2 בינואר 1930, עלו "עשרים הראשונים" (גודל הקבוצה הפך גם לכינויה) לוואדי חווארת, האזור אשר על אדמותיו יוקם המושב. 18 רווקים וזוג אחד השתכנו ב"בית הגדול"[5]. בשנתיים שלאחר עליית העשרים, הצטרפו אליהם חברים נוספים, וכשלא היה מקום לכולם בבית - הקימו אוהלים וצריפים בקרבת מקום, ולאחר מכן הוקמה שכונת צריפים זמנית ממערב לבית. עד לסוף שנת 1932, מנתה הקבוצה כשמונים משפחות, ולהם כשבעים ילדים. עיקר המצטרפים היו מאנשי ארגון ג' וקבוצת "העמק".

בחודש אפריל 1933, החלה העברת הצריפים לנקודת הקבע. הצריף הראשון הועבר ביום 7 באפריל, שלושה ימים לפני ליל הסדר, והמשימה כולה ארכה כשלושה חודשים.

רשימת המייסדים

רשימה זו כוללת את המתיישבים בכפר ויתקין בעשר השנים הראשונות, החל מ"עשרים הראשונים", אשר החלו את ההתיישבות בחודש ינואר 1930. הפרטים מבוססים על הרשימה המופיעה בסוף הספר "כפר ויתקין - 70 שנים ראשונות" (ראו רשימת מקורות).

משפחה הערות
אבני אברהם ופועה
אבני יצחק ויעל
אדירי זליג וחנה
אדירי משה וצפורה
אופלר פנחס ומרגלית בתם שושנה וינטר ילידת ברלין גרמניה 1928-2012[6]
אוקסמן משה וחיה
אוריון זלמן וצפורה
אורלינסקי
אילני משה וסוניה
אלטמן פנחס ופרידה
אלקין צבי וזהבה
אמרי אהרן וחנה
אמפר שמואל ורחל נישא לרחל לבית פבזנר בשנת 1929 [7]
אנקורי טוביה ושרה
אנקורי דן ושולמית
אפלמן יצחק ושרה
ארזי יצחק ואסתר
אשוח מנחם ופרומה
אשכנזי אליעזר וחיה ד"ר אשכנזי היה וטרינר הכפר
אשלגי חיים ותהילה
אשרי אהרן ואהובה
בלטינסקי רפאל ושושנה
בית-הלחמי גרשון ובלה גרשון (1904-1988) עלה לארץ ישראל בשנת 1922. רעייתו בלה לבית אשלגי[8]
בן-אריה אליעזר ומלכה
בן-זכאי שמואל ורבקה
בן-סירא שמואל ואסתר
בן-צבי חיים וצביה חיים שימש במשך 35 שנה כראש המועצה האזורית עמק חפר (בין השנים 1975-1940). ראו הרחבה אודותיו בוויקיפדיה Wikipedia logo.png
בן-צבי שרה
בן-שאול חיים וחנה
בן-שדה מנחם ואיטה
בר ישראל ולאה ישראל בר הוא אחיו הצעיר של משה ברסקי איש דגניה, שנרצח ב-1913. (על שמו נקרא משה דיין)
ברא ניסן ורבקה
ברטניצקי זיגפריד וקלרה
ברכיהו צבי ופנינה צבי ברכיהו נולד בשנת 1893 ברוסטוב על הדון שברוסיה; נפטר בשנת 1934 בארץ ישראל [9]
גבריאלי שמואל ומרגלית
גובר אברהם ואסתר שם משפחה קודם -גרבר ; נולד ב-1896 בחבויגה שברוסיה. היה חבר בתנועת החלוץ ועלה לארץ ישראל בשנת 1920 [10]. היה רצף מומחה במקצועו. נפטר והובא למנוחות בכפר ויתקין ב-1 בדצמבר 1967[11]
גוזנר יצחק ופניה יצחק (1985-1900) יליד ז'יטומיר, עלה ב-1921. פניה לבית גורדון (1984-1905) ילידת אודסה, עלתה ב-1924
גולדברג מיכאל ורבקה
גולדברג ליפא ובתיה
גולדגרט שלום ושרה
גולדשטיין דוד ואיטה
גור-אריה יעקב ורבקה
גור ברוך וחוה
גורן ישראל ושרה
גייזלר אפרים ופרומה
גיסר מנחם ולאה
גלבוע רחל ואברהם
גלברט פנחס וסוניה
גלעד אריה ושרה
גלעוז אליעזר ובלומה
גנני יוסף ורחל
גפני בן ציון וזהבה
גרשוני חנה ודב
גפני משולם
דגני שמואל ובתיה הורי ראש מועצת עמק חפר וחבר הכנסת עמוס דגני
דרורי מרדכי וויטיה
דריז דב וזהבה
הוכמן-מרום נחום ושרה
הורביץ נחמן וזהבה
החרמוני חיים וטניה
הלפרין יהודה וסוניה
הלפרין שלמה ויפה
הראל פנחס וריבה
הפרז יצחק ולאה
הרצנשטיין ברוך ואסתר
וינשטוק יצחק ולאה
ויסבלום שאול ודורה
ורדי רפאל ופניה (צפורה)
זהבי אברהם ופרידה
זהב ישראל ולאה
זלצר ישראל וצפורה
זלצר שלמה ועליזה
זלצר נחום וחנה
חביב אברהם ואסתר
חומה יצחק ויפה
חטיבה אריה ועליזה
חסדאי מרדכי וצילה
חסקלברג משה ונחמה
חפר נחום ושרה
חפשי נתן ולאה
חרובי חיים והלה
חרובי שלמה וזלדה
טורבן יצחק ודבורה יצחק טורבן היה מנהלו הראשון, ולאורך שנים רבות, של בית הספר בכפר
יבנאי יוסף ורבקה
יובל חיים ובלומה
יולוס ישראל ואסתר
ימיני ישראל ועליזה
יעקבי אלכסנדר וסוניה הוריו של הח"כ, השר והשגריר גד יעקבי
יעקבי יצחק וברכה
ישראלי יונה ועדה
כהן אריה ועדה
כהן חיים וסימה
כהן (בן-אפרים) חיים ושושנה
כהנוביץ חיים וסוניה
כחלין צבי ולאה
כספי ברוך וטובה
כשר יוסף ומניה
כשר יצחק ומנה
לב יצחק ויהודית
לביא אריה וטובה
לבנת (ליבמן) מרדכי וזהבה מרדכי הוא אחיו של אברהם ליבמן (ברשימת המייסדים), ילדיהם של ישראל ומרים ליבמן. מרדכי עברת את שמו ל"לבנת", לאחר נפילתו של בנו, הטייס ארנון לבנת, במלחמת ששת הימים. הבן, ארנון, עברת את שמו במסגרת שירותו הצבאי.
לויתן משה
לוסקי דב ורחל
לוקוב יוסף ואילה
לוקוב יהודה ואסתר
לוש איסר ויעל
ליבמן אברהם וקלרה אברהם הוא אחיו של מרדכי לבנת (ליבמן) (ברשימת המייסדים), ילדיהם של ישראל ומרים ליבמן
ליפין דוד ולאה
ליפשיץ בן-ציון וזהבה
מדרשי יעקב וציפורה
מדרשי צבי וצילה
מיודובניק שלמה וחוה
מלמד יהודה ולאה
מרגולין חיים ומרים
מרגלית יהושע ושרה
מרכוס מרדכי וצפורה
נהיר ברוך ובלה
נחושתאי יוסף ושושנה
נחמני שלמה ושרה
נחמני מרדכי ושרה
ניצן חיים ולאה
ניצן שמואל וגיטה
נעמן אשר ואסתר
סברדלוב אברהם ויהודית
סגל שלמה ומלכה
סובול אשר ועדינה
סורפין דוד ולאה
סטריקובסקי זאב וחנה
סמדר שמחה וחיה
ספרים שלום ושרה
עציון צבי ודרורה
פולינסקי אהרון ושרה
פורמנסקי מאיר וקלרה
פורת ישעיהו וזהבה
פליטמן חיים ויונה
פנחסי משה וחנה
פסח צבי וסוניה
פקר אליהו
פקר דוד ולאה
פרידמן איזיק ודבורה
פרידמן ישראל ופרומה
צור שמואל והדסה
צורף אברהם וזהבה
צפוני שמחה ושפרה
צפוני שמואל
צפרירי יעקב ובתיה
קורץ יוסף וזהבה
קינמון
קיפניס שמעון ולאה
קמחי אליעזר מזכיר הכפר
קפלינסקי ישראל וטובה
קרוק משה וציפורה
רבידוביץ' אברהם
רבינוביץ יהודה ודינה
רובינשטיין יחזקאל ושושנה
רובל יעקב וברכה
רוזין אפרים וחיה
רוזן חיים (ישראל) וחנה
רוטברד דוד וחיה
רוטנברג מרדכי ומרים מרים היא ילידת לונה, בלארוס. ראו הספד אודותיה
רוטנברג משה ויוכבד
רזי עזריאל ומלכה
רייז צבי ואסתר
ריין חיה
שביט דב ולאה (חרנם)
שבתאי שמחה וחנה
שוורץ ברוך וז'ינה
שוחט מרדכי ואלקה
שטינוייס ישעיהו וסוניה
שפי אברהם ודיבשה
שפריר דב ויהודית
שרירא יהושע ויהודית
שרמן חיים וחיה
שרף חיים דוד ורחל
תהבלום משה וחנה משה מאירי-תהבלום עזב את הכפר והקים את חמי טבריה בשנות הארבעים. הבן, ישעיהו (שייקה) תהבלום נהרג במלחמת העצמאות בהגנה על גוש עציון
תורן אברהם וחנה

מקורות

  • מלצר, יורם. כפר ויתקין - 70 שנים ראשונות. הוצאת כפר ויתקין, 2000.
  • מז'יבוז' בוויקיפדיה העברית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בעת ההיא, היתה העיר חלק מחבל קמיניץ פודולסק Kamenets-Podolski, והימים - ימי מלחמת האזרחים באימפריה הרוסית. מז'יבוז' ידועה כהיותה מולדתה של תנועת החסידות ומקום מושבו של מייסד החסידות, הבעל שם טוב.
  2. יוסף ויתקין, נולד 2 באוגוסט 1876 במהיליוב Mahilyov, בילארוס (ידועה גם כ"מוגילב"), עלה ארצה בשנת 1897, נפטר 22 בינואר 1912 בראשון לציון. היה מראשוני המורים בארץ. בשנת 1904 פרסם קול קורא לצעירי הגולה לעלות לארץ ישראל וליטול חלק בבניינה.
  3. במקום בו הוקם, בסופו של דבר, המושב הדתי שדה יעקב
  4. אשר הטיל, בין היתר, מגבלות קשות על מכירת קרקעות ליהודים.
  5. כיום, משמש כאולם וגם אירועים, ממוקם לצד כביש 5710, המחבר בין כפר ויתקין לבין ביתן אהרון ומחלף חבצלת.
  6. http://www.irgun-jeckes.org/?CategoryID=325&ArticleID=1000
  7. עיתון: דבר - Davar תאריך: 14 נובמבר 1929 עמוד מספר: 4
  8. http://www.israeli-kovel-org.org/weisbrot.html
  9. תאריך פטירתו על פי מודעת אבל בעיתון דבר 31 במאי שנת 1934 ; http://zvi.brachiahu.biham.net/
  10. עיתון: דבר - Davar תאריך: 27 מרץ 1968 עמוד מספר: 7
  11. עיתון: דבר - Davar תאריך: 11 דצמבר 1967 עמוד מספר: 1