רשימת תושבי פתח תקווה 1892

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בשנת 1892, עשור לאחר הקמתה, נערך סקר כללי של תושבי פתח תקווה הקבועים, 65 משפחות בעלות נחלות. פירוט המידע לגבי כל משפחה, מאפשר הן ללמוד על חיי המתיישבים הראשונים בשנותיה הראשונות של המושבה, והן - מתוך התבוננות על התמונה כולה - על מצבה של המושבה בעת עריכת המפקד. מאמר זה מתאר את הסקר שנערך ומביא את המידע מתוכו.

עריכת הסקר

בשנת 1892, פקד הוועד האודיסאי של חובבי ציון (שמו המלא: "החברה לתמיכה ביהודים בעלי-מלאכה ועובדי-אדמה בסוריה וארץ ישראל") על יהודה לייב בינשטוק (1894-1836), ראש הוועד הפועל ביפו - הזרוע הביצועית של הוועד האודיסאי בארץ ישראל - לקיים סקר כללי של תושבי פתח תקווה. הוועד האודיסאי קיבל את האישור להקמתו מן הממשלה הרוסית בשנת 1890, והיווה אבן דרך נוספת בנסיונה של תנועת חיבת ציון לתרום למפעל ההתיישבותי בארץ ישראל. בסך הכל, היתה תרומתה של התנועה להתיישבות בפועל באותה תקופה צנועה יחסית[1].

הסקר שנערך, מתואר בספר אם המושבות פתח תקווה תרל"ח-תשי"ג (ראו רשימת מקורות), שם גם מובאים עיקרי תוכנו. הנה התיאור מן הספר לגבי תוצר הסקר:

   
רשימת תושבי פתח תקווה 1892
הרשימה ערוכה טורים-טורים: השם, שנותיו ומקום מוצאו של כל אחד, שנת בואו לפתח-תקוה, בנים ובנות וכמה מאלה עובדים, הבניינים, שטחי האדמה שברשות כל אחד ואחד וחלוקתם למטעי גפנים, נטיעות אחרות, אדמות מזרע, גני ירק וכו', בעלי החי וכלי עבודה. ואין הסקר מסתפק בפירוט זה והוא מוסיף בשוליים הערות, שאינן אלא תיאורים כלליים למצבו של כל מתישב ואכר.
   
רשימת תושבי פתח תקווה 1892

מן הנתונים העולים מהסקר, ניתן להבחין כי רוב התושבים הם כאלו שהחכירו אדמותיהם ועובדים (הם או בניהם) אצל הבארון. חלק מן החוכרים היו תושבי פתח תקווה, אך רוב האדמות הוחכרו לערבים. תופעה זו הינה תוצאה ישירה של האפוטרופסות של הבארון על מושבות העלייה הראשונה.

פרט ל - 65 המשפחות המתועדות בסקר, אשר היוו את התושבים הקבועים של המושבה ובעלי הנחלות, ישבו בפתח תקווה 17 משפחות נוספות, בעלי משרות, פקידי הברון רוטשילד, ביניהם: מורים, גנן ועוזרו, שואב מים, בנאי, רוקח ואשתו המיילדת ומוביל משאות.

הרשימה

להלן הרשימה המלאה של תושבי פתח תקווה המופיעים במפקד משנת 1892, כפי שמופיעה בספר אם המושבות פתח תקווה תרל"ח-תשי"ג. הטבלה ניתנת למיון על פי כל אחת מן העמודות.

שם משפחה שם פרטי שנת הגעה מוצא הערות
אורליאנסקי אהרן (רב) תרמ"ג ביאליסטוק אף הוא נחשב בין האכרים אף שאינו עובד ואף אינו מעבד את אדמתו אלא מכהן כרבה הראשון של המושבה. את אדמתו הוא מחכיר לסויאטיצקי חלף[2] 35 פראנק לשנה
איזראעליט דוד מיכל תרמ"ה רוסיה מחכיר את אדמתו ועובד יחד עם שני בניו אצל הבארון
איכילוב אברהם זלמן תרמ"ה פלך יקטרינוסלב הוא ובניו עובדים בחריצות. בכרמו 4,800 גפנים שמהן נושאות אלפיים פרי
אירמא אברהם שמעון עוסק בחריצות בעבודת האדמה ונוסף לכך בעל 1,300 גפנים הנושאות כבר פרי במחציתן
בוך בר תרמ"ז רוסיה אין הסוקר מעיר אלא שהשנה אין אדמתו נעבדת כלל
בכר יהודה תר"מ בולגריה מחכיר את אדמתו חלף שליש היבול ועובד בעצמו אצל הבארון בשכר על עשרה גרוש ליום. הסוקר מציין שבכר ואחיו הם ספרדים היחידים בבני פתח-תקוה
בכר אברהם ומשה (אחים) תר"מ בולגריה שני האחים מחכירים אדמתם ועובדים אצל הבארון
ברנדה זאב וולף[3] תרמ"ב רוסיה כרמו לא מעובד כראוי. את אדמת המזרע שלו הוא מחכיר והוא עצמו עובד אצל הבארון
גולדברג לוי תרמ"ט פינסק האדמה שייכת לשני אחיו האחרים היושבים בירושלים. לוי עוסק במקצועו - נגרות
גינצבורג שמואל יוסף תר"ן ירושלים אדמתו שוממה וכל קיומו על עבודתו אצל הבארון בשכר של פראנק ומחצה ליום
גלובמן פנחס תרמ"ז הונגריה מעבד אדמת חותנו יהושע שטמפר
גרינשטיין וולף ליב כרבים אחרים מחכיר אף הוא את אדמתו ועובד אצל הבארון
דוברי אליעזר תרמ"ג רוסיה נגר העוסק במלאכתו. אדמתו שוממה ואינה נעבדת
דינוביץ[4] מרדכי תרמ"ב ביאליסטוק כרמו מהמוצלחים במושבה
וולוולביטש משה הירש מחכיר את אדמתו ויושב בבית חתנו משה פיינשטיין
וינקלר אלטר תרל"ח אוסטריה הקשיש במתישבי פתח-תקוה (בתרנ"ב היה כבר בן שבעים ושבע) שבנו עיבד אדמתו
ויסוקי הירש תרמ"ה רוסיה חייט לפי אומנותו ואדמתו נתונה בחכירה
חדד סנדר תרל"ט פלך גרודנה הוא השומר האמיץ הראשון מבני פתח-תקוה. אנו שומעים עליו כי "הוא אכר טוב" וחוכר מאדמת הבארון אדמת זריעה שהוא בעצמו מעבד אותה. לעומת זאת אין הוא מטפל כראוי בכרמו
חודורוב משה תרמ"ג פלך חרסון בנחלתו שותף גם אחיו משה. אדמתו נתונה בחכירה ועובד אצל הבארון
טורקניץ שלמה ויצחק (אחים) תרמ"ה פינסק האחד הוא כאמור סנדלר אך אינו עוסק במלאכתו אלא בפלחה ובמקצת עם אחיו כשכירי יום אצל הבארון
טקאטש אברהם שמעון תרנ"ב אודסה הוא נפטר זמן קצר לאחר בואו לפתח-תקוה ובנו ליב פועל חרוץ ועובד עבודתו. על אף חריצותו של הבן עדיין הוא רחוק מביסוסו העצמי מחוסר אמצעים וכי אין הפקידות מרשה לו לבנות את בניניו הנצרכים
יאטקובסקי בתיה תרמ"ה רוסיה בעלה זאב אריה נפטר באותם הימים (א' בחשון תרנ"ב) והסוקר מדגיש כי "בעת שחי בעלה נחשבה המשפחה הזאת לאחת היותר טובות שבעובדי האדמה". עתה נתונה האדמה בחכירה. הבן הבכור עובד אצל הבארון והבת - אלמנה אף היא - מתפרנסת ממקצוע התפירה
יעקבסון חיה שרה (אלמנה) תרמ"ב פלך מינסק מחכירה אדמתה לסויאטיצקי ובניה עובדים אצל הבארון בשכר תשעה גרוש ליום
כהן הלל תרמ"ו ביאליסטוק מחכיר אדמתו לאחרים ועובד אצל הבארון
כץ יעקב מאיר תרמ"ד וולקוביסק הוא מהיחידים שאין לו קרקע כלל ועובד עם בניו אצל הבארון ואשרתו אופה לחם למכירה
כץ אלקה תרמ"ו פלך וילנה בעלה עדיין בחוץ-לארץ. כל בניה חרוצים במלאכתם ועובדים בנטיעות הבארון. מחכירה אדמתה חלף רבע היבול
ליפקיס משה תרמ"ח רוסיה אדמתו שוממה
ליפשיץ ליב תרמ"ג מוהילב על הדניפר כרמו אינו נעבד כראוי ובניו עובדים אצל הבארון
ליפשיץ בר תרמ"ז ביאליסטוק מחכיר אדמתו ואינו עוסק לא בעבודה אצל הנדיב ואף לא בפלחה אלא במסחר
ליפשיץ דניאל תרמ"ב ביאליסטוק אדמתו נתונה בחכירה והוא עצמו עסקן בצרכי ציבור "עובד בפקידות הבארון בתורת סופר ומכין תכניות לבנינים"
למפרט אבא תרמ"ד ביאליסטוק הוא ובנותיו עובדים אדמתו. הוא אכר טוב
מאקלב משה[5] תרמ"ו פלך גרודנה וירושלים רכש חלקת אדמה בזמן האחרון וכל הזמן נהג לחכור אדמה מאת הבארון ולעבדה בעזרת בן אחיו בן השש-עשרה (הוא אריה-ליב מקלף שנפל עם בני משפחתו במוצא במאורעות תרפ"ט). "על פי חריצותו והנהגת העבודה אשר לו הוא אכר מצוין"
מכנס אהרן ליב תרמ"ד ירושלים עובד אצל הבארון ובעל כרם נושא פרי
מעער (מאירי) פנחס תרמ"ג תורכיה מחכיר אדמתו ועובד אצל הבארון
מרגלית בר תרמ"ג רוסיה מחכיר אדמתו ועובד אצל הבארון
נוביק דוד מיכל תרמ"ב פלך גרודנה מחכיר אדמתו ועוסקבאומנותו - בנגרות
סוויאטיצקי קלמן תרמ"ה פינסק מסר לבנו בכורו נפתלי 74 דונם ועל ידי כך נעשה הבן לבעל-נחלה בפני עצמו. האב מעבד את אדמת המזרע ועוסק נוסף לכך עם בנו "בחרושת הברזל"
סלור משה תרמ"א ירושלים מודד הוא מהראשונים במושבות. באומנותו זו הוא עוסק מטעם הבארון. את אדמתו אינו מעבד ואף אינו מחכיר אותה
סלור רבקה (אלמנה) תרמ"ה ירושלים שני בנים לה. האחד צורף כסף ומוטל חולה בירושלים והשני עובד בבית המרקחת. ברור איפוא, שאדמתה מוחכרת לאחרים
סלור חנוך תרמ"ה ירושלים אדמתו נתונה בחכירה והוא עובד אצל הבארון
פיינשטיין משה שמואל תרמ"ג ביאליסטוק מחכיר אדמתו ועובד אצל הבארון בשכר של עשרה גרוש ליום
פנחסביץ יוסף תרמ"ד רוסיה מחכיר אדמתו לאחרים ועובד אצל הבארון
ציטלין ליב תרמ"ח ירושלים הוא עצמו עובד בכרמי הבארון ואת אדמתו הוא מחכיר לערבים חלף שליש היבול. שכרו אצל הבארון: פראנק ומחצה ליום
קאלינסקי (אלמנה) תרמ"?[6] רוסיה בניה הגדולים עובדים אצל הבארון ויחד עם זאת הם מעבדים גם את אדמתם
קופלמן אברהם שמעון תרל"ט סלונים הוא עצמו עובד אצל הבארון ואת כל אדמתו נתן לבתו הנשואה. שני בניו הגדולים יצאו לרשות עצמם
קרטשמר משה שמואל תרמ"ו ביאליסטוק מלבד אדמתו - 32 דונם - שהוא מעבד בעצמו, הוא חוכר עוד 70 דונם ומעבד אותם אף בעצמו. פועל חרוץ מלאכתו
ראב יהודה תרל"ח הונגריה בהערותיו למשקו של יהודה ראב מפליג הסוקר לשבחים מרובים: "בבית המבשלות באורווה ובחצר נקיון מצוין וסדרים. כלי הבית פשוטים אך טובים במראיהם. על הקירות שני קני רובה. רעוואלווער ומורה-שעות. מספר גפניו 1,200 המביאים פרי. בעבודת אדמתו יוכל להיות למפות"
ראב משה שמואל תרל"ח הונגריה הסוקר מציין: "כלי זין על הקיר". את אדמתו החכיר לערבים והוא עצמו עובד אצל הבארון בשכר של עשרה גרושים ליום
רבינוביץ יעקב יהושע תרמ"ד אודסה האיש חולה ואינו יכול עד כה להיאחז בקרקע. אדמתו שוממה והוא סובל ממחסור
רובינשטיין חיים יצחק תרמ"ה ירושלים אינו מעבד אדמתו שכן ממושכנת היא תמורת 380 פראנק ועבודתו אצל הבארון מכניסה פראנק ומחצה ליום
רובינשטיין מרדכי תרמ"ה ירושלים בנו בכורו קנה ממנו מחצית אדמתו ונעשה לבעל משק בפני עצמו. את המחצית האחרת החכיר לסנדלר שלמה טורקניץ תמורת עשרים פראנק לשנה. שאר בניו עובדים אצל הבארון והוא עצמו "חרש עץ ועוסק במלאכתו"
שטמפר יהושע תרל"ח הונגריה הוא עצמו אינו מעבד את אדמתו אלא חתנו "פועל חרוץ" (הוא פנחס גולבמן)
שלוסברג ישראל תרמ"ב פלך קובנה עובד אצל הבארון ומחכיר אדמתו
שמולביץ תרמ"ט רוסיה אדמתו נתונה בחכירה. אחד מבניו יצא כבר לרשות עצמו ויתר שלושת הבנים עובדים יחד עם אביהם אצל הבארון
שפיגל דוד מיכל תרמ"ז יוון מבורך בחמשה בנים מבעלי המשקים המפותחים ביותר בפתח-תקוה. שפיגל ובניו עוסקים בזריזות בשדותיהם וכרמיהם. לעבודת היין יש לו כלים רבים ובית אוצר מיוחד לשמירת היין. בכרמי שפיגל יש עתה 62,000 גפנים[7] מהם 8,000 מביאים פרי. הכרמים מעובדים היטב
שפירא מיכל ואברהם (אחים) תרמ"ד רוסיה שניהם פועלים חרוצים ועובדים אצל הבארון בשכר של עשרה גרוש ליום. את אדמתם אינם מחכירים. אלפיים הגפנים שלהם נושאות כבר פרי

מקורות

  • קרסל גצל, אם המושבות פתח תקווה תרל"ח-תשי"ג 1953-1878, בהוצאת עיריית פתח תקווה, 1953.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. גלעדי דן, הברון, הפקידות והמושבות הראשונות בארץ ישראל - הערכה מחדש, קתדרה, לתולדות ארץ-ישראל ויישובה, 2, יד בן צבי, ירושלים תשל"ז (1976), עמ' 68-59. המאמר באתר "סנונית"External link.png
  2. חלף במובן של "בעבור".
  3. http://www.rishonim.org.il/petach-tikva/info/founder_show.aspx?id=51
  4. בן ברוך, נפטר כ"ד ניסן תרפ"ז -פנחס גרייבסקי אבני זכרון חלק תשיעי
  5. נבחר למזכיר המושבה בשנת 1901 ראו ערך:שמואל יוסף גינזבורג
  6. סימן השאלה מופיע בספר, ככל הנראה מבעית פענוח.
  7. בספר מופיע: "62,0000" (עם ארבעה אפסים אחרי הפסיק), אך ממיקום הפסיק - כמו גם מהגיון בריא - ניתן להניח כי בספר הודפס אפס אחד מיותר.