שימוש במפות ובאינדקסים גיאוגרפיים במחקר הגנאלוגי האישי

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאמר זה הינו מאמר מומחה. אנו מודים למחבר על כתיבת המאמר ועל האישור לפרסמו.


דייב אובי
דייב אובי (ויקטוריה, בריטיש קולומביה, קנדה), הוא הבעלים של החנות באתר "גנאולוגיה ללא גבולות", המתמחה במפות של מזרח אירופה. הוא נשא דברים בנושא זה בועידת 2000 של feefhs) federation of east european family history societies) - (סולט לייק סיטי, יוטה, ארה"ב) ובועידת 2001 של feefhs (מילווקי, ויסקונסין, ארה"ב, 7-5 באוקטובר), וכמו כן בפגישה של האגודה לגנאולוגיה גרמנית במזרח אירופה (sggee) בטקומה, וושינגטון, ארה"ב, באוגוסט 2001. המאמר הנ"ל פורסם באופן בלעדי בדף הבית של feefhs ומובא כאן באישורו של המחבר. אין לראות בפרסום מאמר זה, המלצה לקניית מפות בחנות האמורה.

(פורסם לראשונה: 30 אוגוסט 2001, כל הזכויות שמורות לדייב אובי ול - feefhs).

מאמרו תורגם מאנגלית ע"י ארנון הרשקוביץ


גנאולוגים רבים למדי אינם ממצים את כל הפוטנציאל הגלום בשימוש במפות. בחנות המפות שלנו, שמענו הערות רבות, וביניהן:

  • "אני לא רוצה מפה, אני רק רוצה לדעת איפה נמצאת העירה של אבותיי."
  • "אני לא צריך מפה, עד שאסיים את המחקר שלי."
  • "מפה בקנ"מ 1:100,000 לא טובה מספיק. אני רוצה קנ"מ של לפחות 1:700,000."

ואלו רק כמה נבחרים. לכן, להלן - כמה נקודות בסיסיות שצריך לשים לב אליהן בעת עבודה עם מפות.

על מנת להשתמש במפה כראוי, עלינו להיות מסוגלים לדמיין את האזור שבמפה. עלינו להיות מסוגלים לראות אותו במוחנו, על סמך המידע שהמפה מציעה. על מנת לעשות כן, עלינו להבין כיצד המפה מציגה את המידע ואת מטרתה. במילים אחרות, מבט על המקרא ייתן מושג לגבי המרחקים ולגבי פירושם של כל הסימנים האלו. כשמחפשים עיירה במזרח אירופה, צריך להיות גמישים בכמה מובנים. האיות שבידינו עלול שלא להופיע באף מפה. ייתכן שזהו איות אשר נעשה על ידי פקיד שמעולם לא היה באזור המדובר, ופשוט עשה את המיטב על מנת להבין את מה שאבותינו אמרו. אם ידוע לנו השם המדויק אותו אנו מחפשים, הדבר יעזור. ייתכן מצב, בו נצטרך לסרוק מפה של אזור רחב יותר, על מנת לחפש שמות דומים. במקרה זה, כמובן, יש לדאוג שאנו יודעים באיזה אזור מדובר...

במושגים פשוטים, יש שלוש סיבות עיקריות לשימוש במפות במחקר גנאולוגי. הראשונה היא הבסיסית ביותר, זו שרוב האנשים מבינים. אנו משתמשים במפות, כדי לאתר ערים ועיירות. מפה תיתן לנו מושג כללי על מיקום הקהילה. הסיבה השנייה היא, לגלות כיצד האנשים חיו. מפה טופוגרפית טובה תעשה את העבודה. אנו עשויים לגלות שהעיירה היתה באזור מיוער, או על החוף. אולי היא היתה מרוחקת 10 מיילים מהיישוב הקרוב ביותר. אולי היא היתה, כפי שקוראים לכך היום, פרבר של מרכז גדול יותר; אולי היא היתה בהרים; אולי היא היתה באזור מוצף. כל הפרטים הקטנים הללו מוסיפים צבע, הם עוזרים לנו לקבל מושג טוב יותר על חייהם של אבותינו. הסיבה השלישית היא בסיסית, גם כן, ומתקשרת לראשונה. מפה היא מפתח חזותי למקורות נוספים. כולנו יודעים, שאם איננו מוצאים אדם בעיירה מסויימת - ניתן לחפש בעיירה שכנה. כמו כן, אנו יודעים שרישומים מנהלתיים - סביר שיישמרו במרכז גדול סמוך. מפה מספקת מידע מסוג זה במהרה.


המורכבות של קנה-המידה

הדבר הראשון שיש לקחת בחשבון הוא קנה-מידה (קנ"מ). הקנ"מ הבסיסיים שנמצא במפות של מזרח אירופה, הם: 1:25,000, 1:50,000, 1:100,000, 1:200,000, 1:700,000 וכו´. מה משמעות המספרים הללו? פשוט מאוד! במפה עם קנ"מ של 1:25,000, יחידה אחת במפה שווה ל - 25,000 יחידות בשטח. היחידות הללו יכולות להיות סנטימטרים, אינצ´ים או אורך הזרת שלכם. לא משנה מה אנו בוחרים, רק כדאי שזה יהיה נוח. אם אנחנו משתמשים בס"מ, אזי ס"מ אחד במפה מיתרגם ל - 25,000 ס"מ בשטח, וכיוון שמטר שווה ל - 100 ס"מ, אותו ס"מ במפה שווה ערך ל - 250 מטר בשטח. זאת אומרת, 4 ס"מ במפה - הם ק"מ אחד בשטח. נניח, שרוחבה של המפה הוא 50 ס"מ, אזי היא מכסה 12.5 ק"מ בשטח. מפה כזו היא הטובה ביותר להתבוננות בשכונה. במפה כזו, אפשר לראות (תלוי בסוגה) אפילו סימונים של בתים. אם אנו רוצים להתבונן מעבר לשכונה, על מנת לראות גם את אלו שלידה, נצטרך מפה עם קנ"מ קטן יותר. נלך, לכן, למפה עם קנ"מ של 1:50,000, אם ישנה כזו. כדי לראות את העיר השכנה, נלך למפה בקנ"מ של 1:100,000, וכו´. במפה בקנ"מ של 1:100,000 - ס"מ אחד במפה מייצג 100,000 ס"מ בשטח, כלומר 1,000 מטר, כלומר 1 ק"מ. אם המפה היא ברוחב של 50 ס"מ, היא מכסה טווח של 50 ק"מ.

מפות בקנ"מ של 1:100,000 הן הטובות ביותר על מנת לאתר עיירות קטנות. כשאנו עוברים לקנ"מ של 1:200,000 - אנו עלולים לאבד מקומות יישוב קטנים. ככל שאנו מרחיבים את השטח שהמפה מכסה, הקנ"מ נהיה קטן יותר. רוב המפות אשר מציגות את כל פולין הן בקנ"מ של 1:700,000 לערך. ברור, שבמפות אלו אין את כל העיירות, ואפילו לא את כל הערים הקטנות. היתרונות במפות בקנ"מ של 1:25,000 או 1:50,000 - ברורים. אפשר להתבונן בשכונה בה גרו אבותינו ולאמוד את המרחק לבית הכנסת, למקום העבודה ולמקומות נוספים. אבל, לא נרצה מפה בקנ"מ שכזה, עד שלא נדע איפה נמצאת העיירה שלנו. גם במפות אשר מכסות שטח גדול יותר - יש יתרונות. הן עוזרות לנו בקבלת פרופורציות לגבי מיקום כללי. נוכל לראות בהן מסלולים אפשריים של הגירה, למשל על ידי איתור הנמל הקרוב. מפות כאלו מראות, בדרך כלל, שבאזורים כפריים היו שינויים מעטים מאוד במשך השנים. ייתכן והיתה תחלופה רבה של התושבים, אך האזורים עצמם נשארו כמות שהם.


כיצד למצוא את העיירות

בעיה מרכזית אחת במפות של מזרח אירופה, היא שהן אינן מכילות מפתח ערים. הצעד הראשון, לכן, הוא להשתמש באטלס או באינדקס גיאוגרפי - ניתן באמצעותם לאתר כמעט כל מה שנחוץ. אינדקס גיאוגרפי (gazetteer) הוא ישיר מאוד. הוא יספק רשימת אלפביתית של מקומות, לעיתים ממוינת לאזורים שונים. [אינדקס כזה ניתן למצוא באתר ה- shtetlseeker של JewishGen – א.ה.]. תלוי באינדקס בו אנו משתמשים, אך לעיתים נוכל למצוא מיקומם של בתי כנסת, משרדי מנהל ועוד. רובם, יאפשרו לנו למקם את הערים הגדולות הקרובות. כאשר אנו מחפשים קהילה, יש צורך לזכור כמה דברים. האחד, הוא להעשיר את המידע שלנו עד כמה שאפשר. ככל שיהיה בידינו מידע רב יותר, כך יהיה קל יותר לאתר את העיירה שלנו. אם אנו משוחחים עם קרובים אשר מכירים את העיירה, כדאי לשאול אותם על עיירות סמוכות. עלולות להיות עיירות רבות בעלות אותו שם, אך בצירוף שמות של עיירות שכנות - נקבל זיהוי חד משמעי. במובן זה, אוסף של עיירות שכנות הוא כמעין טביעת אצבע - הוא ייחודי. אם אנו מתקשים למצוא את העיירה שלנו, עלינו להצטייד, כמובן, במפה שתתאים לתקופה לגביה יש בידינו מידע. אם, למשל, יש בידינו רשומה משנת 1880, נצטרך להשתמש במפה מתקופת זמן זו.

עלינו להיות מודעים לשינויי שמות במשך השנים. עיירות שונות שינו את שמם חמש או שש פעמים במהלך המאה ה - 20. הדבר עלול להיות מבלבל, כיוון שבמקרים מסויימים, שמות מופיעים במקום אחד ואינם מופיעים במקום אחר. עלינו להיות מודעים לכך במהלך המחקר ולהיות מודעים לשמות בהם השתמשו אבותינו לשם עיירתם. בעייה נוספת בהקשר זה, צצה בעת קריאת מסמכים שונים - למשל, מסמכים לבקשת אזרחות - בהם המועמד כתב שם מסוים של העיירה. האם השם שמופיע במסמכים הוא השם העכשווי שלה, או שמא השם שהיה בזמן שאותו אדם חי? עלינו לעשות עבודת בילוש קטנה על מנת לגלות זאת.

בעת שימוש במפות ישנות, יש לזכור כי קו-האורך אפס לא עובר, בהכרח, בגריניץ´, אנגליה - כמו היום. מפות אחדות השתמשו בסטנדרט "ferro", לפיו קו-אורך אפס נמצא מערבית לפריס. ישנו גם הבסיס הרוסי הישן, "pulkovo zero meridian". הוא נקרא על שם מצפה הכוכבים של pulkovo, כ - 20 ק"מ מסנט-פטרסבורג. קו האורך חצה את כיפת המצפה. הרוסים מיפו את האימפריה שלהם יחסית לקו-אורך זה. מדינות רבות אחרות משתמשות בקו-אורך אפס משלהם, בדרך כלל לפי עיר הבירה שלהן.

ישנו סיכוי גדול, שנצטרך להתמודד עם שפות שונות, כמו: פולנית, גרמנית, רוסית, אוקראינית ועוד. הדבר יקשה על חיינו עוד יותר - אך לא יהפוך את המשימה לבלתי אפשרית. ראשית, עלינו לדעת את הבסיס לגבי הגיית האותיות בשפות הללו. הדבר אינו קשה. גרמנית, למשל, קל ללמוד, כיוון שהיא קרובה לאנגלית. אנשים מתחילים להיות מודאגים יותר, כאשר מדובר בשפות עם אותיות "מצחיקות". הדבר הראשון שיש לעשות, הוא לשכנע את עצמנו שהדבר קל, כיוון שהוא באמת קל. קחו בחשבון, שלהתמודד עם מפה ברוסית - אינו דומה לקריאת ספר ברוסית. כל שעלינו לעשות, הוא לאתר אותיות מסוימות. רוב האותיות - זהות לאותיות באנגלית; יש לשים לב שחלק מהן מתפקדות אחרת. למשל: p נקראת כמו r, c נשמעת כמו s. היתרון בלמידת השימוש בשפות אחרות הוא ברור: מצד אחד, הדבר יעזור לנו למצוא את העיירות אותן אנו מחפשים; ובנוסף - יאפשר לנו להיחשף למגוון רחב יותר של מפות.


מה בנמצא?

לגבי מדינות גרמניות-לשעבר, יש בנמצא מגוון רחב של מפות. ניתן לחפש את אגף המיפוי של המדינה באתר "גנאלוגיה ללא גבולות". לרוב המדינות - מפות חדשות ומפות היסטוריות. לגבי שטחים גרמניים - לשעבר שנמצאים כיום בפולין או רוסיה, יש עדיין מגוון רחב של אפשרויות. ישנה סדרה של מפות בקנ"מ 1:100,000 ו - 1:25,000 בשחור-לבן אשר הוכנו בשנת 1937 והודפסו מאז מחדש פעמים רבות. ישנה גם סדרה בשם "מרכז אירופה", אשר נעשתה ע"י האוסטרים, אשר מכסה את החלק הדרומי של גרמניה ואזורים שכנים מדרום וממזרח. מפות חדשות של המדינות הבלטיות, הונגריה, פולין, רוסיה, בילרוס ואוקראינה - זמינות מהסוכנויות הממשלתיות במדינות אלו. מפות אלו נמצאות בקנ"מ של 1:25,000 עד 1:200,000. המחיר משתנה, אך לרוב מפה אחת כזו עולה כ - 10 דולר ארה"ב. ישנם כמה אטלסים משובחים של פולין, בקנ"מ של 1:200,000 ו - 1:300,000, וישנו גם אטלס של אוקראינה בקנ"מ של 1:500,000; הבעיה היחידה היא, שעל מנת לקרוא בו, עלינו לדעת לקרוא קירילית.

כמובן, ישנן גם מפות מקוונות, באיכויות שונות. מפות אלו יכולות לעזור לחוקרים במעט, אך מפה מודפסת עדיין מהווה את הבחירה הטובה היותר, כיוון שהיא מבטיחה רזולוציה טובה הרבה יותר מאשר זו האפשרית באינטרנט. ישנן הדפסות מחודשות של מפות רבות מ - 300 השנים האחרונות. כמובן, האיכות משתנה. בדרך כלל, האיכות גרועה במונחים של מחקר גנאולוגי. כמה מהן - נפלאות כמוצג היסטורי; הן, אולי, לא יעזרו לנו לאתר עיירה מסוימת, אך מצוינות כדי לשים דברים בפרופורציה. רבות מן המפות הישנות הללו, נעשו ע"י יחידים או חברות. המיפוי לא היה רציני מדי עד לפריצת נושא המיפוי הלאומי באמצעות המאה ה - 19. מפות אלו היו המפות הטופוגרפיות הראשונות שהיו מקיפות, עם קנ"מ שאפשר להציג את רוב הקהילות. מפות אלו היוו את הבסיס לרוב מה שנעשה בהמשך. חלקן זמינות ביום בקנ"מ שונים, מ - 1:25,000 ועד ל - 1:200,000, הן מציגות מידע טופוגרפי, ערים, התיישבויות ונושאים שונים שיעזרו לנו בהבנת אופי החיים באותה תקופה.

ישנו סוג נוסף של מפות, שחלקנו מכירים. אלו הן מפות אשר הוכנו במיוחד עבור מחקר גנאלוגי היסטורי. שני סוגים עיקריים בקטיגוריה זו, הם: מפות המציגות קהילות מסויימות ומפות אשר מציגות עיירות ובאיזה אזורים חיו בהן.

מפה המציינת קהילה

בין המפות מן הסוג הראשון - יש את אלו אשר הכין קרל סטמפ (דוגמת זו אשר בתמונה), אשר ידוע בספריו אודות גרמנים מרוסיה. הוא עיבד מפות אשר מראות איפה חיו הגרמנים. מפות דומות יש בנמצא לגבי התיישבות גרמנית בפולין. ג´רי פרנק עשה עבודה יוצאת מן הכלל עם המפות אשר מוצגות באתר של האגודה הגנאלוגית הגרמנית של מזרח אירופה. מפות אלו יכולות למקם חוקרים בכיוון הנכון. לעיתים נדירות הן מכילות מידע טופוגרפי, אך גם זאת לטובה אם ברצוננו למצוא עיירה מסוימת במינימום הפרעות לעין. מידע הכרחי לשימוש במפות אלו, הוא התקופה אותה הן מציגות. לצערנו, לא כולן מציגות מידע חשוב זה. לכן, עלינו להשתמש במפות אלו במקביל לשימוש במפות טופוגרפיות רגילות. מפות מן הסוג השני שהוזכר (מפות של עיירות) חשובות מאוד, כיוון שהן מציגות עיירות ואת מקומות המגורים בהן. אם אנו עוסקים במזרח אירופה, אזור שלגביו אין לנו מפתח ערים, מפות מסוג זה חשובות מאוד למחקר שלנו.

לספריה להיסטוריה משפחתית (FHL - family history library) יש מגוון עצום של מפות ומפתחות גיאוגרפיים. על מנת למצוא אותם, עלינו לחפש בקטלוג של fhl תחת המדינה בה אנו מעונינים, שם ללכת ל"מפות ומפתחות גיאוגרפיים". כמעט בכל אוניברסיטה יש אוסף נרחב של מפות. אנו עשויים להיות מופתעים מהמפות הזמינות לגבי האזורים אותם אנו חוקרים, ולכן כדאי תמיד לברר אם הן קיימות. תום עידן הקומוניזם - הביא אתו בשורה גדולה לנו, הגנאלוגים. אנו מסוגלים, כעת, להשיג מפות באיכות טובה ומדויקות למדי. זיכרו: מפות טופוגרפיות של בריה"מ לשעבר אשר הוכנו בין השנים 1930 ל - 1990, הן חשודות. גורמים בבריה"מ לשעבר, שינו כמעט כל פרט במפות אשר היו גלויות לציבור: הזיזו נהרות ורחובות, שינו גבולות והשמיטו נתונים גיאוגרפיים. מפות מדויקות היו חסויות. עם הפירוק של ברה"מ, מפות אמיתיות הופקו, סוף סוף, ע"י המדינות.

באופן כללי, אין לנו בעיה להשיג את המפה אותו אנו מחפשים. הדבר עלול לדרוש חיפוש רב, אבל הן שם איפשהו. אם רק נבין כמה מידע ניתן להשיג מן המפות הללו, מבט בהן יהפוך את המחקר המשפחתי שלנו לקל יותר.