שלושים אלף קדושי אומן

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכן דף זה נכתב במקור עבור פורום שורשים משפחתיים על ידי חבר הפורום: זיסער.

שנת ה´ אלפים תקכ"ח, שנת הפרעות באוקראינה, באותה שנה קם רשע עריץ ואכזר בשם איוואן גאנטע ימ"ש וזכרו, וחברו אליו חבורת פוחזים וריקים, רוצחים שפלים, יחד מרדו במלכות פולין, וערכו טבח נורא ומחריד בקרב קהילות ישראל באוקראינה, רבבות רבבות נהרגו אז, כעדותו של רבי ישראל חריף מסאטינב תלמיד הבעש"ט בספרו תפארת ישראל (פר´ בחוקותי) וז"ל "נהרגו אלפים ורבבות כמעט כי חדל לספור ערך קרוב מאה אלפים".

העיר אומן, עיירה המבוצרת ומוקפת חומה היתה. כאשר הגיעו השמועות המחרידות אל קהלות ישראל אשר סביבות אומאן, נסו העירה למלט נפשם.

מושל העיר באותם הימים אוהב ישראל היה, כאשר קרבו הפורעים לעיר נעל את שעריה ומנע בעדם את הכניסה לעיר. הצורר שלח להתרות בו כי אם לא יפתח את השערים, או אז כאשר יתגברו ויפרצו פנימה יהרגו את בתו היחידה "סופיא" תחילה, אך המושל לא שמע לדבריהם, בסוף החמיר המצב והוא נאלץ להכנע להם ולפתוח את שערי העיר.

ביום ב´, ה´ לחודש תמו,ז נכנסו הפורעים לעיר, וכדבריהם רצחו תחילה את בתו יחידתו של המושל, לאחר מכן פנו אל היהודים והתעללו וטבחו בהם באכזריות נוראה, בספרים רבים מתואר מקצת מעשי הזוועה, (ועיין בספר "שער המלך" ח"ב שער ג´, ובספר "אגודת אזוב" בהקדמה לפירושו על מגילת איכה המתארים את ההרג האכזרי). יהודי העיר נסו אל בית הכנסת הגדול וגעו. כאשר הגיעו הפורעים אל בית הכנסת העמידו בחצר חופה והכניסו צלם תחתיו, והכריזו כי מי אשר ישתחווה לצלם ישאר בחיים, קידוש ה´ גדול ונורא התחולל אז כאשר אפילו אחד מן היהודים לא נתפתה, הפורעים חיות הטרף הסתערו לתוך בית הכנסת באכזריות פראית וערכו בו טבח מחריד, הצורר גאנטע לא נח ולא שקט, וצוה לפוחזיו לשסע גופותיהם, לבתרם ולפזרם על פני העיר.

שלושה ימים השתוללו בעיר, הרגו וטבחו ערך שלושים אלף נפשות מישראל, לאחר שנסוגו מן העיר יצאו הנשארים ממקומות מסתריהם י"ג אנשים במספר ובראשם הצדיק רבי דוד חזן ואספו את גופות הקדושים מכל רחבי העיר אל בית החיים, בו כרו ב´ חפירות גדולות והטמינו אותם בקבר אחים גדול, מעוצם הרב של החללים הוגבהה האדמה שבמקום קבורתם בדומה לשני גבעות.

מ"ב שנה אחר מאורע זה נטמן בין ב´ הגבעות רביה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע, אשר בחר במקום זה אחר שהפליג בגודל מעלת קדושת הבית החיים הזה.

אחר המאורעות החליט המושל שנשאר בחיים, לקרא את הגן הנהדר של אומן על שם בתו, "גן סופיא". זהו גן נפלא אשר בו צמחיה עשירה, עצים רבים ופרחים נאים וכן מעיינות מים זכים.

לזכר הקדושים חיבר הצדיק רבי דוד חזן קינה מיוחדת המתחלת "ויקונן דוד" אשר נכתבה על מגילת קלף בכתב אשורית ומקומה הוקצה על יד ארון הקודש של בית הכנסת הגדול באומן, ובכל שנה ושנה ביום ו´ לחודש תמוז היו מתקבצים אנשי העיר אומן מתוך צום ותענית, וקראו את המגילה בקול נהי ובכי כמגילת איכה, מנהג זה נהג עד שלטון הקומניסטים באוקריינא.

עוד מנהג היה נהוג בעיר עד לשלטון הקומוניסטים, שבכל שמחת נישואין היו עורכין את החופה בחצר בית הכנסת באותו מקום בו העמידו הצוררים את החופה להעביר את בני ישראל מדתם, זכר למעמד קידוש השם הנורא שהיה במקום, לעורר את זכות הקדושים שמסרו נפשם.

קישורים חיצוניים

  1. גן סופיא - תמונות מתוך פורום בחדרי חרדים באתר היידפארק.