שנה טובה לכל הקוראים והכותבים







חדש באתר - ספטמבר 2017

שמות משפחה ה"חשודים" כרבניים

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמות משפחה "חשודים" כרבניים

"המומחים" בגנאלוגיה רבנית, מתעדים כמה משפחות באופן רציף עד לשורשיהן בתחילת האלף השני. יש מספר שמות משפחה שכל נושאיהם שייכים לשושלת הרבנית המתועדת. לדוגמא כל הורוביץ מגיע לישעיה הלוי הורוביץ במאה החמש עשרה בפראג, וכל טברסקי יוכל לתעד את עצמו עד לר' נחום מצ'רנוביל. אבל לא כל רבינוביץ' הוא צאצא של היהודי הקדוש מפשיסחא, ולא כל פרידמן מגיע לר' ישראל מרוז'ין. המדובר ברשימה סגורה, של נושאי שמות מסויימים (ולא נדירים דווקא), המעידים על השייכות ל"מועדון". מי שייתקל בשם זה בעץ שלו, ידע שכאן יש ענף שכדאי לפתח, ולהגיע למקומות רחוקים מאד… ומי שלא – שימשיך לחפש! מאחורי שושני מסתתר לרוב רוזנ-משהו, חבצלת היה פעם וייסבלום, אז לא להתייאש!

ולהלן רשימת הזוכים ב"לוטו הגנאלוגי" (רשימה חלקית ביותר - אשר תלך ותגדל - של שמות משפחה ה"חשודים" כרבניים)...

בידרמן

צאצאי שושלת האדמור"ים מלעלוב, ולרוב מוצאם אף מ היהודי הקדוש מפשיסחא. מייסד שושלת חסידות לעלוב הוא ר' דוד בן רבי שלמה צבי מלעלוב, שהיה מחשובי תלמידי ר' אלימלך מליזענסק. (1746 – 1814). היה מקורב לגדולי החסידות "החוזה" מלובלין, ו "היהודי הקדוש" מפשיסחא. בנו ר' משה בידרמן מלעלוב המשיך בדרכו, ואף עלה לארץ עם משפחתו בשנת - 1850, אם כי לא האריך ימים. אמר כי אם יזכה לתקוע בשופר בכותל יבוא המשיח, אך בדרך לשם רגמוהו ערבים באבנים, ולא הצליח להגיע לכותל, ולאחר מכן נפטר. אשתו היא בתו של "היהודי הקדוש מפשיסחא" ר' יעקב יצחק רבינוביץ', תלמידו ובר פלוגתא של החוזה מלובלין, ומגדולי החסידות. מקורות טובים לקורות משפחה זו – "החסידות" של אלפסי[אל], "משפחות עתיקות בישראל" של שפירא[שפ].

ברנדווין

משפחה חסידית מפוארת - צאצאי האדמורים מסטרעטין ומפעלשטין. מוצא המשפחה בעיירה סטרטין שבגליציה (כיום באוקראינה), שם קיבלו עליהם בהתלהבות את תורת החסידות לפי שיטת חסידות קרלין. ר' יהודה צבי ברנדווין מסטרטין היה עושה נפלאות, אדמו"ר, וחסיד. מתלמידי השרף ר' אורי מסטרליסק, הניח את היסודות לחצרו, שהושתתה על שנים אלו – התלהבות בקיום מצוות ובתפילה, ואהבת העם הפשוט. צאצאיו של ר' יהודה צבי היו רבנים במקומות רבים, וייסדו חסידויות רבות, בראשן החצרות החסידיות של סטרטין ופעלשטין. השואה הכריתה ענפים רבים מעץ זה… בארץ ידועים ר' יהודה צבי ברנדווין שהיה רבה הראשון של ההסתדרות, ו ר' שמואל יוסף מוריה (ברנדווין) המכונה אף אדמו"ר מפרובידנס, שהיה רבה של שכונת עין כרם בזמן מלחמת העצמאות, וזכה לתואר יקיר ירושלים. על שמו רח' ברנדווין בשכונת פסגת זאב. כן שייך למשפחה הסופר חיים ברנדווין, ורבים נוספים. מקורות טובים לקורות המשפחה – ספרו של וונדר :"מאורי גליציה"[ונ] חלק א'. הספר "טל אורות".

הורוביץ

המדובר בשושלת עתיקה ומפוארת של לויים "מגולי ירושלים". האב הראשון המתועד חי בעיר גירונה בספרד, ונשא את השם הלוי או הלוי גירונדי. המשפחה הולידה רבנים משוררים ופייטנים, וביניהם ר' זרחיה הלוי בעל ה"מאור" (נפטר 1186) שבגיל 19 כתב את ספרו "המאור" שנחשב לספר תורני חשוב. ב 1391 היה טבח גדול ביהודי גירונה בעקבותיו עבר ר' יוסף הלוי לצ'כיה לעיר הורוביץ אשר בבוהמיה. הראשון שנשא את השם הורוביץ היה ר' ישעיה הלוי הורוביץ, אשר נולד בפראג ב 1450. הוא היה גביר גדול ורכש את העיר הורוביץ ועל שמה נקרא. הוא הוליד שבעה בנים, וייסד שושלת המגיעה עד היום. כל הנקרא כיום הורוביץ (על כל נגזרות השם – הורביץ, גורביץ' וכו') הוא צאצא שלו. ענף מסויים של המשפחה מתגדר בשם "איש הורוביץ", על שם שלושת אבות הענף "אהרון", "ישעיה", ו "שבתאי שפטיל". במשך מאות בשנים שלטה המשפחה למעשה בחיי הציבור בפראג, וייסדה שם את בית הכנסת "פנקס שול" (הוא בית הכנסת בו נרשמו שמות קדושי השואה שנספו מצ'כיה). המשפחה הסתעפה מאד וצאצאים רבים התפרסמו הן בעולם התורני והן בעולם בכלל. מגדולי המשפחה – השל"ה הקדוש (ר' ישעיה הלוי איש הורוביץ), האחים הקדושים שמואל שמלקא מניקולסבורג ופנחס מפפד"מ מחבר ה"הפלאה", "החוזה מלובלין" ר' יעקב יצחק הורוביץ, משפחת האדמו"ר מבוסטון, ורבים אחרים. בעולם ידוע הפסנתרן ולדימיר הורוביץ, וכמובן, קרל מרכס. מקורות טובים לקורות המשפחה: הערך "הורוביץ" באנציקלופדיה העברית, הערך "הורביץ" בספר "מאורי גליציה"[ונ] חלק ב' מאת הרב מאיר וונדר, ספרו של שפירא "משפחות עתיקות בישראל"[שפ] והספר "עטרת תפארת הלוויים".

היילפרין

משפחה רבנית מיוחסת. מוצאה מהעיר היילברון בגרמניה וכנראה זהו פירוש השם. המשפחה מתייחסת לר' אלחנן בעל התוספות שהיה דור שביעי לרש"י. מקור טוב לתולדות המשפחה הוא ספרו של ר' מאיר וונדר "מאורי גליציה"[ונ] חלק ב'.

ואהל, קצנלנבויגן

צאצאי המהרש"יק פדואה ושאול ואהל, מלך פולין ליום אחד. המדובר במשפחה רבנית מיוחסת, שאחד מבניה, ר' שאול ואהל, נבחר למלך פולין ללילה אחד. המשפחה מתועדת היטב (עשרות אלפי צאצאים במשך כעשרים דורות) בספרו של ניל רוזנשטיין The Unbroken Chain[רו], המונה את כל צאצאי מהרש"יק פדואה עד ימינו.

וייל

משפחה רבנית עתיקה. על פי מסורת משפחתית הם צאצאי המהר"מ מרוטנבורג. (מגדולי ישראל, שידוע הסיפור כיצד נכלא על ידי הקיסר רודולף הראשון לבית הבסבורג וסירב לנסיונות לפדותו כדי שלא לפתוח במנהג בו כולאים יהודים ומשחררים אותם עבור כסף) אבי המשפחה הראשון המתועד ר' יעקב (המהר"י) וייל. נולד בערך 1380 בוייל דר שטדט עיר קטנה במדינת וירטמברג, (כפי הנראה ששם מקור שם המשפחה) וידוע בספר תשובותיו על הלכות שחיטה ובדיקה. בני משפחת וייל כיהנו במשך שנים כרבנים במדינות גרמניה ושוויץ. מקורות טובים לקורות המשפחה – ספרו של וונדר "אלף מרגליות"[ונ2], וכן מאמריו של ורנר פרנק, המופיעים בג'ורנל של אתר רב – סיג של הג'ואישג'ן.

וייסבלום

כל נושאי שם זה הינם צאצאיו של ר' אלימלך מליזענסק, המכונה "הנועם אלימלך". נפטר 1787. היה מראשי החסידות, נע ונד עם אחיו הקדוש ר' זושא מאניפולי, כשהוא לבוש בגדי עניים. הגיע לחצרו של המגיד ממזריטש ונעשה לתלמידו. היה ממפיצי תורת החסידות החשובים, ושיטתו בחסידות התפרסמה בספרו "נועם אלימלך" שיצא שנתיים לאחר מותו, שהוא מספרי היסוד בתורת החסידות. חלק מצאצאיו הרבים הנושאים את השם וייסבלום עלו לארץ, ורבים מהם עוד נושאים שם זה. מקור השם בחבצלות הרקומות על אדרתו המפוארת כשנפגש עם הקיר"ה (אם כי בדרך כלל מתואר כלבוש בבגדי עניים). עד היום מצוי קברו בבית הקברות היהודי ברח' גורנה בליז'נסק, ורבים הם העולים לשם. מקורות טובים לקורות המשפחה – ספרו של אלפסי על "החסידות". כרך ב' באנציקלופדיה "מאורות גליציה"[ונ]. ספרו של שפירא "משפחות עתיקות בישראל"[שפ].

טברסקי

צאצאי האדמו"ר מצ'רנוביל, מנחם נחום טברסקי, שהוא אביה של שושלת גדולה של רבנים המתקיימת עד היום. האדמו"ר מצ'רנוביל היה בן זמנו וידידו של ר' אברהם המלאך, ונמנה על תלמידי המגיד ממזריטש. בין היתר הינו סבה של אשת ר' שלום שכנא מפרוהוביטש, אמו של ר' ישראל מרוז'ין, וכך שגם משפחת פרידמן על גילגוליה השונים מתייחסת אליו בדרך כלל. מספריו: "מאור עיניים", "ישמח לב". מקורות טובים לקורות משפחה זו: "מאורי גליציה"[ונ] כרך ג', "ספר היחס מטשרנוביל ורוז'ין"[טב], "מדור אל דור"[טב2], The Unbroken Chain[רו], "החסידות"[שפ].

טרייויש, דרייפוס

משפחה רבנית עתיקה ביותר, והם כולם צאצאי רש"י. מקור השם "טרייויש" בשיבוש השם "טרוייא" או TROYES, שהיא כידוע עיר מוצאו של רש"י. המדובר בעשרות דורות של רבנים שנשאו שם זה, בשיבושי הגייה שונים כגן טרעוועס, דרייפוס ועוד. מקורות טובים לקורות משפחה זו – "אלף מרגליות"[ונ2], "משפחות עתיקות בישראל.[שפ]

יפה

משפחה רבנית עתיקה. הראשון שהשתמש בשם "יפה" היה הרב משה יפה רבה של בולוניה באיטליה בערך בשנת 1400. על גדולי המשפחה נמנה ר' מרדכי יפה "בעל הלבושים" 1530 – 1612, מחבר הספר לבוש מלכות ששימש בזמנו כסמכות החשובה בפסיקת ההלכה, עד לכתיבת השולחן ערוך. מקור טוב לקורות משפחה זו: "אלף מרגליות"[ונ2].

לוריא

משפחה רבנית עתיקה ומפוארת, מצאצאי רש"י. נראה כי הראשון שנקרא בשם זה הוא ר' אהרון לוריא מהיילברון, שנפטר ב 1478. מקורות טובים לקורות משפחה זו: "אלף מרגליות"[ונ2], "משפחות עתיקות בישראל"[שפ].

מרגליות

משפחה רבנית מפוארת המתועדת היטב עד ימינו. קרויים על שם אם המשפחה, מרגלא, אשתו של ר' משה מרגליות מרמונדא (חי בגרמניה בסביבות שנת 1400). קורות המשפחה, יחסיה עם משפחות רבניות אחרות, כל הצאצאים המשמעותיים באופן רצוף משנת 1400 עד היום, ומאות ביוגרפיות קצרות של גדולי ישראל בעלי קשר למשפחה זו, ניתן למצוא בספר המונומנטלי, "אלף מרגליות"[ונ2].

סירקין, סירקיס

משפחה רבנית המיוחסת לר' יואל סירקיס "הבית חדש", שנולד בשנת 1561, ונקרא סירקיס על שם אמו שרה. כתב פירוש חשוב על ארבעת הטורים בשם "בית חדש". מקורות טובים לקורות משפחה זו הינם "אלף מרגליות"[ונ2], "משפחות עתיקות בישראל"[שפ].

רפופורט

משפחת כהנים מהעיר פורטו באיטליה, לשם הגיעה לאחר הפוגרומים הגדולים בגרמניה שבזמן מסעי הצלב. בתחילה נקראה "רפא", שפירושו כנראה "עורב" ולאחר מכן התערבב שם העיר בשמם והפך ל"רפופורט". מקורות מומלצים, כמובן, "אלף מרגליות"[ונ2], "משפחות עתיקות בישראל"[שפ].

שור

משפחה רבנית מפוארת. מיוחסת לר' יוסף בכור שור מבעלי התוספות, בזמנם של רש"י ורבנו תם. על המשפחה נמנה אף הרב אלכסנדר סנדר שור כותב היצירה "תבואות שור", ועוד רבנים גדולים וחשובים. כאמור המשפחה מתועדת היטב בספרות הרבנית, והמקורות הטובים לכך הם: "אלף מרגליות"[ונ2], "משפחות עתיקות בישראל"[שפ].

שפירא

משפחה רבנית עתיקה, בדרך כלל כהנים. מוצאם מקהילת "שפירא" או "שפייר" בגרמניה, שהתפזרה לאחר הפוגרומים ומסעי הצלב. ספרים רבים נתחברו על קורות המשפחה. מומלצים, כרגיל, "אלף מרגליות"[ונ2], "משפחות עתיקות בישראל"[שפ].

ראו גם

לרשימה ביבליוגרפית של חלק מהספרים המוזכרים בערך ראו גם: מקורות בספרות.