שמעון לוי (הרב מפורדון)

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמעון לוי נולד בערך ב-1780, בלשנו (ליסא)[1], פולין, ונפטר ב-1842 (פורדון). הוריו היו הרב יהושע פייבלמן הלוי ומצה לבית מרגלית. שמעון לוי היה סוחר, ורב בקאליש, פורדון ורוגוז'נו. הוא מוזכר בספרות גם תחת שמות וכינויים אלה:

  • הרב שמעון הלוי סג"ל מקאליש
  • הרב סימון לוי מקאליש
  • הרב הגאון דק"ק פארדאן
  • הרב שמעון סג"ל מפורדון
  • הרב שמעון פייבלמן (אוצר הרבנים); ועוד.


תולדות חיים

שמעון לוי נולד בערך ב-1780 בלשנו (ליסא), להוריו הרב יהושע פייבלמן הלוי ואשתו מצה מרגלית. האב, יהושע פייבלמן הלוי, היה אב"ד שמוטולי (סאמטר). האם מצה היתה בתו של יצחק מרגלית בן אליהו מלשנו (ליסא).

בשנת 1797 נישא שמעון לוי לאסתר בת מתיס (מתתיהו). אביה של אסתר, מתתיהו, היה סוחר עשיר ומלומד בקאליש. לכבוד ימי הנישואין הקדיש לו רבי נוח מליסא, בעת ההיא הרבי של בלאשקי (Blaszki), שיר בעל שלושים וששה בתים. השיר מתחיל ב"פצחו מליצותי, פצחו רנה, הטיבו זמר ברוח בינה."

לאחר נישואיהם התגוררו שמעון ואסתר לוי בקאליש. שמעון לוי עסק במסחר, ובמקביל ניהל ישיבה בעיר. בשנת 1819 התמנה לרב הקהילה ברוגוז'נו, וכיהן בתפקיד זה עד 1834‏[2]. בשנת 1828 התמנה שמעון לוי לרב ואב"ד פורדון, וכיהן שם עד לפטירתו בשנת 1842.

הרב שמעון לוי מתואר כגאון, אשר דן בשו"ת עם גדולי חכמי פולין בימיו, בהם גיסו רבי עקיבא איגר, חתנו משולם-זלמן אשכנזי אבד"ק לובלין, הג"ר יעקב מליסא בעל חוות דעת ונתיבות ועוד, הגר"ש מוורשה בעל חמדת שלמה, הג"ר שלמה איגר אבד"ק קאליש, ועוד. הוא חיבר 17 ספרים, אך מרבית כתבי היד עלו באש בשריפות שהתחוללו בלוטומיירסק ובקמפנו. עם חבריו נמנה יהודה-לייב קאלישר ראב"ד ליסא שהיה ידיד נעוריו. עם מותו הוא כתב עליו הספד שנכלל בספרו "שער שמעון". ספר זה כולל הספדים נוספים על גאוני הדור שנפטרו סמוך להשלמתו, ובסופם הספד על בנו של שמעון לוי, יהושע, אשר נפטר בדמי ימיו. וזו לשון ההספד:

האחרון עצם מעצמי בשר מבשרי פאר לבבי ומחמד עיני ה"ה בני
יהושע אשר קוה קויתי כי יגדל ויהי' לגפן אדרת בתורה וביראה כאשר
היה בו כל הסימנים ומדות הטובים ואוי לי אוי לי על רוב עונותי ופשעי
כי נלכדתי בעוני מכה אשר אין להרפא. אחים הספדאי דהתם קאימנא
ונשמת בני הקדושה ודאי עמנו. כי זה דרכך תמיד להקדים לעשות רצון
אבינו העליון.

ספר הזיכרונות של פורדון (Fordoner memorbuch) מהלל את יראת הקודש והאדיקות בה ניחן רבי שמעון, ומספר על כך שהוא היה שותף לקרן, שנוסדה לצורך בניית בית הכנסת המקומי.

הערה: המקורות מזכירים כי סימון לוי מקאליש היה פעיל בקהילה היהודית, ואחד מנציגי מחוז קאליש בוועד היהודי של נציגי המחוזות, אשר נפגש ב-1814 עם נציגי ממשלת פולין לשם הסדרת מיסי היהודים. ואולם לא ברור אם הכוונה לרב שמעון לוי.

מתוך ספרו של הנכד, הרב ד"ר סימון פרידמן

הרב ד"ר סימון פרידמן, נכדו של הרב שמעון לוי, כלל ביוגרפיה קצרה של סבו בספרו (פרטים ביביליוגרפיים בהמשך). הנוסח להלן מתורגם מגרמנית.

"שמעון לוי סבי מצד אמי, היה בנו של ר' יהושע פייבלמן הלוי מסאמטר. מוצאו היה בקאליש שם הוא חי כסוחר, ובנוסף למשלח יד זה ניהל גם ישיבה. בתקופת מלחמת נפוליאון נגד רוסיה הוא איבד את כל רכושו, ולכן קיבל על עצמו משרת רבנות, תחילה ברוגאזן ולאחר מכן בפורדון - אחת מהקהילות שהיו אז בשיא פריחתן. גם בפורדון הוא ניהל ישיבה, שעם צעיריה נמנו אהרן דוד ברנשטיין, שהוציא לאור את פייגעלע דער מגיד (ספר שחיבר אייזיק מאיר דיק), ומענדל גיבור.

הרב שמעון לוי נפטר בפורדון בי' סיוון תר"ב (1842). הוא הותיר אחריו חמישה ילדים – יצחק, אליהו (אליאס), זליג, דוריס (יעקבשטאם), חנה (פרידמן) ו- 17 (טוב בגימטריה) כתבי יד. מבין ספרים אלה, חלק גדול הושמד בשריפה, וחלק אחר הוצא לאור ע"י בנו זליג לוי בקמפן (פוזנן) בשם "שער שמעון" (ורשה תרמ"ד). יצירה זו מכילה חידושים למסכתות ברכות, ביצה, כתובות וגיטין כמו גם דרשות ושאלות ותשובות עם למדנים בני תקופתו, ובמיוחד גיסו, הרב הראשי של פוזנן, עקיבא איגר ז"ל שנשא בנישואין שניים את אחותו. בכתבי היד שעוד לא פורסמו נמצא אוסף ביאורים והערות על הספרות היהודית. "

הקשר לרב עקיבא איגר

שמעון לוי היה גיסו של הרב עקיבא איגר. עקיבא איגר נישא לראשונה לגליקכן, בתו של ר' יצחק מרגלית ואחותה של מצה, אמו של שמעון לוי. לאחר פטירתה של גליקכן נשא עקיבא איגר לאשה את אחייניתה ברנדל לוי, אחותו של שמעון לוי. קובץ המכתבים של עקיבא איגר כולל גם מכתבים אל שמעון לוי, אשר היה גם תלמידו. באחד ממכתביו לקהילת קמפן, כותב עקיבא איגר על שמעון לוי:

"ואם כי היה אפשר מהראוי וחובה עלי להציע לפניכם כבוד גיסי הרב כו' מה"ו שמעון סג"ל אב"ד דק"ק פרדאן אבל אחשוב שגם זה למותר, כי להודיע את שבחו של הרב נ"י ואת יקר תפארתו בחריפות ובקיאות ואגדה וגודל צדקתו בודאי מכבר ידוע לכם, והמפורסם אין צריך ראיה, ידידכם הק' עקיבא גינז מא"ש."


Shaar shimon.jpg

כתבים

  • ספר שער שמעון[3], חידושים יקרים ומפוארים על מסכת ברכות, ביצה, כתובות, גיטין, שמעון לוי בן יהושע, ורשה תרמ"ה.
  • ספר חידושי רבנו שמעון הלוי - למסכתות כתובות גיטין קדושין ב"ק ב"מ ב"ב שבועות עבודה זרה וליקוטי סדר מועד, סודר ונערך על ידי משה הרשלר, ירושלים,דפוס א-ב 1969


הערות

  1. אוסף "תצלומי כתבי יד" בספריה הלאומית כולל את כתב היד הבא של שמעון לוי: "חדושים על התלמוד", לוי, שמעון בן יהושע. מאה יח-יט. כתב היד צולם בספריית להמן, ניו יורק. סביר להניח כי זהו כתב היד של הספר "חידושי רבנו שמעון הלוי", שמקורו הוא גם בספריית להמן בניו-יורק. אך השערה זו טרם אומתה.
  2. הספר "אבן מציון" כולל קטעים מכתביו, שהועתקו מכתב יד שנמסר על-ידי הרב יואל סורוצקין.

צאצאים

  • יצחק לייב לוי, נישא לליבה והתגורר בלוטומיירסק. בין ילדיהם היתה לאה לוי (1834~- 1885)[4], אשת שאול הורונצ'יק
  • פריידלה לוי, נולדה בערך ב-1797. נישאה לאברהם דוידסון, יליד פרוסיה, והם התגוררו בביאלה. לאחר פטירתו, נישאה בנישואין שניים (1836) למשולם-זלמן אשכנזי אבד"ק לובלין.
  • חנה הנכן לוי, נישאה לפרידמן. בנם היה הרב ד"ר שמעון פרידמן (נולד 1849), אשר היה רב בלובליניץ. גמר גמנסיה ב 1870 והמשיך בלימודיו בברלין ששם גם למד תיאולוגיה (1874).
  • אליהו אליאס לוי (נולד 1809, קאליש), אשר נישא לחנה הנשוויל.
  • דוריס לוי, נישאה למר יעקבשטאם.
  • אהרון זליג לוי, שהתגורר בקמפנו.
  • יהושע לוי (1809, קאליש - 1828, ככל הנראה בקאליש).
  • גולדה לוי (1818, קאליש).

מקורות מידע נוספים

  • Beitrage Zur Wissenschaft des Judentums, Dr. Simon Friedman, Breslau : Koebner’sche Verlagsbuchh., 1913
  • Aus Vergangenheit und Geganwart der Juden und der jüd. Gemeinden in den Posener Landen, .Heppner und J. Herzberg, Koschmin 1909-1929
  • Geschichte der Juden in Lissa, Louis Lewin, Pinne N.Gundermann, 1904
  • תולדות יהודי קאליש, ישראל דוד בית הלוי, תל-אביב 1961 (הוצאת המחבר)
  • מפרוסיה באהבה, אהוד קין (חייקין), ירושלים : חמו"ל, תשס"ד
  • כתב זאת זכרון (תולדות משפחת איגר - סופר), יצא לאור על ידי המאסף אברהם שמואל בנימין סופר-שרייבער, ניו-יורק
  • אבן ציון, ספר זכרון לבן-ציון הכהן כהנא, ירושלים תשמ"ז
  • מגדולי התורה והחסידות - י"ז (רבי צבי הירש קאלישר), אברהם יצחק בן נתן ברומברג, ירושלים. תש"ך
  • קיום ושבר: יהודי פולין לדורותיהם, עורכים ישראל ברטל, ישראל גוטמן, ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ז 1997. ‬


התירגומים מגרמנית באדיבותם של מיכאל ברגר וחיים לוי.

הערות שוליים

  1. על פי הספר "מגדולי התורה והחסידות".
  2. לפי מקור אחר, רבי שמעון לוי מונה לרב רוגוז'נו ב-1835.
  3. ההוצאה לאור של הספר "שער שמעון" נעשתה על-ידי בני הרב, יצחק-לייב ואהרון זעליג. יצחק לייב נפטר בטרם הושלמה המלאכה, ולכן המבוא לספר חתום על ידי אהרון זליג בלבד. במבוא הוא מבטא את ההתלבטויות שהיו כרוכות בהחלטה להוציא לאור את הספר, ומקונן על התמעטות הלומדים, וירידת קרנה של ספרות הקודש. ובלשונו: "אמנם עמדו לנגדי חז"ל במאמרם. אם ראית דור שאין התורה חביבה עליו כנס. לזאת כמעט נטו רגלי מלהדפיס...וכמה ספרים קדושים גדולים מונחים בק"ז [קרן זוית] ולא עבר אדם עליהם...אך רעיוני ורגשי לבבי עוררני לאמור לא צדקת בדבריך לא כן היא המידה. לאשר שספר הנדפס עומד הוא ומתקיים לדרי עלמא. ואנחנו בבטחוננו חזקים ורוחנו בתקוה נאגדה. כי עטרת התורה תוחזר ליושנה, בוא יבוא דור אחר דור ישרים יבורך ויחבבו את התוה"ק. ואז הספרים הנחמדים אשר מחבריהם עמלו ויגעו... יהיו מוכנים לפניהם. ...". עם חלוף 165 שנים לפטירתו של שמעון לוי, לא ידוע באיזו מידה תלמידי תורה מוצאים עניין בכתביו. אך צאצאיו של הרב שמחים שכתבים אלה מתקיימים לדרי עלמא, ואינם מונחים בקרן זווית.
  4. אורית נכדת-נכדתה.